ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברוש נגד דוגה :

1

בתי המשפט

בבית המשפט השלום בירושלים

בשא013195/08

לפני:

כבוד השופט שמעון פיינברג- סגן נשיא

ברוש טניה

בעניין:

ע"י ב"כ עוה"ד

אורית מלכה

המבקשת

(המתנגדת)

נגד

דוגה מתן

המשיב

הזוכה)

החלטה

  1. לפניי התנגדות לביצוע שטר.
  1. המשיב הגיש נגד המבקשת בקשה לביצוע שטר בקשר לשיק על סך 9,000 ₪ (תיק הוצל"פ י-ם 8-08-31302-03). המבקשת הגישה התנגדות לבקשה, נתמכת בתצהיר במסמכים שונים. ראש ההוצל"פ עיכב את ההליכים והורה על העברת הדיון בהתנגדות לבימ"ש זה.
  1. המבקשת טוענת כי השיק נשוא הבקשה נמסר לאביו של המבקש כשיק בטחון לקיום התחייבויותיה במסגרת הסכם שכירות שנחתם בינה לבין האב (להלן: המשכיר) ביום 10.9.08 (ההסכם צורף לתצהיר המבקשת). השיק נמסר למשכיר במועד החתימה על החוזה כשהוא חסר, מבלי שמולאו בו שם הנפרע, תאריך או סכום, וזאת להבטחת התחייבויות המבקשת עפ"י ההסכם, ובין היתר, התחייבותה בסע' 19 שלו, לפיה במקרה של הפסקת ההסכם ע"י המבקשת שלא עפ"י הודעה מוקדמת בכתב שלושה חודשים מראש, היא תשלם למשכיר סך 9,000 ₪. בפועל סוכלה יכולתה של המבקשת ליהנות מזכויותיה עפ"י ההסכם ולהתגורר במושכר, וזאת בשל תקיפה פיזית ומילולית של שכנים שהם קרובי משפחתו של המשכיר. באופן מפורט יותר, טוענת המבקשת, כי כמה ימים לאחר החתימה על חוזה השכירות, ובעודה מעבירה את חפציה לדירה, נודע לה מאחיו של המשכיר, המתגורר בשכנות למושכר, כי קיים סכסוך בין האחים לגבי הזכויות במושכר שמהווה חלק מירושה. כמה ימים לאחר מכן חזרה המבקשת לדירה ואז הותקפה פיזית ומילולית ע"י מספר שכנות, שהן קרובות משפחה של המשכיר. המבקשת (בנוכחות אחיה) עדכנה את המשכיר על התקיפה (שאירעה בשתי הזדמנויות שונות באותו יום), וזה הבטיח לה "לסדר את העניין" ודרש ממנה להגיש תלונה במשטרה. לאחר התלבטות החליטה המבקשת שלא להגיש תלונה, ולאחר שניסיון ליישב את הסכסוך עם אותם שכנים / בני משפחה לא צלח, היא הודיעה למשכיר שהיא מבטלת את ההסכם ביניהם, שכן התברר לה שלא תוכל לחיות בשלווה ובביטחון במושכר. המשכיר התנגד והודיע למבקשת שאם תעמוד על דעתה, ידאג למנוע ממנה את האפשרות לשכור נכס אחר בסביבה. לאחר שיחה זו החליטה המבקשת להגיש תלונה במשטרה (ביום 19.9.08), ולאחר שעשתה זאת הודיעה למשכיר טלפונית, באופן סופי, על ביטול ההסכם. ביום 22.9.08 שלחה המבקשת למשכיר גם מכתב רשום המוגיעה לו על ביטול ההסכם, אך המכתב לא נדרש. ביום 24.9.09 פינתה המבקשת את המושכר באופן סופי, נסעה לביתו של המשכיר ומסרה לאשתו את המשכיר. באותה הזדמנות שמעה המבקשת מאשת המשכיר כי בכוונת המשכיר למצוא שוכר חלופי עקב ביטול ההסכם.

ביום 7.10.09 יצרה המבקשת קשר טלפוני עם אשת המשכיר כדי לתאם עימה מועד להשבת השיק נשוא הבקשה דנן, וכספים נוספים שהפקידה בידי המשכיר. זו השיבה למבקשת כי בנה, הלא הוא המשיב, יצור עמה קשר. ואכן, למחרת היום התקשר המשיב למבקשת, הודיע לה שאינו מקבל את הודעת הביטול וציין שבכוונתו להגיש את השיק לביצוע. בהמשך קיבלה המבקשת מהמשכיר עצמו מכתב רשום שבו הודיעה לה כי הוא עומד על קיום ההסכם.

  1. המבקשת טוענת כי המשכיר לא ציין בפניה לפני חתימת ההסכם על דבר קיומה של מחלוקת עם מאן דהוא בקשר לדירה, ועובדות אלה התבררו לה רק לאחר שהותקפה. לטענתה, הנסיבות שאליהן נחשפה לאחר החתימה על ההסכם מעניקות לה עילה לביטולו. בהמשך לכך, ביטול הסכם השכירות על ידי המשכיר לפני שהחלה להתגורר במושכר מעניק לה הגנה של כשלון תמורה מלא כנגד השטר. כמו כן, טוענת המבקשת כי השיק מולא ע"י המשיב בהעדר הרשאה ובחוסר תום לב, לאחר שידע מראש על ביטול ההסכם.
  1. טענות המבקשת עשויות להעניק לה הגנה טובה נגד השיק, שכן עולה מגרסתה כי לא קיבלה כל תמורה בעדו, ולא הצליחה להתגורר בדירה ששכרה מאביו של המשיב, ולו יום אחד. מעבר לכך, המבקשת והמשיב הם צדדים קרובים לשטר. בין צדדים קרובים דינו של השטר כדין חוזה, ולפיכך, כל טענת הגנה העומדת לצדדים כנגד חבות על פי החוזה, עומדת להם גם כנגד חבות על פי השטר. אמנם, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך עם זאת, קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד, ועל כן, רשאי עושה השטר להעלות כנגד הנפרע את הטענה שהסכום בו הוא חייב על פי עסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו - שאינה טובה כלפי אוחז כשורה - טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם" (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193). עפ"י הלכה זו, רשאית המבקשת להעלות כלפי המשיב כל טענה שהייתה יכולה להעלות כלפיו לו היה מדובר בתביעה שעילתה חוזית.

לא זו אף זו, למבקשת עומדת טענת הגנה טובה נוספת, לפיה מולא השיק, שנמסר למשכיר כשהוא חסר פרטים מהותיים, תוך כדי חריגה מהרשאה (ובחוסר תום לב), וזאת עפ"י סע' 19 לפקודת השטרות. סע' זה קובע כי אדם המחזיק בשטר, רשאי להשלים בו פרט מהותי, "תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה". על סעיף זה כותב י' זוסמן את הדברים הבאים (בספרו "דיני שטרות" (מהדורה ששית), 1983, ע' 169:

"על פי סעיף 19 (ב) לפקודה, אין חותם המסמך הלא-שלם חייב, בהתאם לרשות לכאורה האמורה בסעיף הנ"ל, אלא אם הושלם המסמך 'בדיוק לפי ההרשאה שניתנה'. מכאן, שגם אם ניתנה ההרשאה, אבל החייב מוכיח שהשטר לא הושלם בדיוק על פיה, החייב פטור... והשלמה שלא נעשתה בדיוק לפי ההרשאה, אינה מחייבת וכמוה כלא נעשתה".

(ראו, בין היתר, גם ע"א 2688/91 רפפורט נ' רוט ואח', תקדין עליון 95(1) 543).

  1. אמנם, בשלב זה, המבקשת טרם הוגיחה את טענותיה בדבר מניעות מלהשתמש במושכר ו/או העדר הרשאה, אלא שלצורך קבלת ההתנגדות די בראיות לכאורה ואין צורך לבחון האם וכיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו, ו/או מהי מידת מהימנותן. אם הראה המבקש הגנה לכאורה שבה יוכל להתגונן מפני התביעה, ואפילו דחוקה היא, ייטה בית המשפט לקבל את ההתנגדות. כל עוד לא נתברר לביהמ"ש שמדובר בהגנת בדים התלויה על בלימה, השאלה היחידה שעליו לבחון היא האם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני התביעה (ראו, למשל: ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321; ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד ל"ו(3) 518, 521; כן ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 1995, ע' 676, ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית), 2006, ע'199-201 וא' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), 2007, ע' 385).
  1. אשר על כן, אני מקבל את התנגדות באופן שתצהירה של המבקשת יהווה כתב הגנה.
  1. התובענה תתברר בהליך של סדר דין מהיר ועל הצדדים לפעול בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המשיב (התובע) יגיש תצהיר ערוך לפי טופס 17א, רשימת מסמכים והעתקי המסמכים המצויים בידיו, בתוך 30 ימים מהיום. אם לא יעשה כן, תימחק התובענה מחוסר מעש, ללא הודעה נוספת.

המבקשת (הנתבעת) תצרף לכתב ההגנה תצהיר ומסמכים כאמור בתקנות סד"א, בתוך 45 ימים מיום שיומצאו לה מסמכי המשיב.

  1. להודיע לצדדים.

ניתנה היום י"ז באייר, תשס"ט (11 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

שמעון פיינברג, שופט

סגן נשיא