ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד משה בצר :

4


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת

ב"ש 001049/09

תיק שלום 09-04-4592

בפני:

כב' השופט יונתן אברהם

תאריך:

12/05/2009

העוררת

נ ג ד

משה בן יחזקאל בצר

המשיב

נוכחים:

בשם העוררת: עו"ד אליזבט קדמון.

בשם המשיב: עו"ד ששון בר עוז.

המשיב בעצמו, הובא ע"י הליווי.

החלטה

רקע

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת גופר) בתיק 09-04-4592, מיום 10/05/09, שלפיה נדחתה בקשת העוררת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בית משפט קמא החליט לשחרר את המשיב בתנאים הבאים:

א. מעצר בית מוחלט בבית אביו של המשיב ברח' קיצנית 32, במגדל העמק.

ב. איסור ביצוע כל פעילות עסקית הן ישירות והן באמצעות הטלפון והן באמצעות האינטרנט או הדואר או בכל אמצעי אחר.

ג. הפקדה במזומן בסך 50,000 ₪.

ד. ערבות עצמית על סך 50,000 ₪.

ה. ערבות צד ג' על סך 50,000 ₪ לכל אחד מן המפקחים.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב כולל 8 סעיפים, שעניינם קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי מקרים), חבלה חמורה, מעשי פזיזות ורשלנות, הוצאת שיקים ללא כיסוי (ריבוי מקרים) ואיומים.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו, כי נתקיימה דרישת הראיות לכאורה.

כן קבע בהחלטתו, כי נתקיימת מסוכנות גבוהה מצד המשיב כלפי רכושו של הציבור.

כן קבע בנוגע לחשש לשיבוש מהלכי משפט, וההשפעה על עדים כי חשש כזה מתקיים (הדברים עולים מסעיף 56 להחלטתו).

בית המשפט קמא קבע כי אין מדובר בחשש גבוה שמתקיים באשר להימלטות המשיב מאימת הדין.

כאמור לעיל, סבר בית המשפט, לאחר שקיבל תסקיר חיובי של קצינת מבחן, כי יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו ובפיקוחם, זאת בכפוף לתנאים המפורטים לעיל.

טענות המשיבה

המשיבה טענה כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות חשש מעבר לסביר, ששחרורו יביא לפגיעה בביטחון הציבור, נוכח חומרת מעשיו בעבר, נשוא תיק זה, והתחכום בו נקט.

לטענתה, לא ניתן להציע חלופה שתקיים את תכלית המעצר, נוכח נסיבות ביצוע העבירות ותבען של העבירות, שכן ניתן להמשיך ולבצע עבירות כאלה, גם בתנאי מעצר באמצעים טכנולוגיים, ויש קושי של ממש של פיקוח על כל צו שיפוטי, שעניינו שחרור בתנאים.

לטענה, הוזהר המשיב בעבר באופן מפורש על ידי ראש ההוצל"פ, כי חל עליו איסור לפתוח חברות והוא הפר צו זה, ועל כן אין עליו מורא הדין.

כן טענה, כי על אף שאין למשיב עבר פלילי, היה על בית המשפט קמא להורות על מעצרו, נוכח חומרת העבירות שביצע ותחכומן.

לחלופין, טענה, כי אין מקום לשחרורו בפיקוח אביו, שהינו עד תביעה בפרשה, ואשר הוא עצמו נפל קורבן למעלליו המשיב, שכן אביו אינו דמות סמכותית (אביו בן 70, והמשיב בן 45)?

כן נטען בעניין זה, כי הורי המשיב נהגו לחץ אותו מהרפתקאותיו העסקיות.

כן טענה היא, כי אין בהפקדת סכום של 50,000 ₪ משום הרתעה של המשיב, שמעשיי ההונאות שלו מסתכמים בכמיליון ₪.

במהלך הדיון חזרה על טענותיה אלה, וטענה כי שחרור במקרים כגון זה ובגין עבירות מרמה, נעשה רק לחלופות שמאפשרות פיקוח הרמטי משמעותי, וכי על בית המשפט לתת אמון מוגבר באותם מפקחים, מה שלא מתקיים במקרה דנן לטענתה.

טיעוני ב"כ המשיב

לטענתו נבחנו הערבים שהוצעו בחינה כפולה, הן על ידי שירות המבחן והן על ידי בית משפט קמא. כן טען, כי המשיב דנן לא היה הרוח החיה בפרשית ההונאה הנ"ל, אלא משתתף משני, ואילו, כנגד מי שהיה הרוח החיה הוגש כתב אישום נוסף של 30 אישומים אחרים, יחד עם מעורבים נוספים, אשר אחד מהם אף שוחרר בתנאים הרבה יותר קלים, היינו, בהפקדה הפחותה מ 50,000 ₪, על אף שכתב האישום בעניינו היה חמור יותר.

דיון

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, סבורני שדין הבקשה להידחות.

עיקרה של הבקשה מופנה כנגד שחרור המשיב בתנאים לחלופת מעצר בבית הוריו.

ההלכה הנוהגת היא, כי המעצר הוא החריג והשחרור הוא הכלל, ובכל מקום בו ניתן לשחרר, מי שטרם הורשע בדין, לחלופת מעצר, או בתנאים שישיגו את תכלית המעצר, על אף קיומה של עילת מעצר, הרי שעל בית המשפט לעשות כן.

במקרה דנן, אמנם קבע בית משפט קמא כי נתקיימו ראיות לכאורה, וכן עילת מעצר, אולם, כמצופה ממנו בחן אפשרות לשחרור לחלופת מעצר.

לצורך כך, הוזמן תסקיר של שירות המבחן על מנת לשפוך אור בפני בית המשפט על מהות היחסים שבין המשיב להוריו, שהוצעו כמפקחים, ועל הסבירות שחלופה זו תצלח נוכח מהות היחסים בין הצדדים.

תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניין זה, המליץ בחיוב על החלופה.

בית משפט קמא פרט בהחלטתו את המלצת שירות המבחן, וכן את הנימוקים לאותה המלצה וביניהם כי הורי המשיב הינם אנשים חיוביים, המנהלים אורח חיים דתי נורמטיבי, כי הם ביטאו מודעות בנוגע לקשר התלותי שלהם עם המשיב, וכי יערכו שינוי בהתייחסותם כלפיו.

כמו כן, הם ביטאו מודעות לתפקיד שלקחו על עצמם כמפקחים.

שירות המבחן התרשם כי יהיו מסוגלים להציב גבולות לבנם המשיב, וכי זה ישמע להוראותיהם מתוך הערכה וכבוד לך שלא זנחו אותו לאורך כל הדרך.

בית המשפט קמא אף הביא במסגרת שיקוליו את העובדה כי מדובר במי שזו לו הסתבכותו הראשונה בפלילים.

בית המשפט קמא לא הסתפק בהתרשמות שירות המבחן מן הערבים, אלא, העיד אותם בפניו והם אף נחקרו באופן שבית המשפט יכול היה להתרשם מרצינותם וכנות כוונתם בנטלם על עצמם את התפקיד הנ"ל.

אין צורך לומר כי חומרת העבירה יכולה להוות אחד השיקולים שישקול בית המשפט בבואו לבחון שחרור לחלופת מעצר, אולם, חומר העבירה כשלעצמה, בהעדר נסיבות נוספות (כגון עבר פלילי וכיו"ב), אין די בה כדי לקבוע כי בכל מקרה של ביצוע לכאורה של עבירות מסוג אלו שבכתב האישום דנן, יש להורות מידית על מעצר עד תום ההליכים.

יתר על כן, בית המשפט קמא אף הטיל תנאי שחרור משמעותיים, וביניהם הפקדה במזומן של 50,000 ₪ וערבויות מסכומים דומים, או כמו כן, איסור על ביצוע כל פעילות עסקית במישרין או בעקיפין.

לא מצאתי ממש גם בטענה כי אין אביו של המשיב ראוי לשמש כערב בהיותו אחד מעדי התביעה.

בית משפט קמא נתן דעתו גם לעניין זה, בהחלטתו, ובין היתר הביא במסגרת שיקוליו כי לאבי המשיב עומדת הזכות שלא להעיד כנגד בנו המשיב.

מכל מקום, התרשם בית המשפט התרשמות ישירה מעדותו של אבי המשיב, ולאחר כל זאת, מצא כי מדובר במפקח ראוי ולא מצאתי להתערב בקביעתו זו.

סבורני על כן, כי מדובר בהחלטה מאוזנת אשר לקחה בחשבון את מכלול השיקולים מכאן ומכאן.

אשר על כן, אני דוחה את הערר, ומורה על שחרורו של המשיב, בהתאם להחלטת בית משפט קמא.

ניתנה היום, כ' באייר, תשס"ט (14 במאי 2009), במעמד הנוכחים.

יונתן אברהם, שופט

ב"כ המשיב: נודע לי כי אביו של המשיב האמור לחתום על ערבות כערב, מאושפז בבית חולים העמק בעפולה, ולא יוכל לחתום על הערבות.

אבקש שהחתימה על הערבות היום תהיה של האחות, והאב יוכל לחתום מאוחר יותר לאחר שישוחרר מבית החולים.

על פי ההחלטה בעמ' 35, קבע בית המשפט כי המשיב ישהה בכל עת עם אחד מכל הוריו, כך שאין מניעה לשחרורו בגין העדר מפקח וכן אמו נמצאת עימו.

ב"כ המבקשת: החתימה על הערבות איננה טכנית. אם חברי היה מבקש להחליף את המפקח ולשים במקום האב את המפקח שיחליף את האב. זה לא באמת מאפשר פיקוח, כיוון שאם חלילה המשיב יפר, למי מהם אני יבוא?

ב"כ המשיב: נוכח הערת בית המשפט, אני אקבל לידי את הערבות עוד היום, ואדאג לנסוע לבית החולים ולהחתים את המשיב, ואמציא את הערבות עד מחר לבית המשפט.

ב"כ המבקשת: אבקש עיכוב ביצוע של השחרור, על מנת שבפרקליטות יוכלו ללמוד את ההחלטה ולשקול הגשת ערר.

ב"כ המשיב: אני לא נוהג להתנגד לבקשת עיכוב ביצוע, אך עוכב הביצוע להיום 48 שעות, חברתי הגישה את הערר היום בשעה 11.00, אני אשאיר לשיקול דעת בית המשפט, אך אבקש שהעיכוב ביצוע יהיה ל 24 שעות.

ב"כ המבקשת: אם יודיעו לי בפרקליטות שלא יוגש ערר, אודיע על כך מיד לבית המשפט ולסנגור.

החלטה

אני מעכב את ביצוע השחרור במשך 24 שעות (השעה כעת 15.15).

במידה שיוחלט שלא להגיש ערר, תודיע על כך ב"כ המדינה מיידית לכל הנוגעים בדבר, והמשיב ישוחרר לאלתר.

ניתנה והודעה היום, י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) במעמד הנוכחים.

יונתן אברהם, שופט

סימי