ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (אדרי תהילה נגד רביד אמירה )בתיק אדרי נגד רביד :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום אשדוד

בשא000858/07

בתיק עיקרי: א 000624/07

בפני:

כב' השופט חדש חיים-סגן נשיא

תאריך:

12/05/2009

בעניין:

אדרי תהילה (קטינה)

ע"י הוריה והאפוט' הטבעיים אדרי ברוך ואדרי מירב]

המבקשת

ע"י ב"כ עו"ד

עוז יעקב ואח'

נ ג ד

1 . רביד אמירה

2 . "מנורה" חב' לביטוח בע"מ

[הנתבעת 2 ע"י ב"כ עוה"ד ברנד]

3. רלו דוד

4. מטיילי אשדוד

5. "הכשרת הישוב" חב' לביטוח בע"מ

[הנתבעים 3 – 5 ע"י ב"כ עוה"ד אבי דויטש]

המשיבות

החלטה

א. מבוא

1. בפני בקשה למנות לתובעת מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטריה והאורתופדיה.

2. התובעת, קטינה, ילידת שנת 1994, נפגעה, לפי טענתה, בתאונת דרכים שארעה ביום 29/9/05 לאחר שנסעה ברכב הסעות שהחזיר אותה מביה"ס. לטענתה, עצר נהג ההסעות את הרכב. התובעת ירדה ממנו והחלה לחצות את הכביש לכיוון ביתה, כשלפתע הגיחה מכונית, עקפה את רכב ההסעות ופגעה בגופה של התובעת בעצמה (להלן: "התאונה").

3. יצויין, כי לטענת הנתבעות 1 ו – 2, שלב ירידתה של התובעת מרכב ההסעות לא הסתיים, שכן התובעת לא הגיעה למקום מבטחים והמבחן התחבורתי מתקיים ביחס לרכב ההסעות ויש לראות בתובעת כמשתמשת ברכב ההסעות בעת התאונה, או לחילופין, לראות בתאונה תאונה מעורבת. לפיכך, צורפו נתבעים 3 – 5 לתובענה.

3.1 בכך התייתר הצורך להידרש לטענתן המקדמית של הנתבעות 1 ו- 2 לעניין אותו צירוף.

ב. בקשה למינוי מומחה אורטופדי

1. לטענת התובעת, היא החלה לסבול מן הגב בעקבות התאונה ובחודש 7/06 אובחנה כסובלת מסקוליוזיס ניכרת לאורך העמ"ש בצורת S ונדרשה להתחיל מיידית בטיפול עם מחוך TLSO מדגם בוסטון.

1.1 בגין פגיעה זו בגבה, נדרשת היא להיות במעקב רפואי והיא ביצעה טיפולי פיזיותרפיה.

2. התובעת מאשרת, כי נהוג לחשוב שעקמת איננה תולדה של תאונה, אולם בד"כ היא אסימפטומטית ובמקרה דנן, לאור שיעורה הניכר והצורך בטיפול יוצא דופן ושימוש במחוך, היא קשורה לתאונה.

3. על כן, היא סבורה שיש צורך ומקום למינוי מומחה רפואי שיבדוק את הקשר בין אותה עקמת ניכרת ו/או הסימפטומים שהתפתחו בעקבותיה, לבין התאונה.

4. הנתבעות טוענות, כי התובעת החלימה לחלוטין מפגיעותיה, אם בכלל, ולא נותרה לה כל נכות בתחום האורטופדי.

4.1 לעניין מסמכי חדר המיון, הן מדגישות, כי בדיקותיה של התובעת היו תקינות לחלוטין ואובחנו רק שפשופים וכאבים באמה הימנית, ללא נפיחות או רגישות גרמית. התנועות במרפק הימני היו מלאות וגם האגן נמצא תקין.

4.2 גם בדיקתה הכירורגית של התובעת בחדר המיון הייתה תקינה לחלוטין והתובעת שוחררה, עוד באותו יום, מבית החולים.

5. אשר לעקמת, טוענות הנתבעות, כי התובעת סובלת ממנה עוד בטרם התאונה.

5.1 יתרה מכך, מתעודת חדר המיון עולה, כי התובעת לא נפגעה כלל, בתאונה, בעמ"ש וממילא אין קשר סיבתי בין הטענות, כאמור, לבין התאונה.

6. לעניין רשימת הביקורים במכון הפיזיותרפיה, טוענות הנתבעות, כי הוא לא נושא שם, אין פירוט בגין מה ניתנה ההפניה, לא צורף כרטיס טיפולים ולא בכדי.

7. לחילופין טוענות הנתבעות, כי התובעת לא הוכיחה רצף טיפולי מחודש דצמבר 2006 ועד היום והדברים מדברים בעד עצמם.

8. סבורני, כי בנושא זה הדין עם הנתבעות.

9. בהגינותו מציין ב"כ התובעת בכתב התביעה (הערה בסעיף 11), כי "גם אם נצא מנקודת הנחה כי העקמת ממנה סובלת התובעת לא נגרמה כולה עקב התאונה, קרוב לוודאי, כי התאונה גרמה להחמרה במצבה של התובעת (גולגולת דקה)". בסיכומיו הוא מסכים, כי מקובל לחשוב שעקמת איננה תולדה של תאונה, אולם לטעמו, כאמור, בשל חומרת התופעה והצורך בטיפול מיידי – יש לבדוק את הקשר בינה לבין התאונה.

10. אלא, שמעיון בתעודת חדר המיון, אליו הובהלה התובעת ביום התאונה, שצורפה כנספח א' לכתב התביעה, לא עולה כי היא נפגעה בעמוד השדרה או אף בגב:

10.1 בסעיף התלונות, נרשמו תלונותיה של התובעת בפני האחות הממיינת כדלהלן: "הייתה מעורבת בת.ד. כהולכת רגל. שוללת חבלת בטן, חזה וראש. נחבלה במרפק ימנית".

10.2 בבדיקתה ע"י אורטופד, נרשמה תלונתה העיקרית: "כאבים באמה ימין לאחר ת.ד. ...".

10.3 בסעיף הבדיקה הגופנית תועדו המימצאים כדלהלן:

"ללא איבוד הכרה, הקאות.

ראש – רפלקסים תקינים.

צוואר – תנועות מלאות ללא רגישות.

כוח גס, תחושה שמורים בגפיים.

תנועות בע.ש. גבי, מותני, שמורות ללא רגישות. אגן ללא רגישות. מתהלכת בכוחות עצמה.

אמה מימין – שפשוף באמה ימין פרוקסימלי ללא נפיחות, ללא רגישות גרמית.

תנועות במרפק ימין מלאות.

האגן תקין".

10.4 בבדיקה הכירורגית נמצאו, בין היתר, המימצאים הבאים:

"נחבלה ביד ימנית. שוללת חבלת ראש".

10.5 אין תלונה וכמובן אין ממצא הקשור בגב או בעמוד השדרה.

11. אולם, גם הייתה נטענת או מאובחנת פגיעה בגב או בעמוד השדרה, לא הוכיחה התובעת רצף טיפולי בתחום האורטופדי והאישורים שצורפו לכתב התביעה מסתיימים בשנת 2006.

11.1 אמנם לסיכומים צירף ב"כ התובעת (הגם ללא קבלת רשות) רשימת טיפולי פיזיותרפיה מחודש ינואר 2008, ובסיכומים טען (סעיף 4.ב.) כי בעקבות הפגיעה, התובעת נדרשת להיות במעקב רפואי וביצעה טיפולי פיזיותרפיה.

11.2 אלא, שעל רשימת טיפולי הפיזיותרפיה אין מצויין שם וגם אילו היה מצויין, אין כל הסבר בגין מה נמסרה ההפנייה לאותם טיפולים.

12. עוד בת.א. 1533/89 (צלטנר ו' (1)) נקבע ע"י כב' השופטת שטרסברג כהן, כי: "לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה. לא פעם התרעתי על כך שאין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן מבלי להשאיר סימנים. הנוהג לבקש מינוי מומחים בתחומים שונים על פי הפגיעות המצויינות בחדר המיון או בסיכום המחלה שקשה לעיתים לעמוד על מידת חומרתן, הינו מנהג נפסד. נראה לי כי הוא ננקט בין השאר תוך נסיון "לדוג" קביעות רפואיות ונכויות רפואיות רבות ככל האפשר...".

13. בענייננו, כאמור, אף לא אובחנה פגיעה בגב או בעמ"ש בחדר המיון.

14. בנסיבות אלה, אין מנוס מן המסקנה, כי התובעת לא הניחה תשתית ראויה אף לראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה בתחום האורטופדי ולקשר סיבתי בין נכות כזו לבין התאונה.

15. בנסיבות אלה, הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי – נדחית.

ב. הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי

1. שונים הדברים בכל הקשור לבקשת התובעת למנות לה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

2. התובעת מציינת, כי כבר ביום 17/11/05, דהיינו: פחות מחודשיים לאחר התאונה, אובחנה כסובלת מ- P.T.S.D (תסמונת פוסט טראומטית) והופנתה לפסיכולוג ופסיכיאטר.

2.1 בחודש 4/06, היא החלה בטיפול פסיכיאטרי אצל הד"ר רות קופרמן והחל מיום 21/6/06, היא החלה בטיפול תרופתי כמפורט במכתב הפסיכיאטרית.

2.2 בחודש 4/6 גם עברה איבחון פסיכולוגי אצל הפסיכולוגית פרלה רטיק.

2.3 בתאריך 28/3/08, החלה התובעת שוב בטיפול פסיכיאטרי אצל הפסיכיאטרית אירנה חייטוביץ, שגם היא איבחנה אצלה P.T.S.D.

3. לטענת התובעת, היא החלה לסבול מבעיות פוסט טראומטיות רק לאחר ובעקבות התאונה והיא דוחה את נסיונות הנתבעות להציגה, לטענתה, כ"ילדה עם קופת שרצים".

4. הנתבעות מבקשות לפסול מסמכים שצורפו לבקשה:

4.1 את מכתבה של הפסיכיאטרית הד"ר קופרמן מיום 21/6/06;

4.2 את טופס ההערכה לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי מיום 6/4/06 ומיום 5/4/06;

4.3 את המכתב מאת גורם לא ידוע, מיום 5/3/07;

4.4 דף דירוג התנהגות למורה;

4.5 ציורים המיוחסים לתובעת.

5. לטענת הנתבעים, המסמכים 4.1 – 4.3 אינם מסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי ומהווים חוות דעת במסווה של אישורים רפואיים.

5.1 מסמכים 4.4 ו- 4.5 אינם מסמכים רפואיים כלל.

6. בנסיבות אלה – טוענות הנתבעות – המסמכים דלעיל פסולים מלשמש כתמיכה בבקשה למינוי מומחים רפואיים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975
(להלן: "חוק הפלת"ד"), בשל העובדה שהם כוללים אבחנות, מסקנות ופרוגנוזות ומהווים חוות דעת אסורות.

7. לטענת הנתבעות, סבלה התובעת מבעיות פסיכיאטריות עוד טרם התאונה ואף הופנתה לפסיכולוג.

7.1 הנתבעות מפנות לאיבחונים דידקטיים שעברה התובעת בשנים 2002 ו- 2004, לממצאיהם ולדברי האם שציינה, שהיו לתובעת קשיים לימודיים שהיא מתמודדת עמם.

8. לטענתן, התובעת פנתה לראשונה לקבלת ייעוץ פסיכיאטרי, בחודש נובמבר 2005, אך בשל תלונות סובייקטיביות ולייעוץ מומחה בתחום הפסיכיאטר בחודש 4/06, 7 חודשים לאחר התאונה.

8.1 בנסיבות אלה, אין לקבל – לטעמן – כי תלונות התובעת בתחום הפסיכיאטרי מתייחסות לתאונה.

9. לחילופין, טוענות הנתבעות, כי התובעת לא צירפה לבקשתה תיעוד רפואי מרופא פסיכיאטר ו/או תיעוד בגין קבלת טיפול רפואי בתחום הפסיכיאטרי מחודש 7/05 עד חודש 3/06 וזאת במשך כ- 8 חודשים וגם המסמך הבודד מיום 5/3/07 מהווה חוות דעת במסווה של אישור רפואי.

10. על כן, לטעמן, אין גם ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

11. צודקות הנתבעות בטענתן, כי חלק מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה ושאליהם הפנתה התובעת בבקשה זו, הן בגדר חוות דעת רפואיות.

12. יחד עם זאת, עובדה היא, כי התובעת החלה בטיפול פסיכיאטרי (אצל הפסיכיאטרית הד"ר רות קופרמן), מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, בסמוך לאחר התאונה; החלה בהמשך גם בטיפול תרופתי; ובתיק הרפואי בתחום הפסיכיאטרי מטעם "מכבי שירותי בריאות", שאין חולק שניתן להסתמך עליו, מתועדים ביקורים של התובעת אצל הפסיכיאטרית ובין היתר, כתבה הד"ר קופרמן, במסגרת ממצאי בדיקות קליניות שערכה, כי מאז התאונה נסגרה התובעת ומסרבת לדבר על התאונה, מפחדת לחצות כביש, שינוי במצב רוח, פחד ותמונה של התאונה שחוזרים ועוד.

13. יתרה מכך, לכתב התביעה צורפו, בין היתר, הפניותיה של רופאת הילדים לייעוץ לפסיכולוג ולפסיכיאטר; מתוארים פחדים ממשיכים, התקפי בכי, איבוד בטחון עצמי וכן מתועדת עובדת היותה במעקב פסיכיאטר ופסיכולוגי – הכל לאחר תאונת הדרכים.

14. לטעמי, כבר המסמכים דלעיל מקימים לפחות ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטרי ולקשר בינה לבין התאונה.

15. אלא, שסבורני, שיש לראות גם במסמכים הרפואיים השנויים במחלוקת משום "ראשית ראיה" המצדיקה את מינוי המומחה, גם אם יש בהם סממנים של חוות דעת, וזאת מכל אחד ואחד מהנימוקים המפורטים להלן:

15.1 בתחום הנפשי, יותר מבכל תחום אחר, קו הגבול בין תיעוד טיפולי אותנטי לבין הבעת דעה שהיא בגדר חוות דעת, הוא מטושטש. כאמור ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פד"י מ"ט (4) 865, 874:

"אף שלעתים יש קושי בהפרדה בין מסמכים טיפוליים אותנטיים ובין הבעת דעה שהיא בגדר חוות דעת, אין לפסול מסמכים שבהם, בנוסף לקביעת הדיאגנוזה, מסיק הרופא את המסקנה הטיפולית המתאימה בעיניו, הגם שניתן לראות בה מעין חוות דעת. זה דרכו של טיפול, שלצורך קביעתו על הרופא לערוך את הבדיקות, להסיק את המסקנות הנראות לו, לגבש עמדה לגבי מהות המחלה ומידת הטיפול".

15.2 הגישה הליברלית הנהוגה בעניין מינוי מומחים רפואיים לפי החוק, מצדיקה, לטעמי, שלא להקפיד במקרי גבול בעניין קבילותם של מסמכים המוגשים כראשית ראיה.

15.3 כמו כן, לגילה הצעיר של התובעת מספר השלכות בנסיבות העניין, שאין להתעלם מהן. ראשית, מתקבל על הדעת שתאונת הדרכים בה הייתה מעורבת הקטינה השאירה עליה רושם חזק יותר עקב גילה הצעיר, וכן בהתחשב בכך שהיא נפגעה כהולכת רגל. שנית, נראה, לכאורה, שכתוצאה מן התאונה נעזרת התובעת במסגרת טיפולית פסיכיאטרית.

15.4 דעתי היא, כי במקרה זה, שבו קיים ספק אם המסמכים המצויינים לעיל מגיעים כדי חוות דעת, האסורה בהגשה, על רקע השיקולים לעיל, יפעל הספק לטובת התובעת המבקשת את מינוי המומחה.

16. אשר לטענת הנתבעות בדבר רצף טיפולים בעייתי, ייאמר, כי הפנייה לייעוץ פסיכיאטרי הייתה פחות מחודשיים ממועד התאונה (כאמור – כבר בחודש נובמבר 2005); כעבור כ- 5 חודשים החל הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטר וכחודשיים לאחר מכן, החל הטיפול התרופתי.

16.1 באשר למסמך מטעם הפסיכולוגים מיום 5/3/07, מדובר בביקור חוזר, בהמשך לביקור מחודש אפריל 2006 וכעולה ממנו הוא נערך עקב בעיות רגשיות, מתח, פחדים, מועקה ומצב רוח ירוד. לא ראיתי בו חוות דעת "במסווה של אישור רפואי" כטענת הנתבעות.

16.2 מכל מקום, לסיכומים צורפה (אמנם שלא ברשות, אך ללא התנגדות חד משמעית מטעם הנתבעות בסיכומיהן), הפניה מחודשת של רופאת המשפחה לייעוץ פסיכיאטרי, ביום 19/2/08 ותשובת היועצת הפסיכיאטרית, שוב מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, שאיבחנה שוב הפרעה פוסט טראומטית
ומתח בעקבות התאונה עם המלצות למעקב פעם בחודש.

17. גם אם הייתי מקבל את גישתן החשדנית של הנתבעות לגבי הפניות והטיפולים בתחום הנפשי משנת 2007 ו- 2008 – ואינני מקבלה – דומה שיפים למקרה זה דבריו של כב' השופט הנדל בבר"ע 651/02 (מחוזי באר שבע), עמר מרדכי נ' הפניקס הישראלי (נבו) כדלהלן:

"במקרה הגבולי מוטב למנות מומחה, מאשר לא למנותו, כאשר העול הכספי יוטל על הנבדק. חזקה על המומחה כי ייקח בחשבון, בין יתר שיקוליו, גם את מועד התאונה".

18. כפי שנאמר, הנה – "בהתקיים ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה, ימנע בית המשפט מלסגור את הדלת בפני הנפגע להוכחת נזקו מחמת אי מינוי מומחה. ראשית ראיה תבוא בסיכומי המחלה או במסמכים בדבר הטיפול הרפואי שקיבל הנפגע" (ראה בספרו של כב' השופט א. ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורת תש"ס – 1999, ס' 636 בעמ' 554).

19. ומתוך מגמת ביהמ"ש שלא לחסום דרכו של תובע להוכיח, נקבע לאחרונה ע"י כב' השופט הנדל, ברע"א 726/03 אילוז ויויאן נ' סהר חב' לביטוח בע"מ ואח', כי "גישת ביהמ"ש צריך שתהא ליברלית, ולצורך ראשית הראיה הדרושה – די בהבאת "ראיות מינימליות".

20. הנני ממנה, איפוא, לתובעת, כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, את הפרופ' רוברטו מסטר.

21. המומחה יגיש את חוות דעתו לבית המשפט, עם העתקים לב"כ הצדדים, עד ליום
30/6/09.

21.1 ב"כ הצדדים ימציאו למומחה כל חומר מותר להמצאה עד ליום 31/5/09.

22. בשלב זה, מאחר ומדובר בקטינה ובנסיבות המתוארות בבקשה, תישא הנתבעת מס' 2 בעלות שכרו של המומחה וככל שייקבע, כי לא נותרה לתובעת נכות בתחום הפסיכיאטרי כתוצאה מן התאונה, יופחת התשלום מן הפיצוי המגיע לתובעת.

23. מועד קדם המשפט נדחה, איפוא, ליום 15/7/09 בשעה 12:00.

23.1 מועד ההוכחות נותר על כנו וכך גם יתר מרכיבי ההחלטה מיום 22/12/08.

24. המזכירות תעביר החלטה זו למומחה, בצירוף הודעת מינוי כמקובל.

ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

חדש חיים - שופט

סגן נשיא

00858/07בשא139 איילה