ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמשון ווייס נגד מדינת ישראל :

בפני השופט אבישי קאופמן

מבקשים

שמשון ווייס

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

בתיק זה עותר המבקש להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 17.12.12.

המבקש טען כי לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא עשתה זאת גב' שרון ארגז. לטענת המבקש עם קבלת הדוח העביר אותו לגב' ארגז לשם טיפול בהסבתו על שמה ובהמשך שכח מהנושא עקב בעיות אישיות שפורטו בבקשתו.

המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי המבקש לא פעל כנדרש בחוק, ויש לדחות הבקשה לנוכח השיהוי הרב עד הגשת הבקשה.

בהחלטה מחודש ינואר 2014 ביקשתי לקבל, בטרם החלטה סופית, פרטים ממרכז הגבייה ומשרד הרישוי. תגובת משרד הרישוי התקבלה רק ביום 23.4.14.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, אין מחלוקת כי הדוח הומצא לידי המבקש והוא לא הגיש בקשה להישפט בתוך 3 חודשים. העברת הדוח לטיפולה של גב' ארגז, אינה יכולה להתקבל כהצדקה לאי הגשת הבקשה. האחריות לטיפול בנושא היא של המבקש לבדו והוא אינו יכול להיבנות ממחדלו של אחר.

"הטיפול" אותו נדרש המבקש לעשות בעניין אינו מעבר למשלוח ספח הדוח בדואר רשום למשטרת ישראל, בתוך שלושה חודשים מקבלתו. גם אם היה המבקש טרוד מאוד בבעיות אישיות, הרי המדובר בפעולה פשוטה הצורכת מספר דקות, ואינני מקבל כי אדם אינו לבצעה עקב טרדה בענייני גירושין.

המדובר באיחור בן קרוב לשנה בהגשת הבקשה, והגם שמדובר באיחור משמעותי, הייתי מוכן לשקול קבלת הבקשה, תוך חיוב בהוצאות, לו היה מבסס המבקש הגנה רצינית. המבקש טוען אמנם כי אחרת נהגה ברכב במועד הרלוונטי, אך אינו נותן כל הסבר הכיצד הוא יודע לומר זאת. אף בתצהירו שלו ואף בתצהירה של גב' ארגז אין כל הסבר הכיצד יודעים הם לומר כי דווקא היא שנהגה ברכב במועד הרלוונטי.

יתרה מכך, מתברר כי הבקשה דנן הוגשה לאחר שהמבקש קיבל החלטת משרד הרישוי מחודש אוגוסט 2013 בדבר פסילת רשיונו עקב צבירת ניקוד לחובתו. כפי שכבר נקבע לא אחת יש להתייחס בזהירות יתרה לבקשות הבאות בנסיבות אלה, שכן:
"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון. בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה. תצהירים סתמיים וריקים מתוכן, אשר אין בהם כדי להסביר ולהבהיר מדוע יש לראות באדם האחר ".
ע"פ (ב"ש) 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל.

וכן דברי בית המשפט העליון בנסיבות דומות:

משקיבל המבקש דו"ח תעבורה על שמו בגין עבירה אשר לטענתו לא נעברה על ידיו, ובו גם ניקוד, היה עליו לפעול לאלתר במסגרת סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי לשם ביטול הדו"ח או הסבתו לבתו. המבקש נמנע מעשות כן, ורק למעלה ממחצית השנה מעת ביצוע העבירה והדו"ח, פנה בבקשה לביטולו. בנסיבות אלה, רשאי היה בית המשפט לתעבורה לדחות את הבקשה להארכת מועד, בשל האיחור הבלתי סביר שבהגשתה; אכן, המבקש נימק טענתו בהיותו עולה לארץ - ואולם הוא קיבל את הדו"ח ושילם אותו, כלומר – ידע, ועל סימן השאלה היה להתעורר אז. דומה כי יש יסוד להנחה, שפנייתו של המבקש לבית המשפט באה רק מש"חרב הפסילה" הונפה מעל ראשו.
רע"פ 2754/12 פול ביסמוט נ' מדינת ישראל

לאור האמור לעיל, סבורני כי המבקש לא הראה נימוק סביר לאיחור בהגשת בקשתו ואף לא שכנע כי אכן יש לו הגנה ראויה כנגד העבה המיוחסת לו, ובנסיבות אלה אני דוחה את בקשתו להארכת המועד.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014.


מעורבים
תובע: שמשון ווייס
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: