ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מישלב ואח' :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי נצרת

בש 000676/09

בתיק עיקרי: פ 000090/09

בפני:

כב' השופט צרפתי דני

תאריך:

12/05/2009

בעניין:

מדינת ישראל

המבקשת

נ ג ד

1. נאסר בן כמאל מישלב

2. גאנם בן ג'מיל חרבאווי

3. בהאא בן סאלח בכרי

4. שאדי בן כמאל מישלב

ע"י ב"כ עוה"ד

באסל פאלח

המשיבים

החלטה [לגבי המשיב מס' 2]

בפני בקשת המדינה להורות על מעצרו של המשיב מס' 2, גאנם חרבאוי [להלן: "המשיב"], עד לתום ההליכים נגדו בת.פ. 90/09.

כתב האישום שיפורט, כמו גם הבקשה למעצר עד תום ההליכים הנוכחית, הוגשו גם נגד נאשמים/משיבים נוספים, המשיבים מס' 1, 3 ו- 4, כאשר לגביהם גיבשו הצדדים הסכמות בישיבת יום 2.4.09.

להקדים, כי בפתח ישיבת 2.4.09 הנ"ל, אישר ב"כ כלל המשיבים, כי לצורך הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוא מסכים לדבר קיומן של ראיות לכאורה וכן כי קיימת עילת מעצר, זאת ביחס לכל המשיבים.

לגבי המשיבים מס' 1 ו- 3, נאסר מישלב ובהאא בכרי [להלן: "נאסר" ו"בהאא", בהתאמה], הוסכם כי הם יוותרו במאסר עד תום ההליכים נגדם.

לגבי המשיב מס' 4, שאדי מישלב, [להלן: "שאד"י], הוסכם כי ישוחרר לחלופת מעצר בית מלא.

באשר למשיב הוחלט באותה ישיבה, מבלי שהאמור יהווה נקיטת עמדה, גם לא מטעם בימ"ש ועל אף עוצמת המסוכנות לכאורה מהמשיב בזיקה למעשים ולעבירות המיוחסים לו, להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו.

תסקיר המעצר הושלם עובר לישיבת 5.5.09, כשבמסגרתה שטח כל צד את טענותיו, לאור התנגדות המדינה לשחרור המשיב לכל חלופת מעצר.

האישומים

עפ"י עובדות כתב האישום, עובר לחודש 3.09, קשרו המשיב יחד עם נאסר לייבא כ- 4 ק"ג הרואין מלבנון לישראל.

לצורך כך עמד נאסר בקשר עם סוחרי סמים בלבנון ותאם עמם את העברת הסם מלבנון לישראל. ההכנות כללו ביקורים לאורך גדר הגבול לבחירת נקודה מתאימה לביצוע ההעברה ונסיעת המשיב ובהאא לאורך הגדר סמוך לביצוע.

בשעה 14:00 בהכוונת המשיב ונאסר, התקרב בהאא לגדר, קיבל את החבילות המכילות כ- 4 ק"ג סם מסוכן מסוג הרואין שנזרקו לעברו מהצד הלבנוני.

באהה שאסף את החבילות לתיק והחל צועד בשטח, לנקודת האיסוף, הבחין יחד עם המשיב שהיה בתצפית, כי התגלו ע"י כוחות צבא משטרה.

בהוראת המשיב ונאסר הסליק באהה את התיק עם הסם בשטח והסתתר בסבך, כאשר המשיב לאורך שעות שומר עמו על קשר טלפוני ומעדכן אותו לגבי החיפושים אחריו.

בהמשך, עזב המשיב את המקום, אולם סמוך לחצות בהוראת נאסר, שב המשיב יחד עם שאדי ברכב עם אוכל ובגדים חמים, על מנת לאסוף את בהאא ולחלצו ולכל הפחות לציידו באוכל ובגדים חמים לצורך שהיה ממושכת עד שיתאפשר החילוץ.

בהמשך החילוץ האמור, סבר בהאא עפ"י מידע שמסרו לו נאסר והמשיב, כי הוא יכול לצאת ממחבואו, כשבמהלך התקדמותו לנקודת החבירה בכביש עם המשיב ושאדי, נעצר ע"י כוחות המשטרה שארבו לו ובהמשך לכך נעצרו גם המשיב ושאדי.

עפ"י כתב האישום, במעשים המתוארים, פעלו המשיבים, בין השאר, לייבא בצוותא ולהחזיק סם מסוכן, שלא לצריכה עצמית. בנוסף פעלו בכוונה להכשיל הליך שיפוטי ולהפריע לשוטר במילוי תפקידו.

המשיב יחד עם נאסר ובהאא גם קשרו ביניהם קשר לביצוע עבירה מסוג פשע.

טיעוני הצדדים

במסגרת הבקשה טען ב"כ המבקשת, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים, לרבות דוחות תצפית, האזנות סתר, פלטי תקשורת, דוחות שוטרים ועוד.

העבירות המיוחסות למשיב חמורות ביותר, עפ"י טיבן ונסיבותיהן. המשיבים חברו יחד לעסקת ייבוא סמים מלבנון לישראל בקנה מידה גדול ביותר ואף הוציאו תוכניתם אל הפועל וייבאו לארץ 4 ק"ג סם מסוכן.

מעשי המשיב מקימים חזקת מסוכנות ומעשיו מוכיחים, כי קיים יסוד סביר לחשש שימשיך לעשות לשיבוש מהלכי משפט והכשלתו אם ישוחרר.

לענין עוצמת המסוכנות, מפרט ב"כ המבקשת באשר לחלקו המרכזי של המשיב בייבוא ובתאום בין הגורמים השונים. בנדון מפנה לנתוני ועמדת האזנה שהועמדה על מכשיר הטלפון של המשיב, המלמדים על היקף חלקו של המשיב משלב הלווי, התצפית וההכוונה וכן על תעוזתו, תחכומו ופועלו במהלכי ההתחמקות ונסיונות החילוץ של באהה.

ב"כ המבקשת מבקש לדחות את המלצות שרות המבחן שיפורטו. התסקיר אינו נותן משקל לעוצמת הארועים וחומרתם, על המסוכנות הנשקפת מהם כעולה מתיק החקירה.

לטענתו, בענין המשיב לא תסכון כל חלופת מעצר, הוא אינו ראוי לאמון והוא מסוכן באופן שאינו ניתן לאיון על דרך של חלופת מעצר.


ב"כ המשיב הסכים, כאמור, לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר. יחד עם זאת, לטענתו, אין בסיס למסקנה, כי לא ניתן להפיג את המסוכנות בדרך של חלופת מעצר, כמתחייב בחוק המעצרים.

לענין עילת השיבוש הנטענת בבקשה, מפנה ב"כ המשיב לכך שהראיות מבוססות על האזנות ודוחות תצפיתנים ושוטרים אשר ברור שלגביהן אין כל חשש לשיבוש.

לענין המסוכנות, מדגיש ב"כ המשיב, כי למשיב אין עבר פלילי והוא אדם נורמטיבי, כך שעוצמת המסוכנות אינה גבוהה.

עפ"י ההלכה הפסוקה, גם בעבירות חמורות ביותר יש לשקול חלופות מעצר.

המשיב סוף סוף היה, עפ"י הנטען בכתב האישום, חלק מחוליה כשחלקו ותפקידו הם במעמד הביניים במדרג, בין נאסר שהיה המרכזי לבין שאדי שחלקו פחות והוסכם לשחררו.

המקרה של המשיב בזיקה לנסיבותיו הוא מקרה גבולי, כשלטענת ב"כ המשיב, יש בענין ליתן משקל מרכזי להמלצות שרות המבחן שהינו גורם מקצועי להערכת המסוכנות והממליץ על שחרור המשיב לחלופה בתנאים מגבילים.

עפ"י שרות המבחן ולמרות חומרת מעשיו, ניתן לאיין את מסוכנות המשיב בדרך של חלופה. למשיב אין דפוסים עבריינים, והוא בעל משפחה המתקשה במעצר. תקופת המעצר עד כה לימדה אותו לקח.

ב"כ המשיב הציג אסופת פסיקה רלוונטית במקרים של ייבוא סם בהיקפים הגדולים מאלו הנדונים בתיק דנן, שכללו בחלקם שימוש באלימות או שלא ניתנה לגביהם המלצת שרות המבחן ובכל זאת שוחררו בהחלטות שיפוטיות לחלופות מעצר.

לטענתו, בנסיבות המשיב, נכון לשחררו לחלופת המעצר המוצעת ושנמצאה מתאימה על ידי שרות המבחן.

תסקיר שרות המבחן

תסקיר שרות המבחן שהוכן לענין המשיב מפרט באשר לנתוניו המשפחתיים של המשיב, נשוי ואב לארבעה, עובד כנהג רכב הסעות.

העורך מציין את המצוקה הנטענת ע"י המשיב לנוכח תנאי מעצרו הראשון, קשייו להסתגל למעצר וניצולו על ידי אחרים.

המשיב הכחיש בפני עורך התסקיר כל מעורבות בעולם הסמים וטוען לאורך חיים נורמטיבי.

עוד פורט לענין חלופת המעצר שהציע המשיב בבית הוריו בצרוף פיקוח אלקטרוני, כאשר שרות המבחן התרשם לחיוב מההורים ואשת המשיב, המוכנים לקחת אחריות על המשיב.

עורך התסקיר מסכם, כי לא התרשם מאדם בעל נורמות ודפוסי התנהגות עבריינית מושרשת, כאשר חווית המעצר עד כה חידדה בפניו את חומרת מצבו וגבולות המותר והאסור ולפיכך מעריך העורך את הסבירות להשנות מעשים דומים למיוחס לו בכתב האישום כנמוכה.

בהתאמה, ממליץ התסקיר לשחרר את המשיב לבית הוריו בתנאי מעצר בית מלאים בפיקוח הוריו ואשתו בצרוף פיקוח אלקטרוני וערבויות גבוהות.

דיון והכרעה

לאחר עיון ובחינת טיעוני הצדדים ותיק החקירה, הגעתי למסקנה, כי מן הדין להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים, כאשר בענייננו לא תסכון חלופת מעצר אשר יהא בה להפיג באיזון המתחייב בעיקר את מסוכנותו של המשיב.

מעשי המשיב והעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הינם בעוצמת החומרה מהגבוהות הקיימות.

בחינת התנהגות ופעולות המשיב, על חלקו הדומיננטי בארועים, מידת התחכום והתעוזה שגילה, מחייבים את המסקנה, כי עוצמת מסוכנותו גבוהה וכי אין כל בסיס להניח, כי ניתן ליתן בו אמון, תוך הימור בלתי מאוזן בזכותו של הציבור להגנה, בטחון ושלום. גם התנהלות המשיב משלב המעצר ובמהלך חקירתו, מהווה חיזוק למסקנות האמורות.

זאת ועוד ועל אף שהחשש לשיבוש אינו עיקר כלל וכלל, נכון לקבוע כי לחשש בענין אחיזה ראויה עפ"י מכלול הנתונים הנוגעים למשיב, לרבות כעולה מדרך התנהלותו במכלול הארועים, החקירה והעובדה כי שאדי משוחרר.

המלצת שרות המבחן, כמו גם העדרו של עבר פלילי, אין בהם מכל וכל להטות את הכף בעניינו של המשיב. עיון בתסקיר מלמד, כי עורך התסקיר התמקד ונתן משקל לא מאוזן ועודף למצוקה הנטענת של המשיב ולהעדר העבר הפלילי שלו, מבלי לבחון את עוצמת וחומרת הארועים והאישומים בזיקה למסוכנות העולה מהם והאינדיקציות הברורות העולות מהם באשר לשלילי באישיות ודפוסי התנהגות המשיב על חוסר הגבולות וחוסר האמון והמסוכנות הנלמדת והמשתקפת מהם, זאת על אף שלכאורה מנהל המשיב אורח חיים שגרתי והוא נעדר עבר פלילי.

דומה שאין צורך להכביר מילים בדבר קיומה של עילת מעצר ובדבר מדיניותה של הפסיקה המחייבת מעצרם עד תום ההליכים של מי שמואשמים בעבירות של יבוא והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

ראה לענין זה בש"פ 8915/00 מיקי בן אלישע נ' מדינת ישראל תק-על [4]3:

"הכלל הוא כי בהעדר נסיבות מיוחדות מן הדין להורות על מעצר של נאשם בסחר בסמים או בהחזקת סמים מסוכנית בכמויות מסחריות, חלופת מעצר המשחררת את הנאשם לביתו, בדרך כלל, אין בה תועלת".

וכן ראה בש"פ 5616/99 ליאת קשמה נ' מדינת ישראל [טרם פורסם 31.8.99].

"בכל הקשור למעורבות ביצוע עבירות סמים עמדתו של בית משפט זה ברורה היא ולפיה בדרך כלל הסיכון הנובע מעבירות הסמים ומבצעיהם, מחייב מעצרם של עברייני סמים כדי לבלום את הסחר בסם. בית משפט זה חזר ואמר פעמים רבות כי המאבק בסחר בסמים מקיף את כל החוליות השותפות בסחר זה ובהם גם בלדרים מחזיקים ומפיצים של הסם ולא רק סוחרים ויזמים".

גם העדרו של עבר פלילי, אין בו להוות שיקול משמעותי בכל הנוגע לעבירות סמים.

"גם מי שלא היה מעורב בעסקי סמים צריך לדעת כי בית המשפט לא יטה לו חסד משנתפס לראשונה בעבירה מסוג זה. להיפך, כדי להרתיע אנשים שלא יסתבכו ברשת הסמים, עליהם לדעת מראש מה כבד המחיר שיושת על כל מי שנסחף ונתפס ברשת זאת".

ראה בש"פ 2797/94 כבאיעה נ' מדינת ישראל תק-על 94[ג] עמ' 1629.

מעורבות בסחר בסמים מעידה על מסוכנות רבה, שרק בנסיבות חריגות ובמקרים יוצאי דופן ניתן להפיגה בחלופת מעצר.

בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' גמאל פד"י מט[2] 164.

בש"פ 6846/02 נחמן רייכר נ' מדינת ישראל [טרם פורסם 28.8.00]

וכן בש"פ 7931/07 מדינת ישראל נ' אבו קנדיל [טרם פורסם 23.9.00] והאזכורים המפורטים בו.

במקרה שלפנינו, אין מתקיימות כל נסיבות מיוחדות המצדיקות שחרור המשיב לחלופת מעצר כלשהי;

פעולות המשיב שנעשו בצוותא מלמדות על תחכום ותעוזה, כאשר היקף ודרך יבוא הסם מוסיפים משנה חומרה לחזקת המסוכנות הסטטוטורית העומדת לחובתו ולכלל לפיו דינו של העוסק בסמים מסוכנים ובפרט בכמויות ובנסיבות של מקרה זה אחת דינו למעצר.

בתיק החקירה ראיות לכאורה ברורות המלמדות על מעורבותו של המשיב בארועי כתב האישום וחלקו המרכזי בהם, לא בשינוי רב מחלקם של נאסר ובאהה, לכל הפחות, ככל שהדבר רלוונטי לסוגית המסוכנות.

עפ"י נתוני התקשורת והאזנות עולה, כי המשיב היה מעורב לכאורה בתכנון ובהכנות של עסקת הסם מוקדם לארוע עצמו.

מתכני השיחות אכן עולה, לכאורה, כי נאסר הוא הבכיר בחוליה, אולם המשיב דנן מעורב ביותר גם הוא בתכנון, ובפרט בארועים נשוא כתב האישום עצמם.

המשיב הוא שתדרך את באהה, תצפת והכווין אותו לנקודת המפגש עם הלבנוני ועד לקבלת הסמים.

המשיב תאם והנחה את באהה לכל אורך הפעולה, לרבות בשלבי הנסיגה, הכל בתעוזה ובתחכום, מבלי שהוא נרתע מכוחות הבטחון שבאזור, תוך שהוא בקשר עם נאסר ומעורבים נוספים.

המכלול האמור מלמד על מעורבות ברורה של המשיב ואף על כך שהתנהלות עבריינית כמתואר למעשה אינה זרה לו כלל וכלל.

המשיב כאמור גם חזר עם שאדי בנסיון לחלץ את באהה, כשהאמור מלמד על חומרת המעשים, והדבקות במשימה העבריינית מבלי להרתע מסכונים או מאימת אנשי החוק והדין.

המשיב בחקירותיו ועל אף שמוטחות בפניו הראיות לכאורה וכן מושמעות לו הקלטות המתעדות לכאורה את שיחותיו ומעורבותו בארועים מכחיש את מעורבותו, שומר חלקית על זכות השתיקה, כשהאמור משלים את התמונה וההערכה הכוללת שפורטה לעיל ביחס למשיב.

דינו של המשיב דנן בנסיבות ובזיקה לסוגית המסוכנות אינו צריך להיות שונה מדינם של נאסר ובאהה, כאשר גם באהה נעדר כל עבר פלילי, כעולה מהרישום הפלילי לגביו והמצוי בתיק החקירה. בהקשר זה אין מקום להשוותו לשאדי, אשר אין חולק למעשה כי נטל חלק פעיל בארועים משלב נסיון החילוץ של באהה בלבד, כשהגיע בחצות לילה ברכבו עם המשיב בנסיון לחבור לבאהה.

מהמקובץ לעיל עולה, כי אין כל בסיס לקבוע, כי עניינו של המשיב בא בגדר אותם מקרים חריגים וקיצוניים בהם נכון לשחרר מי שקיימות ראיות לכאורה כנגדו, כי היה מעורב בעסקה חמורה של יבוא סמים לישראל לצורך סחר בהם.

האינדיקציות העולות מפעולות המשיב מלמדות, כי הוא מסוכן, חסר מעצורים ואינו ראוי לכל אמון. העדרו של עבר פלילי, המצוקה בה שרוי המשיב עפ"י טענתו במעצר וההתרשמות החיובית מהמשמורנים המוצעים על ידו, אין בהם להטות מכל וכל את הכף לטובת המשיב או להביא למסקנה כי חלופת מעצר תסכון בעניינו.

בנסיבות, אין כל מקום להניח, כי ניתן לבטוח במשיב, כי יציית לתנאי חלופת מעצר כלשהי, נוקשה ככל שתהא, כאשר הנזק הנטען למשיב אינו שקול כנגד הנזק הצפוי לציבור מסוחר סמים, אם ישוחרר לחלופת מעצר.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, י"ז באייר, תשס"ט (11 במאי 2009), במעמד ב"כ המבקשת, עו"ד בן חיים, המשיב מס' 2 בעצמו וב"כ עו"ד פאלח.

צרפתי דני, שופט

מירי בן-עמי