ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פוליבה בע"מ נגד מאיר איפרגן :

1


ב ת י ה מ ש פ ט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 019064/08

לפני:

כבוד השופטת סיגל רסלרֿֿזכאי

תאריך:

12/05/2009

בעניין:

פוליבה בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד פסי מואיז

התובע/ת

נ ג ד

מאיר איפרגן מישל

ע"י ב"כ

עו"ד קלמן ברגמן

הנתבע/ת

פסק דין

  1. ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר חוב. השטר נעשה על ידי "לחם משנה מאפיות בע"מ (2005)" (להלן: "החייבת-1" או "משנה מאפיות") לפקודת פוליבה בע"מ (להלן: "התובעת"). איפרגן מישל (להלן:"המבקש" או "הנתבע") חתום על השטר בערבות אוול.

שטר החוב הוגש לביצוע בגין חוב על סך 350,300 ₪ ליום 1 יוני 2007.

  1. בהתנגדות נטען על ידי המבקש, אזרח מדינת שוודיה, כי בשנת 2001 פנה אליו אחיינו, משה בן שטרית, בהצעה להקים בארץ מאפייה. לצורך כך הוקמה בינואר 2002 "לחם משנה בע"מ". בשלב מאוחר יותר הוקמה החייבת-1. לטענתו, בפברואר 2006, פנה אליו סוכן מכירות של התובעת, וביקש ממנו לחתום על "ניירת של המשיבה". בשלהי 2006, בשל הפסדים כספיים גדולים של החברות, טוען הנתבע כי פנה לאחיינו וסיכם עימו על הפסקת הפעילות המשותפת. לפיכך, הוקמה לחם משנה אשדוד (2007) בע"מ בינואר 2007, אשר בהתאם לסיכום בין המבקש לאחיינו הועברה אליה כל פעילות החברות, לרבות פעילותה של החייבת-1.

המבקש טען כי מכרטסת החייבת-1, אצל המשיבה עולה כי שנותר לה חוב ע"ס 259,565 ₪ ומכרטסת לחם משנה בע"מ עולה כי נותרה לה אצל המשיבה יתרת חוב ע"ס 91,015 ₪. בתצהירו, הודה המבקש כי הסתבר לו שאחיינו לא פעל מול המשיבה בהתאם לסיכום עימו (ראה סעיף 17 ואילך לתצהיר המבקש). גם מר בן שיטרית אישר בתצהירו כי עשה שימוש בחברות לחם משנה בע"מ והחייבת-1, לצורך רכישת סחורה מהמשיבה, גם לאחר עזיבתו הנטענת של המבקש (ראה סעיף 14 לתצהירו).

  1. בדיון בהתנגדות, אשר התקיים לפני ביום 2 מרץ 2008, טען ב"כ המבקש כי בכוונתו להגיש ולהמציא מסמכים אשר יעידו על "הסכמה" שהיתה בין הצדדים וכן כי ינסה להוכיח את הטענה כי המבקש "הוטעה" כאשר חתם על השטר נשוא ההליך. בן-שיטרית בחקירה קצרה טען כי מזכירתו שלחה "מזכרים לכל הספקים" (עמ' 1 ש' 18 לפרוטוקול). עוד הודה בהגינותו "לא וידאתי שהמשיבה קיבלה זאת, אבל אני יכול לבדוק זאת. השאלה אם הסכימה או לא הסכימה לא הייתה שאלה. בכל מקרה, אינני יודע כרגע." (שם, ש' 19-20).
  1. הצדדים הגיעו להסכמה ולפיה מבלי לפגוע בטענות הצדדים האחד כנגד משנהוא, תנתן למבקש רשות להגן. עוד הוסכם על קיום הליכי גילוי מסמכים ומועדים להגשת תצהירי ומועד לשמיעת ההוכחות. הישיבה נדחתה בהסכמת הצדדים ליום 23 דצמבר 2008.
  1. ביום 15 דצמבר 2008 ביקש ב"כ הנתבע לדחות את הדיון בשל קשייו הכלכלים של הנתבע המונעים ממנו להגיע לדיון בארץ. התובע התנגד לבקשה והיא נדחתה.

לישיבת ההוכחות התייצבו רק באי כח הצדדים. ב"כ התובעת הודיעה כי המצהיר מטעמה, מר יעקב כהן לא התייצב לדיון בשל ההודעה כי הנתבע לא יתייצב. המצהיר מטעם הנתבע, בן-שיטרית, לא התייצב גם הוא, ברם ב"כ הנתבע ציין כי אינו יודע מהי הסיבה לכך שלא התייצב. ב"כ התובעת הודיעה כי היא מוותרת על הגשת תצהיר מטעמה וביקשה כי יינתן צו להגשת סיכומים. ב"כ הנתבע ביקש לדחות את הדיון כדי שיתאפשר לו לחקור בחקירה נגדית את מר כהן.

בהחלטתי פירטתי את השתלשלות ההליכים וכן את טעמיי לדחיית הבקשה לדחיית הדיון. משלא התייצבו מצהירי הצדדים הוריתי על הוצאת תצהיריהם מתיק ביהמ"ש, כן ניתן על ידי צו להגשת סיכומים בכתב.

טיעוני הצדדים בסיכומיהם

  1. הנתבע טען כי משהוצאו תצהירי הצדדים מתיק ביהמ"ש, נותרו התצהירים שהוגשו במסגרת ההתנגדות על נספחיהם, חקירתו הנגדית הקצרה של בן שיטרית ופרוטוקול הדיון בהתנגדות. ב"כ הנתבע טען כי לא הונחה לפני ביהמ"ש גרסה נגדית ולכן יש לקבל את עמדת הנתבע כפי שהובאה בתצהירים כאמור. עוד נטען כי במידה ולא תתקבל הטענה כי הנתבע חתם על השטר לאחר שהוטעה על ידי מר כהן, יש לקבל את המסמכים שצורפו לתצהיר הנתבע ומהם עולה כי יתרת החוב עומדת ע"ס של 106,706 ₪ בלבד.

התובעת מנגד טענה כי המדובר בתביעה שטרית. לתובעת עומדת חזקת התמורה כאמור בסעיף 29(א) לפקודת השטרות, נטל הראיה על הנתבע להוכחת טענותיו. הנתבע הודה כי חתם על השטר, יתר טענותיו לא הוכחו. לטענת התובעת אין לקבל כראיות בתיק העיקרי את התצהירים אשר הוגשו במסגרת ההתנגדות. עוד נטען כי גרסתו החלקית של מר שטרית, וחקירתו הנגדית הקצרה לא אין בה תמיכה כל שהיא לטענות הנתבע והתבססה על עדות שמועה שלא הוכחה.

דיון והכרעה

  1. בהתאם לסעיף 17 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971:-


"(א) הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך;לא התייצב המצהיר, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש ראיה."

(ראה לענין אי התייצבות מצהיר לחקירתו לאחר שבקשת דחיה שהגיש נדחתה, כב' הש' עוני חבש בה"פ (ירושלים) 2014/03 - עזרא רפאלי נ' סוריאני דוד (מיום 20.3.05) טרם פורסם).

בשעה שלא התייצב הנתבע ומר בן שיטרית לחקירה נגדית, הודיעה ב"כ התובעת כי היא מושכת את תצהיר עדותו הראשית של מר כהן, מנהל התובעת. בהתאם להחלטתי כאמור לעיל לא נותרו איפוא תצהיר מי מהצדדים בתיק ביהמ"ש.

  1. לטענה כי על ביהמ"ש להכריע בשאלות השנויות במחלוקת על בסיס גרסת הנתבע כפי שהיא עולה מהתצהירים שהוגשו במסגרת ההתנגדות, בשילוב עם חקירתו הנגדית של בן שטרית ככל שהתקיימה.

בהתאם לתקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי בשעה שניתנה רשות להתגונן, יראו את התצהיר שהוגש במסגרת בקשת הרשות להגן, כתב הגנה, זולת אם הורה בית המשפט אחרת. בהתאם להסכמת הצדדים הוריתי על הגשת תצהירי הצדדים וכך פעלו הצדדים.

בע"א 486/60 ירמיאס נ' גרוסמן, פד"י ט"ו 778, 780 נקבע על ידי כב' השופט כהן כי תצהיר שהוגש במסגרת בקשת רשות להגן, בהיותו כתב הגנה, דינו כטיעון ולא כראיה. הרוצה להסתמך עליו במסגרת ההליך העיקרי עליו לשוב ולהעיד ולהחקר עליו. משלא עשה כן המצהיר באותו ההליך נותר השטר כראיה יחידה שיש לפסוק על פיה. בע"א 455/61 שפיצר נ' מילבאואר, פד"י ט"ז 536, 539 נפסק, גם כן על ידי כב' השופט כהן כי תצהירים שהוגשו בהליכים מקדמיים יהוו ראיה בהליך העיקרי רק כאשר הסכימו על כך הצדדים.

בענייננו, לא הסכימו הצדדים כי התצהירים אשר הוגשו בהתנגדות ישמשו ראיה בהליך העיקרי, נהפוך הוא, שני הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. לפיכך, התצהירים שהוגשו במסגרת ההתנגדות אינם יכולים לשמש כראיה במסגרת ההליך העיקרי.

  1. התביעה שלפני עילתה שטרית, הנתבע הודה כי חתימתו מתנוססת על גבי השטר, בתצהירו במסגרת ההתנגדות טען כי חתימתו הושגה בתרמית וברמאות. סעיף 29 לפקודת השטרות קובע כי :-

"(א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך.

(ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת..."

משלא התייצב לחקירתו כאמור, ומשלא הובאה על ידו כל ראיה לענין זה, הרי שקביעתי היא כי לא סתר את החזקה ובוודאי שלא הוכיח את טענתו. לענין זה ראו ש. לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, בעמ' 222, בהתייחסו לחזקה לעיל, "מבחינה טקטית עדיף אפוא לתובע למלא פיו מים ... ולהותיר לנתבע להרים את נטל ההוכחות" – כך למעשה, עשתה התובעת בהליך שלפני, בשעה שבתגובה לכך שהנתבע ומר שטרית לא התייצבו לחקירה על תצהירם, ביקשה ל"משוך" את תצהירה.

עוד טען הנתבע בהתנגדות כי בן-שיטרית הבטיח לו שערבותו תפקע לאחר שפרש לטענתו מהשותפות. בן –שיטרית, הגם שתצהירו אינו משמש עוד ראיה בהליך העיקרי, כאמור לעיל, גם במסגרת חקירתו הנגדית הקצרה, הודה בהגינותו כי לא שלח באופן אישי הודעה לתובעת על פקיעת ערבותו של הנתבע (עמ' 1 פרוטוקול דיון מיום 2 פרץ 2008 ש' 18), אלא מזכירתו היתה אמורה לעשות כן. עוד הודה בן-שיטרית כי לא בדק עד למועד הדיון, כי התובעת אכן קיבלה את הודעתו, ככל שזו אכן נשלחה (שם, ש' 19).

לפיכך, אף בהתבסס על העדות החלקית שנשמעה במסגרת הליך הביניים, לא עלה בידי הנתבע להוכיח דבר. זאת ועוד, בן-שיטרית הודה כי גם החברה החדשה שהוקמה על ידו, בשעה שרכשה טובין מהמשיבה, המשיכה לעשות שימוש גם בשמה של המשיבה (סעיף 14 לתצהיר).

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי לא נסתרה החזקה בסעיף 29 (א) לפקודת השטרות. טענות ההגנה לא הוכחו ודין התביעה להתקבל.

  1. בנוסף ולחילופין, טען הנתבע כי יש לקבל את התביעה רק באופן חלקי, על בסיס המסמכים שצורפו לתצהירו של בן-שיטרית, באשר ליתרת חובות החייבת 1 ולחם משנה (נספחים ה' ו ו' לתצהיר בן-שיטרית).

טוען ב"כ התובעת כי הראיות לא הוגשו כדין ולכן אינם חלק מחומר הראיות בתיק שלפני. עוד נטען כי לו היה מתייצב הנתבע לעדות, אזי היה נחקר לגבי ההמחאות שמסר לתובעת ולא נפרעו אשר סכומן הינו זה המצויין על גבי השטר.

הכרטסות הממויינות לא הוגשו כראיה בתיק. צירופם של מסמכים לתצהיר אינו מקנה להם משקל ראייתי במסגרת ההליך עד להגשתם כדין. והדבר נכון גם לגבי ההמחאות הנטענות, שצורפו לתצהיר סוכן מכירות התובעת, מר כהן. גם ההמחאות אינן חלק מהראיות בתיק. לפיכך, קביעתי היא כי אני דוחה את טענתו החילופית של הנתבע מן הטעם שלא הציג כל ראיה להוכחתה.

סוף דבר והוצאות ההליך

  1. אני מקבלת את התביעה בהתאם לשטר שהוצג לביצוע, ע"ס 350,580 ₪. התובעת תהא רשאית לפיכך, להמשיך בהליכי הוצל"פ בתיק 018001607102.

בתיק התקיימה ישיבה אחת במסגרת ההתנגדות. ב"כ הצדדים התייצבו גם לישיבת ההוכחות אולם זו לא התקיימה כאמור לעיל. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וסיכומים בכתב. הנתבע איחר בהגשת סיכומיו, הטעם לאיחור היה החלפת ייצוג והעובדה כי אינו מתגורר בארץ. הגם שהתובעת עתרה לקבלת פס"ד בהעדר סיכומים, הוריתי לתובעת להגיש סיכומיה, לאחר שסיכומי הנתבע הוגשו באיחור.

הנתבע ישא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. (תשומת לב המזכירות לפרטי ב"כ הנתבע עו"ד ברגמן)

סיגל רסלרֿֿזכאי, שופטת

019064/08א 120 סיגל רסלר-זכאי