ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (`אדג`ג` יוסף נגד בנקר מזרחי )בתיק בנקר מזרחי נגד אדג`ג :

16


מדינת ישראל

בבית משפט השלום באילת

בשא001288/08

בתיק עיקרי: א 001004/08

בפני:

כב' הרשמת ש. שטרית

תאריך:

13/05/2009

בעניין:

אדג`ג` יוסף

ע"י ב"כ עוה"ד:

עו"ד לב יצחק

המבקש

נ ג ד

בנקר מזרחי

ע"י ב"כ עוה"ד:

עו"ד מוסקוביץ זאב

המשיב

החלטה

הבקשה בפני היא למתן רשות להתגונן.

1. התובע (להלן:"המשיב") הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע (להלן: "המבקש") לתשלום סך של 129,046 ₪.

2. התביעה הוגשה בשל יתרת חוב שנותרה בגין הלוואה שנטל המבקש לרכישת דירת מגורים. במסגרת ההליכים שנקט המשיב כנגד המבקש בלשכת ההוצאה לפועל, נמכרה הדירה באמצעות כונס נכסים, יתרת החוב לאחר מכר הדירה הוא כאמור לעיל.

3. טרם שהגיש בקשתו לרשות להגן, עתר המבקש לבית המשפט להורות למשיב להמציא מסמכים הנוגעים למכירת הדירה, פירוט שעורי הריבית, פרוט ההחזרים שבוצעו בהלוואה דוח כונס נכסים וחלוקת פדיון המשכנתא בין רכיבי ההלוואה השונים. זאת נטען, על מנת לאפשר לנתבע לערוך חישוב משלו באשר ליתרת ההלוואה.

לאחר שהומצאו המסמכים הוגשה הבקשה שלפני. המבקש נחקר על תצהירו.

4. מהבקשה נמצא כי עיקר טענת המבקש אינה נוגעת להליך מכירת הדירה, לה היה שותף, גם לא ליתרת ההלוואה. טענתו העיקרית של המבקש היא כי את יתרת החוב יש להשית על אחד, בשם מאהר פארס, אשר בהסכם מכר מיום 25.06.01 רכש מהמבקש את הזכויות בדירה והתחייב כלפיו לשאת בתשלומים החודשיים של ההלוואה אותה נטל המבקש מהמשיב. עיון בהסכם המכר מלמד אותנו כי המבקש מכר את הדירה למר פראס אולם ללא שפרע את ההלוואה שנתן לו המשיב לרכישת הדירה. בהסכם המכירה נקבע כי מר פארס ימשיך לשלם את התשלומים השוטפים בגין ההלוואה, ישירות לחשבון ההלוואה על שם המבקש.

5. עוד נלמד ואין חולק, כי אותו מר פארס עתר בשנת 2005 לבית המשפט המחוזי בירושלים (הפ 04068/05) כנגד המשיב וכנגד המבקש. בעתירתו ביקש להצהיר כי שטר המשכנתא עליו חתום המבקש ובמסגרתו שועבדו הזכויות בדירה למשיב, בטל. עוד עתר המבקש לאסור על המשיב להמשיך ולנקוט בהליכי מימוש המשכנתא אותם החל.

במסגרת הליך זה הגיעו מר פארס והמשיב להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, (להלן:"פסק הדין") המבקש כאן היה צד להליך, אולם לא היה צד להסכם הפשרה ולא חתם עליו.

6. בבקשה סומך המבקש הגנתו על פסק הדין וטוען, כי ההסכם עליו חתמו המשיב ומר פארס מוכיח למעשה, כי המשיב קיבל את מר פארס כבעל החוב ופועל יוצא של חתימת ההסכם בינהם הוא הפטר המבקש מחיובו על פי ההלוואה, ומכאן כי על המשיב לפנות אל מר פארס לגבות את החוב ולא אליו.

7. עיון בפסק הדין מלמד את ההיפך המוחלט. בין המשיב ומר פארס נקבע הסדר לתשלום חוב הפיגורים שנוצר בתשלומי ההלוואה ואשר בגינם החל המשיב בהליכי מימוש המשכנתא.

באשר להסכם המכר שנחתם בין המבקש לבין מר פארס נקבע בסעיף 4 להסכם כדלקמן:

"הסכם המכר (נספח ג' לתביעה בה"פ) שנחתם בין התובע ובין מר יוסי אדג'ג' (הנתבע 2 דכאן), אינו מחייב את הבנק וכל האמור בו כפוף לשטר המשכנתא והסכם ההלוואה שנחתמו בין מר אדג'ג' יוסי ובין הבנק".

בסעיף 5 נקבע: "שטר המשכנתא והסכם ההלוואה שנחתמו בין הבנק ובין מר אדג'ג' יוסי הם המחייבים והתובע כאן אינו צד להם".

ובסעיף 10 נקבע: "אין בהסכם זה כדי לקבוע תנאי כלשהו במערכת היחסים בין התובע והנתבע 2 ו/או לשנות תנאי כלשהו במערכת היחסים בין הבנק לבין הנתבע 2. מובהר בזאת שהבנק אינו צד למערכת היחסים בין התובע ובין הנתבע 2.

בחקירתו של המבקש הוא העיד:

ש. אתה יכול להגיד לי במשפט אחד מה הטענה שלך?

ת. אני חושב שפארס הוא זה שחייב את יתרת החוב בתיק.

ש. אם פארס חייב את כל החוב, אז איזה משמעות יש לחוות דעת חשבונאית, מה זה משנה?

ת. אני לא מבין גדול, כשעברנו על כל התיק ראיתי שהיו אי סדרים בנושא התשלום, דברים שאני שילמתי לאורך כל השנים, והבנתי שכנראה שילמתי יותר גם כשהייתי בעלים של הדירה [עמ' 1 שו' 12-16].

בהמשך:

ש. זה אחרי ההסכם. אז למה הביטחון שלך שאתה לא חייב?

ת. כי כשעשיתי את ההסכם הייתי בטוח שאני לא חייב, פתאום אני מקבל מכתב שאני כן חייב, חתמתי שקיבלתי את המתכתב בסך הכל, ופה הבנתי שמר פארס לא משלם והמשכנתא לא עברה אליו ולא ידעתי מה קורה עם זה, והתחלתי לברר, ואז הגיעו פיגורים מהבנק והוא לא משלם והגעתי לעורך דין. פארס חתם על הסדר תשלומים וחשבתי שהכל בסדר.

ש. האם פנית לבנק במסמך ואמרת שהמכתב ששלחתם לי הוא טעות פארס חייב ולא אתה חייב?

ת. לא. לא פניתי [עמ' 4 שו' 7-13].

מתוך כל האמור עולה כי כל טענת המבקש לפיה הוא אינו חייב והחייב האמיתי הוא פארס אין בה דבר וחצי דבר. נמצא כי דין הטענה להידחות .

8. בסיכומו הרחיב ב"כ המבקש באשר לטענה כי לא נתנה למבקש הזדמנות לבדוק את יתרת החוב כפי שדרש, שכן מסמכים לא הומצאו לו כפי דרישתו, גם הרחיב באשר לטענה כי המשיב לא הודיע לו על יתרת החוב שנותרה לאחר פדיון המשכנתא, משך למעלה משנתיים. אלה יש לציין נטענו בתצהיר באופן כללי ללא פירוט.

9. באשר להמצאת המסמכים, הגיש ב"כ הזוכה כפי החלטתי, תגובה ורשימה של המסמכים אותם העביר אל המבקש, עיון בה מעלה כי לא נדרש מעבר לכך כדי שהמבקש יוכל להעלות הגנתו ביחס לשיעורי הריבית אשר נטען שנגבתה ממנו ביתר.

בעניין זה אוסיף כי דיון בבקשה נקבע מאוחר יותר לאחר המצאת המסמכים שנדרשו למבקש, המבקש הגיש את בקשתו, טען בה כי המשיב לא המציא את כל המסמכים אולם לא הגיש כל בקשה לעניין זה.

10. באשר לטענה כי שיעורי הריבית השתנו בשנים האחרונות וכי לעניות דעתו הבנק לא עדכן את שעורי הריבית, מצאתי כי היא טענה סתמית, כללית שאין בה אף לא הגנה בדוחק.

כבר נקבע כי אין למבקש סיכוי לזכות ברשות להתגונן כאשר תצהירו מנוסח בלשון של: "החוב שהגיע לבנק סולק במלואו, וכי הסכום שהבנק תובע נובע מחיובי ריבית בשיעור העולה לאין ערוך על השיעור המוסכם". תצהיר כזה מנוסח בצורה כוללנית וחסרים בו פרטים רבלנטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה. ניסוח כזה איננו יוצר בסיס למתן רשות להתגונן [ע"א 431/86, 424/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 362].

כך גם בענייננו, אין בטענות המבקש לעניין זה לזכותו ברשות להגן. אין די בטענה סתמית ובלתי מפורטת כמו "לעניות דעתי הבנק לא עדכן את שיעורי הריבית" הנתבע חייב להיכנס לפרטיו העובדתיים של העניין ולפרט מהן העובדות שעליהן נשענת הגנתו [ע"א 373/69 חונן נ' "חגור" מושב עובדים להתיישבות שיתופית, פ"ד כ"ג (2) 347, 349; ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד ל"ו (1) 267].

הטענות שבתצהיר חייבות אפוא להתבסס על עובדות ולא על אמונה שבלבו של המצהיר, ואין להשתמש במונחים כמו "לפי מיטב ידיעתי ואמונתי" או "הנני מאמין" וכיוצא באלה. בית המשפט ייתן רשות להתגונן אם התצהיר מגלה הגנה אפשרית, ואף אם אפשרות זו הינה רחוקה. אולם על הנתבע לפרט בתצהירו את העובדות שעליהן הוא מבקש לבסס הגנתו. [ע"א 277/53 יחיאל ויזן נ' שרון אגורה בע"מ, פ"ד ט' 1184; ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ ואח', פ"ד כ' (3) 265, 269].

11. באשר לטענה כי המשיב לא עדכן את המבקש כי קיימת יתרת חובה לאחר פדיון המשכנתא, גם טענה זו לא מצאתי לקבל.

לעניין זה העיד המבקש :

ש. אני אזכיר לך שאתה גם התחייבת שאחרי שתפדה את המשכנתא, אם הבנק יאשר את זה, אתה מסדר את יתרת החוב שתשאר אחרי הפדיון, זה נכון?

ת. לא אמרתי דבר כזה.

ש. אני מראה לך את פניית עוה"ד שלך שאומר "שאם תישאר יתרה אחרי פדיון המשכנתא..." האם הפנייה הזו של העו"ד שלך אל כונס הנכסים, אלי, ברורה לך? [עמ' 5 שו' 20-24].

בהמשך:

ש. יש פנייה של עוה"ד שלך לאחר שפדית המשכנתא, לאור הסיכום שאתה תשלם את יתרת החוב לאחר הפדיון, פנה בצורה מסודרת העו"ד שלך אלי בבקשה להסדיר החוב לאחר פדיון המשכנתא, האם אתה מכיר את הפנייה הזו?

ת. אני לא זוכר את הפנייה הזו, אני זוכר שהייתה הצעה שלך להגיע לפשרה על מנת לסיים את זה ואז העו"ד שלי פנה אליך לבדוק האפשרויות [עמ' 6 שו' 5-9].

מכאן נלמד כי המבקש, ידע גם ידע על שקיימת יתרת חוב בגין ההלוואה וזאת לאחר מכירת הדירה על ידי כונס הנכסים.

12. מכל המקובץ לא מצאתי כי למבקש קיימת הגנה אפשרית, גם לא הגנה בדוחק, ולפיכך מצאתי לדחות את הבקשה.

13. המבקש ישא בהוצאות המשיב סך 3,000 ₪.

ניתנה היום י"ט באייר, תשס"ט (13 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

ש. שטרית – רשמת

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

001288/08בשא136 אביגיל אונתוב