ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד ברנדט נגד המוסד לביטוח לאומי :

27 אפריל 2014
לפני: כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל
נציג ציבור (מעבידים) גב'הילנה ערד

התובע:
דוד ברנדט
ע"י ב"כ: עו"ד א. קידר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מ. ירושלמי

החלטה

בפנינו ערעור על החלטת הנתבע מיום 12/12/12 לפיה נדחתה תביעתו של התובע להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
התובע יליד 1954 עוסק בניהול מסעדה למכירת עופות בגריל ( הסעדה במקום ומשלוחים) מזה למעלה מ 30 שנה.
בחודש אוגוסט 2012 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופס התביעה התובע פירט את מנגנון הפגיעה הנטען כדלקמן:
"מזה 36 שנים בעל מסעדה לעופות בגריל. עיקר העבודה כרוכה בכיפוף למקרר, הוצאת עופות ושיפודם על גבי גריל שיפודים. כל שפוד שוקל בין 10-12 ק"ג הכנת שפוד מבוצעת כל 15 דקות."
בטופס התביעה הוסיף התובע ופירט כי הוא סובל מכאבי גב מזה כ- 5 שנים ואולם המצב החמיר, והוא נדרש לעבור ניתוח.
ביום 12/12/12 נמסרה לתובע הודעה על כך שתביעתו נדחתה מאחר שלא הוכחה פגיעה בעבודה בתהליך של מיקרוטראומה, ומחמת שמחלתו התפתחה ל רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה.
התובענה דנן הוגשה לבית הדין ביום 28/2/13.

הכרעה

לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל דעה כי התובע הניח תשתית עובדתית מספקת לשם מינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו.
כידוע, מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן (multiple causal diseases).
בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה של מחלת גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות מסויימים, לבין שכיחות הופעתם של כאבי גב (עב"ל 338/96המוסד לביטוח לאומי – עובדיה פד"ע לו 213). ואולם נדמה מהפסיקה כי בכל הנוגע להכרה בכאב גב כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה יש לנקוט במשנה זהירות, ולעמוד באופן דווקני על קיום התנאים שנקבעו לשם כך בפסיקה.
נזכיר, כי לצורך ביסוס עילת תביעה מסוג מיקרוטראומה על התובע לעמוד במספר תנאים:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח" (עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533; להלן: הלכת יניב).
וכן נקבע:
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה ..., בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו."
[עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)].

לאחרונה שב בית הדין הארצי והבהיר כי עבודה פיזית קשה, כשלעצמה, איננה מספיקה לצורך הקמת תשתית עובדתית להכרה בפגיעה מסוג מיקרוטראומה, אלא שיש להצביע על רצף קבוע ואחיד של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או זהות במהותן במהלך העבודה (עב"ל 7807-10-12 מוניר ג'בור נ' המוסד לביטוח לאומי).
בהודעתו של התובע בפני חוקר המל"ל וכן בעדותו בפנינו עולה כי יום העבודה של התובע היה מורכב מרצף פעולות, כאשר בחלקו הוא כולל תנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן והן חוזרות על עצמן מדי יום פעמים רבות ביום. בשים לב לתקופת עבודתו הארוכה של התובע הרי שחזר על אותן פעולות זהות אין ספור פעמים.
עסקו של התובע נפתח בשנת 1976. בלב העסק עומד תנור שבו ניתן לצלות בו זמנית שישה שיפודי עופות.
ברוב השנים, יחד עם התובע עבד עובד נוסף, שהתחלף מעת לעת, ואולם בין השניים הייתה חלוקת עבודה לפיה העובד הועסק בפריקת הסחורה שהגיעה מהספק, בניקוי העופות ובניקוי העסק, ואילו התובע עסק בשיפוד העופות, בצלייתם בתנור ובהוצאתם מהתנור לצורך פירוק ומכירה.
ככלל, בתחילת יום העבודה התובע נדרש להתכופף כדי להוציא כ- 30 עופות שאוכסנו במקרר תחתון ולשפד אותם על שישה שיפודים (חמישה עופות בשיפוד, שמשקלו הכולל – 10 ק"ג ). התובע סידר את השיפודים בתנור, זה מעל זה, מגובה 40 ס"מ עד גובה 150 ס"מ.
בחלוף כשעתיים – שעתיים וחצי, כאשר השיפוד העליון היה מוכן, התובע היה צריך להוציא אותו מהתנור, להעלות כל אחד מחמישה השיפודים הנותרים שלב אחד למעלה ולהכין שיפוד חדש אותו הניח במקום הנמוך ביותר, לאחר כ 15-20 דקות שוב העופות שבשיפוד העליון היו מוכנים והתובע חזר על רצף הפעולות שלעיל, וחוזר חלילה. בסך הכל מדי יום צלה התובע 10-12 שיפודים של עופות שאותם הוציא מהמקרר התחתון ולאחר הצליה הניח בויטרינה ופירק עבור הלקוחות. התובע עבד בעמידה במשך רוב שעות היום, למעט לאחר שהחל שסבול מכבי גב, שאז שם לידו כיסא.
אין לכחד כי עבודתו של התובע כללה פעולות נוספות שאינן קשורות לכיפוף ולהרמה כגון פירוק עופות, מכירה ללקוחות, ועוד כיו"ב ואולם ניתן להצביע על רצף פעולות אחיד וסדיר שבוצע על ידי התובע מדי יום וכלל כיפוף חוזר ונשנה של הגב על מנת להוציא עופות מהמקרר, על מנת להניח שיפודים ב שלבים הנמוכים של התנור ולאחר מכן התכופפות כלי להרים אותם כלפי מעלה, מדי יום ביצע התובע עשרות תנועות זהות של התכופפות ולאורך תקופת עבודתו הארוכה, התנועות בוצעו באופן דומה אין ספור פעמים, באופן שיש בו כדי להקים תשתית עובדתית מספקת לשם מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין העבודה של התובע לבין הפגימה בגבו.
החלטה בדבר מינוי מומחה תנתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, (27 אפריל 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מא איסר באומל
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

גב' הילנה ערד
נציג מעבידים


מעורבים
תובע: דוד ברנדט
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: