ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יובל לי אור נגד יצחק פרץ :

בפני כבוד השופטת חנה לפין הראל

התובע
יובל לי אור, ת.ז. XXXX252
ע"י ב"כ עו"ד איילת נוף-אוספלד

נגד

הנתבע
יצחק פרץ, ת.ז. XXXXXX425

פסק דין

תביעה כספית בגין אי תשלום דמי תווך ע"ס 28,000 ₪ .

התובע, מר לי אור יובל, מתווך במקצועו ובעל משרד תווך, תווך לטענתו במכירת בית לנתבע, מר פרץ יצחק, אשר הזמין אצלו שירותי תווך ל קניית בית פרטי ברחוב קורל 8 בבנימינה (להלן: " הבית"). הנתבע הוא אשר פנה לתובע וחתם על טופס הזמנה וכמובן התחייבות לשלם את דמי התווך, בשיעור 2% + מע"מ .

הנתבע, אכן קנה את הבית לא שילם לתובע את דמי התווך על פי התחייבותו, לטענת התובע.

הבית נקנה בסכום של 1,120,000 ₪. דמי התווך על פי ההתחייבות מסתכמים ב- 22,600 ₪, אותם סירב הנתבע לשלם. לכך יש להוסיף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית.

התובע העמיד תביעתו על סך של 28,000 ₪. לטענת התובע לא זו בלבד שה נתבע חתם על הזמנת שרותי תווך, אלא שהתובע הפגיש בין הנתבע לבעל הזכויות בנכס – מר חי , ועזר בניהול משא ומתן, והסכם ר כישת הבית נחתם במשרדו.

הנתבע אינו מתכחש לכך כי עליו לשלם דמי תיווך, אך סבור כי אין זה הסכום הנכון. הנתבע טען להגנתו כי התובע החתים אותו על מסמך בחנותו בשעת הערב, ואמר לו כי דמי התיווך שיגבה ממנו יהיו בין 0.5% ל-1% בלבד.

הנתבע האמין לתובע, לא בדק את הכתוב במסמך ולא ראה שמדובר ב- 2% + מע"מ. הנתבע הכחיש את הטענה כי התובע היה גורם פעיל בניהול המשא ומתן עם המוכר , אך הסכים לשלם לתובע 0.5% בלבד כפי שסוכם.

הנתבע לא היה מיוצג וניכר כי לא ידע אלו שאלות עליו לשאול את התובע בחקירה הנגדית.

התובע לא זכר אם ד יבר עם הנתבע על גובה דמי התווך לפני שחתם על המסמך.

הנתבע העיד כי ראה את הבית עם המוכר בעצמו. הבית, נמצא קרוב מאוד לדירתו והוא לא היה צריך את התובע כדי לראות את הבית. בחקירה הנגדית עמד על כך הנתבע כי לא ידע שעליו יהיה לשלם 2% + מע"מ ולו היה יודע לא היה מזמין את שירותי התובע. על שאלות רבות לא רצה הנתבע להשיב. את שירותיו של התובע רצה רק על מנת להוריד מן המחיר שנ קבע – 1,250,000 ₪.

דיון

לא היתה מחלוקת בין הצדדים על כך כי הנתבע פנה לתובע, והודיע לו באיזה בית הוא מעוניין.

בדרך כלל המתווך הוא המציע דירה לקונים. כאן הקונה הפוטנציאלי –הנתבע ,הוא זה שהמציא למתווך את הדירה – הבית אותו רצה לקנות, ונזקק לשרותיו של התובע על מנת להוריד במחיר הנד רש. הנתבע טען כי לעניין זה הוא עצמו ניהל מו"מ עם המוכר מר חי ,ולמעשה לא הייתה לו כל עזרה מצד התובע. במילים אחרות, לגרסת הנתבע , כל תפקידו של התובע היה להפגיש בינו לבין מוכר הדירה. מו"מ לענין המחיר הנדרש נערך ע"י הנתבע בעצמו, ואכן מסכום מבוקש של 1,250,000 ₪ סוכם בסופו של דבר על 1,120,000 ₪ בלבד.

התובע לא הזמין להעיד את מר חי. למעשה התובע הסתמך אך ורק על הטופס החתום ואין הוא טוען בפה מלא כי היה הגורם היעיל בעסקת מכר הבית לנתבע.

הנתבע העיד ואני מאמינה לו כי לו היה יודע שיידרש לשלם 2% דמי תווך לא היה קונה את הדירה.

התובע "לא זכר" אם דיבר עם הנתבע על דמי התווך לפני החתימה . אינני מקבלת תשובה זו .נכון בעיני לקבוע כי ,התובע לא רצה לומר דבר לא אמת בבית המשפט , ועל כן מצא מפלט ב- "לא זוכר". לא הגיוני ששיחה על דמי התווך לא התנהלה ביניהם, ולא הגיוני שאינו זוכר שיחה כזו.

לא נעניתי לבקשת הנתבע לזמן את מר חי מן הנימוקים המפורטים בהחלטה מיום 13.2.14.

החתימה על מסמך הזמנת שרות תווך אינה חזות הכל, ועל מנת שהמתווך יהיה זכאי לכל מלוא דמי הת יווך עליו להוכיח כי היה הגורם היעיל בעסקה, כנדרש בסעיף 14(א)(3) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 . הפגשה בין הקונה למוכר בעיר בנימינה אין בה די. לא בלתי סביר להניח שגם ללא המתווך היה הנתבע יכול בקלות יחסית למצוא מי בעל הנכס.

כשם שלא כל הצגת דירה מזכה במלוא דמי התיווך [ע.א 2144/91 מוסקוביץ' נ' מנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל פד"י מח(3) עמ' 116 (1994), בעמ' 125 ], כך גם לא כל הפגשה בין צדדים ,ויותר מכך לא הוכח ,מזכה במלוא דמי התיווך.

בהתחשב באמור לעיל, די בסכום מופחת כדמי תווך שעל הנתבע לשלם לתובע.
הנני מקבלת את התביעה בכך שהנתבע ישלם לתובע בסך הכל את הסכום של 12,500 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מים הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בנוסף יישא הנתבע בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יובל לי אור
נתבע: יצחק פרץ
שופט :
עורכי דין: