ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד אנטולי פריידינזון :

בפני כבוד הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק

תובע

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

נגד

נתבעים

  1. אנטולי פריידינזון
  2. יוליה (מורחובסקי)פריידינזון
  3. עזבון המנוח בימבט ארקדי
  4. עזבון המנוחה בימבט דורה

החלטה

העניין שבפניי, בקשת נתבע 1 לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהיעדר הגנה ביום 27.2.14.

תובענה כספית ע"ס 66,683 ₪ (קרן בלבד, ללא הוצאות ואגרות) שהיא יתרת חוב מהסכמי הלוואה שנלקחו, שהוגשה ביום 8.1.14 כנגד נתבעים 1-4 החתומים על הסכמי הלוואה: האחת ע"ס 120,100 ₪ מיום 7.2.93 שנגררה בתאריך 18.10.94 והלוואה נוספת ע"ס 80,000 ₪ מיום 18.10.94 לצורך רכישת דירה ברח' שטיינברג 23, בקרית אתא הידועה כגוש 11035 חלקה 151/12.

על פי המפורט בכתב התביעה, נטען כי הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם והתובע פתח בה ליכי הוצל"פ כנגד הנתבעים בתיק מס' 02-XXXXX063 למימוש הנכס.

ביום 27.5.11 ניתנה החלטה ע"י כבוד הרשמת הברפלד-אברהם יונת לאישור הסכם מכר הדירה לצד ג' שהוגש ע"י עו"ד יוסף ברינט - כונס הנכסים בתיק, תמורת 285,000 ₪, כך שהתביעה מוגשת על יתרת חוב לאחר מימוש הנכס.

טענות הצדדים:

ב"כ הנתבע 1 הגיש ביום 3.3.14 בקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר על ידי בתאריך 27.2.14 , בה הוא מפרט טעות קולמוס שנעשתה במשרדו כשנרשם מס' תיק אחר על הבר"ל שהגיש לבית המשפט ביום 27.2.14 , ובתוך כך מבקש הוא להתחשב ולאפשר לנתבע 1 לקבל את יומו בבית המשפט.

עוד מוסיף כי לנתבע 1 טענות הגנה טובות משום שהנתבעים 1 ו-2 גרושים ולהם הסכם גירושין חתום ומאושר על ידי בית הדין האזורי בחיפה מיום 5.3.98 בו מפורט כי נתבע 1 יעביר לידי נתבעת 2 את חלקו בדירה (25%) ויחתום על כל המסמכים הנדר שים לשם ההעברה וחלקו בהלוואה יעבור על שמה והיא זו שתישא בהוצאותיה ואף תמציא ערבים אחרים מטעמה.

התובע בתגובה לבקשה טוען כי התובענה נמסרה כדין ב- 16.1.14 וצירף אף אישור מסירה חתום ע"י בת זוגו של נתבע 1 ותצהיר של מוסר התובענה המאשר זאת, כך ש לדידו עבר הזמן להגשת ה בקשה למתן רשות להתגונן ב-11 ימים ואין סיבה ליתן כל ארכה להגשת הבקשה.

עוד מוסיף התובע בתגובה לבקשה כי למרות שלצדדים הסכם גירושין, הרי שנתבע 1 לא פעל לפיו ולא חתם על מסמכי העברת חלקו בדירה על שם נתבעת 2 והשאיר את הסכמי ההלוואה כפי שהם ואף לא הודיע בשום שלב לתובע על מצבו העדכני.

ולבסוף גורס התובע כי הסכם הגירושין שבין הצדדים לא מחייב את הבנק, וזה האחרון אף לא עודכן במצב הדברים.

לצורך הכרעה בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה, מן הראוי לבחון מספר שאלות משנה:

א. האם הוגשה הבקשה לביטול פסק דין במועד הקבוע לכך?
ב. אם כן, האם נפל פגם במסירת כתב התביעה המצדיק ביטול פסק הדין מחובת הצדק?
ג. ואם אין עילת ביטול פסק הדין מחובת הצדק, האם קמה עילת ביטול בשיקול דעת בית המשפט ?

התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, ברור כי בקשת רשות להתגונן הוגשה באיחור של מספר ימים, לדברי ב"כ הנתבע 1 בגלל טעות שנפלה במשרדו, אך ברגע שנודע קיומו של פסק הדין הוגשה הבקשה לביטולו במועד ולא ה ייתה התמהמהות מצד הנתבע .

בתשובה לשאלה השנייה, מסירת התובענה נעשתה כדין ונמסרה בכתובת מעודכנת של נתבע מס' 1 (במעלות) ולא בכתובת הנתבעת 2 שגרה בקרית אתא, כפי שנטען בכתב התשובה האחרון בתיק. באופן זה המסירה נעשתה בכתובת הנכונה של נתבע 1, כך שאין פגם במסירה המצדיק את ביטולו של פסק הדין, מחובת הצדק.

בתשובה לשאלה השלישית, הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכים במסגרתם ניתן פסק הדין). ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

וטענות ההגנה, בהקשר זה, היו דלות ובלתי מבוססות דיין, ואינן מצדיקות את ניהול ההליך.

את עילת הביטול של פסק הדין, אין אלא לבחון על פי ההלכות רלוונטיות לסדר דין מקוצר – שכן בהיעדר טענות הגנה, המאפשרות מתן רשות להתגונן, אין תוחלת לביטול פסק הדין. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע "א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ מב(1) 721). בע"א 2242/10 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי: "...המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו".

ותצהירו של נתבע 2 הינו פשטני וכללי ונעדרות ממנו טענות הגנה אפילו לכאוריות. הנתבע 2 נאחז בטענה המסתמכת על הסכם גירושין, ; הגם שהנתבע 1 הסכים כי תבוצענה פעולות מסוימות על מנת לשחרר אותו מהוראות החוזה שבין הנתבעים 1-2 לתובע, כל עוד אינו מקיים את ההסכם, הרי שלנתבעת 2 הייתה יכולת או זכות לאכוף את קיומו, ואולם הנתבע 1 בחר ב"שב ואל תעשה", נמנע מלקיים בעצמו את ההסכם ואין לו להלין אלא על עצמו.

יתר על כן; מדובר בהסכם שאינו מחייב את התובע, אלא מצוי הוא במסגרת מישור היחסים שבין הנתבעים בינם ובין עצמם; לא ברור כיצד סבור הנתבע 1 כי יש בהסכם שכזה כדי לגרוע מחובתו החוזית של התובע, לכל היותר הדבר מקים לו זכות לחזור את הנתבעת 1 בדרישה מטעמו;

לפיכך, אין לנתבע 1 הגנה אפשרית, ולו בדוחק, בפני התובענה, ואין הצדקה או טעם לבטל פסק דין, על מנת שלמחרת היום ניצבים אנו בפני אותו הליך, אותן טענות , וללא הגנה אפשרית; בנסיבות שכאלה, אין הצדקה לבטל את פסק הדין.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

ככל שעוכבו הליכי ביצועו של פסק הדין, אני מורה על חידושם.

בנסיבות העניין, לאור פסק הדין שניתן, לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות או להוסיף על שנפסק בפסק הדין.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק דיסקונט לישראל בע"מ
נתבע: אנטולי פריידינזון
שופט :
עורכי דין: