ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאנה רומנו מנדה נגד אצבעוני ושפיר :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 023852/08

בפני:

כב' השופטת עינת רביד

12/05/2009

בעניין:

ברוך ואורה שפיר

ע"י ב"כ עו"ד נבון

המבקשים

נ ג ד

קרן וגיא אצבעוני

ע"י ב"כ עו"ד בננסון וליבלר

המשיבים

השלמת פסק דין

השלמת פסק דין זו ניתנת בסוגיית פסיקת שכר טרחה.

1. ביום 18.01.09 ניתן פסק דין בתיק זה, אשר החל דרכו בהגשת טען ביניים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על ידי המבקשת בטען הביניים עו"ד ליאנה רומנו מנדה, והועבר לדיון בפני. בפסק הדין מיום 18.1.09 קיבלתי את עמדת המבקשים וקבעתי כי על עו"ד מנדה לשחרר את כספי הפיקדון נשוא הדיון בתיק לידיהם. בהתייחס להוצאות ושכר טרחת המבקשים נקבע, כי המשיבים ישלמו למבקשים סך של 1,000 ₪ הוצאות וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. עוד צוין בהתייחס לכך כי ככל שהמבקשים עומדים על כך כי בנוסף לשכר הטרחה שנפסק להם, יפסק להם גם שכר טרחה והוצאות המבוססים על קבלות, כפי שטענו בסיכומיהם - עליהם לנהל הליך הוצאות נוסף בפני רשם.

2. בהחלטת כבוד הרשם עדי סומך מיום 09.03.09 אשר ניתנה בפניית המבקשים לפסיקת שכר טרחה, בנוסף לשכר הטרחה שנפסק להם בפסק הדין, קבע הרשם סומך, כי הוא אינו מוסמך לדון בנושא שכר הטרחה ועל הצדדים לפנות לבית המשפט אשר נתן ההחלטה בתיק.

3. לאחר החלטתו של כבוד הרשם סומך פנו המבקשים לבית המשפט בבקשה כי יתן החלטה בבקשתם לשומת שכר טרחה.

4. על פי החלטת בית המשפט היה על המשיבים להודיע האם הם עומדים על חקירת המצהיר שנתן תצהיר בסוגיית שכר הטרחה, מר ברוך שפיר, או שהחלטת בית המשפט תינתן על סמך הטיעונים המצויים בתיק.

5. המשיבים הגישו תגובתם לפיה הם אינם עומדים על חקירתו של המצהיר היות והם סבורים כי משניתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט ומשקם בית המשפט מכיסאו אין בידו הסמכות לדון בבקשות המבקשים ודין בקשות אלו להדחות על הסף.

6. לטענת המשיבים אין לבית המשפט כל דרך לערוך שינויים בפסק הדין או להוסיף עליו אלא בדרך הקבועה בסעיף 81 לחוק בתי משפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). לטענת המשיבים פסיקת הוצאות נוספות למבקשים לאחר שניתן פסק דין הכולל בחובו חיובי שכר טרחה והוצאות אינה בצד התיקונים המותרים על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט. לטענת המשיבים עצם העובדה כי הרשם העביר הדיון לבית המשפט נעשתה בחוסר סמכות ואין בה להקנות לבית המשפט סמכות לדון בבקשה זאת. עוד טוענים המשיבים כי גם אם היו נוקטים המבקשים בדרך הנקובה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט הרי שאין התיקון המבוקש נופל בגדרו, כמו גם כי הבקשה הוגשה באיחור, וככל שסברו המבקשים כי נפלה טעות בהחלטת הרשם היה עליהם לפנות בערעור על החלטה זאת או להגיש ערעור שכנגד לבית המשפט המחוזי בעניין ההוצאות ושכר הטרחה כפי שעשו המשיבים.

7. עוד טענו המשיבים כי דין הטענות להדחות גם לגופן. לטענתם, לא זו בלבד שהמבקשים אינם זכאים לסכום נוסף בגין שכר טרחה, אלא שהסכום שנפסק להם על ידי בית המשפט הוא גבוה מהמקובל בתיקים כאלו נוכח הסעד המבוקש, מהות התביעה, היות ההליך מקוצר של טען ביניים, הזמן הקצר עד למועד מתן פסק הדין, העובדה כי ההליך נפתח שלא ביוזמת המשיבים, היקף העבודה שהושקע על ידי המבקשים ועוד. לעניין זה הפנו המשיבים לטענות אשר נטענו על ידם במסגרת ההליך שנוהל בפני הרשם.

8. לאחר קבלת תגובת המשיבים ניתנה החלטת בית המשפט לפיה התבקשו המשיבים שוב להודיע לבית המשפט האם הם עומדים על חקירת מצהיר המבקשים, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סמכותו של בית המשפט לדון בבקשה. לאור החלטת בית המשפט הגישו המשיבים הודעה מטעמם לפיה הם אינם מבקשים בשלב זה לחקור את המצהיר מטעם המבקשים זאת מאחר והם סבורים כי בית המשפט נעדר הסמכות לדון בבקשה. עוד ציינו המשיבים כי אין בויתור על חקירת המצהיר בשלב זה משום הודאה בטענה כלשהי מטענות המבקשים.

דיון והכרעה

9. באשר לסמכותו של בית משפט זה לדון בבקשת המבקשים לפסיקת שכר טרחה, הרי שאני דוחה את טענת המשיבים כי בית המשפט נעדר הסמכות לדון בבקשה זאת.

10. בפסק הדין אשר ניתן בתיק צוין בצורה מפורשת כי המבקשים רשאים לעתור לקבלת שכר טרחה והוצאות המבוססים על קבלות והצדדים אף הופנו לרשם, על מנת שידון בנושא זה. היות והרשם קבע כי הנושא אינו בסמכותו, והנושא לא הוכרע, הרי שבית המשפט טרם קם מכיסאו בסוגיה זו, והוא אינו מנוע מלהשלים את פסק דינו בכל הנוגע להוצאות ושכר הטרחה להם זכאים המבקשים.

11. באשר לטענת המשיבים בהתייחס לסעיף 81 לחוק בתי המשפט, הרי שהעניין הנדון אינו נופל בגדרו של סעיף 81 לחוק בתי המשפט שכן אין המדובר במקרה הנדון בתיקון טעות בפסק דין, שכן לא נפלה כל טעות בפסק הדין בעניין שכר הטרחה, אלא המדובר בהשלמה, אשר על בית המשפט לבצעה בהתאם לאמור בפסק דינו.

12. לאור האמור אני קובעת כי יש לי הסמכות לדון בבקשת המבקשים לפסיקת שכר טרחה בגין תיק זה.

13. באשר לשכר הטרחה אשר נתבע על ידי המבקשים, הרי שהמבקשים הגישו תצהיר של מר ברוך שפיר מיום 25.01.09 בו פורט שכר הטרחה ששולם על ידם לבא כוחם וכן צורפו חשבוניות לתמיכה בהוצאות אלו. עוד צורף הסכם שכר הטרחה בינם לבין עורך דינם.

14. המשיבים, חרף ההזדמנויות אשר ניתנו להם על ידי בית המשפט, כמפורט לעיל, בחרו שלא להגיב עניינית לשאלה בדבר רצונם לחקור את המצהיר על ההוצאות ועל כן אין מנוס מלתת החלטה בבקשה על סמך המסמכים המונחים בפני בית המשפט.

15. בתצהיר נטען על ידי המבקשים כי בגין ניהול ההליך בתיק זה שילמו לבאי כוחם סך כולל של 51,070 ₪, אשר נקבע על בסיס שעות עבודה . עוד נטען כי נאלצו לשלם סך של 3,413 ₪ לבא כוחם הקודם עו"ד פולטין בקשר עם הטיפול בתיק, וסך הכל שילמו עבור הטיפול המשפטי סך של 54,483 ₪. על כן טוענים המבקשים כי היות ונפסק להם בפסק הדין הסך של 17,325 ₪ (כולל מע"מ) על המשיבים לשלם להם את היתרה בסך של 37,158 ₪.

16. כאמור, במסגרת ההליך בפני הרשם צירפו המבקשים לתגובתם גם העתק מהסכם שכר הטרחה ממנו עולה כי על פי ההסכם בינם לבין באי כוחם תשלום עבור שכר הטרחה בתיק ייעשה על פי חישוב לפי שעות עבודה בפועל. כמו כן התייחסו המבקשים בתגובתם לטענת המשיבים כי בסיכומיהם עתרו לקבלת שכר טרחה בסך נמוך יותר משכר הטרחה אשר התבקש בהליך בפני הרשם וציינו כי ההסבר לשוני בין הסכומים נובע מכך שבעת הגשת הסיכומים טרם שילמו המבקשים לבא כוחם חלק משכר הטרחה ולכן הסכום אשר הופיע בסיכומים אינו הסכום הסופי.

17. המשיבים טענו בפני הרשם כמו גם בכתבי הטענות שהוגשו בפני, כי אין מקום לפסוק למבקשים סכומים מעבר לסכומים אשר נפסקו בפסק הדין אשר אף הם גבוהים ביותר וזאת ביחס לסוג ההליך, מהותו וכו'. אינני מקבלת טענות אלו, שכן כבר בפסק הדין קבעתי כי פתוחה הדרך בפני המבקשים לנהל הליך לעניין הוצאות ושכר טרחת עורך דין המבוסס על קבלות, משמע סברתי כי במקרה הנדון, לאור אופן ניהול ההליך על ידי המשיבים אשר גרם בין היתר להתמשכותו מעבר לנדרש וחייב השקעת עבודה רבה של ב"כ המבקשים, יש מקום לחייב את המשיבים בשכר טרחה גבוה מן המקובל במקרים אלה ובהתבסס, בין היתר, על הקבלות של הסכומים אשר שולמו בפועל על ידי המבקשים. נציין, כי על פי פסק הדין בע"א 9535/04 סיעת ביאלק 10 ואחרים נגד סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס 391 בעמוד 395, "הדרך שבה פועל בעל דין הינה מרכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה וההוצאות" וכך "בעל דין שאינו נוהג באופן יעיל וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך, עלול למצוא עצמו נושא בשכר טרחה בשיעור גבוה מן המקובל אם הפסיד בסופו של יום."

18. באשר לחשבוניות אשר צורפו על ידי המבקשים לתצהירו של מר שפיר, הרי שהיות וכאמור המבקשים נמנעו ממתן מענה ברור לשאלת בית המשפט בעניין חקירתו של מר שפיר, הרי תצהירו עומד בפני בית המשפט מבלי שנסתר. יחד עם זאת מבדיקת החשבוניות על ידי בית המשפט עולה, כי שתי חשבוניות אינן יכולות להיות מאושרות במסגרת בקשה זו והן: חשבונית 9230, אשר הוצאה למר עופר שפיר ולא ניתן הסבר מטעם המבקשים לעניין זה, וחשבונית בגין שכר טרחתו של עו"ד פולטין, אשר אינה מהווה הוצאות שכר טרחה של המבקשים במסגרת הדיון בפני.

19. איני מוצאת כי על המשיבים לשלם את מלוא סכום החשבוניות שאושרו, משום שמדובר בסכום שיחסית לסכום התביעה הינו סכום גבוה ביותר ולכן אני מוצאת כי ניתן לקבוע שכר טרחה נוסף בסכום של 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

20. אשר על כן על המשיבים לשלם למבקשים את סך נוסף של 15,000 ₪ (כולל מע"מ), וזאת תוך 14 יום מקבלת פסק הדין המשלים. סכום זה כולל גם שכר טרחה בגין הגשת הבקשה בעניין העדר סמכות בית המשפט לדון בנושא זה.

21. המזכירות תמציא השלמת פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

רביד עינת , שופטת