ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברה פילגרמז פלס הוטל י-ם בע"מ נגד חברה הגיחון בע"מ :

בפני כבוד השופטת מירית פורר

תובעת

חב' פילגרמז פלס הוטל י-ם בע"מ

נגד

נתבעת

חב' הגיחון בע"מ

פסק דין

גדר הדיון
לפניי תובענה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לשלם לה סך של 258,768 ₪.
בכתב התביעה טענה התובעת, חברה המנהלת בית מלון בירושלים, כי "ביום 1.10.2008 ללא כל התראה ו/או הודעה מראש ניתקה הנתבעת מים מכל רחוב סולטאן סולימאן בירושלים, ושבו מצוי בית מלון התובעת, וזאת החל משעה 12:30 בצהריים ועד לשעה 23:00 בערב לערך – כדי לתקן תקלה מסויימת במערכת ובתשתיות." (סעיף 3 לכתב התביעה). עוד תיארה התובעת שהדבר אירע ביום ראשון של חג אלפטר שנחשב לחג החגיגי ביותר ובו תפוסה מלאה במלון (סעיף 4 לכתב התביעה). "מייד עם ניתוק המים מבית המלון, כאשר חלק מלקוחותיו אשר היו בו עזבוהו לבתי מלון אחרים, וכי אלו שנשארו בו פוצו ע"י התובעים, ואילו אלו שהתכוונו להגיע ולקבל את חדריהם באותו יום – עברו לבתי מלון אחרים לכשנודע להם אודות ניתוק המים" ( סעיף 5 לכתב התביעה). לטענת הת ובעת, הנהלת המלון, עובדיה וטכנאיה התקשרו למוקד הנתבעת מספר רב של פעמים (מעל 50) ואולם הניתוק נמשך עד סוף היום.
לטענת התובעת, התרשלה הנתבעת (סעיף 12 לכתב התביעה) בכך שלא הודיעה אודות ניתוק המים ולא תיאמה אותו מראש (סעיף 10 לכתב התביעה). כתוצאה מכך , נפגע המוניטין שלה (200,000 ₪), המים האדומים ומלאי החלודה שזרמו לאחר הניתוק ל יכלכו מגבות (3,100 ₪), ונגרמו הפסדים בגין ביטול חדרים (40,720 ₪), עזיבת אורחים (3,151 ₪) פיצוי אורחים (5,587 ₪) ותשלום לעובדים שגוייסו לאותו מועד לשווא (6,300 ש"ח).
לעומתה, טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי של "פיצוץ" צינור שלא אפשר מסירת הודעה מוקדמת לתובעת ואשר חייב הפסקה קצרה באספקת המים לדיירי הרחוב הסמוך למקום התקלה ובכללם לתובעת. התיקון שנדרש בוצע ביעילות ובמהירות תוך מזעור הנזקים ההכרחיים ביעילות בשל הפסקת אספקת המים לצורך ביצוע התיקון (סעיף 2ד. לכתב ההגנה). עוד טענה, כי לתובעת אמור להיות מערך של מיכלי מים רזרביים בקיבולת של 3,000 ₪ למקרים של תקלות כאלו.
הנתבעת שלחה הודעה לצדדי ג' כנגד חברת מים ותשתיות ניהול והנדסה בע"מ והראל חברה לביטוח בע"מ ואלו הגישו הודעה לצד ד' כנגד שירביט חברה לביטוח בע"מ. לאחר שהוגשו ראיות הצדדים הגיעו הנתבעת וצדדי ג' ו-ד' להסכמות לפיהן ההודעות לצדדי ג' ו-ד' ידחו ובית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ומשכך נותרה להכרעה רק החזית בין התובעת לבין הנתבעת.
תמצית טענות התובעת
לטענת התובעת, החליטה הנתבעת לוותר על העדתו של מר אלי כהן, שהצהיר שהינו אחראי המוקד של הנתבעת ואליו צורף תדפיס של אירוע בו הודיע אדם אודות פיצוץ בצינור, כדי שעדותו לא תפריך את שקרי הנתבעת ועדיה. לטענתה, אם היה מתייצב היה נחקר גם על שאר הקריאות וההודעות הטלפוניות שקיבלה הנתבעת באותו יום במשך כל שעות היום אודות ניתוק המים.

עוד טענה התובעת כי הנתבעת הסתירה מסמכים הקשורים לנקודות שנויות במחלוקת בתצהיר גילוי המסמכים, לא הגישה אותם במסגרת ראיותיה והתנגדה להגשתם לבקשת התובעת. לטענתה, הנתבעת נמנעה מהבאת ראיות ועדים כדי שלא תסתכן בהפרכות שעלולות לגרום לגרסתה.

התובעת טענה, כי עדויות הנתבעת שלא היה ניתוק מים ממושך וכי בשעות הצהריים החזירו את המים ובשעות הערב ניתקו את המים בשנית כדי להמשיך בעבודות אינן נכונות משום שבפועל ניתוק המים החל בשעה 12:30 באופן רצוף עד 23:00 בהתאם לעדויות התובעת.
התובעת מסתמכת על תדפיסי שיחות טלפון מהן עולה כי מטעם התובעת שוחחו עם נציגי הנתבעת גם בשעות בהן טענה הנתבעת כי זרמו מים.
לטענת התובעת, נמנעה הנתבעת מהגשת ראיות בנוגע לשיחות הטלפון אליה וכן ויתרה על חקירת אחראי המוקד למרות שהגישה תצהיר מטעמו ומשכך יש לקבל את גרסת התובעת.

עוד טענה התובעת כי עדותו של מר איציק כהן סתרה את עצמה כאשר העיד כי על מסוכנות החבק שהתקין זמנית עד לתיקון הצינור בערב וזו מסבירה מדוע נותקו המים. לא יתכן שהוחזר זרם המים שגורם ללחץ אדיר וסכנת פיצוץ. אין זה סביר שמר איציק זקן יסכן את עצמו, עובדיו ותושבי המקום.
בנוסף, בעוד ששני עדי הנתבעת העידו על נתק לזמן של כשעתיים ואילו בתצהירים הצהירו כי הניתוקים היו כל פעם למשל זמן של כ"40 דקות" הצהיר והעיד מר זקן על תקופה ארוכה יותר – שהמים נותקו מהשעה 19:00 ועד לשעה 23:00.

עוד הפנתה התובעת לתצהירו של מר טאהר מסוודה כי הלך למלון והודיע לפקיד הקבלה על התקלה והצורך בניתוק המים והצהיר שעובד מלון התווכח עמו ודרש שלא ינתק את המים. התובעת תוהה כיצד יתכן שאותו מצהיר לא הבין שבית המלון במצוקה ולא הציע פתרונות חלופיים כהבאת עוקב או מיכלית מים. לטענת התובעת, מאחר שהתחברה למערכת מים עם לחץ גבוה מהרגיל, בין השאר בכדי לשרת את מערכת כיבוי האש, הרי שלא היה מקום לאחסן מים שעשויים להזדהם. היה על המוקדנים שהיו מודעים לכך שהבעיה רצינית להציע את פתרונות אספקה מיידיים של מים.
עוד טענה התובעת לא יתכן כי ניתקו וחיברו את זרם המים במהלך היום שכן אז אמורים היו להגיע לבית המלון מים מלוכלכים לאחר כל ניתוק וחיבור.

התובעת טענה בסיכומי תשובתה כי גם לשיטת הנתבעת, לפיה היו פעמיים ניתוקי מים, בצהריים ובערב, היה עליה להודיע מראש שבדעתה לנתק את המים שוב בערב. לטענתה, גם אם התקלה והניתוק אינם יזומים היה על הנתבעת להציע פתרונות חלופיים.

תמצית טענות הנתבעת
הנתבעת טענה כי בכתב התביעה אין כל טענה לפיה היא התרשלה בעצם העובדה כי ניתקה את המים או בכך שהיה פגם במערכת אספקת המים או שהיתה התרשלות בביצוע התיקון שלא כהלכה או שהתיקון לא בוצע במהירות רבה יותר או שהנתבעת אחראית לזיהום המים לאחר שביצעה את התיקון. הטענה היחידה היא שהנתבעת לא הודיעה ולא תיאמה מראש עם התובעת את ניתוק המים ועל כן יתר הטענו מהוות הרחבת חזית אסורה.
מטעם הנתבעת העיד מר איציק זקן, שעובד כראש צוות אצל הנתבעת ובמסגרת תפקידו מפקח על עבודות אחזקה של קבלן האחזקה העובד עבור הגיחון באזור מזרח ירושלים, הצהיר כי ביום 1.10.2008 התקבלה קריאה במוקד חברת הגיחון סמוך לשעה 12:40 על פרץ מים ברחוב סולטאן סולמין רח' צאלח אדין בעיר העתיקה. לאחר שהודיעו לו על כך הוציא למקום תוך 5 דקות, צוות של קבלן מחברת מים ותשתיות שבראשו עמד טאהר מסוואדה (תצהירו ועמ' 22 לפרוטוקול ש' 32).
עוד הצהיר, כי לפי דיווח שנמסר לו מצוות מים ותשתיות, הם החליטו לבצע חפירה מקומית, כדי לחשוף את הצינור. לצורך כך הם סגרו את המגופים הראשיים ברחוב צאלח אדין ואת המגוף ברחוב הרון ט-רשיד שבצמוד לו אירע הפיצוץ. מטרת סגירת המגופים היא למנוע זרימת מים בצינור כדי שניתן יהיה לתקנו. נסיון לסגור את הסדק בצינור באמצעות חבק הידראולי לא צלחה שכן התפרצות המים קטנה אך לא הפסיקה. מר זקן העיד כי כשמדבר בנזילה משמעותית לא ניתן לדחות את תיקונה, אפילו אם היה מדובר ביום כיפור בשכונה דתית (עמ' 25 לפרוטוקול ש' 27-31).
לאור זאת הוחלט לפתוח את המגופים ולהזרים מים מחדש בצנרת ולהתארגן עם צוות שכלל מחפרון, באגר ורתכים לחיתוך והחלפת קטע מהצינור. כן הוזמנה משטרה כדי לסגור את הכביש בו היה פרץ המים והתיקון נדחה לשעות הערב. לאחר פתיחת המגופים חודשה הספקת המים בשעה 14:00. (עמ' 24 לפרוטוקול ש' 4-5).
בשעה 19:00 הצוות של הקבלן חברת מים ותשתיות סגרו את המים, חפרו מסביב לצינור, חתכו את הקטע הפגום והחליפו אותו בעזרת רתכים. בסביבות השעה 22:00-23:00 הסתיימה העבודה ואספקת המים חודשה. עבודת החלפת קטע הצינור הפגום ארכה כשלוש שעות שלאחריהן חודשה אספקת המים.
לאחר הפתיחה בוצעה פעולה להוצאת האוויר והלכלוך מהמערכת עם זאת לא ניתן לבצע ניקוי מוחלט של המים ולמנוע נזילת מים בצבע אדום בצינורות מיד עם חידוש אספקת המים.
עוד העיד מר זקן כי אם הפסקת המים מתארכת יותר מארבע שעות מביאה הנתבעת עוקבי מים ככל שיש דרישת תושבים.
לטענת הנתבעת, התובעת לא נערכה מראש לספק מים לאורחיה במקרה של תקלה בלתי צפויה ואף לא ביקשה מהנתבעת כי תספק לה עוקב מים.
הנתבעת טענה, כי הוכח כי אירע פיצוץ פתאומי ובלתי צפוי ולא הפסקה יזומה ובנוסף התובעת לא נערכה לפני ובמהלך האירוע להתמודד עם הפסקות מים שעשויות לקרות ממכלול נסיבות שאינן בשליטתה ושמכך מנותק הקשר הסיבתי.
ביחס לזיהום המים טענה הנתבעת כי מדובר בהרחבת חזית והתובעת לא הגישה חוות דעת מומחה המייחס את זיהום המים לפעולת התיקון עקב פרץ המים הבלתי צפוי ולא הוכח קשר סיבתי ביניהם. מעבר לכך העידו העדים מטעם הנתבעת כי הזיהום לא נובע ממערכת המים העירונית אלא מהצנרת במלון. מר טאהר מסוודי העיד, כי בשלב השלמת התיקון לא יצאו מים מזוהמים מצינורות הגיחון ולכם יתכן שהם מצינורות המלון. (עמ' 32 לפרוטוקול הדיון ש' 23-32). כך אף העיד מר סאיב קוואסמי, שגם הוא עובד חברת מים ותשתיות והשתתף בתיקון הפיצוץ בצינור (עמ' 35 לפרוטוקול הדיון ש' 1-3).
הנתבעת הפנתה לעדות מר עיסא בדרייה מטעם התובעת, שהעיד כי לאחר הפסקת מים, כשחוזרים המים לזרום צריך לפתוח את הברזים והפילטרים כדי שיזרמו מים נקיים. לכך יש להוסיף כי תשתית המלון נבנתה בשנות ה-60, כפי שהעיד מר פהאמי נשאשיבי (עמ' 17 לפרוטוקול ש' 13-18).

דיון והכרעה
בבחינת מכלול הראיות מצאתי שטענת התובעת לפיה התרשלה הנתבעת בכך שלא הודיעה ולא תיאמה מראש עם התובעת את ניתוק המים לא הוכחה. רק טענה זו נטענה בכתב התביעה ועל כן יתר הטענות שנטענו לאחר מכן על ידי התובעת, מבלי שעתרה לתיקון כתב התביעה מהוות הרחבת חזית אסורה.
העדים מטעם הנתבעת הצהירו והעידו בבירור כי מדובר היה בתקלה פתאומית, שהצריכה תיקון חירום והפסקת מים בלתי יזומה.
עד משמעותי היה מר טאהר מסוודי, ששימש כאחראי על אזור מזרח ירושלים מטעם חברת מים ותשתיות. מר מסוודי הצהיר כי ביום 1.10.2008 בשעה 13:30 קיבל פנייה מהמפקח האזורי של חברת הגיחון, מר איציק זקן, על פרץ מים ברחוב סולטאן סולימאן וצאלח אדין בעיר העתיקה. כשהגיע למקום דיווח למר זקן, כי כמויות גדולות של מים יוצאות מתא המגופים ויש צורך בסגירת המים לשם בדיקת התקלה ותיקונה.
מר מסוודי היה הראשון שהגיע לשטח ו העיד על שאירע: "ראיתי שיוצא המון מים מהתא של מגופי המים. כשאנו רואים את הדבר הזה אנו יודעים שיש פיצוץ רציני, אנו מדברים על פיצוץ גדול ולא קטן. ברגע שאני מגיע למקום אני מודיע למוקד לסגור את המים. סגרנו את המים ושאבנו." (עמ' 28 לפרוטוקול ש' 30-32).
עוד העיד, כי מר זקן הורה לו לסגור את המים וכך נעשה. לאחר שהוברר שמדובר בתקלה משמעותית, פנה מר מסוודי אל עובד נוסף של חברת מים ותשתיות, מר סאיב קוואסמי וביקש ממנו שיגיע למקום ויביא עמו רתך.
מר מסוודי הסביר כי אף ש לא היה זה מתפקידו, בגלל שראה מלון קרוב למקום הפיצוץ הודיע לפקיד הקבלה על התקלה והצורך בניתוק המים לצורך תיקון. עוד הצהיר, כי פקיד הקבלה התווכח עמו ודרש כי לא ינותקו המים אך לטענתו ללא ניתוק הפרץ ימשיך ולא ניתן יהא לתקנו ועל כן הסביר לו שאם יש לו השגות עליו לפנות הגיחון. עוד הצהיר, שזכור לו שעובד המלון הגיע לצפות בעבודה. בתצהירו הוא מתאר כי התחיל לשאוב את המים יחד עם הפועל ותוך כדי עבודה הגיע למקום סאיב קוואסמי עם הרתך של חברת מים ותשתיות. הם הבינו שמדובר בתקלה רצינית שכן הצינור נפתח בתפר שלו ומעצמת המים הפתח גדל ל- 20 ס"מ בערך. הוחלט לנסות לרתך את הצינור אבל הריתוך כשל, ככל הנראה מכיון שהפתח נבע מקורוזיה פנימית ולא ניתן לרתך קורוזיה. בעצה אחת עם מר זקן הוחלט לנסות ולתקן את התקלה בעזרת חבק לאחר שהותקן על הצינור ואספקת המים חודשה לאחר כארבעים דקות מאז הניתוק.
לאחר חידוש אספקת המים היה עדיין נזילת מים קטנה. בעדותו העיד, כי מדובר בפיצוץ בקו ראשי (עמ' 29 לפרוטוקול ש' 7-10), ועל אף החבק הזמני שהתקינו תחילה עדיין היתה נזילה מסוכנת שהינה דבר מסוכן (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 15-25).
מר מסוודי הודיע למר זקן אודות הנזילה והוא הורה להיערך לתיקון הפרץ בהחלפת קטע הצינור וריתוך. לשם כך הזמין מר זקן משטרה להסדרת התנועה בזמן עבודות התיקון שיערכו מאחר יותר ובתיאום עמו. מר מסוודי הצהיר שכולם נשארו והחלו להיערך לביצוע העבודה, הניחו קונוסים, שברו את התא וערכו להחלפת הצינור, עבודה שהיתה מורכבת בשל כבלי בזק וחשמל בסמוך.
בכל אותה עת התקהלו אנשים מסביבם והם המתינו למשטרה. כשהתברר שהמשטרה לא תגיע מכיון שהעבודה מתבצעת על המדרכה ניתקו שוב את המים ופעלו להחלפת קטע הצינור. העבודה ערכה כשעה. מר מסוודי הדגיש בתום תצהירו כי הפסקות המים שנעשו לצרכי תיקון היו קצרות וממוקדות ככל האפשר כדי למנוע ולהקטין את אי הנוחות שעלול להיווצר מהפסקות מים כאלו.
תצהירו ועדותו של מר סאיב קוואסמי תומכים באמור בתצהיר ובעדות של האחראי עליו.
גם תצהירו ועדותו של מר איציק זקן, שעובד כראש צוות אצל הנתבעת ובמסגרת תפקידו מפקח על עבודות אחזקה של קבלן האחזקה העובד עבור הנתבעת באזור מזרח ירושלים, תומכים באמור בתצהירו של מר מסוודי שטיפל באירוע. הפערים ביניהם בנוגע לזמנים אינם משמעותיים מראים על העדר תיאום ובכך מחזקים את אמינותם.

מעבר לפניות בטלפון לגיחון במהלך כל היום לא הוכיחה התובעת אילו פעולות נקטה בכדי לברר מהו המצב לאשורו. לא הובהר בתצהירים מטעמה אילו פעולות התבצעו במלון בכדי לברר מה המצב לרבות מתי נבדקה זרימת המים בברזים במהלך אותו יום ועל ידי מי. כך למשל לא הובהר אפילו על ידי מר עיסא בדרייה, עד מטעם התובעת, שהינו אינסטלטור העובד אצל התובעת שנים ארוכות , מתי שוחח עם הנתבעת. הוא העיד כי התקשר פעמיים או שלוש ואף אחד לא ענה לו וכי בקבלה התקשרו (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 28-32). כל שהעיד היה שהפסקות מים היו גם בעבר (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 1-6), הפסקת מים זמנית אינה דבר אירוע חריג ו במקרה דנא התארכותה היתה יוצאת דופן (כמ' 8 לפרוטוקול ש' 14-15) ואולם למרות זאת לא הובהר על ידו אילו פעולות נקט בעצמו בנוגע לבדיקת מערכת המים במלון ובירור פרטים אודות התקלה.
עד נוסף מטעם התובעת, מר תאמר עלאוי, מנהל ההזמנות של המלון , העיד שעובד במלון כ-19 שנים ובמשך תקופה זו היו הפסקות מים קצרות וארוכות (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 6-7). עוד העיד כי כשהחלה הפסקת המים בשעה 11:00 או 12:00 הודיעו לאורחי המלון כי יש הפסקת מים ואין המלון יודע מתי תסתיים (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 5). הוא העיד , כי התקשר אל הגיחון אך לא הובררה הסיבה להפסקת ה מים (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 25-28) נאמר לו שיחזרו אליהם ולמרות תשובה זשוב היה לו לדעת מה קרה והיכן. ישנו קושי לקבל את טענתו שמבחינתו הסיבה להפסקת המים לא היתה חשובה והוא לא התעניין לדעת פרטים נוספים (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 25-32 עמ' 13 לפרוטוקול ש' 1-3) בכדי ליתן הסבר לאורחים שלטענתו החלו לבטל הזמנות ולעזוב.
ככל שמתארת הנתבעת שמבחינתה המצב היה חמור ביותר לא ברור מדוע לא הוזמנו על ידה מיכלי מים ולו באופן פרטי בכדי להקטין את נזקה. המנכ"ל ובעלי התובעת, מר פהמי נשאשיבי, העיד כי לא ביקר במלון בעת הפסקת המים, לא בירר את הסיבה לכך ולא ידע שמדובר בפיצוץ ומדוע ארע (עמ' 19 לפרוטוקול ש' 6-11). כן העיד כי לא היו במלון מיכלי מים למקרה של הפסקה זמנית באספקת המים (עמ' 17 לפרוטוקול ש' 26-28) למרות ש היו בעבר הפסקות מים (עמ' 18 לפרוטוקול ש' 3-4). למרות החומרה הנטענת בנוגע לנתבעת מר נשאשיבי לא היה מעורב בעניין שכן מלבד ידיעתו שהיתה הפסקת מים לא נטען כי עשה כל מאמץ לברר פרטים נוספים, אילו פעולות נדרשו כדי להחזיר את המים ומשך זמן העבודה שחייבו (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 1-8).

טענת התובעת כי הנתבעת החליטה לוותר על העדתו של מר אלי כהן, שהצהיר שהינו אחראי המוקד של הנתבעת ואל תצהירו צור ף תדפיס של אירוע בו הודיע אדם אודות פיצוץ בצינור, כדי שעדותו לא תפריך את שקרי הנתבעת ועדיה לא הוכחה. לטענתה, אם היה מתייצב היה נחקר גם על שאר הקריאות וההודעות הטלפוניות שקיבלה הנתבעת באותו יום במשך כל שעות היום אודות ניתוק המים. ואולם, מכיון שהתובעת בחרה שלא לזמנו בתום פרשת ההגנה במסגרת עדויות הזמה, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה.

עוד טענה התובעת כי הנתבעת הסתירה מסמכים הקשורים לנקודות שנויות במחלוקת בתצהיר גילוי המסמכים, לא הגישה אותם במסגרת ראיותיה והתנגדה להגשתם לבקשת התובעת. לטענתה, הנתבעת נמנעה מהבאת ראיות ועדים כדי שלא תסתכן בהפרכות שאלו עלולים לגרום לגרסתה. ואולם הנתבעת לא עתרה בנוגע לגילוי המסמכים הספציפיים אותם דרשה לאחר תום הראיות, לא לאחר הגשת כתבי הטענות ואף לא לאחר שהוגשו ראיות הצדדים. גם לאחר שמיעת הראיות לא ביקשה לזמן עדים וביקשה כי הנתבעת תגיש מסמכים. כפי שנקבע בהחלטה מיום 26.1.14 לא הובהר מדוע לא ניתן היה לבקש את המסמכים נשוא הבקשה כבר בשלב מוקדם יותר, בהליכים המקדמיים או אף לאחר שהוגשו תצהירי הנתבעת, מהם עלה כי הפסקת המים היתה לפרק זמן קצר יותר כפי שנטען על ידי הנתבעת ומשכך לא ניתן כל טעם מיוחד להגשתה לאחר שמיעת מכלול ראיות הצדדים. לא ברור כלל מה מעמד הראיות שנתבקשו בשים לב לטענת הנתבעת שכלל אין אפשרות להפיקן. במקום שבו נשמעו ראיות הצדדים והבקשה לא נתנה טעם של ממש לצירוף ראיות נוספות בשלב זה מעבר ל"מקצה שיפורים" לאחר חקירה נגדית, נדחתה הבקשה בשים לב לגדר המחלוקת לכך ש התובעת לא עתרה לזמן עדי הזמה בתום פרשת ההגנה.

כאמור, לטענת התובעת התרשלה הנתבעת בכך שלא הודיעה אודות ניתוק המים ולא תיאמה אותו מראש (סעיף 10 ו-12 לכתב התביעה). מכיון שהוכח שמדובר היה בתקלה פתאומית ומשמעותית שהצריכה תיקון חירום והפסקת מים בלתי יזומה הרי שלא היה על הנתבעת להודיע עליה ולתאמה מראש. משכך כשלה התובעת מלהוכיח את טענתה בכתב התביעה.

נסיבות ניתוקו של המלון ממים לאורך כל שעות היום, כטענת התובעת, למרות עדותם של עדי הנתבעת כי במהלך היום הוחזרה זרימת המים לכמה שעות, לא התבררו ונותרו עמומות וכך תתכנה השערות שונות וביניהן שבעת בדיקת מערכת המים במלון על ידי עובדיה בעת שהפסיקה זרימת המים סגרו את הברז כפי שקורה לעיתים (עדותו של מר טאהר מסוודי בעמ' 30 לפרוטוקול בש' 28-32). ואולם , ממילא אין בכך להשליך על טענת הרשלנות שנטענה כנגד הנתבעת לפיה התרשלה בכך שלא הודיעה ולא תיאמה מראש עם התובעת את ניתוק המים. את שאר טענותיה, שהיתה התרשלות בביצוע התיקון שלא כהלכה או שהתיקון לא בוצע במהירות רבה יותר או שה נתבעת אחראית לזיהום המים לאחר שביצעה את התיקון, לא טענה התובעת בכתב התביעה, לא עתרה לתיקון כתב התביעה ולא ניתן מטעמה מענה לטענת הנתבעת שהן מהוות הרחבת חזית אסורה.
ולבסוף, לאור קביעתי כאמור המחלוקת בנוגע לשיעור הנזק מתייתרת, אולם מעבר לנדרש אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה את הסכום המשמעותי בתביעתה, נזק למוניטין, מכיון שלא הגישה חוות דעת מומחה להוכחתו ולא הוצגו נתונים לגבי ירידה בתפוסה בשנים לאחר האירוע אף שניתן היה לעשות כן לפי עדותו של מר תאמר עלאוי, שהעיד מטעם התובעת (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 2-17).

סוף דבר
אשר על כן, דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין איני מוצאת ליתן צו להוצאות.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברה פילגרמז פלס הוטל י-ם בע"מ
נתבע: חברה הגיחון בע"מ
שופט :
עורכי דין: