ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כרמלי נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בשא206548/09

בפני:

כב' הרשמת ורדה שוורץ

תאריך:

12/05/2009

בעניין:

כרמלי עדי

מבקש

נ ג ד

בנק מזרחי טפחות בע"מ

משיב

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בתיק זה.

המבקש הגיש התנגדותו לביצוע שטר בתיק ההוצאה לפועל באיחור של 26 יום ותרץ האיחור בטרדה בעסקים והחמרה במצבו הבריאותי.

לא הוגשה תגובת המשיב לבקשה זו ואף לא ניתנה כל תגובה אחרת במעמד הדיון לבקשה זו.

לפיכך, הנני מאריכה את המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר עד למועד הגשתה והנני לדון בהתנגדות לגופה.

2. המשיב הגיש לביצוע ארבעה שיקים בחתימת המבקש. שלושה מהם על סך 45,000 ש"ח כל אחד מהם ואחד על סך 40,000 ש"ח. מועדי הפרעון 20.5.08, 25.5.08, 20.6.08 ו- 20.7.08.

השקים נמסרו במסגרת עסקה לרכישת דלתות מאת חברת המרכז לדלתות פלדה בע"מ (להלן: "החברה") אשר לימים נכנסה להליכי פירוק.

לטענת המבקש, השיק שנועד לפרעון אחרון, נמסר ריק מפרטים וחתימה לצורך ביצוע התחשבנות סופית.

כמו כן, טען המבקש, כי הדלתות שרכש לא סופקו לו וכי השיק האחרון מולא שלא באמצעותו ואף נחתם על ידי אדם אחר. המבקש טען כי המשנה למנכ"ל החברה, מר אבי חנקין, אשר קיבל לידיו את השקים הבטיח לו בשם החברה כי השקים יוחזרו אליו אך נאמר לו כי השקים נגנבו או נלקחו ללא רשות ממשרדו של מר חנקין.

לבסוף טען המבקש כי בפיו טענת קיזוז כנגד החברה אשר נותרה חייבת לו כ 2 מליון ש"ח, חוב שבגינו הוגשה תביעת חוב בתיק הפירוק של החברה.

יש לציין כי לא צורף כל תצהיר או אישור בכתב של מר חנקין לגרסתו זו של המבקש ולא צורפה תביעת החוב של המבקש אצל המפרק.

3. המשיב הינו בנק אשר אצלו ניהלה החברה חשבון בו הופקדו השקים נשוא תיק זה.

סעיף 29(ב) לפקודת השטרות (נוסח חדש) קובע: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

אין ספק כי חזקה זו עומדת למשיב.

אין בפי המבקש כל טענה כי חזקה זו אינה חלה אלא שבנסיבות הענין חובת הראיה מוחלפת ומטעם זה יש ליתן לו רשות להתגונן. לטענתו סיחור השקים פגוע באי חוקיות מאחר והשקים נגנבו או נלקחו ללא רשות ממשרדו של מר חנקין. כמו כן, בודאי שהשיק הרביעי אינו בר פרעון בהיותו שיק מזויף.

בפי המבקש שלוש עילות להעדר חובה לתשלום השקים לנפרע. האחת כשלון תמורה מלא, השניה סיחור הפגוע באי חוקיות והאחרונה, קיזוז.

4. לענין כשלון התמורה, ההלכה הרלוונטית עולה מ ע"א 665/83 בל"ל נ. בן עליזה פ"ד לח

(4) עמ' 281, בעמ' 288:

"כידוע, יש להבדיל בין העדר תמורה לבין כשלונה. בו בזמן שהעדר תמורה אינו פוגם בזכות הקנין, עשוי המצב להשתנות עקב כשלון תמורה. אם בעת הכשלון מצוי עדין השטר בידי הנפרע, קמה חובתו להחזיר את השטר לעושה (או את השיק למושך). אם, בניגוד לחובתו זו, הוא מסחר אותו, נגועה התנהגותו במעילה באימון והקניין שהועבר על ידי הסיחור לאוחז-בעד-ערך (להבדיל מאוחז כשורה) פגום אף הוא. לשון אחרת: מושך השיק, בדוגמא דלעיל, רשאי להתגונן בטענה של כשלון תמורה לא רק נגד הנפרע, אלא גם נגד תביעתו של האדם לו סיחר הנפרע את השיק (אלא אם כן הוא "אוחז כשורה"). כלפי אוחז "סתם" עומדת הטענה בין אם הלה ידע, ואין אם לא ידע, על כשלון התמורה, שכן דבר הפגם (כאמור) בקניין: ראה ע"א 407/62 פ"ד י"ז 1108, 1110. שונה המצב אם השיק סוחר בעד ערך לפני כשלון התמורה, שאז עובר לנסב קנין ללא פגם אפילו ידע שהשיק הוצא נגד תמורה עתידית (כגון, הבטחה לספק סחורה). משקבל הנפרע על חשבון הסחורה אותה הבטיח לספק "דמי קדימה" (הוא השיק). אין כל מניעה שיסחר את השיק בקנין שלם ללא פגם. זמן ה ס י ח ו ר לעומת מועד הכשלון הוא איפוא קריטי לגבי אוחז-בעד-ערך (להבדיל מאוחז כשורה). אפילו סוחר לו השטר לא בעד ערך ב פ ו ע ל אלא בעד הבטחה מחייבת, מקנה לו מעמדו זה (עקב הסיחור שקדם לכשלון התמורה) זכות תביעה נגד המושך, אעפ"י שלזה האחרון הגנה טובה נגד הנפרע: ס' 26 (ג) לפקודת השטרות ע"א 333/61 פ"ד ט"ז 595: ע"א 576/61 פ"ד ט"ז 1460, 1463 ועוד. הטעם לכך הוא ששטר הוא שווה-כסף והוא נמסר לנפרע (בדוגמא דלעיל) לא כדי שיהיה מוחזק במשמרתו אלא על מנת שינצלו כרצונו. ברם, וזה לדעתי חשוב לעניננו, הלכה פסוקה היא שעל אוחז השטר (בעניננו - הבנק) נטל הראיה מה קדם למה, הסיחור או כשלון התמורה."

לא ברור מהי גרסתו של המבקש. כשלון תמורה או העדר תמורה.

גרסתו חסרה פרטים. סכום העסקה, מועד כריתתה, פרטי הסחורה שנרכשה על ידו ונסיבות ביטולה או כישלונה.

כל שטען המבקש בתצהירו כי רכש דלתות מהחברה וכי העסקה לא יצאה אל הפועל.

ההלכה בענין זה ברורה. בע"א 89 / 465 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה (1) 66, בעמוד 70 נפסק:

"לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו, או כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים".

ואם לא ניתן לקבוע כי התמורה נכשלה ואין למבקש הגנה כלפי הנפרע, על אחת כמה וכמה שאין לו הגנה כלפי צד ג' האוחז בשטר גם אם אינו אוחז כשורה.

5. לענין סיחור השקים, אין בתצהירו של המבקש כל טענה כי המסירה של השקים סויגה בתנאי של איסור סיחור השקים. כל שטען המבקש הוא כי לאחר שהעסקה לא יצאה אל הפועל הובטח לו כי השקים יושבו לו.

גרסתו, המעידה על מסירה מלאה של השקים ללא סייג לחברה וסיחורם למשיב כשהשקים (לפחות שלושה מהם) שלמים ותקינים ולפקודת החברה, אינה מציגה כל עילה אפשרית לטענת הגניבה או אי הרשות שבנטילתם.

הגדרת מעשה גניבה בסעיף 383 בחוק העונשין תשל"ז-1977:

"אדם גונב דבר אם הוא -

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר."

מאחר והשקים נרשמו לפקודת החברה והופקדו בחשבונה, לא התמלאו היסודות המספיקים לבסס טענת גניבה או נטילה ללא רשות.

הבטחת אורגן של החברה כי השקים לא יסוחרו אינה יכולה להינתן בדיעבד לאחר הוצאת השקים.

ההבטחה להשיב את השקים ניתנה כנראה במעמד בטול העסקה, אך בהעדר פרטים לא ניתן לבחון גרסה זו.

6. אשר לענין טענת המבקש לפיה זויפה חתימתו על גבי השיק הרביעי, טענה זו תמוהה.

לטענתו מסר את השיק לצורך התחשבנות סופית. טענה זו אינה מתיישבת עם טענתו כי רכש דלתות מהמשיב. לכל דלת יש ערך ידוע ולא ברור לי איזו התחשבנות נחוצה בעסקה מסוג זה במיוחד כאשר המבקש אף לא טורח לפרט את ההתחשבנות הנדרשת.

תמוהה עוד יותר טענת המבקש כי מסר שיק לא חתום וריק מפרטים.

שיק כאמור אינו שטר כלל.

פקודת השטרות קובעת כי שטר הוא פקודה ללא תנאי, בין השאר, חתומה על ידי נותנה (סעיף 3).

אומנם סעיף 19(א) לפקודת השטרות קובעת כי שטר חסר ניתן להשלמה על ידי הנמסר, אך הסעיף דן בהשלמת פרט מהותי. אינני סבורה כי יש להחיל את הוראות סעיף זה על שיק שאף פרט לא נרשם בו ואף לא נחתם על ידי המושך. אין מדובר בהשלמה אלא בעריכת המסמך כולו.

אף הגרסה כולה בלתי סבירה. אין זה סביר כי החברה קיבלה מהמבקש שיק בלתי חתום וריק מפרטים כאשר המבקש מסמיך את החברה אף לחתום בשמו על השיק.

המבקש אינו טורח לפרט בתצהירו אפילו מה הרשות שנתן לחברה למלא את השיק ותנאיה.

7. טענת הקיזוז של המבקש, אף היא בלתי מפורטת.

ההלכה בענין טענה מסוג זה אף היא חד משמעית.

ברע"א 6250/98 NORD LAND PAPIER AG נ. מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) פ"ד נג (2) עמ' 294, נקבעו התנאים המאפשרים קיזוז בתביעת שטרית.

המבקש אינו מפרט דיו את טענתו על מנת שניתן יהיה לבחון העילה ובמיוחד כאשר היא נטענת כלפי אוחז ולא כלפי הנפרע.

8. סוף דבר הוא, כי הנני דוחה את כל טענותיו של המבקש לאחר שלא השכיל להראות עילת הגנה ראויה להשמע אפילו כנגד הנפרע ולא כל שכן כנגד אוחז אשר עומדת לו החזקה כי אוחז כשורה הוא.

המבקש ישא בהוצאות הדיון בבקשה בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

הערבון המופקד בתיק יחולט לטובת ב"כ המשיב.

הליכי ההוצאה לפועל בתיק 0107078588 ימשכו כסדרם.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

ורדה שוורץ, רשמת

בית משפט שלום

גפה רינת