ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמזיה סולמיינוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה מאירי

התובעת
רמזיה סולמיינוב
ע"י ב"כ עו"ד גב' גרינפלד (ס.מ.)
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד גב' חבקין

פסק דין

1. התובעת הגישה לנתבע תביעה בגין פ"ע מ-24.7.12 שעה 09:00 "בעת שהיתה בעמדת השמירה הרגישה סחרחורת ונפלה" וקיבלה עזרה ראשונה בבי"ח אסה"ר ("הארוע").
בתביעה לביה"ד טענה כי כך ארע, משהעבודה בוצעה בחום ובעמידה ממושכת תוך לחץ של קבלת הורי הילדים.
בתביעתה המתוקנת, טענה כי לאחר שסיימה סריקה שגרתית, עמדה סמוך לשער וקיבלה את ילדי הגן. ביום הארוע, שהיה "חם במיוחד ומלווה בתנאי או בך קשים", לפתע "חשה כי קיבלה מכת שמש", בעקבותיה החלו סחרחורות, בחילות, טשטוש ראיה, לחץ בחזה ואף קשיי נשימה". כשפונתה למשרד הממוזג, התיישבה על הכסא, איבדה הכרתה והתעלפה. אח"כ פונתה לבי"ח.

2. הנתבע בהגנתו עתר לדחיית התביעה, משלא הוכח ארוע תאונתי כלשהו בעבודתה ב-24.7.12 ובהעדר כל קש"ס בין עבודתה למצבה הרפואי.

3. ביום 23.2.14 נשמעה בפניי עדות התובעת.
בתום עדותה סיכמו באות כח הצדדים טענותיהן.

4. ולהכרעתי –
הממצא הרפואי שנקבע בענייננו הוא "SYNCOPE". כך בת.ר.ר.נ.ע. (ובתעודה נוספת, שניתנו ב-3.8.12 וב-10.8.12).
יצויין כי נקבעה לתובעת תקופת אי כושר של 34 יום.
התובעת אינה מכחישה בתצהירה טענתה בהודעה לחוקר הנתבע לפיה, יום טרם הארוע חשה לא בטוב, אך טוענת שאין קשר בין זה למכת החום ממנה סבלה.
ראוי לציין כי אין בפניי אבחנה בדבר " מכת חום"/"מכת שמש", ממנה כביכול סבלה. כך, גם בפנייה הראשונה לטפול רפואי ( "טרם" טיפול רפואי מיידי מודיעין-מכבים 24.7.12 09:29) אין התיחסות כלל ל"מכת חום" ואף נשלל " אובדן הכרה".
מנגד צוין כי התעלפה בעבודה, כי " מאתמול הרגישה חולשה. בבוקר התחילה להרגיש כאב ראש ( הדרגתי), לחץ בחזה, כאבים בכל הגוף" וצוין " רקע של כאב ראש וכאבים בגב מאז התאונה לפני כמה שנים" וכן " לא ישנה בלילה...".
בחדר מיון אסה"ר (24.7.12 שעה 12:21) צוין רק ' SYNCOPE WEAKNESS'.
באמבולנס ( מיום הארוע 12:00) צוינה כתלונה " רעידות" לאחר התעלפות בעבודה, "כרגע רעידות, צמרמורות, חולשה ללא סימני מצוקה"; טענה כי לא קרה מעולם.
בקופ"ח רישום מ-27.7.12: "התעלפות בעבודה לפני 3 ימים, עובדת כשומרת, עמדה בבוקר, יתכן פחות שתה באותו יום".

אין בפניי איזשהי ראייה לחום מיוחד או אובך קשה, אליהם נחשפה התובעת בטרם הארוע. בהקשר זה ראוי להזכיר כי משזו טענתה – לא היה קושי להוכחתה.
כך, אין בפני ראייה כלשהי בהקשר זה, שהנטל בו על התובעת.
ודאי כך, בהתיחס לשעת הפגיעה – שהרי לדבריה ב-06:30 היא מתחילה את יום העבודה, בבצעה סריקה בגן ומ-07:00 עמדה היא בשער לקבל הילדים וכעולה מתביעתה ב-09:00 בבוקר כבר הרגישה ברע וכי נכחו עדים.
דא עקא, לא הביאה בפניי עדות גננת/הורה – מי מהעדים שציינה בתביעה למל"ל ולמצער, מי שסייע בידה עת חשה ברע.
כאן המקום להזכיר כי בהודעתה אישרה כי היא מתחילה לעבוד ב-07:00, וכשההסעה הגיעה למודיעין היתה לה " פתאום קצת בחילה, והיתה לי הרגשה לא טובה.." התחילה לעבוד, בכניסה של הגן " יש גם בודקה שם אני יושבת" "ובערך בשעה 08:00 בבוקר בערך התחלתי להרגיש כמו סחרחורת וחם בכל הגוף...".
ובהמשך, הכל היה רגיל באותו יום ובימים שלפני, באותו בוקר היה יום חם מאד. רוב הזמן היא עומדת בעמדת השמירה בחוץ, לא בבודקה ( בו חם, אין מזגן ויש רק מאוורר קטן), לא יודעת למה קרה, אולי בגלל החום החזק שהיה באותו יום. נכון מה שנרשם ב"טרם" – לא ישנה טוב בלילה. בבוקר כשקמה " הרגשתי שמשהו לא בסדר, היתה לי חולשה ורציתי לישון ובכל זאת הלכתי לעבודה". לא התעלפה בבוקר אלא כשלקחו אותה למשרד. היו לה בעבר כמה פעמים מקרים שהתעלפה בבית.

מסקנתי מכל אלה כי לא הוכח בפניי איזשהו ארוע בעבודה, שגרם להתעלפותה/נפילתה: לא מיוחדות-חריגות מזג האויר באותו בוקר, לאחר שעה של עבודה קשה (07:00-08:00, ואף לא 06:30-08:00; ולו 09:00), לא חו ם ולא אובך ; לא עמידה בפרק זמן כאמור, לאחר שסיימה את הסיור בגן ולא איזשהו גורם אחר הנעוץ בעבודתה או בסביבת עבודתה .
לכך יש להוסיף: עולה מהנתונים שבפניי, כמפורט לעיל, כי לתובעת ארועי התעלפות קודמים, קודם/בלילה/בבוקר יום הארוע – הרגישה לא טוב, ולאחר עבודה שגרתית בפרק זמן קצר, כשישבה במשרד – התעלפה.
לאור כל אלה – אין בפניי ארוע תאונתי בעקבותיו התעלפה.

תחושת לחץ בחזה אינה חדשה לתובעת, כעולה מהכרטיס הרפואי. כך גם, נכון הופנתה לכך שבקופ"ח שללה חשיפה לאויר חם ( ביום הארוע).
עוד ראוי לציין ולמעלה מן הצורך, כי מעבר לכך שעסקינן היה בזכאות לדמי מחלה ( כך מלכתחילה), בפועל, נרשמה בש.ת. כבר ב 1.8.1 2, הגם שהיו לה תעודות אי כושר לתקופה הנדונה...
כך, אין זו לתובעת הפעם הראשונה שחשה בכאבים/לחץ בחזה ( כנטען בסיכומיה) וממילא – אין בפנינו כי לקתה ב"מכת שמש" או כי היו תנאי חום בגינם קיבלה " מכת שמש", ודאי כך, לעובדת שאין זו לה הפעם הראשונה שחוותה ארועי סחרחורת/התעלפות וחשה לא בטוב ביום האמור בטרם החלה לעבוד.

לאור כל האמור – משלא הוכח בפניי ארוע כלשהו או ארוע תאונתי בעבודה – אין לי אלא לדחות את התביעה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ד, (29 אפריל 2014), העדר הצדדים וישלח אליהם .

קלדנית – מ. קמחגי


מעורבים
תובע: רמזיה סולמיינוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: