ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת עידן חדש מ.ג. פרויקטים בע"מ נגד חברת תעוזה מדינת ישראל בע"מ :

בקשה מספר 4
בפני הרשמת - כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקשת

חברת עידן חדש מ.ג. פרויקטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור בר סלע

נגד

המשיבים

  1. חברת תעוזה מ.י. בע"מ
  2. איתמר מרקור

ע"י עו"ד אילן אלמקייס

החלטה

1. המבקשת הגישה בקשה לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה בהתאם לסעיף 29 לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: " חוק הבוררות" ) וזאת כתנאי לקיום דיון בבקשה לביטול פסק הבוררות אשר הוגשה על ידי המשיבים.
הוגשו תגובה לבקשה וכן תשובה לתגובה, ולבקשת ב"כ המשיבים קבעתי דיון קצר על מנת לאפשר לו לחקור את המצהיר מטעם המבקשת.
במהלך הדיון הובהר והוסכם, כי המשיב 2 – איתמר מרקור אינו בעל דין בתיק , לא במסגרת הבקשה לאישור פסק בורר אשר הוגשה בתיק 36273-11-13 ולא במסגרת הבקשה לביטול פסק בורר אשר הוגשה בתיק 24463-01-14, שכן התביעה נגדו נדחתה בפסק הבוררות.
ממילא הוא אינו זה שאמור להיות מחויב בהפקדת ערובה בהתאם לסעיף 29 לחוק הבוררות.
על כן, אני נותנת תוקף של החלטה להסכמת הצדדים (ראה עמודים 1 -2 לפרוטוקול מיום 27/4/14) ולפיה ההליכים ביחס לאיתמר מרקור נמחקים.

2. בין הצדדים התנהל הליך בוררות בפני כבוד הבוררת עו"ד ד"ר שרה פרזנטי (להלן: "ד"ר פרזנטי") אשר בפסק בוררות מיום 23/1/13 קבעה, כי על חברת תעוזה מ.י. בע"מ (להלן: " תעוזה") לשלם למבקשת סך 437,651 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
התביעה האישית נגד איתמר מרקור - נדחתה.

3. חברת תעוזה הגישה ערעור על פסק הבוררות של ד"ר פרזנטי והערעור התנהל בפני כבוד הבורר עו"ד דן חי.
פסק דינו של עו"ד דן חי בערעור ניתן ביום 3/10/13. הערעור נדחה בכללותו למעט תיקון קל.
נקבע, כי תעוזה תשלם למבקשת סך 437,651 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן חויבה תעוזה בהוצאות בסך 60,000 ₪ כמו כן חויבה בשכר טרחת הבורר אשר עמד על סך 63,000 ₪ + מע"מ וכן צוין, כי במועד מתן פסק הבוררות עדיין לא שילמה גם את החוב לחברת סטנוגרמה בסך 854 ₪ וכן את התשלום הראשוני שהיה עליה לשלם לבורר בסך של 18,000 ₪ + מע"מ וכי ככל שהמבקשת שילמה את הסכום (כיוון שהבורר היתנה את שחרור פסק הדין בתשלום הסכום הנ"ל), אזי על תעוזה להשיב למבקשת את הסכום הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום.

4. תמצית טענות המבקשת:
תעוזה היא זו אשר פתחה ביוזמתה בהליך הערעור על פסק הבוררות של ד"ר פרזנטי.
שתי הערכאות דחו את טענות תעוזה וחייבו אותה לשלם כספים למבקשת.
החוב עומד על סך של כ- 800,000 ₪.
מאזן הנוחות פועל לטובת המבקשת כיוון שהיא אוחזת בידיה בפסק בוררות אשר ניתן לטובתה בשתי ערכאות.
הסיכוי לביטול פסק הבוררות הוא אפסי ולמעשה לא קיים.
העובדה שתעוזה אפילו לא שילמה את התשלום לחברת סטנוגרמה וגם אילצה את המבקשת לשלם את חלקה בשכר טרחת הבורר על מנת שיינתן פסק דין, מעידה על התחמקות מתשלום ועל יסוד ההכבדה.
לפיכך, יש לחייב בהפקדת מלוא סכום פסק הבוררות כתנאי לקיום דיון בבקשה לביטול פסק הבוררות.

5. תמצית טענות המשיבה:
המשיבה טענה כי סיכויי הצלחתה בביטול פסק הדין הם גבוהים על אף הגישה המצמצמת בביטול פסקי בוררות.
עוד נטען כי מאזן הנוחות פועל לטובתה.
המחלוקת בדבר גובה שכרו של הבורר היא מחלוקת לגיטימית וזכותה של המשיבה היתה לדרוש את הפחתת שכרו המופרז של הבורר.
עוד נטען, כי המבקשת לא הוכיחה כלל טענה להברחת נכסים ולא הוכח יסוד ההכבדה.

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש לחייב את תעוזה בהפקדת ערובה אם כי לא בגובה מלוא סכום פסק הבוררות, וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) סעיף 29 לחוק הבוררות מסמיך את ביהמ"ש ליתן צווים זמניים במסגרת של בקשה לאישור פסק בוררות או ביטולו, לרבות חיובו של בעל דין במתן ערובה למילוי פסק הבוררות, בקובעו:
"(א) משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, עיכוב יציאתו מן הארץ או מתן ערובה למילוי פסק הבוררות; הבקשה יכול שתהיה בעל-פה, ורשאי בית המשפט לפטור את המבקש ממתן ערובה.
(ב) הוראות כל חיקוק בדבר עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ ומתן ערובה יחולו על סעד לפי סעיף זה בשינויים המחויבים".

ב) כבוד הש' דנציגר התייחס בהחלטתו בע"א 5603/10 זורמל בע"מ נ' ניקורית בני ברק בע"מ (פורסם המאגר משפטי, ניתן ביום 13.10.10) לסעיף 29 לחוק הבוררות ופסק כי:
"על יסוד סעיף זה מוסמך בית המשפט לקבוע כי הפקדת ערובה כאמור מהווה תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות [ראו: רע"א 7592/08 פי.די.די. יהלומים בע"מ נ' I.DO.Diaminds Inc., פסקה 16 לפסק דיני (לא פורסם, 6.10.2008)

(להלן: עניין פי.די.די. יהלומים)]. בהקשר זה בוחן בית המשפט את סיכויי הצלחתו של המבקש לבטל את פסק הבוררות ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. יתר על כן, כבר נקבע כי מאזן השיקולים נוטה מלכתחילה לצידו של מי שאוחז בידו פסק בוררות לטובתו, כך שעל הצד המבקש את ביטול הפסק מוטל להראות כי סיכויי הצלחתו בבקשה לביטול הפסק גבוהים על אף הגישה המצמצמת במתן סעד מסוג זה, או כי מאזן הנוחות נוטה לצידו באופן משמעותי [ראו: רע"א 4758/05 אוביץ נ' נאות א.פ. נכסי מקרקעין בע"מ, פסקה 6 (לא פורסם, 11.10.2005); עניין פי.די.די. יהלומים, בפסקה 17 לפסק דיני]".

ג) במקרה דנן, תעוזה לא הוכיחה כי סיכויי הצלחתה בבקשה לביטול הפסק גבוהים למרות הגישה המצמצמת במתן סעד מסוג זה וכן לא הוכיחה כלל, כי מאזן הנוחות נוטה לצידה באופן משמעותי.
עסקינן במחלוקת בין הצדדים אשר נדונה על ידי שתי ערכאות במסגרת בוררות.
הבוררת ד"ר פרזנטי חייבה את תעוזה לשלם כספים למבקשת.
תעוזה היא זו שהגישה ערעור על פסק הבוררות של ד"ר פרזנטי וגם בערכאה השניה נקבע, כי היא זו אשר צריכה לשלם כספים למבקשת.
הסיכוי לבטל פסק בורר בטענה שמועלית לאחר מתן פסק הבורר, ולפיה היה צריך להעביר את הערעור למותב של שלושה בוררים וכי היה צורך שיהיה בורר אשר הינו מהנדס, הוא סיכוי נמוך, בלשון המעטה. יש לזכור כי טענות אלו נטענות לאחר שכבר ניתן פסק הבוררות בערעור וכאשר לא הוגשה מבעוד מועד בקשה לבורר לפסילתו.
גם הטענות בדבר היותו של פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור או טענה ולפיה הבורר לא נימק את פסק הדין הן טענות אשר סיכוייהם אינ ם גבוהים , כאשר קוראים את פסק הבורר.

אשר על כן, ולאחר שעיינתי היטב בטיעוני הצדדים, לא מצאתי כי דווקא במקרה דנן, על פני הדברים ולצורך הדיון בבקשה הספציפית שלפני, יש לקבוע כי במקרה דנן בית משפט ינקוט בגישה המצמצמת ביחס לביטול פסק בורר ויורה על ביטול פסק הבורר .

ד) באשר למאזן הנוחות:
גם ביחס למאזן הנוחות לא שכנעה תעוזה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.
תעוזה לא הוכיחה כלל כי מדובר בחברה אשר ביכולתה לשלם את הסכום אשר נקבע בפסק הבוררות.
המבקשת לא היתה צריכה במקרה דנן להוכיח כי תעוזה מבריחה נכסים ודי בכך שעסקינן בחברה בע"מ אשר לא שילמה עד כה דבר למבקשת ואין להתעלם מכך שלפני ש"שוחרר" פסק הבורר וזאת רק לאחר שהמבקשת שילמה את הסכומים שהיתה צריכה תעוזה לשלם לבורר, לא שילמה תעוזה על חשבון חובה לבורר דבר.
גם אם תעוזה סברה, ששכרו של הבורר גבוה מידי, אין בכך הצדקה לאי תשלום התשלום הראשון שדרש הבורר על חשבון שכר טרחתו (שהוא נמוך באופן משמעותי ביותר מהסכום הסופי אשר דרש), ובוודאי שלא היתה הצדקה שלא לשלם את החוב בסך של כמה מאות שקלים בלבד לחברת סטנוגרמה עבור התמלול.
יש לזכור, שתעוזה היא זו שבחרה לנהל הליך ערעור על פסק הבוררות שניתן על ידי ד"ר פרזנטי והיה מצופה ממנה לשלם את שכרו של הבורר ולו באופן חלקי ולא ליצור מצב שבו רק לאחר שהמבקשת תשלם את שכר הבורר, "ישחרר" הבורר את פסק דינו.

ה) בנסיבות אלו, יש למנוע מצב שבו תעוזה תנהל הליך נוסף אותו היא יוזמת (בקשה לביטול פסק בורר) מבלי שיובטח ביצוע פסק הבורר על ידה, ככל שתידחה בקשתה לביטול פסק הבורר, ועל כן יש לחייבה בהפקדת ערובה.
אני סבורה, כי במקרה דנן, ניתן גם להתחשב בתעוזה בנוגע לסכום הערובה שעליה להפקיד וזאת על מנת שלא ייווצר מצב שבו רק בשל חסרון כיס לא יינתן לה יומה בבית משפט ועל כן, אינני מחייבת אותה בהפקדת ערובה בסך 800,000 ₪ כפי שהתבקש , אלא עליה להפקיד ערובה בסך 450,000 ₪ (סכום נמוך במקצת מהסכום אשר נקבע בסעיף 101 לפסק הבורר). סכום זה יאזן בין אינטרס המבקשת ובין אינטרס תעוזה.

7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, על תעוזה להפקיד סך 450,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד וזאת בתוך 60 יום, כתנאי לקיום דיון בבקשה לביטול פסק הבוררות.

ב) בשל כך שלא היה מקום לצרף את איתמר מרקור באופן אישי כמשיב לבקשה, אינני פוסקת את הוצאות הבקשה.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________
אביגיל כהן, שופטת
רשמת בית המשפט המחוזי
תל אביב-יפו


מעורבים
תובע: חברת עידן חדש מ.ג. פרויקטים בע"מ
נתבע: חברת תעוזה מדינת ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: