ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זאיד הייב נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד סגנית הנשיאה עירית כהן

התובע
זאיד הייב

נגד

הנתבעים

  1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
  2. יצחק פרץ
  3. הדרים סוכנות לביטוח
  4. א.צ.מ צפון החברה המרכזית לאיבזור וציוד מכוניות

החלטה

לפניי בקשה של הנתבעים 2 ו- 3 (להלן: המבקשים) לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבע 2 בהעדר הגנה ולהארכת המועד להגשת הבקשה, עד להגשתה בפועל.
התביעה בתיק זה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים בה היה מעורב .
התובע, הסובל מנכות בגובה 100%, היה בעליו של רכב מסוג שברולט סוואנה בו הותקנה על ידי הנתבעת 4 מערכת נהיגה המותאמת לנכה.
הנתבעת 1 היא חברת ביטוח אשר לטענת התובע ביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח מקיף.
המבקשים, שהם, כאמור, הנתבעים 2 ו-3, הם סוכן הביטוח וסוכנות הביטוח שבאמצעותם נעשתה עסקת הביטוח.
טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת 1 הינה כי הפוליסה בוטלה עובר לתאונה בשל אי תשלום דמי הביטוח על ידי התובע.
בכתב התביעה נטען כי ככל שתתקבל טענה זו וייקבע כי הפוליסה בוטלה כדין, חבים יתר הנתבעים כלפי התובע במלוא הפיצוי הנתבע.
כנגד המבקשים נטען כי הם לא התריעו בפני התובע על אי תשלום הפרמיה ולא הודיעו לו כי הנתבעת 1 עלולה לבטל את הפוליסה. כן נטען כי לבקשת המבקשים חתם התובע על הוראת קבע לחיוב חשבונו לתשלום הפרמיה ואם זו לא הופעלה הרי זה בשל מחדל של המבקשים בלבד. התובע אף טוען כי המבקשים התרשלו כלפיו ב כך שלא שעבדו את פוליסת הרכב לטובת המוסד לביטוח לאומי, כפי שהיה עליהם לעשות על מנת להבטיח את זכויות המוסד במקרה של תאונה ואבדן הרכב. לטענתו, אילו נרשם השעבוד, היה נדרש משלוח התראה למוסד לביטוח לאומי לפני ביטול הפוליסה על ידי הנתבעת 1, ובמקרה כזה הוא היה מוזהר כי הפוליסה עלולה להתבטל והיה דואג לשלם את פרמיית הביטוח.
המבקשים לא הגישו כתב הגנה. המבקש התייצב לקדם המשפט ש התקיים ביום 19.2.13 והצהיר כי לא קיבל את כתב התביעה אלא רק זימון למשפט.
בסוף הדיון ניתנה החלטה לפיה המבקשים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום.
כתב ההגנה לא הוגש, וביום 19.6.13 ניתן, לבקשת התובע, פסק דין כנגד המבקש. פסק דין מתוקן ניתן ביום 15.12.13.
הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 10.3.14.
לטענת המבקשים, פסק הדין נפל עליהם כרעם ביום בהיר, שכן למרות אישורי המסירה החתומים על ידי מזכירתו של המבקש, פסק הדין המתוקן ופסק הדין המקורי לא הגיעו לשולחנו של המבקש אלא נודע לו על קיומם רק עם קבלת האזהרה מההוצאה לפועל מיום 20.2.14. לטענת המבקשים, מדובר בטעות איומה של מזכירתו של המבקש, אשר לא העבירה לידיו את המסמכים, למרות שאישרה מסירתם, ולראיה, לאחר מספר טעויות נוספות אשר נתגלו והובילו לנזקים כספיים במשרד, אותה מזכירה פוטרה על ידי המבקש בסוף שנת 2013.
לגופו של עניין נטען בבקשה כי המבקש הוציא את הפוליסות המבוקשות על ידי התובע ובדיעבד הסתבר לו כי התובע שילם רק על ביטוח החובה ואילו על הביטוח המקיף בחר שלא לשלם, או שלא יכול היה לשלם. לפי הבקשה, החל מנקודה זו הייתה זו אחריותה של חברת הביטוח לפנות אל התובע ולעדכנו כי אלמלא ישלם התשלומים בגין הפוליסה היא תבוטל, כפי שלבסוף אכן קרה.
עוד נטען כי כאשר נודע למבקש כי התשלומים בגין הפוליסה לא מתקבלים, "רדף" אחרי התובע טלפונית והפציר בו להסדיר התשלומים וכאשר נודע לו כי ישנו קושי מצד התובע בתשלום, והואיל והמבקש הינו פעיל בארגון נכי ישראל ופועל לסייע להם, שילם מכיסו הפרטי את החוב שנוצר בגין אי תשלום הפוליסה בחודשים הראשונים, והכל על מנת שלא להותיר את התובע ללא כיסוי ביטוחי ולאפשר לו לשלם את יתר הסכום, דבר שלא נעשה על ידי התובע.
לטענת המבקש, כאשר נודע לו שהוגשה תביעה כנגדו, סבר לתומו כי אין סיבה שהנתבעת 1 לא תיטול את הייצוג שלו הואיל ולא נפל כל פגם בתפקודו. כתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת 1 מעולם לא הועבר לו והוא לא ידע כי היא מתנערת מייצוגו וכי הוא אינו מוגן.
המבקש מודה כי בדיון שהתקיים ביום 19.2.13 ניתנה החלטה לפיה על המבקשים להגיש כתב הגנתם בתוך 30 יום, אך לטענתו פרוטוקול הדיון, אשר נמסר למבקש כי יישלח בדואר, לא הגיע לידיו עד לימים אלה, ועל כן לא ידע כי עליו להגיש הגנתו.
לטענתו, גם במעמד הדיון הוא לא הבין כי הנתבעת לא מייצגת אותו וסבר כי קבלת הייצוג הינה מעשה פורמלי שאמור היה להיעשות. לטענת המבקש מדובר בטעות תמימה ובהעדר שיקול דעת מתאים.
המבקש מציין כי הינו מפרנס יחיד ובאם ייאלץ לשלם את סכום התביעה, בסך של למעלה ממיליון ₪, ייאלץ לפשוט רגל וגם אז לא יוכל לשלם את הסכום הקבוע בפסק הדין.
בתגובת התובע נטען כי על אף שפסק הדין נמסר פעמיים במשרדו של המבקש הוא העדיף להתעלם ממנו ומנסה לחסות תחת "טעות משרדית" תמוהה, וכי קשה לקבל את הטענה שדברי דואר רשומים לא הועברו שלוש פעמים אל המבקש, כאשר מדובר במסמכים משפטיים שנמסרו בדואר רשום והם עוסקים בעניין של המבקש עצמו ולא בלקוח של המשרד. הטענה לטעות של מזכירתו של המבקש אינה מתיישבת עם העובדה שהמבקש היה מודע לחובתו להגיש כתב הגנה בתיק ולפיכן אינו יכול להטיל על מזכירתו את האחריות למחדליו. בהחלטת בית המשפט מיום 19.2.13 נקבע כי על המבקש להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. טענת המבקש כי במועד הדיון לא נמסרו הפרוטוקולים לצדדים בשקר יסודה והיא ניסיון להתחמק מכך שפרוטוקול הדיון, לרבות ההחלטה המורה לו להגיש כתב הגנה, נמסר לכל הצדדים בסיום הדיון כמקובל.
לטענת התובע, רק כאשר הומצאה למבקש האזהרה בתיק ההוצאה לפועל התחוור לו כנראה כי "העניין רציני" ורק אז, כתשעה חודשים לאחר שנמסר לו פסק הדין הראשון, נזכר להגיש בקשה לביטול פסק הדין.
עוד לטענת התובע, גם טענתו של המבקש כי סבר שחברת הביטוח נטלה על עצמה את הייצוג היא טענה שקרית, שכן כסוכן ביטוח מנוסה אמור המבקש לדעת היטב כי הוא זה שהיה אמור לפנות לחברת הביטוח ולבקש כי תטפל בייצוגו, במקביל לייצוג החברה, ושום אמירה כזו לא הועלתה בדיון על ידי בא כוחה של הנתבעת 1.
כמו כן, במקרה כזה ודאי היה מתקבל אצל המבקש הסכם בכתב להסדרת הייצוג.
לטענת התובע, בנסיבות בהן אין למבקש הסבר מתקבל על הדעת למחדלו, אין מקום להיכנס לשאלה האם בכלל עומדת למבקש טענת הגנה טובה.
עוד לטענת התובע, בהיעדר כל הגנה של המבקש מול עילת התביעה העומדת נגדו אין כל טעם בביטול פסק הדין. המבקש אינו טעון בבקשה לגופו של עניין ואינו מפרט איזו הגנה עומדת לו, אם בכלל, כנגד התביעה. עילת התביעה העיקרית נגד המבקש היא אי שעבוד הפוליסה של הרכב לטובת המוסד לביטוח לאומי. לטענת המבקש הוא פועל רבות בקרב נכים ומסייע להם ועל כן חזקה עליו כי ידע שיש לשעבד את הפוליסה לטובת המוסד לביטוח לאומי, הואיל והרכב ואביזרי הנכה שבו נרכשו בעיקר בכספי המוסד לביטוח לאומי. אין כל הסבר בבקשה ובתצהירו של המבקש לאי ביצוע השעבוד הנדרש או אף התייחסות כלשהי לעילת התביעה העיקרית נגדו.
לחילופין, ככל שלא תתקבל עמדת התובע ופסק הדין יבוטל, מבקש התובע לחייב את המבקש בהוצאות משמעותיות וריאליות לטובתו כתנאי ולפני ביטול פסק הדין - בהתחשב בכך שהמבקש הפגין זלזול רב בהחלטת בית המשפט ולא הגיש כתב הגנה, למרות שנכח בדיון בו התקבלה ההחלטה לפיה עליו להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום; התעלם מקבלת כתב התביעה ומשני פסקי דין שניתנו נגדו; גרם לאובדן של למעלה משנה בהליכי התביעה מאז הדיון שהתקיים בחודש פברואר 2013; גרם לתובע נזק של ממש משום שכנכה קשה הוא אינו מסוגל להתנייד ללא רכב ולא ניתן להסדיר קבלת הלוואה נוספת לרכישת רכב נכים מהמוסד לביטוח לאומי עד שיימצא פתרון בתביעה זו; לתובע נגרמו הוצאות משמעותיות בשל הצורך לפעול בהוצאה לפועל, להמציא בכל פעם למבקש מסמכים במסירה אישית ולפעול בתיק אשר היה אמור כבר להסתיים או להיות בשלב ההוכחות.
בתשובת המבקש נטען כי המבקש, כאדם סביר מן היישוב, לא היה מתעלם במכוון מהחלטות בית המשפט בידיעה כי עומדת נגדו תביעה בסך של כמיליון ₪, וכי האיחור במועדים נגרם כתוצאה מהנסיבות שפורטו בבקשה. עוד נטען כי לרוב חברות הביטוח נוטלות את ייצוגם של הסוכנים באופן אוטומטי והמבקש סבר בתום לב כי הנתבעת 1 תיטול את ייצוגו.
עוד נטען כי טענות ההגנה כפי שפורטו בבקשה הן ברורות ומצביעות על מחלוקת עובדתית של ממש אשר יכולה, במידה ויבוטל פסק הדין, להביא לתוצאה הפוכה או אחרת מזו שבפסק הדין.
באשר לטענה כי המבקש לא ביצע את השעבוד הנדרש לטובת המוסד לביטוח לאומי נטען כי בוצע שעבוד לטובת בנק לאומי במקום לטובת המוסד לביטוח לאומי וזאת ככל הנראה עקב טעות פקידותית, אך בכל מקרה אין בכך כדי להצדיק אי תשלום הפרמיות על ידי התובע. עוד נטען כי התובע הוא שמסר את האינפורמציה לטובת מי לבצע את השעבוד ועל אחריותו לוודא שהנתונים אכן נכונים. מכל מקום מאחר והפרמיות לא שולמו על ידי התובע, הביטוח לא היה בתוקף ועל כן אין זה משנה לטובת מי בוצע השעבוד ומי אשם בטעות.
לבקשה לחיוב המבקש בהוצאות משמעותיות משיב המבקש כי אין מדובר בהליך עונשי ולא נגרם למי מהצדדים נזק של ממש, ולא מובן אילו נזקים משמעותיים נגרמו לתובע במשך חצי השנה האחרונה כאשר עסקינן בתאונה מיום 9.7.12.

דיון
על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המועד להגשת בקשת ביטול לפסק דין שניתן בהיעדר כתב הגנה הוא שלושים ימים מיום שהומצא פסק הדין לבעל הדין נגדו הוא ניתן. עם זאת, בהתאם לתקנה 528, לבית המשפט סמכות להאריך את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כפי שנפסק, כאשר שוקלים האם להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין יש לשקול את משך האיחור, הסיבה לאיחור ואת סיכויי ההגנה של הנתבע (בר"ע (מחוזי ת"א) 2002/05 ד.ל. לב בנין חברה לבניה והשקעות בע"מ נ' סיני (פורסם במאגרים, 2.7. 2006). ראו גם בר"ע (מחוזי נצ') 293/09 קוריני נ' פורמיקה הצפון שיווק בע"מ (פורסם במאגרים, 29.12.2009); בר"ע (מחוזי ת"א) 1632/06 חזן נ' עיריית חולון (פורסם במאגרים,2.7. 2007); בש"א (מחוזי י-ם) 580/03 דלא אל ברקא רנט-א-קאר (95) בע"מ נ' כבאבו (פורסם במאגרים, 8.4.2003)).

בפרשת לב בנין מתייחסת כבוד השופטת דותן לצורך להקפיד על לוחות זמנים וכותבת:
"מאידך גיסא, אין להתעלם מהגישה לפיה בסיומו של הליך, בין על ידי קבלת התביעה או סילוקה מטעמים שבסדר דין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד."
לשיטת כבוד השופטת דותן על מנת לאזן בין שתי הגישות ראוי לבחון את הבקשה על ידי בדיקת שתי שאלות:
(1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה אם יבוטל פסק הדין?
(2) מהי סיבת האיחור בהגשת הבקשה?
כאשר משקלה של התשובה לשאלה השנייה נמוך מהשאלה הראשונה.
בפרשת חזן הנ"ל נדחה ערעור על החלטת בימ"ש השלום בראשון לציון אשר האריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין למרות שהתנהלות המבקשת הייתה בלתי מכובדת ובלתי ראויה.
בפרשת קוריני הנ"ל התקבל ערעור על החלטת בימ"ש השלום בנצרת אשר דחה בקשה לביטול פסק דין. למרות שקבע כי הבקשה הוגשה באיחור של כשנה וחצי וכי השתלשלות האירועים מעידה על התעלמות המבקש פעם אחר פעם מהחלטות ביהמ"ש ועל שיהוי ניכר וקיצוני, קיבל ביהמ"ש המחוזי את הבקשה לאור סיכויי הצלחת תביעתו של המבקש וקבע כי "יש להעדיף את האפשרות להקנות למבקש יומו בביהמ"ש למרות המסכת הקשה שבהתנהלותו, שעה שדחית הבקשה משמעה סתימת הגולל על תביעה המצריכה בירור וליבון ושעה שניתן לשפות המשיבים".
לטענת המבקש, פסק הדין אמנם הומצא לידי מזכירתו אך לא הגיע לידיו. לראשונה נודע לו על מתן פסק הדין לאחר שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, ומטעם זה הוגשה הבקשה במועד בו הוגשה.
בבקשה ובתצהיר המבקש אשר צורף אליה מפורטות טענות אשר עשויות לשמש הגנה טובה כנגד התביעה. לפי הנטען בבקשה המבקש וידא כי התובע קיבל את הוראת הקבע ששוגרה אליו והסביר כי יש להחתימה בבנק, לאחר שהחלו לחזור תשלומים בהוראת הקבע מאחר ולא היה כסף בחשבון, המבקש דאג כי אחד מעובדיו ישוחח עם התובע והלה ענה כי הנושא יטופל. לאחר שהנושא לא טופל, פנה המבקש בעצמו אל התובע וביקשו להסדיר את הנושא ונמסר לתובע כי במידה ולא יוסדרו התשלומים תבוטל הפוליסה.
לטענת המבקש, אשר נתמכת בטענות הנתבעת 1, הנתבעת 1 שלחה אל התובע התראות טרם ביטול הפוליסה. עוד נטען כי בידי המבקש עדויות התומכות בכך שהתובע ידע שהפוליסה בוטלה.
דברים דומים הצהיר המבקש בפני בית המשפט בדיון מיום 19.2.13.
ככל שתתקבל טענת המבקש לפיה התובע הוזהר על כך שהפוליסה עומדת להתבטל וידע על ביטולה , ספק גם אם יהיה משקל רב לאי רישום השעבוד על שם המוסד לביטוח לאומי.
על יסוד האמור ניתן לקבוע כי המבקש הצביע על סיכויי הצלחה שדי בהם כדי להצדיק היענות לבקשת הארכה.
אשר לגופה של הבקשה לביטול פסק הדין - כפי שנפסק, בבחינת בקשה כזו יש לשקול שני נושאים, והם מהי סיבת אי הגשת כתב ההגנה ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש להתגונן מפני התביעה אם יבוטל פסק הדין, כאשר "השאלה השניה היא עיקר, ולשאלה הראשונה נודעת אך חשיבות משנית" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).
טענת המבקש, לפיה לא ידע על חובתו להגיש כתב הגנה וסמך על כך שהינו מיוצג על ידי הנתבעת 1, איננה נקייה מקשיים ואיננה משכנעת. גם אם לא הגיע פרוטוקול הדיון מיום 19.2.13 אל ידיו של המבקש, המבקש נכח בדיון ואף נדרש להסביר בו מדוע טרם הגיש כתב הגנה, ובסופו של הדיון ניתנה במעמדו ההחלטה על הגשת כתב הגנה על ידי המבקשים. ניתן היה לצפות כי המבקש יברר עם הנתבעת 1 את שאלת ייצוגו על ידיה, וקשה להניח שגם לאחר הדיון האמור לא הבחין המבקש ואף לא חשד בכך שאינו מיוצג על ידי ב"כ הנתבעת 1.
יחד עם זאת, כאמור, הנימוק לאי הגשת כתב ההגנה הינו משני לשאלת סיכויי ההצלחה של המבקש להתגונן מפני התביעה. כפי שפורט לעיל, ככל שיתקבלו טענות ההגנה של המבקש תעמוד לו הגנה טובה מפני התביעה ודי בכך על מנת לקבל גם את הבקשה לביטול פסק הדין. אמנם כבר נקבע בפסיקה כי יתכנו מקרים בהם המחדל בגינו לא הוגש כתב הגנה הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלת סיכויי התביעה (ראו ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם במאגרים, 6.4. 2008), סעיף 6 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) גרוניס, ופסקי הדין המאוזכרים שם) אולם לא מצאתי כי מחדליו של המבקש, אף שאין להקל בהם ראש, הינם חמורים עד כדי כך.
יש להוסיף כי מדובר בפסק דין המחייב את המבקש לשלם לתובע סך של למעלה ממיליון ₪ ודחיית הבקשה, אשר משמעותה קבלת התביעה ללא דיון לגופו של עניין, תביא לתוצאה שקשה לסובלה.
אני מקבלת, אפוא, את הבקשה לביטול פסק הדין.
המבקש יגיש כתב הגנה עד ליום 18.5.14.
בהתחשב בהתנהלותו של המבקש, ישלם המבקש לתובע שכ"ט והוצאות בסך של 7,500 ₪ בגין הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זאיד הייב
נתבע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: