ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משרד המסחר והתעשיה נגד א.ד. בתי :

1


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

פ 001236/08

פ 001238/08

פ 001239/08

12/05/2009

ע"י ב"כ עו"ד

מוחמד ספורי

המאשימה

נ ג ד

1. א.ד. בתי עץ (שבדיה) בע"מ

2. אורי דיוולד

ע"י ב"כ עו"ד

גיא יפרח

הנאשמים

גזר דין

1. במסגרת הכרעת דין מיום 21.4.09 הורשעו הנאשמים בעבירה בגין העסקת עובד זר, עבירה לפי סעיף 2 (א) (1) ו- (2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א – 1991 (להלן:"חוק עובדים זרים") בשלושת האישומים בגין ביקורות שנערכו בתאריכים: 24.5.07 (3 עובדים), 15.5.07 (2 עובדים) ו-4.6.07 (2 עובדים).

2. ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשמים 50% מהקנס המירבי, שלפי טענתו הינו 104,400 ₪ בגין כל עבירה וכן, להורות על הנאשמים להתחייב התחייבות כספית להימנע מלעבור עבירות על חוק עובדים זרים.

ב"כ הנאשמים ביקש להטיל על הנאשמים קנס בגובה הקנס המינהלי.

3. להלן עיקרי השיקולים המובאים בחשבון לעניין העונש:

א. העסקת עובדים זרים ללא היתר פוגעת בעובדים הישראליים, במיוחד בתקופות בהן שיעור האבטלה גבוה. העסקה ללא היתר פוגעת לא רק בעובדים הישראלים אלא גם בעובדים זרים עצמם, מאחר ולא קיים פיקוח על העסקתם בתנאי עבודה הוגנים ובתשלומי זכויות על פי דין.

כך, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה בע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' נפתלי ניסים פד"ע לח 145:

"מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים ללא היתר, בלי הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים".ו

ב. הנאשמים העסיקו עובדים זרים תאילנדים ולאחר מכן העסיקו תושבי הרשות הפלסטינאית, אף אלה ללא היתר כדין.

ג. שיקולים לקולא הם:

(1) הנאשמים הודו ובכך חסכו את ניהול המשפט.

(2) נאשמת מס' 1 שרוייה בקשיים כלכליים, כפי שעולה מן המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין ונאלצה לפטר עובדים, כאשר נאשם מס' 2 הינו מנהל אצל נאשמת מס' 1.

(3) לגרסת הנאשמים, לעובדים היה רשיון לעבוד בישראל, על אף שבשל תקלה לא היה היתר על שם הנאשמת.

ד. יש לבדוק את גובה הקנס המירבי על פי שיעורו ביום ביצוע העבירה (ראו סעיף 5 לחוק העונשין). הקנס הקבוע בסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים הוא בשיעור פי ארבע מהקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין, לגבי כל עובד שהועסק בניגוד לחוק.נ

4. בהתחשב בשיקולים שלעיל, אני גוזרת על הנאשמת 1 קנס בסך 85,000 ₪, ועל נאשם 2 קנס בסך 25,000 ₪, שהם יוכלו לשלמו בתשלומים חודשים, עד ל- 10 תשלומים, כשהתשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 10/6/09 והאחרים בתום כל חודש עוקב.

בנוסף, ובהתאם להוראות סעיף 72 לחוק העונשין, על הנאשמים להפקיד בבית הדין, עד ליום 10/6/09, התחייבות להימנע מעבירה לפי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים.ב

ההתחייבות תהא למשך שלוש שנים, עד ליום 10.6.2012.

ההתחייבות תהא על סך 40,000 ₪ לגבי כל עבירה על החוק כאמור, ולגבי כל עובד שבעניינו תועבר העבירה.

5. בהתאם להוראות סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, יש לקרוא את גזר הדין בפומבי. לפיכך, נקבע דיון להקראת גזר הדין לתאריך 12.5.09 שעה 10:00.

עם זאת, ב"כ הצדדים ביקשו כי גזר הדין יישלח להם בדואר. לכן, אני מורה על מזכירות בית הדין לשלוח לב"כ הצדדים את גזר הדין בדואר, ומבהירה כי הצדדים לא חייבים להתייצב בבית הדין לשם שמיעת גזר הדין.

6. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 45 ימים מקבלתו.

ניתן היום י"א באייר, תשס"ט (5 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

עידית איצקוביץ, שופטת

מירית