ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסף דקל נגד בנק המזרחי-טפחות בע"מ :

1


בתי-המשפט

בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו

הפ 001346/09

בש"א 8579/09

לפני:

כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיא

12/05/2009

בעניין:

אסף דקל

ע"י ב"כ עו"ד א' פינטו

המבקש

נ ג ד

1. בנק מזרחי-טפחות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד א' ניב

2. חיים עמנואלוב בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ע' פלס

המשיבים

החלטה

א. מהות הבקשה

זו בקשה לביטול צו מניעה, שניתן בבית משפט השלום, לפני שהועברה המרצת פתיחה זו לבית המשפט המחוזי לדיון.

ב. עובדות רלבנטיות

המבקש רכש דירה בפרויקט "צמרת חן בכפר גנים" בפתח-תקוה ( להלן: "הדירה") מאת המשיבה מס. 2. בתאריך 25.7.2007. לטענתו, עובר לחתימתו על הסכם הרכישה, ומכיוון שלא היו בידיו כספים למימון כל התשלומים, הוא התקשר למשיב מס. 1, ולטענתו זה התחייב בפניו ליתן לו הלוואה "מסובסדת" בגובה של מיליון ₪, תמורת רישום שעבוד על הדירה שרכש.

התשלום בגובה 680,000 ₪, היה אמור להשתלם מהלוואה זו, ואילו כנגד המסירה, אמור היה המבקש לשלם מכספיו הפרטיים.

רק לאחר התחייבות מעין זו, הוא חתם על הסכם הרכישה של הדירה.

מסתבר שהמשיב מס. 1 גורס כי נעשתה טעות בהקלדה של הנתונים, והבנק אינו מוכן להעניק למבקש את ההלוואה בתנאים, שלכאורה, היו התנאים עליהם סוכם.

תמצית גרסתה של המשיבה מס. 2 היא, כי היא חתמה עמו על הסכם לרכישה, היא לא התחייבה לתת לו הלוואה או סבסוד של ההלוואה, והנושאים הללו אינם מופיעים בחוזה המכר.

המבקש הגיש בקשתו זו לאיסור דיספוזיציה בנכס, לאחר שראה מודעה על כך שדירתו מוצעת למכירה ע"י המשיבה מס. 2. מחקירת מר עמנואלוב (שלא הגיש תצהיר, אבל חקירתו התבקשה ע"י ב"כ המבקש) עלה כי במידה וצו המניעה יוסר, אזי למרות קיומם של הליכים אלה, - הוא ימכור את הדירה, במגמה לצמצם את נזקיו מאז בנייתה ועד היום.

ג. ד י ו ן

סיכומים נשמעו בעל-פה.

ב"כ המבקש הדגיש כי עלו מהחקירה שניים: שהמבקש לא היה נכנס לעסקת רכישת הדירה, אלמלא הובטח לו עובר לרכישה כי חלק מהתמורה ימומן במשכנתא מסובסדת באמצעות בנק המזרחי.

כתימוכין לכך הוא מצביע על נספחים א' ו – ב' המופנים מבנק המזרחי למר חיים עמנואל מהמשיבה מס. 1, מתאריך 5.6.2007 ו – מכתב הארכה עד 10.8.2007, ממנו עולה לכאורה כי המשיבה מס. 2 ובנק המזרחי התקשרו ביניהם בהסכם הלוואה מסובסדת (בריבית) לגבי רוכשי דירות, וכי הבנק מוכן ליתן הלוואה מעין זו לרוכש, והסכמתו זו בתוקף עד 10.8.2007.

לעמדת המבקש, הסכם הרכישה נחתם ב-25.7.2007, ורק לאחר שהוא קיבל אישור שהדבר יבוצע.

ב"כ המשיבה מס. 2 השולל את הגרסה הזו, העיד כי הוא התקשר בהסכם עם המבקש, לאחר מו"מ שם הורד מחיר הדירה, וכי מעבר לה הוא לא נתן כל סבסוד בצורת הלוואה ולא היתה כל שיחה עמו בנושא.

המתווך שעסק במכירת דירות בפרויקט אומנם רצה לעניין אותו בהסדר מעין זה, אבל הוא לא הסכים לכך.

הוצגה חתימתו על נספח ז' שמופנית לבנק המזרחי, ולכאורה עולה ממנה כי הוא מאשר שהנ"ל רכש דירה בפרויקט, וזאת כדי להיכנס להסדר הסבסוד.

מר עמנואלוב הסביר זאת בכך, שהמתווך שכתב ידו מופיע על גבי נספח ז' ביקש זאת ממנו כטובה לעזור למבקש בקבלת מימון. הוא לא שם לב כי המדובר בסבסוד של ריבית, למרות שהדבר מופיע במכתב, והצביע על התאריך שהוא מאוחר לחתימת החוזה, ועל כך שלא היה לו כל אינטרס לסבסד גם ריבית של הקונה, לאחר שנתן לו הנחה במחיר.

הוא ציין כי המדובר באכיפה של הסכם מכר, שאם הדירה תימכר, - לא יהיה מה לאכוף, ובכך הצטרף למעשה לעמדתו של המבקש, שמעוניין להשאיר את הצו על מכונו.

ב"כ הבנק – הבהיר כי המדובר היה בטעות של הקלדת הנתונים. שהבנק אינו נותן הלוואות בתנאים מעין אלה, ושאינו מוכן ליתן הלוואות כאלה. כן ציין כי הסכום שלא שולם נושא ריבית (לפי אישור א') ומגיע לכדי 1,882,760.18 ₪. הוא הדגיש כי עולה מהמסמכים, שהמבקש אינו יכול לשלם סכום זה, ואם לא ישלם נראה שלא יקבל את הדירה, ושוב הוא ייגרר בגלל טעות לסכסוכים כספיים בין הצדדים.

מה אם כן התוצאה?

לא ברור לי מדוע נוסחה עילת התביעה הראשונה כקיום הסכם ההלוואה ורק עילת התביעה השניה נוסחה כקיום עילת המכר. על כל פנים, בנסיבות המקרה, ברי וברי כי ללא ההלוואה לא יוכל המבקש לעמוד בהסכם המכר, והוא מעוניין להשלים את רכישת הדירה.

אין גם מחלוקת כי המשיבה מס. 2, שגרסתה שונה לגבי הסכם המכר, מעוניינת למכור את הדירה, במידה ולא תהיה מניעה לכך, ואין היא רואה כל מניעה בהליכים משפטיים, במידה וצו המניעה יבוטל.

גרסאות הצדדים מנוגדות, ועל כל פנים, יש מסמכים שתומכים גם בגרסת המבקש.

ביטול צו המניעה שניתן ישנה את המצב דהיום, ולא יאפשר ביצוע עסקת המכר לטובת המבקש. יחד עם זאת, במידה והתובענה תיכשל, בין הצדדים יכולים לעלות נושאים כספיים, שניתנים לפתרון גם ללא דירת המגורים.

מששקללתי את נימוקי הצדדים לכאן ולכאן כמפורט לעיל, הגעתי למסקנה שאין לשנות את המצב הקיים, דבר שיתבצע בפועל עם ביטול צו המניעה.

לאור זאת נראה לי כי צו המניעה שלא לעשות כל דיספוזיציה בדירה, כדין ניתן, שכן אם ישונה המצב, כי אז לא יהיה כל מקום להתדיינות בנושא ברוח זו בבית המשפט.

לכן אני מותירה את צו המניעה על כנו.

כל צד ישא בהוצאותיו בגין הליך זה.

ניתנה היום 12.5.2009, בהעדר.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו בהמצאה כדין לב"כ הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

סגניתֿֿנשיא