ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אירין נגד לזר :

1

בתי המשפט

בבית המשפט השלום בירושלים

בשא001112/09

לפני:

כבוד השופט שמעון פיינברג- סגן נשיא

בעניין:

אירין מזרחי

המבקשת

(המתנגדת)

נגד

1. לזר יהודית

2. לזר דניאל

המשיבים

(הזוכים)

החלטה

  1. לפניי התנגדות לביצוע שטר.
  1. המשיבים הגישו נגד המבקשת, ונגד חייב נוסף, דבורקין בוריס, בקשה לביצוע שטר בקשר לשטר חוב ע"ס 20,000 ₪ (תיק הוצל"פ י-ם 3-08-34317-03). המבקשת הגישה התנגדות לבקשה, נתמכת בתצהירה ובמסמכים שונים. ראש ההוצל"פ עיכב את ההליכים בתיק והורה על העברת הדיון בהתנגדות לבימ"ש זה.
  1. המבקשת טוענת כי שטר החוב ניתן למשיבים כשטר ביטחון במסגרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים, וכי לא התקיימו התנאים לפירעונו. ביתר פירוט טוענת המבקשת, כי ביום 26.4.07 חתמה על חוזה שכירות עם המשיבים לתקופה של שנתיים, עם אופציה להארכה עד יום 30.6.10. גובה דמי השכירות בחוזה זה נקבע על סכום של 620$ לחודש. לצורך הבטחת התשלומים חתמו המבקשת, וכן החייב הנוסף, כערב, על שטר החוב נשוא הבקשה לביצוע שטר. במשך שנת השכירות הראשונה לא הייתה כל בעיה עם תשלום דמי השכירות. במהלך השנה השנייה, מודה המבקשת, היו אמנם כמה שיקים שחזרו, אך אלה שולמו בדרכים חלופיות, בתיאום עם המשיבים. לטענת המבקשת, במהלך תקופת השכירות, היא הביאה, בהסכמת המשיבים, כמה בעלי מלאכה לביצוע עבודות בדירה, אך למרות הבטחתם כי מה ששילמה יקוזז מחובה כלפיהם, טרם בוצע קיזוז. המבקשת טוענת כי הגשת השטר לביצוע נעשתה בחוסר תום לב, כאמצעי לחץ של המשיבים עליה לפנות את הדירה לפני תום מועד תקופת השכירות שנקבעה בחוזה, וזאת בשל סירובה לשלם דמי שכירות גבוהים יותר מאלה שנקבעו בחוזה. כן טוענת המבקשת כי בגין עובדות אלה, כבר נפתחה תובענה בבימ"ש השלום בת"א (ת.א. 52270/08).
  1. למבקשת טענות טובות נגד השטר. שטר בטחון הינו שטר שנמשך על תנאי. המסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, "מסירה-על-תנאי" וזכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו (כגון על-ידי סיחור או תביעה לפירעונו) קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה (ע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3) 830, 833). הווה אומר, הנתבע רשאי לטעון ולהוכיח, כולל בראיות בע"פ, שחיובו תלוי במילוי תנאי שלא קוים (או שטרם קוים), ולעניין זה השטר הוא ככל חוזה שבו רשאי הנתבע לטעון כי התחייבות מסוימת שלו מותנית בקרות אירוע כלשהו, ואם זה לא התקיים, הרי הוא משוחרר מקיום ההתחייבות (ש' לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה), 2007, ע' 310-311).

מעבר לכך, המבקשת והמשיבים הם צדדים קרובים לשטר. בין צדדים קרובים דינו של השטר כדין חוזה, ולפיכך, כל טענת הגנה העומדת למבקשת כנגד חבות על פי החוזה, עומדת לה גם כנגד חבות על פי השטר. אמנם, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך עם זאת, קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד, ועל כן, רשאי עושה השטר להעלות כנגד הנפרע את הטענה שהסכום בו הוא חייב על פי עסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו - שאינה טובה כלפי אוחז כשורה - טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם" (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193).

גם טענת המבקשת לפיה היא זכאית לקיזוז מהמשיבים בגין כספים ששילמה במסגרת תקופת השכירות, עשויה לשמש לה הגנה טובה נגד השיק. זאת עפ"י ההלכה שנפסקה בפרשת "מפעלי ייצור והוצאה", לפיה דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. באותה פרשה פסק כב' הנשיא ברק שכאשר מדובר בצדדים קרובים, אזי, אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב, ומושך השטר או עושהו רשאים לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים להם בגין הפרת עסקת היסוד, ולעומת זאת, אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עסקה אחת", הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב (רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה, פ"ד נג(2), 274; ש' לרנר, דיני שטרות (מהדורה שנייה), 2007, ע' 308-309).

  1. אמנם המבקשת טרם הוכיחה את טענותיה, אלא שבשלב זה די במה שפירטה בתצהירה ובמסמככים שצירפה אליו. בשלב הדיון בהתנגדות אין מקום לבחון האם וכיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו, ואין לשקול שאלות של מהימנות. אם הראה המבקש הגנה לכאורה שבה יוכל להתגונן מפני התביעה, ואפילו דחוקה היא, ייטה בית המשפט לקבל את ההתנגדות. כל עוד לא נתברר לביהמ"ש שמדובר בהגנת בדים התלויה על בלימה, השאלה היחידה שעליו לבחון היא האם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני התביעה (ראו, למשל: ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321; ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד ל"ו(3) 518, 521; כן ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 1995, ע' 676, ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שמינית), 2006, ע'199-201 וא' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), 2007, ע' 385).
  1. אשר על כן, אני מקבל את ההתנגדות, באופן שהתצהיר יהווה כתב הגנה.
  1. התובענה תתברר בהליך של סדר דין מהיר ועל הצדדים לפעול בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המשיבים (התובעים) יגישו תצהיר ערוך לפי טופס 17א, רשימת מסמכים והעתקי המסמכים המצויים בידיהם, בתוך 30 ימים מהיום. אם לא יעשו כן, תימחק התובענה מחוסר מעש, ללא הודעה נוספת.

המבקשת (הנתבעת) תצרף לכתב ההגנה תצהיר ומסמכים כאמור בתקנות סד"א, בתוך 45 ימים מיום שיומצאו לה מסמכי המשיבים.

  1. להודיע לצדדים.

ניתנה היום י"ז באייר, תשס"ט (11 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

שמעון פיינברג, שופט

סגן נשיא