ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ביטוח חקלאי נגד אברהם אזרק :


בפני כבוד השופטת אשרית רוטקופף

מבקשת

ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

נגד

משיב

אברהם אזרק

החלטה

בפני בקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל , בדבר נכותו של המשיב, בגין התאונה נשוא תיק זה.

רקע
המשיב נפגע בתאונת דרכים בתאריך 24.11.11. (להלן: "התאונה").

התאונה הייתה תאונת עבודה והמשיב הגיש למל"ל תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

ועדת המל"ל קבעה למשיב נכות רפואית לצמיתות בגין התאונה , בשיעור 15% בגין פגיעה בכתף ימין וזאת בהתאם לסעיף 41(4)ב לתקנות המל" ל ואף הפעילה תקנה 15 בשיעור שליש.

טענות המבקשת

לטענת המבקשת, עובר לתאונה נפגע המשיב בתאונת דרכים מיום 9.8.07. בגין תאונה זו הוגשה ע"י ה משיב תביעה ובהסכמת הצדדים מונה פרופ' משה רופמן כמומחה מוסכם.
פרופ' רופמן קבע כי בעקבות תאונת הדרכים משנת 2007 נותרה למשיב נכות לצמיתות בשיעור 10% לאחר שה משיב סבל מקרע חלקי של גיד הסופראספינטוס ובגיד הסבסקפולריס בכתף ימין.

לטענת המבקשת , בפני הוועדה אשר בדקה את המשיב במל"ל, בגין התאונה , לא עמד תיעוד רפואי בדבר עברו הרפואי של ה משיב. הוועדה מדרג ראשון קבעה כי ל משיב נותרה נכות לצמיתות בשיעור 10% בגין הפגיעה בכתף ימין.

עוד טוענת המבקשת כי בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות, בפרק 5, נשאל המשיב האם סבל ממגבלות כאלה ו/או מכאבים דומים לאלו אשר צויינו בטבלה קודם, והשיב בשלילה.

המשיב והמל"ל הגישו ערר על קביעות הוועדה.

המל"ל ערער בשל אי הפחתת הנכות בגין מצב רפואי קודם והמשיב ערער על גובה שיעור הנכות שנקבעה לו.

ערר המל"ל נדחה ואילו ערר המשיב התקבל ונכותו הצמיתה של המשיב הועמדה על 15%.

המבקשת טוענת כי המקרה הנדון נופל לגדר המקרים הנדירים בהם תתאפשר הבאת ראיות לסתור שכן במקרה הנדון נפגעת תחושת הצדק.

עוד טוענת המבקשת כי המשיב מושתק מלהתכחש לנכות אשר נקבעה לו בעבר לרבות מכח חובת תום הלב.

על כן עותרת המבקשת כי בית המשפט ימנה מומחה אשר יקבע איזה חלק מנכותו של המשיב אשר נקבעה ע"י המל"ל , נובע מהתאונה ואיזה חלק נובע מהתאונה משנת 2007.

טענות המשיב

המשיב טוען כי הוא ובא כוחו פירטו במספר רב של הזדמנויות את מצבו הרפואי של המשיב עובר לתאונה, הן בפני הוועדה מדרג ראשון והן בפני ועדת הערר.

עוד טוען המשיב כי כבר ביום 8.5.12 קבעה וועדת המל"ל, לאחר שעמד בפני ה הכרטיס הרפואי האורטופדי המלא של ה משיב מקופת חולים כי:
"ידוע על עבר רפואי באותו נושא. היה קרע קטן.. . מ- 23.5.07 , כעת קרע גדול לכן מדובר על החמרת מצב."

בנוסף המשיב הדגיש בפני הוועדה:
" בשנת 2007 עבר תאונת דרכים קודמת שנבדק וקיבל 10% לצמיתות עקב מגבלת תנועה."

המשיב מוסיף וטוען כי עקב טעות סופר , לא סימן בעת הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות כי סבל בעבר מבעיה רפואית בכתף, אולם ציין זאת בפני הוועדה, לרבות שיעור הנכות שנקבע ה לו.

עוד טוען המשיב כי ביום 7.3.13 התקיימה ועדה רפואית לעררים בשל ערעור המל"ל והמשיב על קביעות הועדה מדרג ראשון. בפני הועדה אף עמדה בדיקת אולטראסאונד מיום 21.1.10, עובר לתאונה, שם הודגם קרע באורך של 0.5 ס"מ.

ועדת הערר קבעה כי יש לדחות את ערר המל"ל ולקבל ערר המשיב תוך שהיא מציינת:
" הועדה בדעה שאין מקום לנכות בגין עבר רפואי כיוון שמדובר בקרע חלקי באורך 0.5 ס"מ שהיה לכן הועדה דוחה את ערר המוסד".

דיון
ברע"א 6812/06 תייר נ. אטיה [פורסם בנבו (20.2.07)] נקבע ע"י כבוד המשנה לנשיאה השופט א' ריבלין כדלקמן:
" אכן הגישה המקובלת בפסיקה היא שלא למהר להתיר הבאת ראיות לסתור ולייחד את מנגנון "הראיות לסתור" למקרים חריגים בלב ד שבהם קמה הצדקה לכך. אולם משקמו בלב הערכאות המבררות ספקות באשר לקביעתה של הועדה הרפואית ומשמצאה כי בפני הועדה הרפואית הוצגה לכאורה תמונה בלתי שלמה ואולי בנסיבות המקרה גם לא מאוזנת, יש משקל רב להתרשמותה ולשיקול דעתה."

אין חולק בין הצדדים כי למשיב נקבעה, בעקבות תאונת דרכים מיום 9.8.07 , נכות בשיעור 10% בגין פגיעה בכתף ימין, ע"י פרופ' רופמן, אשר מונה כמומחה מוסכם.

אין גם מחלוקת בין הצדדים כי חוות דעת פרופ' רופמן לא עמדה בפני ועדות המל"ל אולם המשיב ציין ב"רחל בתך הקטנה" בפני הועדה כי נקבעה לו בעבר נכות בשיעור 10%.

פרופ' רופמן קבע הנכות בגין הגבלת תנועות קלה בכתף ימין, כולל הגבלה בסיבוב פנימי של הזרוע. כן מצא פרופ' רופמן דלדול שרירים קל בקידמת הכתף ו ציין כי בדיקות הדמייה חוזרות הדגימו קרע בגידי הכתף מימין.

בפני פרופ' רופמן, אשר בדק את המשיב בתאריך 16.4.10 , התלונן המשיב כי הינו סובל מכאבים בכתף ימין מקושי בתנועות וגם בעת עבודתו כנהג, כי אינו מסוגל לשכב או לישון על צד ימין וכי ישנה הגבלת תנועות בכתף ימין ואינו יכול לשאת חפצים ביד זו.

בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ציין המשיב כי לא סבל בעבר מהגבלות או כאבים כאלו אשר צויינו על ידו בטבלה – קרע בגיד בכתף ימין, דיכאון, כאבים בכתף, לא מצליח להרים את היד.

בתאריך 8.5.12 נבדק המשיב ע"י ועדת המל"ל . בפני הוועדה נמסר ע"י המשיב:
" בשנת 2007 עבר תאונת דרכים קודמת שנבדק וקיבל 10% לצמיתות עקב מגבלות תנועה. "

הוועדה קבעה למשיב נכות זמניות וקבעה:
" יש לצפות לשיפור במצבו. ידוע על עבר רפואי באותו נושא היה קרע קטן ב –ss 0.6. ס"מ מ- 23.5.07. כעת קרע גדל לכן מדובר בהחמרת מצב. יש לנכות עבר במידה ותקבע נכות צמיתה".(ההדגשה שלי – א.ר.).

בתאריך 29.10.12 נבדק המשיב ע"י ועדה נוספת אשר קובעת כי מצבו סופי וקובעת נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה בכתף ימין ומפעילה את תקנה 15 בשיעור שליש.

הוועדה אינה מתייחס לקביעתה בעת הועדה הראשונה, לפיה יש לנכות בגין מצב קודם ואינה מתייחסת לכך כלל.

לאחר שהוגשו עררים ע"י המוסד, בגין אי ניכוי מצב קודם וע"י המשיב בגין שיעור הנכות שנקב עה, נבדק המשיב ע"י ועדה רפואית לעררים מיום 7.3.13.

ב"כ המשיב טען בפני הוועדה כדלקמן:
" ה- u.s. הקודם מ- 21.1.10 הדגים רק קרע כ- 0.5 ס"מ ב – ss ...לכן אנו סבורים אם יש מקום להפחית בגין עבר יש להתייחס לסעיפי התקנות ולקבוע נכות גבוה יותר" .

הוועדה קובעת כי בu.s. מיום 15.12.11 נמצא בין היתר קרע בss של 1 ס"מ.

בפרק המסקנות קובעת הועדה כדלקמן:
"הועדה מקבלת את ערר התובע וקובעת כי נכותו 15% לפי סעיף 41(4) ב. הועדה בדעה שאין מקום לנכות בגין עבר רפואי כיוון שמדובר בקרע חלקי באורך 0.5 ס"מ שהיה ולכן הועדה דוחה את ערר המוסד".

לנוכח התנהלות ועדות המל"ל נראה כי אכן קיים ליקוי בעבודת הוועדות בשל אי ניכוי מצב רפואי קודם ולכך אף מצטרף השתק שיפוטי מצידו של המשיב לטעון שאין הדבר כך.

למשיב נקבעה עובר לתאונה, ע"י מומחה מוסכם , נכות בשיעור 10% בגין פגיעה בכתף ימין. המשיב אף הצהיר על כך בפני הועדה אולם לא מצא לנכון להציג בפני הועדות השונות אשר בדקו אותו , את חוות דעת המומחה, פרופ' רופמן.

הועדה הראשונה, קבעה, בשלב בו נקבעו נכויות זמניות , כי יש להתחשב במצבו הרפואי של המשיב ולנכות בגין מ צב קודם, אולם בעת קביעת הנכות הצמיתה, נשמט ממנה הדבר לחלוטין ונקבעה נכות לצמיתות מבלי הוועדה תתייחס לכלל למצבו הרפואי של המשיב בעבר.

ועדת הערר אשר נדרשה להתייחס לסוגיית העבר הרפואי באופן מפורש, אינה מפחיתה מנכותו של המשיב בגין מצב קודם, בנימוק תמוה "כיוון שמדובר בקרע חלקי באורך 0.5 ס"מ שהיה" והכל אף תוך התעלמות מדבריו המפורשים של ב"כ המשיב אשר למעשה לא חלק על קיומו של מצב קודם , אלא טען שיש להעלות את שיעור הנכות בשל החמרה במצבו.

באופן בלתי מוסבר וללא כל נימוק, מתעלמת הועדה מדרג ראשון לחלוטין מהחלטתה שלה עצמה, בדבר הצורך בהפחתת מצב קודם ואילו ועדת העררים אשר נדרשה לסוגיה, מחל יטה שלא להפחית ללא כל נימוק ממשי וחרף עמדת המשיב בעצמו.

הועדה אכן מצאה החמרה והעלתה את שיעור הנכות אולם התעלמה מהמצב הקודם.

בנסיבות אלו מתעוררים ספקות באשר לקביעות ועדות המל"ל , אשר באופן בלתי סביר התעלמו מן הנתונים וההצהרות אשר היו בפניה ן והמקרה הנדון אכן נופל לגדר אותם מקרים חריגים בהם יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

המשיב אף מנוע מלטעון כנגד קיומו של מצב קודם לאור קביעות המומחה המוסכם, על כל המשתמע מכך.

אשר על יש לאפשר למבקשת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל אך ורק באשר לשאלת מצבו הרפואי הקודם של המשיב, עובר לתאונה ולא באשר לגובה הנכות הרפואית הצמיתה אשר נקבעה.

מאחר וקיימת קביעה של מומחה מוסכם בדבר נכותו של המשיב עובר לתאונה, כנגדה לא טען המשיב ועל מנת ליעל הדיון, תוך חיסכון בזמן והוצאות, מוצע לצדדים להסכים כי שיעור נכותו הרפואית של המשיב, עובר לתאונה , יהא כפי שקבע פרופ' רופמן.

בהעדר הסכמה, אורה על מינוי מומחה.

הצדדים יודיעו עמדתם בתוך 14 יום.

שאלת ההוצאות תידון בתום ההליך.

ת.פ. ליום 1.6.14.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשע"ד, 18 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ביטוח חקלאי
נתבע: אברהם אזרק
שופט :
עורכי דין: