ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין התנועה להגינות שלטונית נגד השר לשירותי דת :

פסק-דין בתיק בג"ץ 7415/13
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט צ' זילברטל

העותרים:
1. התנועה להגינות שלטונית

2. מרדכי איזנברג

נ ג ד

המשיבים:
1. השר לשירותי דת

2. סגן השר לשירותי דת

3. היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת

4. יועץ סגן השר לשירותי דת

5. מועצת הרבנות הראשית לישראל

6. ועדת הבחירות למועצת הרבנות הראשית
לישראל

7. הרב יצחק דוד גרוסמן

8. הרב יוסף גליקסברג

9. הרב יצחק רלב"ג

10. הרב יעקב רוז'ה

11. הרב יעקב שפירא

12. הרב אברהם יוסף

13. הרב יצחק פרץ

14. הרב רצון ערוסי

15. הרב שמואל אליהו

16. הרב שמעון אליטוב

17. הרב אליעזר שמחה וייס

18. הרב אליהו אלחרר

19. הרב יוסף שלוש

20. הרב שלמה לוי

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:
כ"ב באדר ב' התשע"ד
(24.3.2014)

בשם העותרים:
עו"ד מרדכי איזנברג; עו"ד אברהם פלדמן

בשם המשיבים 1-3 ו-5-6:
עו"ד אבינעם סגל-אלעד; עו"ד מיטל בוכמן-שינדל

בשם המשיבים 8-10, 14 ו-16:
עו"ד פרופ' אביעד הכהן

פסק-דין

המשנָה לנשיא מ' נאור:

1. עתירה זו עוסקת בהליכי הבחירה של עשרה רבנים למועצת הרבנות הראשית לישראל כאמור בסעיף 4(א)(3) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980. עשרת הרבנים, הנבחרים מכוח סעיף זה, נבחרים בבחירות ישירות חשאיות ואישיות באסיפה הבוחרת, המוקמת מכוח החוק האמור. הבחירות בענייננו התקיימו ביום 10.10.2013 ותוצאותיהן פורסמו ביום 28.10.2013.

2. ביום 6.10.2013 שלח חיים פאלק, יועץ סגן השר לשירותי דת (הרב אלי בן דהן) לחברי מועצת הרבנות הראשית מכתב (להלן: מכתב יועץ סגן השר). משום חשיבותו להליך שלפנינו נביאנו כלשונו:

"בס"ד,
יום ראשון ב' חשוון תשע"ד
06 אוקטובר 2013

לכבוד
חברי מועצת הרבנות הראשית

ברכה ואור,

ב"ה ישנה הסכמה בין מפלגות הבית היהודי, אגודת ישראל וש"ס על דעת הרבנים הראשיים שליט"א, על תמיכה הדדית במועמדים דלהלן:

הרבנים הנכבדים:

אשכנזים:
- הרה"ג יצחק רלב"ג שליט"א
- הרה"ג דוד גרוסמן שליט"א
- הרה"ג יעקב רוז'ה שליט"א
- הרה"ג יעקב שפירא שליט"א
- הרה"ג יוסף גליקסברג שליט"א

ספרדים:
- הרה"ג שמואל אליהו שליט"א
- הרה"ג יצחק פרץ שליט"א
- הרה"ג שמעון אליטוב שליט"א
- הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
- הרה"ג אברהם יוסף שליט"א

בכבוד רב,
חיים פאלק

יועץ ס.השר לשירותי דת
הרב אלי בן דהן"
(ההדגשות אינן במקור).

מר פאלק, יצויין כאן, איננו עובד מדינה והוא היה חדש בתפקידו. מכתב בנוסח זהה הופץ בו ביום לחברי הגוף הבוחר על ידי חברת הכנסת איילת שקד (להלן: מכתב ח"כ שקד).

3. במרכז ההליך שבפנינו עומדות המילים "על דעת הרבנים הראשיים שליט"א" במכתב יועץ סגן השר. העותרים טענו כי הובא בפני חברי האסיפה הבוחרת מידע כוזב כאילו גם הרבנים הראשיים לישראל תומכים אך ורק בעשרת הרבנים, ובכך נגרמה הטיה בתוצאות הבחירות. העותרים כיוונו חיציהם גם נגד "הדיל", כלשונם, שנעשה בין המפלגות. אולם טענה נגד כשרות ההסכם בין המפלגות אין לקבל. הסכמים פוליטיים, וגם בכגון דא, אינם פסולים, תהא גישתנו אליהם אשר תהא (בג"ץ 193/68 ולקר נ' יו"ר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פ"ד כב(2) 508, 510 (1968)).

העניין בגינו הוצא, כפי שיתואר, הצו על תנאי אינו נוגע לעצם עשיית "דיל" בין המפלגות, אלא לטענה שהוצגה לנו ונתמכה לכאורה בנספחים לעתירה, לפיה הייתה הטעייה במכתב בעניין עמדת הרבנים הראשיים. לדעתי, בסופו של יום, דינה של טענה זו להידחות. ודוק: אף אם היינו מקבלים את טענת ההטעיה עדיין היו מתעוררות שלל טענות נוספות: טענת השיהוי שהעלו המשיבים; הטענה שלא הוכח קשר סיבתי בין ההטעיה, אפילו היתה, לבין תוצאת הבחירות; ועוד. לאור התשתית העובדתית, כפי שהתבררה במהלך הדיון בעתירה, אין צורך להתייחס לכל השאלות הללו ולאחרות. מסקנתי לאחר הבירור העובדתי שנערך היא שלא ניתן לומר כי הביטוי "על דעת הרבניים הראשיים" שבמכתב יועץ סגן השר מהווה הטעייה או מצג שווא. אעמוד, אפוא, על העובדות הצריכות לעניין.

העובדות הצריכות לעניין
4. מכתבו של יועץ סגן השר עליו יצא קצפם של העותרים הובא לעיל במלואו. לאחר הבחירות, ביום 14.10.2013, פנה העותר, עו"ד איזנברג, לרבנים הראשיים והודיע על כך שהעותרים שוקלים לפנות לבית משפט זה בבקשה לקיים בחירות חוזרות. זאת בשל פגמים יסודיים שנפלו בהליך, לטענתם, ואשר פגעו בחופש הבחירה של חברי האסיפה הבוחרת "ואשר מעוררים ספק רב אם מועצה זו נבחרה על דעת הציבור". עו"ד איזנברג ביקש את התייחסות הרבנים הראשיים לשאלה האמנם, כנטען, היו הם מעורבים בהליכי הבחירה והצגת המועמדויות למועצה הנוכחית.

5. התשובה לא אחרה לבוא. עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי של הרבנות הראשית כתב לעותר ביום 16.10.2013 כך (להלן: מכתב עו"ד גולדברג):

"במענה לפנייתך שבסימוכין, אתכבד להשיבך כדלקמן:

מבירור שנערך אל מול לשכות כבוד הרבנים הראשיים לישראל עלה כי כבוד הרבנים הראשיים לא היו מעורבים בשום צורה בבחירות למועצת הרבנות הראשית, ומיותר לציין, כי לא היו שותפים ל'דיל' הנטען בין הסיעות הפוליטיות השונות.

הרבנות הראשית אינה יכולה להיות אחראית לאמירות של גורמים מבחוץ, המייחסות עמדה מסוימת לכבוד הרבנים הראשיים.

בנסיבות אלו, אנו דוחים מכל וכל את טענותיך כנגד מעורבות כבוד הרבנים הראשיים בהליכי בחירת מועצת הרבנות הראשית לישראל".

בברכה,
הראל גולדברג, עו"ד

העתקים:
כבוד הרבנים הראשיים לישראל".

6. עו"ד איזנברג הגיב בו ביום במכתב נוסף, בו טען כי לאור מכתב עו"ד גולדברג ברי כי במכתביהם של יועץ סגן השר וח"כ שקד נעשה שימוש בכזב ובמצג שווא בכל הקשור לעמדת הרבנים הראשיים. זאת, כך טען, כדי לשכנע את חברי האסיפה הבוחרת להצביע כמצוות "הדיל" באופן שיהיה בו כדי להטות את תוצאות הבחירות.

ההליך שלפנינו
7. ב-31.10.2013 הגישו העותרים את העתירה והעלו בה טענות זהות בדבר הטעיית האסיפה הבוחרת. הועלתה גם טענה, בה אדון בנפרד, לפיה חברי האסיפה הבוחרת כלל לא ידעו על מועמדותם של רבנים שאינם ב"דיל".

בתגובה הראשונה מטעם הפרקליטות חזרו המשיבים וצטטו את מכתבו של עו"ד גולדברג. לדבריהם, עולה ממכתבו של עו"ד גולדברג כי נעשה שימוש ברבנים הראשיים לישראל שלא על דעתם (סעיף 55 לתגובה מיום 20.11.2013). עם זאת, לדברי המשיבים העובדה שנעשה שימוש בשמות הרבנים כאמור אינו צריך להביא לביטול הבחירות. לעניין זה מציינים המשיבים כי חברי האסיפה הבוחרת הם אישי ציבור וחזקה עליהם כי הם פועלים בשיקול דעת בעת בחירת המועמדים. עוד צויין כי רבים מחברי האסיפה נקבו במועמד אחד לפחות שכלל אינו ברשימה המוסכמת. המשיבים הסכימו, עם זאת, כי לא היה מקום להוציא את מכתבו של יועץ סגן השר. אך בכל אלה, כך טענו, אין כדי להביא לבטלות הבחירות.

8. דיון ראשון בעתירה התקיים בפנינו ביום 23.12.2013 בעקבות הדיון הוגשו תצהירים של סגן השר לשירותי דת ושל יועצו, חיים פאלק. בתצהירו של סגן השר הובהר, בעניין מכתבו של יועצו:

"מכתבו של עוזר סגן השר ציין שההסכם זכה לתמיכתם של הרבנים הראשיים.
למרות שהרבנים הראשיים לא הביעו את דעתם בפומבי, ובודאי לא בכתב, בסביבת הרבנים הראשיים ובקרב מקורביהם אכן דובר על כך שהם רואים בשמות שהועלו כשמות ראויים לבחירה בעת הזו, הן מבחינה אישית, והן מבחינה ציבורית נוכח אחדות הדעות בקרב כל גווני המחנה הדתי והחרדי".

ויועץ סגן השר עצמו הצהיר:

"במכתב נכתב שההסכם זכה לתמיכתם של הרבנים הראשיים.
ואכן הייתה אלי פניה מאת מקורביהם של הרבנים הראשיים אשר הביעו בפני את תמיכתם של אלו האחרונים בהסכמות שנוצרו, ועל כך שהם רואים במועמדים שהועלו מועמדים ראויים, ובהסכמות שהושגו – הסכמות ראויות המביעות אחדות של המחנה הדתי. יתר על כן, מקורבים אלו ביקשו את הוצאת המכתב המדובר, וביקשו גם שתודגש בו העובדה שההסכמות הן על דעת הרבנים.
לאור הדברים הנ"ל, ודאי שיש להצטער על הוצאת המכתב, שכאמור נעשה מחוסר הכרת הנורמות המנהליות המחייבות שבמסגרתן התחלתי את תפקידי החדש. עם זאת יש להדגיש כי, כאמור, ציון תמיכתם של הרבנים הראשיים במכתב אינה נטולת בסיס והדבר נעשה לבקשת מקורבי הרבנים עצמם".

שמות ה"מקורבים" לא צוינו בתצהיר, ועל כך הבענו בדיון פליאה. הדיון התקיים במעמד הצדדים ביום 14.1.2013 (המשנה לנשיא מ' נאור והשופטים א' חיות וי' עמית), ובסיומו הוצא צו על תנאי.

9. לתצהיר התשובה של המשיבים צורפו, בין השאר, תצהירים של מנהל לשכת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, ושל מנהל לשכת הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו. סעיף 3 לתצהירים זהה לחלוטין בניסוחו, ודי לצטט מאחד התצהירים:

"בהמשך למכתבו של עו"ד הראל גולדברג מיום י"ב חשוון תשע"ד (16.10.13) בנדון, אשר יצא על דעת כבוד הרב הראשי, לאחר ששוחחתי עם כבוד הרב הראשי אבקש להבהיר כי כבוד הרב הראשי עודכן בדבר ההסכמה אליה הגיעו הסיעות הדתיות בטרם הבחירות למועצת הרבנות הראשית, לעניין הרכב המועצה שתיבחר, ולא הביע התנגדות להסכמה זו. אולם, כבוד הרב הראשי לא היה שותף בשום אופן לגיבוש ויישום הסכמה זו בין הסיעות הפוליטיות השונות. כמו כן, הוצאת מכתבו של סגן השר לשירותי דת לא תואמה עמו ואף לא היתה בידיעתו. משכך, נמסר מטעמנו, כי כבוד הרב הראשי לא היה מעורב בשום צורה בבחירות למועצה" (ההדגשה אינה במקור).

בשמו של הראשון לציון נמסר עוד, בתצהיר מנהל לשכתו, כי בתקופה שקדמה לבחירות סעד את אביו המנוח, הרב עובדיה יוסף זצ"ל כמה פעמים ביום. הרב עובדיה יוסף נפטר כמה ימים לפני מועד הבחירות, ובמועד הבחירות עצמו ישב הראשון לציון שבעה, ודעתו לא הייתה נתונה לבחירות.

הכרעה

10. הנה כי כן, הובהר, לאחר הוצאת הצו על תנאי, כי הרבנים הראשיים ידעו על הסכמת הסיעות בבחירות ולא הביעו התנגדות. תזה רחבה יותר בדבר עמדת הרבנים הובאה מפי מקורבים עלומים שאיש לא טרח להזכיר את זהותם או להביא תצהיר מפיהם. דברים אלה נאמרו באוזני יועץ סגן השר לשירותי דת. מאוחר יותר למדנו לדעת כי ה"מקורבים" "אינם עובדי מדינה" (פיסקה 10(ז) לתצהירו של סגן השר מיום 12.1.2014).

11. אין זהות בין דברי ה"מקורבים" ליועץ סגן השר, כפי שצוטטו לעיל, לבין הגרסה המצומצמת יותר המופיעה בתצהירי מנהלי הלשכות, לפיה הרבנים הראשיים עודכנו (בעניין הרשימה עליה הסכימו המפלגות) ולא הביעו התנגדות. אכן, לפי התיאור בתצהירו של יועץ סגן השר מדברי ה"מקורבים" ברור הוא כי הרשימה הייתה "על דעת" הרבנים הראשיים. בתיאור ישנו הסבר מפי ה"מקורבים" לתמיכה ברשימה אליה הגיעו המפלגות, והוא שמדובר באנשים ראויים הן מבחינה אישית והן מבחינה ציבורית בשל אחדות הדעות בקרב המפלגות. אולם עלינו להכריע על סמך האמור בתצהירי מנהלי הלשכות, ולא על סמך דברי אותם מקורבים עלומים.

כזכור, השאלה הטעונה הכרעה היא זו: האם היה מצג שווא בטענה כי הרשימה הייתה "על דעת" הרבנים הראשיים. התיאור המופיע בתצהיריהם של מנהלי הלשכות הוא כי הרבניים עודכנו ולא הביעו התנגדות. דעתי היא כי גם על פי תיאור עובדתי זה מכתבו של יועץ סגן השר אינו נגוע בכזב או בהטעיה. הביטוי "על דעת" משמעותו "בשם, בהסכמת, באישור" ("על דעת" אברהם אבן-שושן מילון אבן-שושן המרוכז – מחודש ומעודכן לשנות האלפיים 719 (משה אזר עורך ראשי, 2006)). הסכמה או אישור יכולים להינתן גם בשתיקה. במקרה שלפנינו, בדרך של עדכון כל אחד מהרבנים הראשיים בעניין הרשימה, כשהרב הראשי "לא הביע התנגדות". אני מקבלת כי הרבנים הראשיים לא ביקשו ממקורביהם, יהיו אלה אשר יהיו, לשדל את יועץ סגן השר להוציא מכתב בו ייכתב כי הרשימה היא "על דעתם". מכתבו של יועץ סגן השר מוטב היה – לכל הדעות – שלא היה בא לעולם. אולם לא זו השאלה. השאלה היא אם במכתב נאמר דבר שהוא בגדר מצג שווא בדבר עמדת הרבנים. אחרי שלל המכתבים, התצהירים הכוללים עדויות מפי השמועה, ותצהירי מנהלי הלשכות אין מקום לקבוע כי מכתבו של יועץ סגן השר העביר לבוחרים מסר שאינו נכון בעניין עמדת הרבנים.

12. בעתירה, ובצו על תנאי שניתן בה, עלה עניין נוסף המצריך התייחסות: בעתירה נטען כי חברי הגוף הבוחר לא ידעו עד הגיעם אל הקלפי מי הם המועמדים האחרים, שאינם כלולים ב"דיל". כלשון סעיף 9 לעתירה:

"אין חולק כי לראשונה נודע לכל חברי האסיפה הבוחרת דבר קיומם של מועמדים שאינם כלולים ב'דיל הרבנים', רק בהיותם מאחרי הפרגוד לסימון שמות נבחריהם."

מסתבר כי יש ויש חולק. החוק אינו מחייב פרסום שמות המועמדים, וחבל שכך. עם זאת, השמות פורסמו בדרכים שונות – בין השאר על ידי וועדת הבחירות ברחבת המלון בו נערכו הבחירות. שמות המועמדים כולם אף הופצו תחילה לאותה רשימת תפוצה אשר לה הועבר מכתבו של יועץ סגן השר. השמות פורסמו גם באמצעי תקשורת שונים. הטענה, שהועלתה בנוסח של "אין חולק", לא נתמכה בתצהיר של אף חבר בגוף הבוחר שטען כי לא ידע את שמות המועמדים, ואין לה ביסוס עובדתי. על כן אין מקום לקבל טענה זו.

13. אכן, ראוי להפיק לקחים ממערכת בחירות זו. על כך לא היה חולק. המדינה וסגן השר לשירותי דת הבהירו עמדתם כי לא היה מקום להוצאת המכתב של יועץ סגן השר, והוא עצמו הבהיר כי היה חדש בתפקידו. אך זו אינה עילה לנקוט במהלך הקיצוני של ביטול הבחירות. אין גם צורך, כאמור, להכריע בכל הטענות שהועלו, לאור התשתית העובדתית שהתבהרה.

14. הצו על תנאי מבוטל והעתירה נדחית. לא יהיה צו להוצאות.

המשנָה לנשיא

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

השופט צ' זילברטל:

אני מסכים.

לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של המשנָה לנשיא מ' נאור.

ניתן היום, ז' בניסן התשע"ד (7.4.2014).

המשנָה לנשיא


מעורבים
תובע: התנועה להגינות שלטונית
נתבע: השר לשירותי דת
שופט :
עורכי דין: