ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליסיג בע"מ נגד בראל :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 012743/08

לפני:

כב' השופטת ליפשיץ-פריבס מרים

12/05/2009

בעניין:

ליסיג בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

סימון עודד

התובעת

נ ג ד

1 . בראל דני

2 . ניו קופל רכב בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

בן יוסף עופר

הנתבעים

פסק דין

1. התביעה שבפני היא תביעה כספית לתשלום נזקי התובעת, שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 17.7.07, בה היה מעורב הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") שנהג ברכב שבבעלות הנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת").

2. שמעתי את עדותו של הנהג ברכבה של התובעת (להלן – "נהג התובעת"), לפיה הוא חש חבטה ברכבו מאחור, לאחר שהשלים את המעבר מנתיב הימני בכביש, לנתיב האמצעי. המעבר לנתיב האמצעי היה לדבריו, לצורך מעבר לנתיב השמאלי ביותר בכביש, המוביל ליעד נסיעתו, לעבר מרכז הקניות המצוי לאחר הפניה שמאלה. לדברי נהג התובעת, התאונה התרחשה בהיותו מצוי במצג ישר בנתיב האמצעי. בטרם המעבר לנתיב זה, הוא הביט לדבריו במראה ולא ראה את רכבו של הנתבע. לאחר שווידא כי הנתיב פנוי לצורך מעבר הוא אותת קודם ליציאתו לנתיב הסמוך (עמ' 1 שורות 14-10, עמ' 5 שורות 17-13). לדבריו, כתוצאה מהפגיעה החזקה ברכבו מאחור, נהדף רכבה של התובעת, לנתיב הימני.

3. הנתבע, טען כי נהג התובעת הפתיעו במעבר חד במצג אלכסוני מלא מנתיב ימין לעבר נתיב נסיעתו בנתיב האמצעי, תוך שהוא נאלץ לבלום בלימת חירום (עמ' 4 שורות 20-19). בהיעדר אפשרות לסטות לנתיב השמאלי לנוכח התנועה בנתיב זה, פגע הנתבע עם חזית רכבו מצד שמאל, ברכבה של התובעת מאחור. הנתבע העיד, כי אינו זוכר באיזו מהירות הוא נסע, אך לדבריו מהירות הנסיעה שם היא כ-70 קמ"ש ועובר לתאונה הוא נסע ברצף וללא עצירה הואיל ורמזורים לא עיכבוהו (עמ' 4 שורות 26-25). לדברי הנתבע, הוא הבחין בנהג התובעת "עובר שני נתיבים שמאלה" (עמ' 5 שורות 9-8).

4. כל הנהג וגירסתו הוא ולצורך הכרעה בין הגירסאות, אבחן בין השאר את נזקי הרכבים - אופיים ומיקומם, בשים לב גם לתנועת רכבים אחרים בכביש עובר לתאונה ולאחריה.

5. מיקום נזקי רכבה של התובעת הוא כאמור בחזית האחורית, כשהמוקד העיקרי היא בפינה השמאלית וכן בדלת האחורית, אשר היה קושי לפתוח אותה כתוצאה מהמכה והפגיעה (כפי שעולה מחוות דעת השמאי של התובעת ומתמונות רכבה וכן מעדותו של נהג התובעת עמ' 4 שורות 6-5).

6. מיקום נזקי התובעת ברכבה, מעיד על כך שעלה בידי נהג התובעת לעבור כבר עם רכבו לנתיב האמצעי, עובר לתאונה. אם לא כן, צפוי היה שהרכב יינזק גם בדופן הצדדית השמאלית ולא כך ארע. בנוסף, אלו היה רכבה של התובעת מצוי בזווית אלכסונית חדה כפי שהעיד הנתבע, היה רכבו נהדף בזווית זו לעבר הנתיב השמאלי ביותר בכביש. בפועל, רכבה של התובעת נהדף דווקא לצד ימין ולא פגע ברכבים שהיו מצויים בנתיב השמאלי ביותר בכביש.

7. בנסיבות אלו, אני קובעת כי נהג התובעת לא חצה את הנתיבים כפי שתוארו הדברים על ידי הנתבע, כי אם היה מצוי כבר בנתיב האמצעי בקרות התאונה.

8. בה בשעה, לפי מיקום הנזק בפינה השמאלית ברכבה של התובעת ולא לכל רוחב החזית האחורית, סביר להניח כי רכבו נטה מעט לשמאל, בהתחשב ביעד הנסיעה של נהג התובעת שביקש לפנות שמאלה בכביש. בהתאם לכך, הפגיעה בפינה השמאלית ברכב התובעת, קשה יותר.

9. בנסיבות אלו, היה על הנתבע להיות ער לתנאי הכביש ולרכבה של התובעת שהיה מצוי לפניו, בפרט בעת שהכביש היה פנוי בנתיב הימני והאמצעי. אילו בחן היטב את תנאי הכביש, היה הנתבע שומר מרחק מרכבה של התובעת, גם אם לשיטתו נהג התובעת חצה את הנתיבים והוא סבר כי פניו מועדות לנתיב השמאלי.

10. מעדות הנתבע התרשמתי כי הוא נסע במהירות של בין 70-50 קמ"ש , בשים לב לדבריו על מהירות הנסיעה המותרת בכביש ועל כך שנסע ברצף, לא עיכוב ברמזורים. מנגד, לא סביר שנהג התובעת נסע במהירות שכן, אין חולק כי הוא חצה קודם לתאונה נתיב והיה בכוונתו לעבור לנתיב השמאלי. לפיכך, היתה שהות לנתבע להבחין בו לשמור מרחק מרכב התובעת.

11. בנסיבות אלו, אני מעדיפה את גירסת נהג התובעת בדבר נסיבות התאונה, המתיישבת יותר עם נזקי הרכבים ועם תנאי הכביש. לאור זאת אני קובעת, כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, אשר לא שמר מרחק מרכבה של התובעת ופגע בו מאחור.

12. למרות זאת, לנהג התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 5% לתאונה, לנוכח מצג רכבו בזווית אלכסונית קלה בנתיב האמצעי לשמאל, על מנת לעבור לנתיב השמאלי. אילו היה נהג התובעת במצג ישר באופן מלא כדבריו, צפוי היה שנזקיו יהיו לכל רוחב החזית האחורית ולא כפי שארע בפועל. לפיכך, היה על הנתבע להימנע מהטיית רכבו בזווית זו, בפרט משניתן היה להבחין בנתבע מגיע מאחור הואיל ושדה הראיה היה פתוח. בכך, טעה הנתבע לחשוב כי יוכל להמשיך בנסיעתו, אף שהיה עליו כאמור להקפיד על שמירת מרחק מרכב התובעת.

13. נזקי רכבה של התובעת הוערכו והוכחו בחוות הדעת של השמאי מטעמה, בסך של 3,048 ש"ח וכן הוכחו הוצאותיה לשכ"ט שמאי בסך של 490 ₪. התובעת, לא הוכיחה את נזקיה בגין השבתת הרכב והנהג החילופי, בהיעדר ראיה בדבר חסר בצי הרכבים שלה. בנוסף, לא הוכח באמצעות נהג התובעת כי הוא קיבל מהתובעת רכב חילופי .

14. לפיכך ובהתאם לקביעותי בדבר האחריות לתאונה, אני מחייבת את הנתבעים בתשלום פיצוי לתובעת בגין נזקיה והוצאותיה בסך של 3,266 ₪.

15. אני מחייבת את הנתבעים בתשלום הוצאות משפט לתובעת ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 850 ₪ בתוספת מע"מ.

16. התשלומים, ישולמו ע"י הנתבעים ביחד ולחוד, תוך 30 יום מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד התאונה ביום 17.7.07 ועד ליום התשלום בפועל.

17. המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

ליפשיץ-פריבס מרים, שופטת