ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם סימון נגד ברוריה אמויאל :


בפני הרשמת - כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ

המבקשים

  1. אברהם סימון
  2. סימון בת ציון

נגד

המשיבים

  1. ברוריה אמויאל
  2. אייל רחמים
  3. כבוד השופט חיים נחמיאס
  4. כבוד השופט דורון חסדאי
  5. כבוד הרשמת אורית חדד
  6. מדינת ישראל
  7. הנהלת בתי המשפט

החלטה

1. מונחת לפני בקשתם של המבקשים להורות על פטור מהפקדת ערבון בערעור זה, תוך ש" החוב שבגינו נפתח תיק הוצל"פ כנגד המשיב ( המשיב 2) ישמש כערובה".

2. עסקינן בערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב (כבוד השופט מ. תמיר) מיום 21.07.2012 בת"א 27039-04-10 ולפיה נמחקה תביעתם והם חויבו לשלם הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ (להלן: "ההחלטה") .

3. ההחלטה ניתנה לאחר שהמבקשים לא מילאו אחר החלטת בית המשפט מיום 31.05.2012, בה הורה להם להגיש "בקשה מעודכנת לעניין קבלת הפטור מאגרה כשיש לצרף לבקשה חשבונות, קבלות, תדפיסי בנק, תלושי שכר, רשימת תיקי הוצל"פ תלויים ועומדים כנגדם ככל שישנם, וכן כל מסמך אחר כנדרש, אשר יש בו כדי להעיד על מצבם הכלכלי".

יוער ויודגש כי המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו מיום 31.5.2012, אשר נדחתה (ראה: רע"א 49561-06-12 סימון ואח' נ' רחמים ואח').

המסגרת הנורמטיבית

4. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד עירבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

5. על תכליתו של העירבון שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כבוד השופטת ארבל) בענין רע"א 3088/13 אברהם פלקסר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ -
"מוסד העירבון נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב בהליך הערעור ומהווה חלק בלתי נפרד מהערעור עצמו.
זוהי מעין הגנה על בעל דין שזכה בדינו מפני ההשלכות הכלכליות הנובעות מקיומו של הליך משפטי נוסף (למשל, רע"א 9422/10 חטיב נ' אזברגה)"

תוך התייחסות למלאכת שקלול האינטרסים הנוגדים, להם יידרש בית המשפט בהכריעו בבקשה לפטור מערער מהפקדת עירבון - זכות הערעור המעוגנת בהוראת סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה (כביטוי לזכות הגישה לערכאות) ומנגד הבטחת תשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, אם הערעור כנגדו ידחה -
"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...
על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"

"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם. מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...
זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.
זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי)

6. בית המשפט יידרש, איפוא, לבחון את יכולתו הכלכלית של המבקש וסיכויי הערעור שהגיש, כשני תנאים מצטברים, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקש, הוא המערער -
"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי) (ההדגשה שלי – ש.י.)

די, איפוא, כי אחד משני התנאים – היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויי ערעור טובים – לא יתקיים על מנת שבית המשפט ידחה את הבקשה.

מן הכלל אל הפרט

7. על פי הבקשה המבקשים – המערערים הינם זוג נשוי, הורים לארבעה ילדים המתגוררים באשדוד ובעלי השכלה אקדמאית.
לטענתם הם " קרסו כלכלית עקב מעללי המשיבים והגיעו למצב של פת לחם" (סעיף 3 לתגובה).

לשיטת המבקשים סיכויי הערעור " גבוהים מאוד שכן ההחלטה נשוא הערעור ניתנה ע"י ביהמ"ש קמא תוך שהוא מתבסס על כך שלמבקשים לא ניתן פטור מתשלום האגרה בתיק ביהמ"ש קמא, וזאת למרות שבתיק ביהמ"ש קמא ניתנה החלטה חלוטה המהווה מעשה בי-דין במסגרתה ניתן למבקשים פטור מתשלום אגרה".

8. המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענתם המבקשים אינם עומדים במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון, מאחר שסיכויי הערעור הינם קלושים והם אף לא השכילו להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון.
המשיבים מפנים להחלטות רבות שניתנו בערכאות שונות בבקשות דומות שהגישו המבקשים, המרבים, בלשון המעטה, לנהל הליכים משפטיים.

9. עיון בבקשה על צרופותיה מעלה כי המבקשים נמנעו מלפרוש תמונה מלאה על מצבם הכלכלי –
"הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"
(רע"א 2598/99 כהן נ' נח)

9.1 המבקשים לא צירפו לבקשתם תדפיסי חשבון בנק, תדפיסי כרטיס אשראי ואף לא פירטו מה הן הוצאות המחייה החודשיות השוטפות בהן הם נושאים וממילא לא הציגו כל אסמכתא להן.
כמו כן, נמנעו המבקשים לציין היכן הם עובדים ולצרף תלושי שכר, הגם שנהיר הוא כי הם עובדים לפרנסתם (ראה סעיפים 149-148 לתשובה שהגישו המבקשים, שם הם מתייחסים ל"מקומות העבודה" כגורם שאינו נכון עוד להעמיד להם הלוואה).

9.2 המבקשים ציינו באופן לאקוני כי אין ביכולתם להיעזר בבני משפחה לתשלום הערבון, אך דומה כי לא הניחו את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצו כל אפשרות ללוות את סכום הערבון כחובתם-
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...
המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)
(ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב)

10. זאת ועוד.
אין בידי לקבל טענת המבקשים לפיה יש בעובדה שניתן להם "פטור מאגרה בתיק ביהמ"ש קמא" ובתיקים אחרים משום טעם "להיענות לבקשה זו" (ראה ס' 8 לתשובת המבקשים) , זאת נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון.
בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

תכליות שונות אלה מביאות אף ל"הבדל מסוים בדרך האיזון בין השיקולים הנוגדים בענייני פטור מאגרה ופטור מערבון.
ההבדל מתמקד במשקל שיש לתת לעוצמת סיכוייו של ההליך השיפוטי הנדון, וביחס העומד בינו לבין זכות הגישה לערכאות.
בעוד בענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור ... פטור מאגרה כהליך המתברר כהליך סרק גורם לפגיעה שנזקה מתפזר על שכם הציבור כולו; פטור מערבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל. מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סיכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

11. נוכח כל האמור לעיל, משלא נפרסה היריעה המלאה המאפשרת להעריך אל נכון את יכולתם הכלכלית של המבקשים לשאת בתשלום הערבון, מתחייבת, לדידי, הקביעה לפיה לא השכילו המה להוכיח כי ידם אינם משגת לעמוד בתשלום הערבון.
די בכך כדי לדחות את הבקשה.

12. למעלה מן הצורך אציין כי לא שוכנעתי שסיכויי הערעור כה גבוהים כהערכת המבקשים ועולים כדי הרף המצדיק להעתר לבקשתם , תוך חשיפת המשיבים לאפשרות שאינה רחוקה כי תשלום הוצאותיהם בערעור לא יובטח בערבון.
לנימוקי ערעור זה נדרש בית המשפט בבקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט מיום 31.5.2012 (ראה סעיף 3 לעיל), אשר נדחתה בקביעה כי החלטת בית משפט קמא הינה ממין ההחלטות בהן נתונה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ו התערבות בית משפט של ערעור מצומצמת ביותר (ראה: רע"א 49561-06-12 סימון ואח' נ' רחמים ואח').

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל ובשים לב לעובדה כי המבקשים לא שיל מו, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חוייבו בבית משפט קמא, עובדה אשר יש בה כשלעצמה טעם בחיובם בהפקדת ערבון כבטוחה לתשלום הוצאות המשיב ים בערעור, אינני מוצאת להעתר לבקשה ומורה על דחייתה.
לא מצאתי להיעתר לבקשתם של המבקשים להורות "כי החוב שבגינו נפתח תיק הוצל"פ כנגד המשיב ( המשיב 2) ישמש כערובה לצורך הדיון בתיק זה" באשר המשיב 2 איננו בעל הדין היחיד, אשר את הוצאותיו יש להבטיח בערובה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בתפקידי כרשמת, בהעדר הצדדים


מעורבים
תובע: אברהם סימון
נתבע: ברוריה אמויאל
שופט :
עורכי דין: