ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד זינגר נגד זריהן גולן :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום בירושלים

א 002221/09

לפני כב' השופט דוד מינץ

12/05/2009

1. עו"ד צבי זינגר

2. עו"ד פנחס כהן

בעניין:

התובעים

ע"י ב"כ עו"ד אלי ואזנה

נ ג ד

הנתבע

גולן זריהן

פסק דין

התובעים, עורכי דין במקצועם יצגו קבוצה של זוכים בהגרלת מגרשים בקריית שמונה (להלן: "הקבוצה"). חברי הקבוצה טענו כי בניגוד לתנאי המכרז שהם השתתפו בו ולהתחייבות עיריית קריית שמונה (להלן: "העירייה") הם חויבו באגרות והיטלים למיניהם. כדי לעמוד על זכותם ולשם ביטול אגרות והיטלים אלו, פנו התובעים בשם הקבוצה בתובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד העירייה, מנהל מקרקעי ישראל, חברת מקיף פתוח ותשתיות (1993) בע"מ ומשרד הבינוי והשיכון (להלן: "התובענה"). סוכם עם חברי הקבוצה כי שכר טרחתם של התובעים יעמוד על סכום השווה ל-15% מסך הפחתת סכום האגרות וההיטלים שיזכו בתובענה. ביום 14.2.06 ניתן פסק דין בפשרה בתובענה והתובעים פנו לנתבע אשר לטענתם נמנה מבין חברי הקבוצה, ובקשו ממנו שישלם להם את שכרם שעמד בכל הנוגע אליו בסכום של 3,507 ₪. הנתבע סרב לשלם את שכר הטרחה בטענה כי לא נמנה מבין חברי הקבוצה ולא פנה לתובעים מעולם כדי שאלו ייצגו אותו בתובענה. סירוב זה של הנתבע הולידה תביעה זו.

בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 11.5.09 הצדדים טענו את טיעוניהם ובשולי הדיון הסכימו כי בית המשפט ייתן את פסקו לפי החומר הנמצא בתיק. להלן אפוא, נימוקי פסק הדין בתמצית לפי מצוות תקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

אין מחלוקת כי בתחילה, התובענה לא הוגשה בשמו של הנתבע. שמו גם אינו מופיע ברשימת התובעים בכותרת התובענה. גם אין מחלוקת כי לא נחתם הסכם בכתב בין התובעים ובין הנתבע באשר לייצוגו או באשר לשיעור שכר טרחתם של התובעים. אלא מאי, לטענת התובעים, הנתבע נמנע מלהצטרף לתובענה בתחילת דרכה מפני שכיהן באותה שעה כגזבר העירייה ולא היה לו נוח ששמו יופיע בתובענה שהוגשה כנגד מעבידתו. לכן, שמו של הנתבע צורף רק בסופו של יום לרשימה שצורפה להסכם הפשרה, ואשר היוותה חלק בלתי נפרד ממנו, יחד עם חברו מר דורון שנפר שגם הוא עבד בעירייה באותה שעה. לראייה על כך, שהנתבע הצטרף לקבוצה ולו בסופו של התהליך, ציינו התובעים שהנתבע שילם להם מקדמה בסך 750 ₪ על חשבון שכר טרחתם והם הוסיפו שהם שוחחו איתו בעניין וסיכמו איתו מפורשות שישלם את מלוא שכר טרחתם בבוא העת.

הנתבע הודה כי אחותו שילמה עבורו לידי התובעים סכום של 750 ₪, כאמור. אלא לטענתו, סכום זה שולם על ידי האחות מבלי להתייעץ איתו ורק כדי לשמור על זכויותיו וכדי ששמו יצורף כזוכה בתובענה. הואיל ודובר בסכום נמוך הוא לא הלין על אחותו. אם כי, הוא הדגיש וחזר והדגיש בדיון (מספר רב של פעמים יש לומר), כי מעולם לא פנה למי מהתובעים וביקש את עזרתם, ולו משום שמתוקף תפקידו בעירייה הוא העריך שבכל מקרה האגרות וההיטלים יבוטלו, גם לולי התובענה.

בשים לב לאמור, נראה לי, כי על פי מאזן ההסתברויות הדין עם התובעים. אכן, אין ראייה בכתב שהנתבע הצטרף כחלק אינטגרלי של חברי הקבוצה, אך העובדה שהוא שילם חלק משכר טרחת התובעים מצביעה כי יש רגליים מוצקות לסברתם כי הוא הצטרף לקבוצה ואף התחייב לשלם את חלקו בשכר הטרחה הסופי שייקבע. קיימת גם הנחה סבירה כי לאחר שאחותו של הנתבע שילמה לתובעים את המקדמה, שהנתבע דיבר עם התובעים אודות צירופו לתובענה באופן פורמאלי. הנתבע גם הודה כי דיבר עם התובעים לא מעט על עניין ההיטלים והאגרות במשך כל התקופה, אם כי לא כאחד מחברי הקבוצה, ולכן אך טבעי היה שלאחר שאף לשיטתו תשלום המקדמה נועד כדי לאפשר את צירופו לרשימת התובעים בתובענה, שהצדדים ידברו על תנאי הצטרפותו הפורמאליים. גם לא סביר בעיני שהתובעים יצרפו את הנתבע כאחד מחברי הקבוצה ויציגו מצג גם כלפי בית המשפט שהם מייצגים אותו ומדברים בשמו, בשכ"ט נמוך משל חבריו. פשיטא גם כי אין זה משנה באיזה שלב הנתבע הצטרף לקבוצה, משום שבכל מקרה הוא קצר את הפירות, ולו לאחר מעשה, כאמור, שזרעו התובעים בעמלם.

התוצאה היא אפוא, שהתביעה מתקבלת והנתבע ישלם לתובעים את סכום התביעה בסך של 3,507 ₪ וכן את הוצאות המשפט בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 750 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

דוד מינץ, שופט