ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פישר נגד ויצ`יסלב :

44


בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

א 001997/04

בתיק עיקרי: 001997/

בפני:

כב' השופטת מיכל וולפסון

תאריך:

12/05/2009

בעניין:

פישר ודים

התובע

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד הראל גיל

נ ג ד

ויצ`יסלב ניקולייב

הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד ברזילי מזל

פסק דין

1. בפני תביעה ותביעה שכנגד בהקשר לאותה מסכת עובדתית. התובע בתיק העיקרי, הנתבע בתביעה שכנגד (להלן: "התובע") הזמין מהנתבע בתיק העיקרי, התובע שכנגד (להלן: "הנתבע"), שרותי קבלנות של שיפוץ בדירה שרכש. הנתבע, מבצע השיפוץ, הגיש תביעה שכנגד, נגד התובע, לשלם לו את יתרת החוב כלפיו בגין ביצוע אותו שיפוץ. התביעה בתיק העיקרי היא על סך של 49,360 ₪ לתשלום עבור תיקון ליקויי הבניה לרבות פיקוח הנדסי ומע"מ. הסכום מורכב מסך של 31,360 ₪, על הליקויים, שכירת דירה חלופית בסך של 9,000 ₪ בעת ביצוע התיקונים, עגמת נפש בסך של 8,000 ₪ ועלות חוו"ד המומחה, בסך של 1,000 ₪. התביעה שכנגד היא על סך של 8,826 ₪ כולל מע"מ, הפרש העובדות שבוצעו בפועל ולא שולמו, לאחר ניכוי תשלום בסך של 885 ₪, כולל מע"מ.

על פי כתב התביעה בתיק העיקרי העסקה לביצוע השיפוץ הועמדה על 12,000 ₪. תוכן העבודות הם כמפורט בהזמנת עבודה מיום 23.12.02 (הזמנת העבודה מס' 0007, מוצג (נ/1) וכן עבודות נוספות.

2. התביעה בתיק העיקרי נסמכת על חוו"ד מומחה אשר הוזמנה לגבי ליקויים בדירה ללא התאמה להזמנת העבודה (מוצג נ/1). חוות הדעת היא המשך לחוות דעת שהוזמנה מספר שנים קודם לכן לפני השיפוץ (עמ' 9 לפרוטוקול). לטענת ב"כ הנתבע המומחה שדרג חוו"ד הקודמת את השיפוץ. בנוסף נטען כי הנתבע לא היה יכול לחלוק על חווה"ד כי הדירה נמכרה לפני שכתב התביעה הוגש. כמו כן נטען כי מחמת חלוף הזמן בין הפסקת העבודות ע"י הנתבע לבין הזמנת המומחה, לא היה בידי המומחה לדעת האם הוא בודק את העבודות שנעשו ע"י הנתבע או שמא עבודות שבוצעו ע"י משפצים שנכנסו לדירה לאחר מכן. באת כוח הנתבע גם טוענת כי לא יתכן כי על עבודה בהיקף של 12,000 ₪ תוגש תביעה לתיקונים בסכום העולה על 30,000 ₪.

3. בסיכומיה טוענת באת כוח התובע כי התובע פינה את הדירה בסוף חודש דצמבר 2005, חצי שנה אחרי הגשת כתב ההגנה והיה בידי הנתבע להגיש חוו"ד נגדית. כמו כן נטען כי התובע הפסיד בעת המכירה סך של 68,000 ₪ בגין הליקויים בדירה. לטענה זו אין ביסוס ראייתי, ואינו מהווה חלק מעילת התביעה. באת כוח התובע טוענת בסיכומיה כי הנתבע יצר נזקים שנישומו ע"י המומחה וחוות הדעת אינה מקיפה ליקויים אחרים בדירה.

בראש פרק זה טוענת עו"ד מנשרוב, באת כוח התובע, בסיכומיה, כי הנתבע הזיק לדירת התובע מחמת הטעמים הבאים:

(1)הוא ביצע עבודה לקויה ו/או פעל בניגוד לת"י; ו/או

(2)הוא לא הקטין את נזקיו; ו/או

(3)התרשל ; ו/או

(4)פעל ברמה, מקצועית שאינה סבירה; ו/או

(5) לא נקט במיומנות במשלח ידו; ו/או

(6)גרם לפליטת ריחות מפתחי הביוב ; ו/או

(7)גרם לנזילות מעבודות האינסטלציה; ו/או

(8)התקין ברז מים באופן לקוי; ו/או

(9) השאיר צינורות מים, חשמל וניקוז חשופים; ו/או

(10)התקין קירות גבס בהעדר פילוס או ללא אסטטיקה; ו/או

(11)ביצע חיבור לקוי של דוד חשמל; ו/או

(12)ביצע התקנה לא תקינה של הצנרת; ו/אן

(13) ביצע עבודה רשלנית; ו/או

(14)לא עמד בלוח הזמנים החוזי;

(15)העבודה לא היתה איכותית כמובטח ו/או רשלנית שגרמה נזקים לתובע.

כמו כן נטען כי התובע הפר חובות חקוקות: את חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973; חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1971; חוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981; הפקנ"ז ; תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970; חוק המכר (דירות), התשל"ג – 1973; הוראות למתקני תברואה (חל"ת), התשמ"א – 1970; חוק החשמל, התשי"ד – 1954 והתקן הישראלי.

4. הזמנת העבודה מיום 23.12.02 על סך של 12,000 ₪ "לפני מע"מ" היא על ביצוע העבודות הבאות (מוצג נ/ 1):

(1) סגירת פתחים בין המטבח ומרפסת השירות;

(2) סגירת פינת אוכל לצורך אמבטיה ושירותים;

(3) פירוק אמבטיה ושירותים והעברתם לחדר החדש עם נקודות מים וביוב;

(4) תיקוני צבע קירות;

(5) העברת דוד שמש לחוץ.

המומחה מצא את הליקויים הבאים:

(א) פליטת ריחות ביוב בחדר השירותים החדש;

(ב) נזילות מהאינסטלציה מתחת לריצוף;

(ג) חיבור לקוי של דוד השמש;

(ד) צינור ניקוז של מכונת הכביסה לא חובר לצינור הדלוחים. בוצע צנור שפיכה חופשית למרפסת וצנור סתום;

(ה) ברז מים מותקן צמוד לריצוף;

(ו) חיבור המים בצנור שחור ללא הגנה.

המומחה העריך את תיקון האינסטלציה בסך של 3,000 ₪ וכן ייבוש המצע ותיקון הריצוף והשלמת חגורת בטון בסכום של 20,000 ₪ (לפי 86 מ"ר X 250 ₪). קירות הגבס בוצעו בחוסר פילוס ויש להחליפם בעלות של 1,200 ₪. חיבור החשמל של הדוד לקוי. הליקוי תוקן ע"י הדיירים והמומחה המליץ על פיצוי של 200 ₪. סך הכל הליקויים הועמדו על 24,400 ₪ בצירוף פיקוח הנדסי של 2,400 ₪. ומע"מ כדין מגיע הנזק ל- 31,360 ₪.

אחריות לליקוי בניה

5. העבודות שהוזמנו מהנתבע, לשיטתו, כללו עבודות אינסטלציה וחשמל וכן עבודות הנדסיות. הנתבע הודה כי אינו מהנדס בניה או חשמלאי מוסמך (עמ' 34, 35 לפרוטוקול) אך העבודות שהוא מודה שהוזמנו ממנו ובוצעו על ידו כוללים תחומים אלה (הזמנת העבודה מוצג נ/ 1, עמ' 34 – 35 לפרוטוקול). הנתבע הודה כי אצל התובע ביצע לראשונה עבודות אינסטלציה (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורה 12) . את התמקצעותו הוא החל בעבודות גבס (עמ' 35 לפרוטוקול). העבודות שהוזמנו, לפי גרסת הנתבע כללו פירוק חדר אמבטיה והעברתו למקום אחר בדירה שלא היה מתוכנן מלכתחילה להיות חדר אמבטיה. עיקר הנזק בדירת התובע נגרם מנזילות במערכת האינסטלציה שגרמו לרטיבות במצע החול מתחת לריצוף. המומחה העריך את תיקון הייבוש והריצוף מחדש ב- 20,000 ₪ לפני מע"מ כולל בפיקוח הנדסי.

באת כוח הנתבע ניסתה להראות כי הנתבע אינו אחראי לאותה רטיבות וכי יתכן שזה ליקוי שהיה בדירה לפני ביצוע העבודות ע"י הנתבע. בבסיס טיעונה הנתונים שאינם במחלוקת כי הדירה סבלה מליקויי בניה קודמים שבהקשר אליהם המומחה מטעם התובע נתן בעבר חוו"ד שלא הוצגה בפני ביהמ"ש.

המומחה הסכים כי לפני השיפוץ הכין חוות דעת. הוא לא זכר אם בעיות איטום או רטיבות היו בין הליקויים הקודמים (עמ' 10 לפרוטוקול). התובע הזמין את המומחה כחצי שנה לאחר ביצוע העבודות ע"י הנתבע ולאחר שגם אחרים ביצעו עבודות בדירה כדי להשלים את העבודות שהנתבע לא סיים. הדירה נמכרה ולא ניתן לבדוק מה הסיבה לרטיבות.

התובע הוכיח כי הזמין מהנתבע עבודה של פירוק אמבטיה והעברתה למקום אחר בדירה ששם לא היתה מערכת אינסטלציה קודמת. הנתבע אינו חולק כי ביצע עבודה זו, כולל הנחת האמבטיה במקום החדש וכן אסלה (עמ' 34 –35 לפרוטוקול) וכן כי הוא פירק את האינסטלציה הישנה (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורה 20). הנתבע חלק על כך שביצע עבודות אינסטלציה (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורה 14) אך הוא זרק "סתם צינור שיהיה לו מים חמים" (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורה 4).

הנתבע הודה כי אינו אינסטלטור. התובע הרים את נטל הבאת הראיות והראה כי הנתבע ביצע עבודות שכלול עבודות אינסטלציה מסוימות, וכי מתחת לריצוף נוצרה רטיבות. די בכך כדי להעביר את נטל הבאת הראיות על הנתבע להראות כי לא התרשל. הנתבע הודה כי התובע היה הראשון שאצלו הוא ביצע עבודות אינסטלציה. הנתבע הסכים כי עשה עבודות של פירוק אינסטלציה והעברת אמבטיה. המומחה מצא רטיבות במצע החול. התובע הרים את נטל השכנוע להראות כי הנתבע ביצע עבודות אינסטלציה ללא מיומנות ולא כבעל מקצוע סביר. התובע הרים את נטל השכנוע והוכיח כי היה על הנתבע לצפות לאפשרות כי ביצוע עבודות אינסטלציה ללא מיומנות יכולות לגרור דליפות לתוך מצע החול מתחת לריצוף. הנתבע חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע. התובע הוכיח כי נגרם לו נזק בראש נזק זה. על כן התובע הוכיח כי הנתבע התרשל בעת ביצוע עבודות העתקת האמבטיה וכתוצאה מכך נגרם לו נזק. לכן אני דוחה את האפשרות שהמקור לרטיבות אינו במעשי הנתבע.

6. ליקוי בניה נוספים מפורטים בכתב התביעה ובחוות הדעת של המומחה. ההוכחה היחידה מעבר לעדות בעל פה לעסקה בין התובע והנתבע היא הזמנת העבודה (מוצג נ/ 1) ועבודות נוספות שסוכמו תוך כדי העבודה. התביעה בתיק העיקרי היא לתיקון ליקויים של עבודות שבוצעו בפועל. ע"פ מוצג נ/ 1 הוזמנו עבודות גבס של סגירת פתחים בין המטבח ומרפסת השירות; סגירת פינת אוכל. עבודות אינסטלציה כולל פירוק אמבטיה ושירותים, והעברתם לחדר חדש עם נקודות מים וביוב. העברת דוד שמש וכן תיקונים של צבע.

התובע טוען כי בנוסף הוא סיכם עם התובע בניית חדר במקום מרפסת שירות כולל הנחת ריצוף ויציקת משטח בטון למחסן במרפסת. בניית מחסן שאליו היה צריך להעביר את דוד השמש ומכאן גם ליצור נקודות חדשות למים וחשמל (סעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית, סומן ת/ 2).

הצדדים אינם חולקים כי הנתבע לא ביצע את כל העבודות שהוזמנו ע"פ מוצג נ/1 ובע"פ אלא עזב בשלב מסוים. על פי חוות הדעת של המומחה קירות הגבס של האמבטיה בוצעו ללא פילוס, אך הם פורקו והותקנו מחדש בפילוס. בקיר הגבס בין הפרוזדור לחצי החדר נמצאו לוחות גבס אשר אינן שלמות עם חיתוכים ותיקונים בשפכטל.

התובע לא הוכיח את עלות פירוק ותיקון מחדש של קירות הגבס בפועל. לפי עדותו כל מיני גורמים עלומים כולל חברים סייעו בידו ואח"כ בעת מכירת הדירה הופחת שווי התיקונים הנדרשים ממחיר הדירה. התובע לא תיקן את כתב התביעה לאחר מכירת הדירה ולא הביא ראיות, מעבר לגרסתו בע"פ בחקירה חוזרת, לשווי ההפסד שלו בראש נזק זה, למעט חוו"ד המומחה.

המומחה מציין בחוות דעתו כי בעת העתקת דוד החשמל בוצע במקום חיבור חשמל לקוי שתוקן ע"י אחד הדיירים והוא העריך את שווי התיקון ב- 200 ₪. התובע לא הביא ראיות שנדרש לשלם לאותו דייר סכום כלשהו והוא גם לא הוכיח שהוא שילם לנתבע את מלוא הסכום המוסכם עבור העברת דוד השמש החוצה. בהזמנת העבודה, מוצג נ/ 1 , אין מחירים לכל עבודה בנפרד. בתשתית הראייתית לא נמצאה ראיה לשווי רכיב זה בעבודת העתקת הדוד. המומחה הודה כי בראש נזק זה לגבי העלות הוא חי מפי התובע. הנתבע הודה שביצע "משהו זמני" (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורה 8).

התובע אפוא הוכיח שבעבודה של העתקת דוד השמש היה ליקוי בחיבור חשמל זמני, ושווי התיקון הוא על פי עדותו בלבד.

המומחה מצא ליקויים, מעבר לנזילות, בהקשר לעבודות האינסטלציה כדלקמן: פליטת ריחות ביוב בחדר האמבטיה החדש; נדרש לחבר את צינור הניקוז של מכונת הכביסה; הותקן ברז מים במקום לא שימושי, בצמוד לריצוף. חיבור המים נעשה בצינור שחור ללא הגנה - הכוונה לאספקת מים למכונת כביסה (תמונה 3). המומחה קבע כי שווי תיקון הליקויים בתחום האינסטלציה הוא 3,000 ₪.

התובע הוכיח כי יש קשר בין פליטת ריחות הביוב בחדר האמבטיה החדשה לבין העבודות שביצע הנתבע, שכן הנתבע הודה שפירק את צנרת הביוב הישנה והניח חדשה (עמ' 35 לפרוטוקול). המומחה לא אבחן בתמחור בין העלות של תיקון הנזילות לבין יתר עלויות תיקוני האינסטלציה, ובכלל זה טיפול באותם ריחות. הנתבע לא הסכים כי ביצע עבודות במרפסת. המומחה העיד שהוזמן לחוות דעתו על ליקויים אך לא היו בידו אסמכתאות מי ביצע את העבודות בפועל (עמ' 9 לפרוטוקול). המומחה העיד שהוזמן לבדוק גם את העבודות במרפסת השירות והליקויים בהקשר לצינור הניקוז, ברז המים והצינור הגלוי הם שם (עמ' 13-15 לפרוטוקול; עמ' 26 לפרוטוקול; תמונות 4 ו- 5).

לאחר ששקלתי את כל הראיות ואת נטל השכנוע, לא השתכנעתי מעל 50% כי העבודות נשוא ליקויי האינסטלציה, למעט ריחות ונזילות מצנרת הביוב, בוצעו ע"י הנתבע.

העולה מהמקובץ הוא כי התובע הוכיח שהנתבע גרם לו נזק של רטיבות מתחת לריצוף המחייבת הרמת הריצוף, ייבוש מצע החול והנחת הריצוף מחדש; הוא הוכיח כי הנתבע בנה לו קירות גבס עם ליקויים; עשה חיבור זמני לדוד חשמל שהועבר ממקום למקום; וכי מנקודת הביוב בחדר האמבטיה החדש יש ריחות.

הנזק

7. התובע מבסס את תביעתו על חוות דעת המומחה. המומחה כימת את עבודות הריצוף ככוללות פירוק ריצוף, החלפת מצע החול, ריצוף מחדש, יציקת חגורת בטון בסיום הריצוף, סך הכל 20,000 ₪.

החגורה החסרה מופיעה בתמונה מס' 1 . תמונה 1 שייכת למחסן (עמ' 26 לפרוטוקול). לפי עדותו של התובע, מדובר על מרפסות שרות שהוארכה (עמ' 26 לפרוטוקול). עבודה זו מופיעה בסעיפים 3.4 ו- 3.5 לתצהיר עדותו הראשית של התובע כדלקמן: "3.4 בניית חדר נוסף במקום מרפסת שירות כולל הנחת ריצוף, יציקת משטח בטון למחסן במרפסת. 3.5 בניית מחסן כולל העברת הדו"ש ויצירת נקודות חשמל ומים". על כך חלק הנתבע בתצהירו (סעיף 4 לתצהירו). הנתבע הסביר כי התובע ביקש ממנו לבצע עבודות אלה אך הם לא בוצעו על ידו מפאת אי תשלום (סעיף 4 לתצהירו). אין מחלוקת כי הנתבע לא סיים לבצע את העבודות שהוזמנו (כמוצג נ/ 1) ויתרת עבודות הנוספות, מחמת אי תשלום מלוא הסכום המוסכם וכי עזב את העבודה לפני השלמה (עמ' 31 לפרוטוקול מול שורה 20 , עמ' 36 לפרוטוקול מול שורה

11). הנתבע הודה בחקירה נגדית כי: "עשיתי לו מה שביקש במרפסת שירות..." (עמ' 31 לפרוטוקול מול שורה 24). על כך לא היתה הבהרה בחקירה חוזרת. יחד עם זאת הנתבע עמד על כך שהוא לא יצא למרפסת (עמ' 35 לפרוטוקול מול שורה 2).

המומחה כימת את תיקוני האינסטלציה בכללותם ב- 3,000 ₪ ללא אבחון בין עלות גלוי קו הביוב כדי לאתר את מקור הנזילה וכן תיקון ליקוי פליטת הריחות לבין יתר הליקויים שלכאורה הם יותר קלים. אין מחלוקת כי תוך כדי ניהול התיק הדירה נמכרה. למעט חוו"ד המומחה אין אסמכתא להפחתת מחיר הדירה בגין הליקויים הקיימים. הסכום שנקב התובע בחקירה חוזרת ערטילאי.

לאחר ששקלתי את הראיות שהונחו בפני ולאור העובדה שהדירה נמכרה ולא הוכח ההפסד בפועל מעבר לראיות לעיל, ובשים לב לשווי העבודות שהוזמנו, ובוצעו, ואחוז הליקויים, אני מעמידה את הפסדו של התובע לפי אמדנא דדיינא בסך של 6,500 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

התביעה שכנגד

8. הנתבע הגיש תביעה שכנגד כי לטענתו לא שולם לו הסכום המוסכם לפי מוצג נ/ 1. הנתבע לא הציג גרסה לשווי העבודות הנוספות שעשה. לפי גרסתו התובע שילם לו סכום אחד בלבד של 750 ₪ בצירוף מע"מ. גרסת התובע היא שהוא שילם לנתבע כ-5,500 ₪ (סעיף 7 לתצהירו), בשני תשלומים. האחד של כ-2,500 ₪ והשני של 3,000 ₪. הסכום הראשון היה עבור חומרים והסכום השני היה ע"ח עבודה. התובע לא קיבל מסמך המאשר זאת.

גרסת הנתבע כי קיבל רק 750 ₪, בהתחשב בהיקף העבודה שכן ביצע כולל חומרים, אינה אמינה. גרסת התובע כי הוא הלך עם הנתבע לחנות ושילם שם עבור חומרים, מתוך המקדמה של 2,500 ₪ אמינה יותר שכן התרשמתי מהראיות כי לנתבע לא הייתה יכולת כלכלית לשלם מכיסו עבור החומרים. כי הוא טען שהוא עזב את העבודה כי התובע לא הסכים לשלם לו על חשבון למרות היקף העבודות שהוא ביצע (עמ' 34 לפרוטוקול מול שורה 8). מסקנה זו מתחזקת מגירסתו של התובע כי הנתבע ביצע את כל העבודות, עם ליקויים, או חלק מהעבודות, או כמעט כלום, או עבד שבוע והביא עוד עובד (עמ' 20, 27 ו-28 לפרוטוקול).

כלומר, שלפי רוב הגרסאות הנתבע ביצע עבודות בהיקף לא מבוטל, ואינני מאמינה לו שהוא מימן את החומרים מכיסו.

באשר לתשלום הנוסף – התובע העיד כי שילם עוד 3,000 ₪ על חשבון, גרסה שכאמור הנתבע חולק עליה. לאחר ששמעתי את התובע והנתבע והתרשמתי מהיקף העבודה שכן בוצעה, אני מאמינה לתובע כי שילם סכום זה והמחלוקת עם הנתבע קמה כי התובע לא שילם יותר. לכן הנתבע עזב.

לאור גרסאות הסותרות של התובע בעמ' 20, 27 ו-28 לפרוטוקול, השתכנעתי כי הנתבע ביצע את העבודות נשוא מוצג נ/1, ועבודות נוספות ואינני מקבלת שהוא עשכן כן לאחר תשלום של 750 ₪. אני גם לא מקבלת כי עלות החומרים היתה 750 ₪ בלבד כי מדובר גם בריצוף וקרמיקות.

גרסת התובע היא שהוא סיכם עם הנתבע עבודות בסכום של 12,000 ₪ (עמ' 26 לפרוטוקול) כאשר הנתבע ישא בעלות החומרים. גרסת התובע לגבי העבודות לביצוע אינה מוגדרת. לפי שיטתו הוא הראה לתובע את דרישותיו ובין היתר העבודות נשוא סעיף 3 לתצהירו. גרסת הנתבע היא שהצדדים סיכמו על העבודות נשוא מוצג נ/1 ותוך כדי ביצוע העבודות סוכמו בע"פ עוד עבודות. התובע הגיש חוו"ד מומחה על העבודות שבוצעו בפועל אשר חורגות בחלקם מהעבודות מוצג נ/ 1. השתכנעתי כי הנתבע תמחר ב- 12,000 ₪ את העבודות נשוא מוצג נ/ 1, אשר בוצעו על ידו לא בשלמות, כעולה מהודאתו, אך ביצע גם עבודות נוספות, שלהם אין תמחור ואשר לגבי חלקן יש לצדדים מחלוקת האם הם בוצעו או לא בוצעו על ידו.

התביעה הוגשה לפני מכירת הדירה בסדר דין מהיר והיה בידי הנתבע לעמוד על מתן אפשרות למומחה מטעמו להיכנס לדירה לכמת הן את שווי העבודות שביצע, מעבר להסכם והן לבחון את טענת התובע לליקויי בניה. הנתבע לא עתר לכך.

התובע אמנם טוען לליקויים בעבודות אך השתכנעתי כי עבודות בוצעו בהיקף העולה על התמחור הראשון. גם אם הנתבע גרם נזקים וגם אם הוא הפר את החוזה מבחינת לוח הזמנים, או בגלל אי סיום העבודה, או בגלל ביצוע ליקויים, הוא זכאי לשכרו לאחר הפחתת הפיצוי המגיע לתובע (סעיף 4 (ג) לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד – 1974).

לאור האמור לעיל הנתבע שכנגד הוכיח את זכותו ל- 12,000 ₪ פחות 5,500 ₪, סה"כ: 6,500 ₪ נכון למועד ביצוע העסקה. מסכום זה יש להפחית את הנזקים שנגרמו לתובע כמפורט לעיל.

סוף דבר

9. הנתבע ישלם לתובע 6,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.10.04 ועד ליום התשלום המלא בפועל. התובע, כנתבע שכנגד, ישלם לנתבע כתובע שכנגד, סך של 6,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.10.04 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כל צד ישא באגרת ביהמ"ש בגין תביעתו. הנתבע ישא בשכר המומחה של התובע, בסך של 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה, 04.10.04 ועד ליום התשלום המלא בפועל. חייבתי את הנתבע בשכר המומחה של התובע כי התרשל ולקח על עצמו לבצע עבודה שלא היה מיומן בה וגרם נזק. אמנם, בפועל הוא לא קיבל כל תשלום עבור עבודתו, גם זו שלא היתה רשלנית, אולם יש בחיוב זה כדי להיות מסר כנגד רשלנות כזו שבו אדם לומד מקצוע בפרקטיקה ועל חשבון הלקוח התמים. כל צד ישא בהוצאותיו ובשכ"ט עורך דינו.

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי באר שבע.

מיכל וולפסון, שופטת

קלדנית: ב. סיגל