ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלכסנדר צפלינסקי :

בפני: כבוד השופטת – לילי יונג-גפר, סגנית הנשיא
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
אלכסנדר צפלינסקי


נוכחים: מטעם המאשימה – עו"ד דוניא נסאר
מטעם הנאשם – בעצמו ועו"ד אולג פרגין – סנגוריה ציבורית
נוכחת המתורגמנית, גב' אניה גרשוביץ'

פרוטוקול

הסנגור: במהלך ההמתנה לדיון ראיתי ששתי העדות שהגיעו היום ישבו אחת ליד השניה ועיינו באותה הודעה שנמסרה קודם לכן למתורגמנית על מנת שתקריא אותה לגב' ילנה. לאחר שחברתי עזבה את המקום ראיתי שההודעה עוברת מידה של גב' ילנה ולידה של גב' ינינה. כמו כן, שמעתי ששתי העדות מדברות על פרטי התיק ופרטי עדותן.
לאחר סיום שמיעת עדותה של המתלוננת ולאור דבריה קיבלנו חומר חדש. היום קיבלתי מחברתי חומר נוסף, בנוסף לאותו חומר שקיבלתי במסגרת ההליך לפי סעיף 74. החומר החדש כולל אמרות חשובות וחדשות של המתלוננת. כל החומר לא היה מונח בפנינו וגם לא בפני חברתי בזמן עדותה של המתלוננת. אנו רואים בדברים אלה חשיבות רבה בהגנת הנאשם. על כן, אנו סבורים כי אין מנוס מהחזרת המתלוננת, עדת תביעה מס' 2, לדוכן העדים.
החקירה שלנו תתמצה בחומר החדש ולא תחזור על דברים שכבר נאמרו.

התובעת: היום, בזמן שעדת תביעה מס' 1 פגשה אותי לראשונה מחוץ לאולם בית המשפט, היא מסרה לידי מסמכים שעניינם פרוטוקולים והחלטות בבקשות לצווי הגנה, חלקם בינה לבין הנאשם וחלקם בין המתלוננת ועדת תביעה מס' 7 לנאשם, חומר שאותו לא ראיתי עכשיו. למען ההגינות, עוד בטרם עיינתי בחומר וראיתי מה יש בו, הודעתי לסנגור שקיבלתי עכשיו חומר נוסף שאני רוצה לעיין בו ולאחר מכן להעבירו אליו. הסנגור לקח את החומר כדי לצלמו והחזירו אלי עכשיו בטרם הספקתי לעיין בו.
לגופו של עניין, בבית המשפט טענה המתלוננת כי הוציאה צו הגנה נגד הנאשם, כך שאני לא רואה פה חידוש בחומר המצורף. אם חברי יפנה אותי לנקודה ספציפית שעולה מהחומר החדש שהוא יצטרך לחקור את המתלוננת בנוגע אליה, אני אשקול. אך בקשה ערטילאית בגלל שיש צווי הגנה ולבקש להביאה שוב, אני חושבת שזה מיותר. בכל מקרה אבקש לעיין בחומר בטרם אמסור עמדתי הסופית.

החלטה

על פני הדברים, כפי שנשמעו מפי הסניגור, נראה כי יש מקום להיעתר לבקשתו. עם זאת, התובעת תגיש לבית המשפט תוך שבוע את עמדתה בכתב והחלטה תשלח לב"כ הצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ח בניסן התשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית הנשיא

עדת תביעה מס' 2, גב' ילנה פיסחוביץ, הוזהרה לומר את האמת ועונה לשאלות התובעת בחקירה ראשית :
ש: תספרי לבית המשפט מאיפה את מכירה את הנאשם ?
ת: הבן אדם הזה חי עם הבת שלי בדירה שכורה ברח' הרותם איפה שמתגוררים ההורים שלו.
ש: כמה זמן ?
ת: אני לא זוכרת. כשנתיים גרו בדירה שלנו ואחר כך עברו לשכירות ברח' הרותם, יכול להיות שבין 3-4 שנים. אני לא זוכרת במדויק. עד 19/09/2010. יחד עם זה יש לציין שהבת שלי התגוררה עם הנאשם שם והנכדה התגוררה אצלנו, כי הוא היה מתעלל והיא פחדה ממנו עקב ההתעללות מצדו.
ש: מי היה מתעלל ?
ת: הבן אדם הזה צפלינסקי.

ב"כ הנאשם: מתנגד לעדות שמועה.

העדה ממשיכה:
ש: איך את יודעת שהוא היה מתעלל ?
ת: הילדה בת 12, הייתה מגיע אלינו הביתה עם אזניות נפוחות, הוא היה מרביץ לביתי, לאמא של הנכדה. במרפסת 3 פעמים הייתה במצב היסטרי.
ש: מתי ראית את זה שהוא הרביץ לבת שלך ?
ת: ב-19/09/2010 הבת התקשרה אליי, כולם היו בבכי. "אמא, הוא שבר את הכל, הוא נתן לנו מכה". זה היה ביום כיפור. אני יצאתי לקראתם ולמרינה היה פנס מתחת לעין, יאנה הנכדה הייתה רועדת כולה מפחד והם אמרו שהוא הרביץ לה ורואים את הכחול בעיניים. אני אמרתי שאני אלך לשם ואסתכל. קודם הם לא כל כך הסכימו, הם פחדו. זה ממש קרוב מאוד, רחוב רותם ואיפה שאנחנו גרים זה אותה שכונה כמעט וזה לא רחוק. אני נכנסתי לדירה ועל הספה יושב בן אדם במצב קצת לא שפוי, הדלת פתוחה, היה הר של זכוכיות מנופצות. את זה ראיתי בעיניים שלי. אני נכנסתי לדירה. הכל שבור, הארון שבור. הוא אפילו לא שמע שאני מתהלכת בדירה. הודות לקדוש ברוך הוא לא עשיתי שום דבר. נכנסתי לחדר השינה, והכל כזה שבור. יצאתי בשקט וירדתי לדירה איפה שההורים שלו מתגוררים. הדלת הייתה פתוחה והייתה שם איזה מסיבה. היו בקבוקי וודקה על השולחן. אז אני אמרתי, זה המילים שלי, הנה כל הצוות פה, כולם יחד עכשיו. כולם כבר היו בגילופין ועם איום שיעשו לי משהו עכשיו. יצאתי. עם שיכורים אין מה להתעסק. לא כדאי להתעסק עם שיכורים, אז יצאתי. באותו ערב חיכינו עד שיצא יום כיפור, הזמנו מוביל וכשכבר היה חשוך לגמריי בחוץ העברנו את יתר הדברים שהיו בדירה אבל הרוב היו במצב שבור.
ש: מי התקשר אלייך ביום כיפור בטלפון ?
ת: התקשרה הבת, מרינה עמדה ובכתה, והנכדה יאנינה עמדו באמצע הכביש ובכו.
ש: מישהו התקשר אלייך ביום כיפור ?
ת: הבת התקשרה.
ש: מה הבת שלך אמרה כשהיא התקשרה בטלפון ?
ת: היא אמרה "הוא הכה אותי, הפך את הכל בדירה, שבר את הכל וזרק משהו בפרוזדור". את כל זה ראו גם השכנים וגם המובילים.
ש: איפה היה הסימן הכחול שראית ?
ת: היא עמדה מולי, בצד שמאל.
ש: את הבאת לי היום חומר. מה זה החומר הזה ?
ת: היו 4-5 דיונים משפטיים שלא התייצב אליהם, או שהיה בא שיכור. הדיונים היו נדחים. עו"ד אחמד השעה עצמו מהתיק.
ש: באיזה הליך זה היה ? מי פנה לבית המשפט ?
ת: שלושתנו פנינו אחרי יום כיפור לבית המשפט.
ש: בשביל מה ?
ת: הוא לא היה עוזב אותנו בשקט, לא היה נותן לנו לחיות. הבת והנכדה גרו בדירה שלנו. אנחנו משפחה לא של שתיינים. יוצאים מהמעלית. כל הזמן היה מאיים. כשהיינו יוצאים מהמעלית, הוא ישב מול המעלית.
ש: למה את פנית לבית המשפט ?
ת: הוא איים על הילדה שלי. היא לא יכלה להגיע לדירה, כי כל הזמן היה שומר שם והיה מאיים עליה. 3-4 פעמים הוצא נגדו צו הגנה ולמרות הצווים האלה הוא היה בא. הוא היה בא שיכור באוטו טרנטה שנקנה ב-1000 שקל, ועל האוטו הזה רצה לשבור. היה איום על הנכדה: "את לא תגיעי לבית הספר". לבתי נאמר "את תמותי" וכל מיני השפלות ומילות גנאי, וגם כן "לאמא שלך", זאת אומרת לי.

חקירה נגדית:
ש: אני מבין שאחרי מה שקרה ביום כיפור מיד הלכתם לבית המשפט והגשתם בקשה לצו הגנה, נכון ?
ת: לא, לא מיד. עבר זמן. היא גרה אצלנו, והוא המשיך לעשות לה טרור כל הזמן.
ש: אחרי כמה זמן הלכת והגשת בקשה לבית המשפט ?
ת: אני לא יודעת כמה, אני לא יכולה לזכור, זה היה לפני 4 שנים. במשטרה יש את העדות ואני נקראתי מהעבודה למשטרה לצורך מתן עדות.
ש: אני מבין שעשיתם שני דברים, דבר אחד הלכת למשטרה ודבר שני, הלכת לבית המשפט וביקשתם צו הגנה, נכון ?
ת: אני לא הלכתי לבית המשפט. הייתי במשטרה, הייתי בחקירה ועוד פעם הייתי בחקירה כי הוא המשיך לעשות לנו טרור. 21 שיחות טלפון ביום, כל הזמן מתחת לדלת סקנדלים.
ש: אמרת עכשיו בחקירה הראשית "אנחנו הלכנו לבית המשפט, הגשנו בקשות והיינו בדיונים". זה נכון ?
ת: לא. אני לא הלכתי לבית המשפט. הייתי רק במשטרה.
ש: זאת אומרת, כשאמרת לפני 3 דקות "הלכנו לבית המשפט", זה לא היה נכון ?
ת: אני הייתי רק במשטרה.
ש: כשאמרת "שלושתנו הלכנו לבית המשפט", למה הייתה הכוונה ?
ת: את זה אני לא הבנתי בעברית. אנחנו היינו רק במשטרה.
ש: המסמכים שמסרת היום לתובעת, הם קשורים לביקור שלך במשטרה או לביקור שלך בבית המשפט?
ת: אני שוב פעם חוזרת, אני הייתי רק במשטרה. המסמכים האלה היו על שם הבת שלי.
ש: את אמרת שהנאשם היה בבית המשפט והיה מיוצג ע"י עו"ד אבו אחמד, נכון ?
ת: כן. זה מהמילים של הבת שלי.
ש: הבת שלך אמרה שהייתה בבית המשפט ופגשה שם את עו"ד אחמד, נכון ?
ת: כן, אחמד התקשר לבת שלי הרבה פעמים.
ש: ולמה הוא התקשר, מה הוא רצה מהבת שלך ?
ת: מכיוון שהוא לא היה מסוגל להביא מהנאשם שום דבר, כי הוא לא היה שיכור, אלא שיכור כלוט. הוא לא יכול היה להבין ממנו כלום.
ש: זאת אומרת את מספרת לנו עכשיו שעו"ד אבו אחמד הגיע לבתי משפט לייצג את הנאשם כנגד הבת שלך.
ת: אני לא נכחתי שם. היה עו"ד בבית המשפט בזמן הדיון, אני לא נכחתי שם.
ש: אבל הבת שלך סיפרה לך שהיה עו"ד אחמד בדיונים, נכון ?
ת: הבת שלי הייתה בדיון, דיברה עם אחמד, והנאשם לא היה.
ש: סיפרת לנו עכשיו בחקירה הראשית שהיו דיונים שבהם הנאשם כן היה בבית המשפט והיה שתוי.
ת: כן. ככה אמרה הבת וככה אני ראיתי בדיון הקודם.
ש: בדיון שהיה במסגרת המסמכים שהגשת לתובעת, נכון ?
ת: כשהייתה פה מרינה, הוא היה אומר לה מילות גנאי, כי הוא היה שיכור, בנוכחות כולם.
ש: אני אומר לך שאת בכוונה מתחמקת מהשאלות. שאלתי שאלה ספציפית. אני שב ושואל – את אומרת שבאחד הדיונים לגבי צווי ההגנה הנאשם היה מאוד שיכור. מאיפה את יודעת את זה?
ת: מהמילים של מרינה.
ש: ומרינה גם סיפרה לך מה קרה בבית המשפט כשהשופט ראה שהוא שיכור, שהשופט הוציא אותו מהאולם ? מה היא סיפרה לך ? זה מה שהיא סיפרה לך?
ת: אני לא זוכרת במדויק עכשיו, אבל כל פעם שהייתה חוזרת מהדיונים, הייתה מספרת לי. היו 5 דיונים וכל פעם שופטים אחרים. אני הצגתי את כל החומר הדרוש.
ש: את כמובן יודעת שהבת שלך הגיעה לאותם דיונים במסגרת צווי הגנה וסיפרה שהנאשם מרביץ לה ועשה לה פנס בעין וכל הדברים שאת סיפרת ?
ת: כן, היא הייתה מספרת לי.

ב"כ הנאשם: אבקש להגיש את הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד וכן פרוטוקול מיום 16/03/2011, פרוטוקול מיום 23/03/2011, פרוטוקול מיום 14/08/2011 ופרוטוקול מיום 21/08/2011.
ב"כ המאשימה: אין התנגדות.


החלטה
בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת וכן פרוטוקולים בתיק ה"ט 30283-03-11 של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת נתקבלו וסומנו נ/2.

ניתנה והודעה היום כ"ח בניסן התשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית נשיא

העדה ממשיכה:
ש: אנחנו קוראים את הפרוטוקולים ואנו רואים שכל מה שאמרת עכשיו הוא פשוט לא נכון. למשל, הבת שלך בכלל לא סיפרה בכל הדיונים שהוא הרביץ לה, בפרוטוקולים לא היה שום עו"ד אחמד ולא נרשם בשום מקום שהנאשם שיכור. נהפוך הוא, הוא מביע עמדה ומסכים לצו הרחקה.

ב"כ המאשימה: אני מתנגדת לשאלה. העדה לא נכחה באולם בית המשפט, אלא רק סיפרה מה ששמעה מבתה על מה שהיה בדיון.


החלטה

התובעת צודקת בטענתה, ואולם אתיר את השאלה על מנת לשמוע את תגובת העדה לשאלה.

ניתנה והודעה היום כ"ח בניסן התשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית נשיא
העדה ממשיכה:
ת: הכל מסתדר. מה בדיוק משהו אחר ? מה לא מסתדר ? הנאשם ב-12/02 בדיון הקודם היה שיכור, ואתה לא שמעת? לגבי הפרוטוקולים בצו ההגנה, אין לי מה להגיד. אז למה הבת שלי בכתה פה אצלכם בדיונים והוא היה משפיל אותה ?
ש: את מספרת שביום כיפור הגעת לדירה של הנאשם, לאחר מכן ירדת לדירה של ההורים שלו ואת אומרת שהייתה שם מסיבה וכולם היו שיכורים.
ת: כן.
ש: האם את יכולה להגיד לנו שמות, מי בדיוק היה שם ומי היה שיכור ?
ת: האבא שלו, אמא שלו, הבת שלהם, בת אחותה ועוד מישהו.
ש: אמרת שכולם איימו עלייך ?
ת: אז אני אמרתי: "הנה כולם ביחד, בהרכב מלא", ואז ניגשה אלי הבת דודה, וגם האבא קם וישר עליי, כאילו עכשיו באת לפה והתחילו להגן עליו ונאלצתי מיד לעזוב, עוד לפני שקיבלתי.
ש: הם ניסו לתקוף אותך ?
ת: הם ניסו להסביר שאלכסנדר הוא מסכן ומרינה חיפשה הגנה.
ש: אני לא שואל לגבי מרינה.
ת: כן, לו הייתי נשארת, הייתי מקבלת גם אני, במובן לקבל מכות. זה היה איום אמיתי. תרשמו, איום קבוצתי אמיתי.
ש: כמובן כאישה שומרת חוק הלכת למשטרה והתלוננת שאיימו עלייך וכמעט תקפו אותך ?
ת: לא.
ש: למה ?
ת: מכיוון שגם הבת שלי באה אלינו לגור ולא רצתה והיא לא התכוונה להתגורר איתו ביחד. אם הוא לא מטריד, לא היה מאיים וכל הזמן עושה טרור, אז אף אחד מאיתנו לא היה הולך להתלונן במשטרה.
ש: מה הקשר בין הבת שלך לנלה אמא של הנאשם? איך היחסים ביניהן?
ת: היה קשר. הם לא רבו. היה דיבור ביניהם.
ש: הבת שלך, בניגוד אליך, מספרת שכשקרה איזשהו אירוע ביום כיפור היא דווקא התקשרה ל- 100 והם הגיעו לעזור. הבת שלך לא מספרת שהאמא של הנאשם הייתה שיכורה, אלא נהפוך הוא.
ת: כשהוא הרביץ לה היא התקשרה לנלה ונלה אמרה לה שלא תדאג, הכל יעבור. הוא יתאושש ויעבור לו מצב השכרות והכל יהיה בסדר.
ש: וכל זה כשהיא בעצמה שיכורה ומאיימת עליך?
ת: אני לא אמרתי על נלה כלום. אל תבלבל. אני רק אמרתי אבא, בת, ובת אחותה.
ש: את מספרת שביום כיפור קרה משהו נוראי. הנאשם הרביץ לבת שלך, הוא שבר את כל הבית, את הגעת לשם ואיימו עליך וכמעט הרביצו לך. כעבור כמה זמן את הלכת למשטרה לדווח על כל זה?
ת: אני לא אמרתי שנלה קמה ולא אמרתי שנלה הייתה שיכורה. אמרתי ש- 3 אנשים קמו.
ש: אני חוזר על שאלתי: כעבור כמה זמן הלכת למשטרה להתלונן?
ת: תסתכל בפרוטוקול, אני לא קלדנית.
ש: כשהגעת למשטרה ומסרת עדות את זכרת את כל האירועים יותר טוב ממה שאת זוכרת עכשיו?
ת: אני תאריכים לא זוכרת. אנחנו הסתכלנו בלוח שנה באיזה יום בדיוק היה יום כיפור.
ש: כמה זמן אחרי המקרה הלכת למשטרה?
ת: יכול להיות שלקח אולי חודשיים אחרי המקרה, אחרי שהגיעו מים עד נפש.
ש: כמובן כאשר הגעת למשטרה הסברת לחוקר הכל? זה שהוא רביץ לבת שלך 3 פעמים, זה שהוא מאיים, זה שהגיעו מים עד נפש?
ת: אנחנו אמרנו חומר טרי שהוא מתקשר 21 פעם ביום, שהוא כל הזמן דופק בדלת בחוזקה ומאיים עלינו. שהוא כבר כ"כ מרר לנו את החיים שלא יכולנו יותר לשתוק ואז הלכנו למשטרה.
ש: האם נכון שהכוונה שאת הלכת וסיפרת?
ת: מכיוון שבחוץ היה גשם חזק ומכיוון שכל הזמן הוא הציק לנו והגיעו מים עד נפש, אז בערב אני, בתי והנכדה שלנו נסענו למשטרה.
ש: את באופן אישי סיפרת הכל כולל הגשם ומה שקרה באותו יום?
ת: באותו יום לקחו עדות של בתי ושל נכדתי. החוקר קרא לי ואני אחרי העבודה, בנוכחות שוטר שידע גם רוסית וגם עברית, כתב את העדות שלי.
ש: האם זה היה באותו יום גשום שהגעתן שלושתכן להגיש תלונה?
ת: אני אמרתי שעברו שבועיים בערך עד שקראו לי לתת עדות. אני במשטרה נתתי עדות בנוכחות מתורגמן לרוסית.
ש: סיפרת לו את כל מה שסיפרת עכשיו שהנאשם מאיים עליכן ומציק לכן?
ת: אני סיפרתי במשטרה מה שמתרחש בזמן הזה שהוא מאיים עלינו. זו העדות שנתתי במשטרה. שהוא דופק לנו בדלת, שהוא מאיים ושהוא ממרר לנו את החיים.

ב"כ הנאשם: אבקש להגיש
ב"כ המאשימה: אין התנגדות.


החלטה הודעת העדה מיום 29/3/2011 נתקבל וסומן נ/3

ניתנה והודעה היום כ"ח בניסן התשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית הנשיא

העדה ממשיכה:
ש: אנו רואים שהיית במשטרה פעם אחת כחצי שנה לאחר אותו יום כיפור.
ת: היינו עוד פעם וזה לא כתוב. בפעם הראשונה לא לקחו ממני עדות, רק מבתי ומנכדתי. ממני לא לקחו בפעם הראשונה. לאחר מכן הייתי שוב במשטרה אך אין רישום.
ש: כשהיית פעם נוספת במשטרה מי דיבר איתך?
ת: זה קרה ככה. הנאשם התקשר 21 פעמים לטלפון שלה והיה בלתי אפשרי להימצא בבית ואז הגיעה המשטרה. אלינו הביתה הגיעה שוטרת בחורה.
ש: האם כאשר השוטרים היו אצלכן בבית הם רשמו משהו?
ת: גם הקריאה למשטרה וגם מה שנאמר נמצא במשטרה. אני הייתי פעם אחת אצל חוקר ושלוש פעמים הלכנו לבקש צו הגנה. זו פעם שלישית או רביעית שהנאשם לא נתן לבתי להתקרב עם האוטו לבית. הוא לא נתן לנו לגשת לבית.
ש: אני אומר לך שאת כל מה שאת מספרת לגבי האיומים ולגבי זה שהוא מטריד אתכן, לגבי דפיקות בדלת ולגבי ביקורים של המשטרה בבית אנו שומעים ממך לראשונה רק היום ובהודעתך במשטרה שנמסרה חצי שנה אחרי יום כיפור את סיפרת רק על יום כיפור.
ת: למה אתה מסתכל רק על התקופה הזאת, עברו כבר 4 שנים. רק בשנה האחרונה הוא עזב אותנו בשקט. היו 3 צווי הגנה והוא התעלם מהם.


החלטה

בשלב זה, בשל השעה המאוחרת, אני מפסיקה את עדותה של העדה.

המשך שמיעת הראיות יתקיים במועד שנקבע – 7/5/2014 שעה 13:00.

נמסר לעדה שעליה להתייצב להמשך עדותה במועד זה.

הוסבר לעדה, כי היא אינה רשאית לדבר עם איש בקשר לעדותה, אך התובעת תהיה רשאית בטרם הישיבה הבאה לה ציג בפני העדה את הודעתה במשטרה ואת פרוטוקול הדיון היום.

המזכירות תזמן למועד זה מתורגמנית לשפה הרוסית.

ניתנה והודעה היום כ"ח בניסן התשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת
סגנית הנשיא

דניאל+חגית


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אלכסנדר צפלינסקי
שופט :
עורכי דין: