ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ביטוח חקלאי נגד משה עיני :


בפני כבוד השופטת סבין כהן

מבקשים

ביטוח חקלאי - חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלדד שורק

נגד

משיבים

משה עיני
ע"י ב"כ עוה"ד עזרא האוזנר

בית המשפט יטה להיעתר לבקשה כאשר מצא כי קיימים טעמים משפטיים, כאשר ההליך על פי דין היה נגוע בפגם מהותי או טעמים עובדתיים חדשים אשר יש בהם כדי לשמש כטעם מיוחד לשינוי נסיבות.

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת (להלן גם:- "המבקשת") להתיר לה הבאת ראיות לסתור קביעת הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "הוועדה" או "וועדת המל"ל") וזאת בהתאם לסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. (להלן:- "חוק הפלת"ד" ). התובע (להלן גם:- "המשיב") מתנגד לבקשה.

2. התובע, יליד 1949, נפגע בתאונת דרכים שארעה במהלך עבודתו ביום 1/3/11, כאשר רכב אחר התנגש מאחור ברכב בו נהג (להלן:- "אירוע התאונה"). כתוצאה מאירו ע התאונה נפגע התובע, בין היתר, בצוואר ובגב.

3. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל") כתאונת עבודה. התובע נבדק על ידי וועדה רפואית, אשר קבעה את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור של 10%. התובע ערער על קביעת וועדת המל"ל והוא נבדק על ידי וועדה רפואית לעררים, אשר נדרשה , בין היתר, לחוו ת דעת מומחה בתחום הנוירוכירורגיה.
מומחה נוירוכירורג בדק את המשיב וסיכם מסקנותיו ביום 19/4/12, וועדה רפואית לערערים מטעם המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 28% לפי הפירוט הבא: 10% נכות בגין כאבי ראש לפי סעיף 32 (2) א 1 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"), 10% נכות בגין רדיקוליפטיה לפי סעיף 32 (2) א 1 לתקנות הביטוח הלאומי, 10% נכות בגין פגיעה נפשית לפי סעיף 29 (6) 2 לתקנות הביטוח הלאומי, ו-10% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי לפי סעיף 37 (7) א' לתקנות הביטוח הלאומי, בניכוי מצב קודם בשיעור 10% לפי לפי סעיף 37 (7) א', לתקנות הביטוח הלאומי, כך שלא נותרה נכות אורטופדית בגין הפגיעה בעמוד השדרה.

קביעת ועדת המל"ל הינה קביעה על פי דין לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד.

4. המבקשת טוענת, כי יש לאפשר לה הבאת ראיות לסתור קביע ת וועדת המל"ל ביחס לאחוזי הנכות שנקבעו בגין כאבי הראש וכן אחוזי נכות שנקבעו בגין רדיקולופתיה מאחר ומעברו הרפואי של התובע עולה כי סבל במשך השנים מכאבי ראש ומסחרחורות בגינם פנה לטיפול במסגרת קופת החולים . התובע סבל לפני כ- 20 שנים מבעיה דיסקוגנית וכן מהפרעות תחושה בגפיים - תסמונת הזהה לזו שבגינה הוענקו למשיב אחוזי נכות בגין הרדיקולו פטיה. לטענת הנתבעת, בבקשתו להכ יר בו כנפגע עבודה, טען התובע, כי לא סבל מבעיות רפואיות אלו קודם לתאונה. בפרוטוקול הועדה נכתב כי בעבר לא היה חוסר נוירולוגי אך תיעוד רפואי מיום 14/12/08 ומיום 7/1/09 מלמד כי התובע סבל מבעיה דיסקוגנית לרבות הקרנה לרגליים וירידה בתחושה – אלו סימפ טומים נוירולוגים מובהקים.

6. המשיב מנגד טען, כי יש לדחות בקשת המבקשת להבאת ראיות לסתור, שכן לפני וועדת המל"ל עמד מלוא עברו הרפואי של המשיב אף צוין בפרוטוקול, כי בפני הוועדה עמד תיק קופת החולים ו זו אף התייחסה לעברו הרפואי במפורש בקביעותיה. עוד טען, כי גם המסמכים אשר על בסיסה נתמכת המבקשת הם מסמכים דלים, שני מסמכים בלבד כשבין תלונה אחת לשניה ישנו פער של שנה ומתוארים תלונות בגין רגל שמאל כאשר למשיב נקבעה נכות בגין תלונותיו ברגל ימין.
דיון
7. סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, מכוחו מוגשת הבקשה דנן, קובע כך:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית-משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

בית המשפט יטה להיעתר לבקשה כאשר מצא כי קיימים טעמים משפטיים, כאשר ההליך על פי דין היה נגוע בפגם מהותי או טעמים עובדתיים חדשים אשר יש בהם כדי לשמש כטעם מיוחד לשינוי נסיבות.
כמו כן התירו בתי המשפט להביא ראיות לסתור מקרים בהם נמצא, כי לא היו לפני הוועדה עובדות רלבנטיות חשובות באשר למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה ואשר היה בהן להביא לתוצאה שונה או כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מיום קביעת הועדה ועד לדיון בבית המשפט, כאשר הפסיקה ציינה כי אין זו רשימה ממצה של מקרים אלא בגדר הדגמה בלבד ( ראה פס"ד טיארה המוזכר מעלה).

8. האם המקרה שלפני נופל בגדר אותם אלה המצדיקים מתן רשות להבאת ראיות לסתור?
אחר עיון בטיעוני הצדדים ובהחלטת וועדת המל"ל ולאחר בחינת הקריטריונים שנקבעו בפסיקה מעלה, אני מוצאת כי המקרה שלפני אמנם נופל לגדר אותם מקרים אשר בהם יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור.

על כתפי המבקשת להביא ראיות לסתור מוטל הנטל להוכיח התקיימותן של נסיבות יוצאות דופן אשר בגינן ראוי להתיר לה להביא ראיות לסתור.
9. הנימוקים אשר העלתה המבקשת הינם טעמים עובדתיים, לפיהם לא הייתה מודעת הוועדה לעברו הרפואי של המשיב ומשכך נפל פגם , היורד לשורשו של עניין בשיקול דעתה של הוועדה.
בפרוטוקול וועדת המל"ל צויין, כי עמד לפני הוועדה, בין היתר, תיק קופת החולים של המשיב. מנגד ציין היועץ בתחום הנוירוכירורגיה, כי התובע לא התלונן בעבר על כאב ראש ולכן מצא מקום לייחס את מלוא תלונותיו של התובע לאירוע התאונה.
כך ציין המומחה, ד"ר פרידמן:
"הפוסק עיין בתיקו הרפואי מקופ"ח ישנו תיעוד על כאבי ראש שהחלו בסמוך לתאונה הנדונה, וקיים סבל מתמשך ותלונות חוזרות בנושא זה. כמובן הפוסק לא מצא עבר רפואי בגין כאבי ראש אי לכך נכותו בגין כאבי הראש הינה 10% לפי סעיף 29 (6) 2,..."

התיעוד הרפואי המשקף את תלונותיו של התובע באשר לכאבי ראש עובר לאירוע התאונה הינו ר ציף ונמשך על פני מספר שנים ולא ניתן להתעלם מקיומו באמירה, כי לא היו תלונות על כאבי ראש.

יש לזכור, כי במסגרת תביעה על פי חוק הפלת"ד, לא ניתן לפנות אל המומחה ולבחון את מסקנותיו ולקבל הבהרות, כך שכאשר מצויינת אמירה מהסוג האמור על ידי המומחה, ניתן להסיק או כי המומחה לא עיין מסיבה כלשהי במסמכים הרפואיים או כי אלו לא עמדו לפניו בעת מתן חוות הדעת, שאם לא כן, לא ברורה קביעתו של המומחה לפיה, לא היו תלונות קודמות על כאבי ראש.

10. לפיכך, כאשר חלק משיקוליו של המומחה, כפי שנומקו בחוות דעתו, באשר לקביעת שיעור הנכות בגין כאבי הראש היה העדר עבר רפואי, עובדה שהסתברה כלא נכונה, הנני סבורה, כי לא ניתן לקבל את חוות הדעת כפי שהיא בלא שתעלה שאלת היקף התיעוד הרפואי שעמד לפני המומחה ומשכך, יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת וועדת המל"ל.

11. הקביעה הנוספת בתחום הנוירולוגי התייחסה לתלונותיו של התובע בנוגע להפרעה בעמוד השדרה.
בקשת הנתבעת מבוססת על שני מסמכים המלמדים על נזק שורשי שהיה לתובע כבר עובר לאירוע התאונה.
בהחלטתה התייחסה הוועדה באופן מפורש לאחד המסמכים עליהם סומכת המבקשת את בקשתה, הוא המסמך מיום 7.1.09 וציינה, כי למרות האמור בו, יש לייחס את מלוא הנכות לתאונה. כך ציינה הוועדה בסעיף 11 לפרוטוקול מיום 9/11/11 :
" 11. סיכום ומסקנות: תיק קופ"ח 6/6/02 כאב צוואר אין תאור על מגבלה בתנועות או פירוט בדיקות עזר, 22/2/02 כאבי גב תחתון 14/12/08. בעבר לפני 20 שנה התגלתה בעיה דיסקוגנית קיימת הפנייה להתייעצות אורטופד. 7/1/09 LBP עם הקרנה לרגל שמאל הגבלה בתנועות ירידה בתחושה ברגל שמאל. מבחינה אורטופדית המצב סופי לא נותרה נכות בע"ש צווארי בנוגע לעמ"ש מותני הוועדה מצאה מגבלה קלה בתנועות המותן קובעת נכות לפי ס' 37 (7) (א) בניכוי מצב קודם 10% סה"כ הנכות 0% בבדיקה נוירולוגית גופנית נמצאו סימנים של נזק שורשי תחושתי ומוטורי קל ב L4-L5 מימין הממצאים הקליניים מקבלים תמיכה בבדיקת ה EMG מלפני חודש וחצי אי לכך מבחינה נוירולוגית בגין התאונה הנידונה נקבעת נכותו בשיעור 10% לפי סע' 32 (2) (א) (1) יש לציין כי בחומר מעברו לא צויין כי היה חסר נוירולוגי בבדיקות קודמות."

12. ייתכן ולאור ההלכה, לפיה שימוש בסמכותו של בית המשפט להביא ראיות לסתור את הקביעה על פי דין יעשה שימוש רק במקרים חריגים, כי היה מקום להסתפק במסקנות הוועדה, תוך התעלמות מכך שבמסמך מיום 14.1208 צויין, כי התובע סובל כבר כחודש ימים מתחושת הרדמות ברגלים, יותר בצד ימין מאשר בצד שמאל, תלונות שיש בהן כדי לחזק את בקשת הנתבעת.
אלא, שהיות והוריתי על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, הנני סבורה, כי נכון יהיה להסיר ספק גם בנקודה זו ולהתיר בדיקתו הכוללת של התובע על ידי מומחה בית המשפט ולפיכך, אני מתירה הבאת ראיות לסתור קביעת המל"ל בתחום הנוירולוגי כולו.

13. מצאתי מקום להתייחס בקצרה לטענה, לפיה המשיב לא עדכן וועדת המל"ל אודות הפגיעות הישנות . בעניין זה, לא ניתן לקבוע, כי המשיב עשה זאת מתוך כוונה להעלים מידע מעיני הוועדה, שכן כפי שניתן להתרשם אף מהאמור בתגובת המשיב לבקשה הרי שמבחינתו מדובר בפגיעות שונות התלונות בעבר ובוודאי סיבה זו, כשמלוא תיקו הרפואי של התובע עמד לפני הוועדה, אינה מצדיקה הבאת ראיות לסתור.

14. החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן בנפרד.
לאור מסקנתי, יבוטל הדיון הקבוע להיום והתנצלותי לפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה שנבע מטעות.

15. אשר לבקשה למינוי מומחים על מנת לבדוק שיעור נכותו של התובע שאינה קשורה בתאונה והשפעתה על תוחלת חיי התובע ואיכותם, הרי שעל פניו הבקשה במקומה, אך מצאתי מקום להימנע מהכרעה בבקשה זו בשלב זה טרם קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואזקק לה לאחר קבלת חוות דעת המומחה והגשת תחשיבי נזק, כשיכול וניתן יהיה להגיע להסכמות באשר לסילוק התביעה בלא צורך בחוות דעת אלו, נוכח גילו של התובע ויתרת תקופת העבודה שנותרה לו.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ביטוח חקלאי
נתבע: משה עיני
שופט :
עורכי דין: