ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין 'אורלינסקי מישל נגד "שירביט" חב :

7


בתי המשפט

בית משפט השלום אשקלון

א 1890/07

בפני:

כבוד הרשמת עפרה גיא

תאריך:

12/05/2009

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33


בעניין:

אורלינסקי מישל

ע"י ב"כ עו"ד

דדון משה

התובע

נ ג ד

שירביט "חב' לביטוח בע"מ"

ע"י ב"כ עו"ד

טבצניק

הנתבעת

פסק דין

עניינו של תיק זה בתביעה כספית אשר התבררה בסדר דין מהיר.

המדובר בתאונת דרכים מיום 18.7.07, בין רכבו של התובע שמספרו 6020657, לבין רכבה של צד ג', שמספרו 9816050, אשר בוטח אצל הנתבעת בביטוח מקיף.

הצדדים הסמיכו אותי לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי עיקר התאונה רובצת על פתחה של הנהגת המבוטחת מטעם הנתבעת, בשים לב לכך, שלא עצרה בתמרור "האט ותן זכות קדימה", ולא הבחינה בתובע.

הנתבעת אף הכירה באחריותה בגין התאונה, ואף פיצתה את התובע ושילמה לו סך של 31,975 שקלים, אולם קיזזה מכלל הנזק והפחיתה בתשלום סך של 3,290 שקלים בגין 3.5% ירידת ערך, וסך של 7,994 שקלים בגין 20% אחריות תורמת של התובע.

לטענתה, יש לקזז הנזקים בגין רשלנותו של התובע, אשר נכנס עם רכבו בצומת לא פנוי, ופגע בנהגת הנתבעת.

הנהגים נחקרו בפניי, ומהחקירה עולה, כי אכן התובע נכנס עם רכבו לצומת בעת שנהגת הנתבעת כבר הייתה בצומת, אולם מעת שהוטלה על נהגת הנתבעת האחריות לקרות התאונה, מאחר ולא האטה ולא עצרה בטרם כניסתה לצומת, הרי שבכדי לבסס אשם תורם כנגד התובע, היה על הנתבעת להוכיח מהו מרחק הבלימה וזמן הבלימה מרגע שהתובע הבחין בנהגת הנתבעת.

מן החקירות עולה, כי מדובר בשבריר שניות, והגם שהתובע לא הסיט את רכבו ואף לא בלם, אין בכך בכדי להצביע על רשלנות תורמת, וספק אם היה ביכולתו לעשות כן, לנוכח פרק הזמן המצומצם שעמד לרשותו, ובהעדר כל ראייה לזמן ומרחק הבלימה, אין לייחס לתובע כל רשלנות תורמת והאשם בגין התאונה רובץ לפתחה של נהגת הנתבעת בלבד.

אומנם, טענה הנתבעת בסיכומיה, כי לא הוצג דבר ביטוחי לרכב, אולם התובע הציג לפניי דו"ח ביטוחי לרכב מיום 1.12.05, ועד למועד התאונה ולפיו לא היו כל תביעות רכוש ברכב בשנים הללו ודי בכך.

באם היו לנתבעת טענות כנגד העבר הביטוחי של הרכב, הרי שהיה עליה לטעון בעניין מבעוד מועד, ולהודיע על כך בהצעת הפיצוי שהועברה לתובע ומשלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה, ואין לקבל טענה זו.

אשר על כן אני קובעת כדלקמן:

1. הנתבעת תפצה את התובע בסך של 3,290 שקלים, בגין הפרשי ירידת ערך.

2. הנתבעת תפצה את התובע בסך של 7,994 שקלים, בגין נזקי התאונה.

3. תביעת התובע בגין ימי עמידה ועוגמת נפש לא פורטה ולא הוכחה ולכן נדחית.

4. הסכומים ישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום 18.7.07 ועד ליום התשלום בפועל.

5. הנתבעת תישא בהוצאות המשפט כל הוצאה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הוצאתה ועד ליום התשלום בפועל.

6. הנתבעת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך של 1,600 שקלים + מע"מ כחוק.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

עפרה גיא, רשמת

001890/07א 135 עדי ברגר