ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוחנן הנזי יוסף נגד חברת חשמל לישראל בע"מ :

בפני כבוד השופט אלדד נבו

תובע

יוחנן הנזי יוסף

נגד

נתבעת

חברת חשמל לישראל בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף ולחילופין למחיקתה.

2. הנתבעת טוענת, כי לאור פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחדרה בת.א 3633-09-09, מנוע התובע לתבוע את הסעדים בגין דמי שימוש ראויים, תשלומי איזון והחזר השקעה בשיפוץ.

3. ביחס לסעד לפיצוי בגין לשון הרע , טוענת הנתבעת כי יש לדחות אותו על הסף בהיעדר עילה.

הרקע לתביעה דנן בתמצית

4. בין הצדדים מחלוקת ביחס לאופן החלוקה והשימוש בחלקת קרקע הידועה כחלקה 15 בגוש 10002 בשטח של כ- 39 דונם (להלן: " החלקה").
בעקבות אותה מחלוקת, הגישו הצדדים תביעה ותביעה שכנגד לפירוק שיתוף במקרקעין ביחס לחלקה, וכן תביעה כספית של הנתבעת, תביעה שהסתיימה בפסק דין הקובע את אופן חלוקת החלקה.

5. פסק הדין ניתן בדרך של פשרה לפי ס' 79 א.(א) לחוק בתי המשפט כאשר הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק "בכל המחלוקות הנטושות בין הצדדים בהליך זה כביטויין בכתבי הטענות".
6. בפסק דינו, קבע בית משפט השלום בחדרה את אופן חלוקת החלקה בין הצדדים ודחה את התביעה הכספית במלואה.

7. ערעור שהוגש על פסק הדין הנ"ל נדחה בהסכמת הצדדים.

הכרעה

8. על מנת להכריע בבקשה לסילוק על הסף, ולאור היקף הסמכות שהוקנתה לבית משפט השלום בחדרה, יש לבחון את טענות הצדדים בהליך הנ"ל אל מול טענותיהם בהליך דנן.

9. עיון בכתבי הטענות בת.א 3633-09-09 מעלה כי המחלוקות שבאו לידי ביטוי בהם הן:

בתביעת חברת החשמל
א. תוקפו של הסכם השיתוף בין הצדדים – ס' ג'1 לתביעה.
ב. החזר הוצאות שהוצאו על ידי התובעת (הנתבעת כאן) בקשר עם המקרקעין – ס' ג'2 לתביעה.

בתביעה שכנגד
א. סעד הצהרתי לעניין שותפות הצדדים במושע (ס' 5א').
ב. צווי מניעה קבועים למניעת שימוש בחלקה ללא הסכמת התובע שכנגד ומניעת הפרעה לשימושו (ס' 5ב ' + 5ג ').
ג. צו עשה לחיבור המבנים לרשת החשמל והמים (ס' 5ד').

7. ביחס לתביעה הכספית בגין נזקים שנגרמו לו , מבהיר התובע שכנגד כי היא אינ ה נכלל ת במסגרת תביעתו ולפיכך אינ ה חלק מכתבי הטענות (ס' 6 לכתב התביעה שכנגד).

8. בכל הנוגע למחלוקת בדבר דמי שימוש ראויים – הרי שאין לה זכר בכתבי הט ענות בת.א 3633-09-09 ועל כן אינה מהווה חלק מהמנדט שנתנו הצדדים לבית משפט השלום בחדרה במסגרת הסכמתם לפסיקה לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט.

9. ואכן – בית המשפט נתן את פסק דינו ביום 16.9.13 בהתייחס אך ורק לאופן החלוקה ולתביעה הכספית של חברת החשמל כנגד הנתבע שם.

10. לפיכך, דין בקשת הנתבעת לדחייה על הסף של התביעה לדמי שימוש ראויים – להידחות.

11. ככל שהדברים נוגעים לתשלומי האיזון והחזר ההשקעה שהתובע השקיע בנכס , המצב שונה.
סעיף 39(ב) לחוק המקרקעין קובע:

"היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים."

סעיף 25 לחוק המקרקעין, אליו מפנה סעיף 39(ב) קובע:

"בית המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם למקים את השקעתו או את שווי המחוברים בשיעורים ובתנאים שיקבע בית המשפט, לרבות ריבית והבטחת התשלום; והוא הדין בסכומים המגיעים לבעל המקרקעין לפי סעיפים 23 או 24."

אופן חלוקת החלקה היה בלב המחלוקת שבין הצדדים.
משהסמיכו הצדדים את בית המשפט לפסוק בענין פירוק השיתוף וחלוקת החלקה , אזי מכוח סעיפים 39 (ב) ו – 25 לחוק המקרקעין – עניין תשלומי האיזון והחזר שווי מחוברים או החזר ההשקעה בהם מהווים חלק אינטגרלי מההכרעה בחלוקה עצמה.

12. משנקבעה דרך החלוקה בפסק הדין ולא נקבע כי החלוקה אפשרית אך ורק תוך תשלום תשלומי איזון – הרי שעניי נים אלה הוכרעו כבר בפסק הדין שניתן ולא ניתן לדון בהם פעם נוספת .

13. לפיכך, דין בקשת הנתבעת לדחיית התביעה בגין מעשה בית דין, ביחס לתביעת תשלומי האיזון והחזר ההשקעה – להתקבל.

14. טענה נוספת המחייבת לדעת הנתבעת את דחיית התביעה על הסף מבוססת על "כלל מיצוי העילה". לטענתה, משתבע התובע את תביעתו הקודמת מכוח עילת פירוק השיתוף – מנוע הוא כיום לבקש סעדים נוספים בקשר עם אותה עילה.

15. תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 , קובעת, כי :

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו"

16. אין מחלוקת, כי היתר לפיצול סעדים לא ניתן (אף כי התבקש).

17. לפיכך, כל שנותר הוא לברר זהות העילות בין תביעתו הקודמת של הת ובע לבין תביעתו כאן, ביחס לסעד של דמי שימוש ראויים.

18. מעיון בכתב התביעה שכנגד בת.א 3633-09-09 עולה, כי העילות עליהן התבססו הסעדים שהתבקשו הן:
- הזכות לשימוש התובע במקרקעין שבבעלותו.
- הזכות כבעלים להחליט על פעולות המבוצעות במקרקעין.
- הזכות לחיבור המבנה לרשת המים, החשמל – עילה שאינה רלוונטית לענייננו הואיל ובפסק הדין החלקה חולקה כך שהמבנה אינו עוד בשטחו של התובע.

לעניין הסעדים הכספיים – הרי שהם מבוססים על טענות לנזקים שנגרמו אך טעם התגבשו, קרי – עילות מתחום דיני הנזיקין.

19. בתביעה כאן עילת התביעה היא הזכות לקבלת דמי שימוש והנאה מפירות שהפיק השותף מחלקו של התובע.

20. אין בין עילה זו והעילות שנתבעו בתביעה שכנגד בתיק 3633-09-09 מאום, ולפיכך התובע אינו מנוע מלתבוע אות ה.

21. לטענה בדבר היעדר עילה בתביעת לשון הרע וכן הטענות הנזיקיות ביחס לפרסומים, שנטען כי נעשו על ידי הנתבעת, הרי שעל מנת לקבוע כי טענות התובע נעדרות עילה יש לשמוע ראיות ואין מקום לחסום את התובע מלהוכיח את תביעתו בעילות אלה בדרך של דחייה על הסף.

סוף דבר

22. הבקשה נדחית, למעט ביחס לתביעה לתשלומי איזון בגין חלוקת המקרקעין ולתביעה להחזר ההשקעה במבנה, אשר נדחו ת על הסף.

23. הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ד, 26 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוחנן הנזי יוסף
נתבע: חברת חשמל לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: