ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סיגלית אלון נגד בשם המבקשים :

ניתנה ביום 29 אפריל 2014

1.חברת שיווק ישיר שירותי מכירה
2.איראן יקוטי
3.יהורם יקותיאל
המבקשים
-
סיגלית אלון
המשיבה

בשם המבקשים – עו"ד אופיר כהן

החלטה

השופטת אביטל קימון-קפלן
1. בפני בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטות בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כדלקמן:
- החלטת בית הדין (השופטת מיכל דיבנר נעים בתיק ע"ר 12743-02-14) מיום 27.3.14 (התקבלה בפקס ביום 3.4.14 ובדואר ביום 11.4.14). בהחלטה זו דחה בית הדין האזורי, בשבתו בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (תיק ס"ע 57415-11-12; הרשמת דניה דרורי) מיום 22.1.14 (להלן- פסק הדין), את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור על פסק הדין, הקבוע בפניו.
- החלטת בית הדין (השופטת מיכל דיבנר נעים בתיק ע"ר 12743-02-14) מיום 10.4.14 שבה דחה בית הדין את בקשת המבקשים מיום 9.4.14 לעיון חוזר בהחלטתו הנ"ל מיום 27.3.14, בהעדר פירוט לבסיס לעיון חוזר.
2. במסגרת בקשתם שבפני, עתרו המבקשים לקבל את הבקשה לדון בה כבערעור לבטל את החלטתו של בית הדין האזורי ולהורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.
לחילופין בלבד, עותרים המבקשים במסגרת בקשתם שבנדון לקבוע להם הפקדת סכום ערבות לביצוע פסק הדין.

3. לאחר עיון בבקשה ונספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות, אף ללא צורך בקבלת תגובת הצד שכנגד, ואבאר.
4. במסגרת פסק הדין בתיק ס"ע 57415-11-12 חויבו המבקשים ביחד ולחוד, לשלם למשיבה פיצויי פיטורים ב סך של 10,850 ₪; הודעה מוקדמת ב סך של 2,325 ₪; דמי הבראה בסך של 400.50 ₪; ו הפרשות פנסיוניות בסך של 2,998.32 ₪ , והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.12. כן חויבו המבקשים ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.
5. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין לבית הדין האזורי ובמסגרתו הגישו ביום 27.2.14 את הבקשה לעיכוב ביצוע מושא בקשת רשות ערעור זו, בה טענו כי סיכויי הערעור גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובתם בשל קיומה של תביעה אחרת שלהם כלפי המשיבה, ולכן יש לעכב את ביצועו של פסק הדין. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה שטענה כי דין הבקשה להדחות, שכן עיקר הבקשה הינו למעשה חזרה על הערעור, ללא תמיכה בנימוקים לבקשה לעיכוב ביצוע; לא נטען כלל כי קיים חשש שייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך, אם תדחה הבקשה וסיכויי הערעור נמוכים.
6. לאחר שסקר את הוראות הדין והפסיקה הרלוונטית בסוגיה זו של עיכוב ביצוע פסק דין בכלל ועיכוב ביצוע של פסק דין כספי בפרט, קבע בית הדין האזורי כי הכלל הוא שמי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ולא להמתין לשם כך עד להכרעה בערעור; כי על פי הפסיקה, הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יוענק בכפוף לכך, שיתקיימו שני תנאים מצטברים: שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד ושהנזק שייגרם למבקשים, לולא ינתן צו לעיכוב הביצוע, גדול מן הנזק הצפוי למשיבה, אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה; כי עיכוב ביצוע של פסק דין כספי, כגון זה נשוא הבקשה, הינו בבחינת החריג שבחריג וביחס אליו נקבע כי על המבקש את עיכוב הביצוע להעמיד "תשתית עובדתית מוצקה, אמינה ומקפת", באשר לנזק שייגרם לו מיישום פסק הדין ומחוסר יכולת הגביה במקרה של קבלת הערעור.
7. בהתייחסו לנסיבות הבקשה שבפניו, קבע בית הדין האזורי כי במקרה הנדון אין כל טענה, לא כל שכן ראשית ראיה, כי ייגרם למבקשים נזק כלשהו מיישום פסק הדין ואין כל טענה כי מצבה הכלכלי של המשיבה לא יאפשר למבקשים את קבלת הכספים חזרה, ככל שכך יקבע בפסק הדין שבערעור. מעבר לכך, קבע בית הדין האזורי כי נימוקי הערעור הינם בעיקרם כנגד קביעות עובדתיות של בית הדין קמא, וקביעות ביחס למהימנות עדים - נושאים שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם. באשר לערעור בסוגיית הפיצוי הכספי חלף פנסיה, שלטענת המבקשים שולם למשיבה עוד בזמן עבודתה ולכן יש להפחיתו מסכום הזכאות שנקבע לה, נקבע כי מעבר לנימוקיו של בית הדין קמא שעל פניו נראים סבירים, קיים ספק של ממש אם מעסיק אכן רשאי לעשות כנטען ואם יש ליתן לפעולה כאמור תוקף. לפיכך, קיים ספק רב אם אכן יש לערעור סיכויים להתקבל. מכל מקום, מכיוון שהתנאים האמורים הינם מצטברים וקיום השניים הכרחי לצורך מתן הצו, דין הבקשה להדחות ולו מן הטעם שאין בה כל טענה כי יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך כתוצאה מיישום פסק הדין. אף לא נטען דבר ביחס למצבם הכלכלי של המבקשים וממילא ככל שטענות עובדתיות כאמור היו נטענות, היה על המבקשים לצרף לבקשה תצהיר לתמוך בטענות אלו, אך כזאת לא נעשה.
8. אי לכך דחה בית הדין האזורי את הבקשה וקבע כי על המבקשים לקיים את פסק דין במלואו וזאת בתוך 14 ימים מאותו מועד.
כמו כן חייב בית הדין האזורי את המבקשים לשאת בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪, לתשלום בתוך 30 ימים מהיום.
9. במסגרת בקשתם שבנדון, טוענים המבקשים כי טעה בית הדין האזורי בכך שלא איזן כראוי בין האינטרסים של הצדדים. לטענת המבקשים, שגה בית הדין כאשר התעלם מטיעוני המבקשים ותצהיר המבקש שצורף לבקשה לעיון חוזר מיום 9.4.14 שבמסגרתם נטען כי מצבו הכלכלי של המבקש 3 הינו בכי רע בשים לב לעובדה כי נכון למועד הגשת תצהירו, לקוחות המבקשת 1 חייבים לה כספים רבים בסכום כ ולל של 75,000 ₪, בשל התנהלות המשיבה לטענתם, וכי בשל כך הגישו המבקשים תביעת נזיקין כנגד המשיבה בבית משפט השלום בחיפה, וכי בעקבות מצב העסק היה על המבקש 3 לקחת הלוואת מדינה דחופה בסכום של כ-300,000 ₪ כדי למנוע קריסה כלכלית של העסק והגיע לחדלות פירעון, מה גם שיתרת המבקש עומדת על יתרת חובה של 55,000 ש"ח.
עוד טוענים המבקשים, כי בית הדין האזורי התעלם מסיכוייו הגבוהים של הערעור; כי בית הדין האזורי לא נתן משקל לצורך לשמור על מצב קיים עד לדיון בערעור שאמור להתקיים ביום 22.6.14; כי היה על בית הדין האזורי לנהוג בהתאם לאשר נקבע בהליך ע"ע 11365-03-14 על ידי בית דין זה ולעכב את ביצוע פסק הדין.
אי לכך, לטענת המבקשים היה על בית הדין האזורי להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין. כאמור, במסגרת בקשתם שבנדון עותרים המבקשים לחלופין בלבד, ועל מנת למנוע מצב שבו ירוקן מתוכנו הליך הערעור בפני בית הדין האזורי, ולא תהיה לו כל משמעות ולא ניתן יהיה לקצור את פרי הזכיה, לקבוע להם הפקדת סכום ערבות לביצוע פסק הדין.
לבקשה שבנדון צורף תצהירו של המבקש 3.
10. הכלל הוא כי הגשת ערעור על פסק דין אין בה כדי לעכב את ביצועו, ובית המשפט יורה על עיכוב הביצוע רק מקום שבו הוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו. כך ככלל וכך ביתר שאת באשר לפסק דין המטיל חיוב כספי לגביו הנטייה הברורה היא שלא לעכב את הביצוע להוציא מקרים חריגים [ראו: ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון ( מיום 26.11.2009)]. עוד נפסק, ביחס לעיכוב ביצוע של חיוב כספי כי "הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצועו אלא אם בית המשפט שוכנע כי ככל שלא יעוכב ביצועו ייגרם למערער נזק בלתי הפיך מאחר שאם יזכה בערעור לא יוכל הוא לגבות את כספו, מאחר שהדבר יחייב מימוש נכסים בהם יש למערער עניין מיוחד כגון דירת מגורים, או מאחר שתשלום סכום הכסף עלול לפגוע במצבו הכלכלי של המערער באופן אנוש עד כי אף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו" [ראו: ע"א 2577/11 גואל אברהמי נ' קנדאל פיתוח בע"מ, (מיום 9.6.11)].
ודוק, באשר ליחס שבין השיקול הנוגע לסיכויי הערעור לבין השיקול שעניינו מאזן הנוחות, נקבע כי "קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" [ראו: עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ. וייס, (מיום 22.9.10)].
11. במסגרת בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 27.2.14 בפני בית הדין האזורי טענו המבקשים לסיכויי ערעור גבוהים ולכך שמאזן הנוחות נוטה לטובתם, מן הטעם שקיימת תביעה אחרת שלהם כלפי המשיבה, והוסיפו באופן לקוני כי קיים חשש שלא יוכלו להפרע את כספם אם יתקבל ערעורם.
קיומה של תביעה אחרת של המבקשים כלפי המשיבה אינו שיקול שיש בו כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשים, ועל כן צדק בית הדין האזורי עת דחה בהחלטתו מיום 27.3.14 את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע, שעה שלא טענו לשום נימוק שיהא בו כדי ללמד על כך שקיים חשש שלא יוכלו להפרע את כספם אם יתקבל ערעורם.
טענותיהם הנוספות של המבקשים בבקשתם מיום 9.4.14 לעיון חוזר בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המבקש 3, אינם בגדר נימוק לעיון חוזר בהחלטה מיום 27.3.14, משנימוק זה לא נזכר בבקשה שהעיון החוזר התבקש בה, ועל כן ואם בכלל, היה מקום להגיש בקשה חדשה לעיכוב ביצוע.
כך או כך, גם לעניין זה צדק בית הדין האזורי כאשר דחה את הבקשה לעיון חוזר, שהתבססה על נימוק שלא נזכר בבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע.
12. למעלה מן הצריך יוער כי אפילו ניתן היה לראות בנימוק הנוסף שהעלו המבקשים, כטעם לעיון חוזר, לא היה בו כדי לסייע.
עסקינן בענייננו בפסק דין לחיוב כספי בסכום נמוך שאינו עולה על 20,000 ₪. טענות המבקש 3 בדבר מצבו הכלכלי הקשה של העסק וצירוף דף חשבון לתקופה אקראית של פחות מחודש, ממנו עולה פעילות של הפקדות ומשיכות ויתרת חובה של 63,832 ₪, אינם מצביעים על כך שביצוע פסק הדין יגרום למבקשים נזק בלתי הפיך, או יחייבם לממש נכסים לא כל שכן כאלו בהם יש להם מיוחד, או שתשלום הסכום (בהיקף של לא יותר מ-20,000 ₪) עלול לפגוע במצבם הכלכלי של המבקשים באופן אנוש עד כי אף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. ההיפך הוא הנכון, היקפו המוגבל של הסכום הפסוק, כמו גם העובדה שהדיון בערעור קבוע למועד קרוב, מלמדים על כך, שלא ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך אם ישולם הסכום והם יזכו בערעור, בפרט ובמיוחד כך שעה שבשום שלב לא נטען על ידי המבקשים כי לא יהא בידי המשיבה להחזיר לידיהם את הסכום הפסוק אם ישולם ואם המבקשים יזכו בערעור או בחלקו .
בנסיבות אלו, בהן לא ניתן לומר כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, נדרש, בשים לב ליחסי הגומלין שבין שיקולי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, כי למצער סיכויי הערעור יהיו גבוהים במיוחד או מבוססים על טעות משפטית אחת מובהקת היורדת לשורש הפסק, ולא כך הם פני הדברים בענייננו.
מכאן שאפילו ניתן היה לראות בנימוק הנוסף שהעלו המבקשים בדבר מצבם הכלכלי הקשה, כטעם לעיון חוזר, לא היה בו כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין בנסיבות המקרה שבנדון.
13. סיכומם של דברים.
המבקשים לא הצביעו על טעות בהחלטות בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור, שיהא בה להצדיק מתן רשות ערעור, ועל כן דין בקשתם לרשות ערעור – להידחות.
14. סוף דבר –
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור – נדחית.
הואיל ולא התבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשע"ד (29 אפריל 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סיגלית אלון
נתבע: בשם המבקשים
שופט :
עורכי דין: