ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה בר זיו נגד ניב אהרוני :

לפני: כבוד השופטת שרה מאירי

התובע:
משה בר זיו
ע"י ב"כ עו"ד בסידן
-
הנתבע:
ניב אהרוני

החלטה

בפניי בקשה מיום 5/3/2014, שהוגשה על ידי הנתבע ובה מבוקש: לעכב / לבטל פסק דין מיום 12/2/2014 / לקיים דיון חוזר / ליתן רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה ופרק זמן סביר לשם כך.

אלו נימוקי הבקשה בעיקרם: על המבקש היה להתייצב לדיון ביום 12/2/2014 אך "נבצר ממני מלהגיע"; כתב התביעה מתייחס לתקופה שבה נעדר מהארץ ואביו ניהל העניינים למול התובע, העסק היה על שמו רק כחודשיים טרם תקופת התביעה ואביו לקח על עצמו כל הכרוך בטיפול בתביעה והיה אמור להיות נוכח בדיון; המבקש מצוי בסכסוך קשה עם אביו על רקע כלכלי, כפי שציין בכתב ההגנה הוא נרתם לעזור לו מאז שחרורו מצה"ל בגלל מחלתו וכך העסק הועבר על שם המבקש, בלי שהיה שלו; לא הגיע לדיון מחמת המחנק הנפשי והכלכלי בו שרוי לאחר שבזבז זמנו בסיוע לאביו למעלה משנה והיום הוא חסר כל; בכתב התביעה טענות שקריות שעליהן להתברר ; לתת לתובע את מלוא סכום התביעה הוא מתן פרס למי שמרמה את מקום העבודה; התובע לא גילה כל העובדות לרבות בקשר להליכי הוצאה לפועל; לא צודק לחייב הנתבע בכל סכום התביעה לאור טיעוניו וטיעוני אביו בכתב ההגנה; מצבו הכלכלי עגום, והוא נמנע מלקחת ייצוג משפטי בנסיבות של מצוקה כלכלית.

בהחלטתי מיום 6/3/2014 הוריתי על הגשת תגובת הצד שכנגד והבהרתי כי הבקשה בכל הנוגע למתן רשות ערעור, היא בסמכות בית הדין הארצי בלבד.
בהחלטה נוספת מיום 6/3/2014 הוריתי למבקש להבהיר משמעות טענתו "נבצר ממני להגיע" (ראה החלטה נוספת בעניין זה מיום 17/3/2014).
ביום 20/3/2014 הגיש התובע תגובה מטעמו, בה התנגד לביטול פסק הדין ולחלופין , ב יקש להשית הוצאות ושכ"ט עו"ד כתנאי לביטול פסק הדין ואלו עיקר טעמיו: הבקשה הוגשה ללא תצהיר ערוך כדין; אין מדובר בעילת ביטול מן הצדק שכן הזימון לדיון הומצא למבקש כדין וכל שטען המבקש הוא כי לא התייצב מחמת שנבצר ממנו להגיע; המבקש ידע על קיום הדיון וככל שהתרשל אין לו להלין אלא על עצמו; המבקש לא טרח לפרט הנימוקים לאי התייצבותו והיה עליו לכל הפחות להגיש בקשה לדחיית הדיון על מנת לחסוך לביה"ד ולמשיב ובא כוחו זמן שיפוטי יקר; המבקש לא התייחס לסיכויי הגנתו; המשיב טוען לנסיבות עילות התביעה לגופן / טענות משפטיות בקשר עם תלושי השכר שהונפקו / לא הונפקו לו במהלך תקופת עבודתו, לכאורה (ראה בהרחבה ס' 5- 21 לתגובה); ע"פ ההלכה כאשר ביה"מ נעתר לבקשה לביטול פסק דין נוהג הוא לחייב את הנתבע בהוצאות שנגרמו בשל כך , בלי לתלות החיוב בתוצאה הסופית ולעיתים מתנים הביטול בתשלום הוצאות עד לתאריך מסוים.

ביום 24/3/2014 הוגשה תשובת המבקש.
המבקש טען שלא הגיע לדיון שכן במשך ימים רבים היה נתון בסערת רגשות וקושי נפשי על רקע מצב כלכלי ואישי כשהוא חסר כל לאחר למעלה משנה מאז תום שירותו הצבאי ; ביום הדיון היה חולה על רקע מתח וחילופי דברים קשים עם אביו ; אביו פנה אליו בראשית השבוע וביקש כי יתייצב לדיון וכי בכוונתו לבקש כי יהיה העד המרכזי והוא שיישא בתוצאות; מועד הדיון השתבש ביומנו וכך המבקש ואביו נעדרו מהדיון.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים החלטתי להעתר לבקשה – מהנימוקים כדלקמן:

בבוא ביה"ד לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות: ראשית, מהי הסיבה לאי ההתייצבות ושנית, מהם סיכויי ההצלחה באם יבוטל פסק הדין. הלכה פסוקה היא כי לשאלה הראשונה חשיבות משנית ואילו שאלת סיכויי ההצלחה – היא העיקר.

לצד זאת נקבע כי יהיו מקרים בהם מחדלו של בעל דין או זלזולו בהליך המשפטי ובחובותיו יהיו כה משמעותיים, עד שיהא בהם כדי להאפיל על התשובה לשאלת הסיכויים.

בענייננו – המבקש לא התייצב לדיון על אף שאין חולק כי היה מודע לקיומו וידע על מועדו.
לא נטען על ידו לאי המצאה כדין ואף טען כי אביו פנה אליו בסמוך לפני מועד הדיון וביקש ממנו להתייצב עימו לדיון.
לשיטתו, נבצר ממנו להגיע לדיון מחמת מחלה / היותו נסער על רקע מצבו הנפשי / אישי / כלכלי / שיבוש ביומנו של אביו.
טענות אלה כולן – נטענו בעלמא.
המבקש לא המציא אישור מחלה ואף לא תמך בקשתו בתצהיר ערוך כדין ולכל הפחות ניתן להבין טענותיו כמחד ל / רשלנות של המבקש.

המבקש אף לא התייחס לסיכויי הגנתו, חרף הדרישה לכך בדין כמו גם לטענות המשיב בתגובתו.
על פי דין, מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח הגנה איתנה אלא הגנה אפשרית כך ששמיעת עמדתו בנושא המחלוקת גופא, תהיה עשויה להוביל את ביה"מ ליתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין וכך בענייננו, לכאורה.
דא עקא, אין בפנינו כתב הגנה .
בנסיבות – אין יכול ביה"ד לקבוע , אף לא לכאורה, שמא סיכויי ההגנה קלושים או לאו, כחלק משיקוליו בהחלטה זו.
עם זאת, מש צוין גם בפרוטוקול הדיון (12/2/2014) כי אין בפני ביה"ד כתב ההגנה אלא שב"כ התובע הציג בפניו עותק כתב ההגנה וצוין שם כי הוגש הגם שאינו מצוי בנט המשפט; ומשבנסיבות וודאי לא ניתן לאמר כי סיכויי ההגנה קלושים בהכרח – הרי שאין לדחות הבקשה לביטול פסק דין רק בשל כך.

קביעה כאמור עולה בקנה אחד עם עמדת ביה"ד להעדיף תמיד את שמיעת הצדדים, לעשות לגילוי האמת ולהכריע בטענות גופן, לאחר שמיעת עמדתם ובחינת ראיותיהם. כך גם מטעמי יעילות דיוניים.

ביטול פסק הדין מתיישב בהכרח עם זכות הגישה לערכאות והמדיניות הכוללת ליתן לבעל דין את יומו בבית הדין כך שגרסתו תשמע בטרם הכרעה.

כך גם ביחס לטענות המשיב בדבר נסיבות העסקתו / זכויותיו שלא קויימו , לכאורה (ס' 5-21 לתגובה) או ביחס לטענות המבקש כי בתביעה טענות שקריות.
סבורני כי רק לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת מלוא הראיות – תתבררנה גם טענות אלו לפנינו.

לאור כל זאת הריני מורה כי פסק הדין מיום 12/2/2014 – מ בוטל, זאת למעט תשלום ההוצאות שנפסקו בגין העדר התייצבות בסך 2,000 ₪.

אשר לפסיקת הוצאות בגין הליך זה – המבקש טוען למצב כלכלי עגום וקשה. (ולו) טענה זו לא נתמכה בראיה כלשהי, אף לא לכאורה ודינה לה דחות.
עם זאת, בשקלול הנסיבות בהן : מצד אחד, משנעתרנו לבקשתו ומשהמבקש אינו מיוצג ע"י עו"ד, בעוד מצד שני, משהבקשה לא הוגשה כדבעי; משנדרשנו להליך זה עקב מחדלי המבקש ומשנעתרתי לבקשה גם על יסוד ההלכה לפיה ניתן לאפשר למבקש לתקן מחדליו באמצעות פסיקת הוצאות; – לאחר ששקלתי כל אלה, הריני פוסקת כי המבקש יישא (גם) בהוצאות בקשה זו בסך 750 ₪, סכום שישולם בתום ההליך ( עם פסק הדין).

נדחית לגופא בקשת המשיב להתנות ביטול פסק הדין / המשך קיום ההליך בתשלום ההוצאות. זאת גם מן הטעם כי התניה כ אמור תנתן במקרים חריגים בלבד ולמעט בקשה כללית לא פירט המשיב בקשתו בעניין זה.

ההליך מועבר למנ"ת לקביעתו לישיבת גישור.
כתב ההגנה יוגש וייסרק לתיק כדבעי.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ד, (28 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם


מעורבים
תובע: משה בר זיו
נתבע: ניב אהרוני
שופט :
עורכי דין: