ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב מאיר ברגר נגד אל-בן חברת רכוש והשקעות בעמ :

בפני כבוד השופט גד ארנברג, סגן הנשיאה

מערער

יעקב מאיר ברגר

נגד

משיבה

אל-בן חברת רכוש והשקעות בעמ

בית המשפט לא נתן את פסק הדין במעמד הצדדים, ניתנה החלטה לפיה פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

החלטה

בפני ערעור חלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל קורין יצחקי אשר דחתה בקשה בטענת פרעתי שהגיש המערער.

בית המשפט לא נתן את פסק הדין במעמד הצדדים, ניתנה החלטה לפיה פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

ביום 14.10.12 ניתן פסק הדין בו חוייב המערער לשלם למשיב סך של 13,500 ₪ וכן הוצאות אגרה וכן שכ"ט עוד בסך 2,000 ₪. נקבע כי אם הנתבע (המערער) לא ישלם סכום זה עד 25.11.12 יעמוד מלוא סכום החוב בסך 33, 678 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.8.10 ועד התשלום בפועל ובתוספת אגרה ושכ"ט עו"ד בסך 3,300 ₪.

אין מחלוקת על כך שהמערער לא שילם את הסכום שנקבע בסך 13,500 ₪ בצירוף אגרות ושכ"ט עד יום 25.11.12, הסכום שולם רק ביום 3.1.13. למרות זאת טוען המערער כי אין עליו לשלם את הסכום שנקבע למקרה שהתשלום לא יבוצע עד יום 25.11.12, וזאת משום שפסק הדין לא הומצא לו או לבא כוחו במועד כלשהו לפני 3.1.13. גם במועד זה נודע לו, לדבריו, על מתן פסק דין רק מתוך ההחלטה שניתנה על ידי רשמת ההוצל"פ לשיפעול ההליכים ולא מחמת כך שהוא קיבל את פסק הדין. לדבריו, מיד כשנודע לו על פסק הדין הוא שילם את הסך של 16,000 ₪ לפיכך אין מקום לחייבו במלוא סכום החוב.

טענת המערער היא כי תנאי ראשון לחייבו הוא מתן פסק הדין ומסירה של פסק הדין אליו או לב"כ ומשהוכח, לטענתו, שפסק הדין לא התקבל אצלו ו/או אצל בא כוחו לא היה מקום לחייבו בסכום הגבוה יותר.

כבוד הרשמת לא קיבלה את טענות המערער וקבעה כי יש לראות את המערער כמי שקיבל את פסק הדין במועד שקדם ליום 25.11.12 לפיכך, משלא שולם הסכום במועד שנקבע בהסכמת הצדדים ובפסק הדין, יש עליו לשלם את מלוא סכום החוב לפי הבקשה שהוגשה לביצוע שטר וכפי שנקבע בפסק הדין למקרה שהסכום הפסוק לא ישולם עד 25/11/12. קביעה זו נבעה מכל אחד מהנימוקים הבאים:

א. ב"כ המערער מחובר לנט המשפט. הוא אמנם טען שבדק בנט המשפט ולא מצא שניתן פסק דין אך לא המציא כל הוכחה לכך שפסק הדין לא הופיע במערכת נט המשפט.

ב. על פי הסכמת הצדדים, המערער וב א כוחו ידעו שעליהם לשלם עד יום 25.11.12 כמו כן, ידעו כי המינימום שיש עליהם לשלם הוא 12,000 ₪ , שכן , זו היתה הריצפה שבהסכמת הצדדים . לפיכך , העובדה שלא שולם אף לא סכום של 12,000 ₪ עד יום 25.11.12 יש בה כדי להפעיל את הסנקציה שנקבעה.

ג. ב"כ המערער שינה את כתובתו אך לא הודיע על כך לבית המשפט על מנת שפסק הדין ישלח לכתובת החדשה ומשלא עשה כןאין לו להלין אלא על עצמו.

על החלטה זו הוגש הערעור כאשר המערער טוען כי כל עוד לא הומצא לו פסק הדין לא ניתן לחייבו לשלם, יש להוכיח שניתן פסק דין ושהוא נמסר לו. כל עוד לא הוכח שפסק הדין הומצא לא ניתן לחייבו. עצם החיבור למערכת הנט לא יכול להוות תחליף להמצאה של פסק הדין מה עוד שהוא ובא כוחו העידו שבדקו במערכת הנט ולא מצאו שניתן פסק דין.

המשיבה טוענת כי אין מקום להערב בהחלטת כבוד הרשמת מהנימוקים כדלקמן:

א. פסק הדין נשלח לכתובת המערער כפי שהודיע בכתבי הטענות (משרד עו"ד מאק). פסק הדין התקבל שם. אמנם נכתב באישור המסירה שעו"ד שטרסברג עבר לרח' פינס 11 ואולם עצם ההמצאה למשרד עו"ד מאק יש בה די, שכן , כל עוד לא נמסרה הודעה על שינוי כתובת , משלוח לכתובת זו דייה כדי להוות מסירה.

ב. המערער ידע כי עד יום 25.11.12 עליו לשלם לפחות 12,000 ₪ שהיה סכום הריצפה בהסכמת הצדדים. תשלום סכום זה לא צריך להיות מושפע מהשאלה האם ניתן או לא ניתן פסק דין. משלא שולם סכום זה במועד שנקבע בהסכם הצדדים ממילא חל החלק בהסכמה הקובע כי אי תשלום עד יום 25.11.12 יוביל לתשלום מלוא סכום פסק הדין (השיק).

ג. ב"כ המערער מחובר לנט המשפט ולפיכך ברור שהוא ידע על מתן פסק הדין ומכל מקום כיוון שהנטל מוטל עליו להוכיח את טענת הפרעון היה עליו להביא ראיות לכך שפסק הדין לא פורסם במערכת נט המשפט, וראי ות כ אילו לא הובא ו.

לאחר עיון בטענות הצדדים מסקנתי היא כי אין להתערב בהחלטת כבוד הרשמת. לטעמי, די בכך שאין מחלוקת שפסק הדין נישלח לכתובת של ב"כ המערער כפי שהופיעה במסמכי בית המשפט. על פי מסמכי בית המשפט המערער היה מיוצג , במועדים הרלבנטים לניהול ההליך בבית המשפט , על ידי "עו"ד גרשון מאק ו/או צבי שטרסברג ו/או אורית זילברברג ו/או שירה מאק ריזמוביץ ו/או אביעד מאק מרח' בן יהודה 1 ת.ד. 714 ירושלים". כתובת זו הופיעה בכתבי בית דין ככתובתו של המערער. כל עוד המערער לא הודיע על שינוי כתובת זו יש לראות בה ככתובת למשלוח כתבי בית דין. אין ספק שפסק הדין נשלח ביום 23.10.12 לכתובת זו ואין ספק שהוא הגיע לכתובת זו. אמנם על אישור המסירה, שחתום על ידי עו"ד מאק , נכתב שעו "ד שטרסברג עבר לרח' פינס 11 ירושלים, ואולם כל עוד לא נמסרה הודעה לבית המשפט על שינוי כתובת יש לראות בכתובת זו ככתובת למשלוח כתבי בית דין , ור ואים כל כתב שהומצא לכתובת זו כאילו הומצא כראוי. (תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984).

כאמור, די בכך כדי לקבוע שפסק הדין הומצא כראוי לכתובתו של ב"כ המערער , ומשכך , משלא שולם סכום פסק הדין עד המועד שנקבע (25.11.12) חלה הסנקציה המוסכ מת ולפיה מלוא סכום פסק הדין יעמוד לפרעון.

לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה שאין ספק שהמערער ידע שעליו לשלם עד יום 25.11.12. שכן , זו בפירוש היתה ההסכמה של הצדדים בפני בית המשפט. בנסיבות אילו היה על המערער לנקוט בהליכים אקטיביים על מנת לדאוג לקבלת פסק הדין לפני המועד הנ"ל, ולמצער לשלם את הסכום המינימלי על פי ההסכמה (סכום הריצפה) עד מועד זה. יש לציין שהצדדים לא קבעו מועד שיהיה נספר בימים עד המועד שבו היה אמור המערער לשלם אלא קבעו מועד מדויק, לפיכך , היה על המערער לנהוג כאמור . אינני משוכנע שאילו לא היתה מבוצעת מסירה של פסק הדין כמפורט לעיל היה די בכך כדי לחייב את המערער במלוא הסכום שכן יש ממש בטענת המערער לפיה עד שלא ניתן פסק דין לא ניתן לחייבו בתשלום, על אף שהצדדים הסכימו על מועד לתשלום , ואולם משהתברר שניתן פס"ד והתברר שהוא גם הומצא למערער כמפורט לעיל יש גם בנימוק זה כדי להצדיק את חיובו במלוא הסכום.

אין להתעלם גם מהעובדה שהמערער לא טרח להוכיח שפסק הדין לא הופיע במערכת נט המשפט ומלבד עדותו שלו ושל ב"כ שחיפשו בנט ופסק הדין לא הופיע, לא הומצאה כל הוכחה נוספת למרות שהנטל להוכיח פרעתי, וממילא את כל הדרוש להוכחת טענת הפרעון , חל על המערער.

התוצאה היא איפוא שהערעור נדחה ואני מחייב את המערער בשכ"ט המשיב בסך 3,000 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה. יתרת סכום הערובה תוחזר למערער אלא אם יש נימוק אחר המצדיק אי החזרת הסכום למערער.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה


מעורבים
תובע: יעקב מאיר ברגר
נתבע: אל-בן חברת רכוש והשקעות בעמ
שופט :
עורכי דין: