ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פיטחדזה משה נגד ספרינט מוטורס בע"מ :

1


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

עב 003115/08

בש"א 1937/08

בש"א 2085/08

לפני:

כבוד השופטת שדיאור שרה

נציג ציבור (מ) מר קליינר שמואל

נציג ציבור (ע) מר מחלב אליהו

12/05/2009

ע"י ב"כ עו"ד

מיכאל קידר

תובע

נ ג ד

ספרינט מוטורס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

דויטש בתיה

נתבעת

פסק דין

1. בפנינו בקשה לפיצול סעדים שהוגשה ע"י המבקש (להלן: "משה פיטחדזה" או "משה") ובה בקשתו להגיש תביעה חדשה נגד המשיבה (להלן: "ספרינט מוטורס בע"מ" או "ספרינט") (בש"א 1937/08). בבקשה מבוקש כי "ביה"ד הנכבד יתיר בקשה זו לפיצול סעדים כדי שהתובע יוכל לממש את זכותו לקבל שכר שלו בגין התקופה שמאז שכר העבודה האחרון ששולם לו, ועד מועד מתן פס"ד בתובענה שלפנינו".

2. בנוסף, בפני בית הדין תגובת ובקשת ספרינט מוטורס בע"מ (בש"א 2085/08) לסילוק על הסף שלהן של הבקשה לפיצול ובעיקר של תביעת משה כנגדה בתיק העיקרי עב 3115/08.

3. מצאנו כי יש לדון בשתי הבקשות ובטענות המועלות בהם יחד, שכן הצדדים נתנו דעתם בכתבי הטענות לכלל השאלות העולות בשתי הבקשות של שני הצדדים ועניינם הא בהא תליא. פסק דין זה מתייחס הן לבקשה לפיצול סעדים והן לבקשה לדחייה על הסף והוא ניתן בכל אחת מהבקשות בנפרד תוך דיון במכלול הסוגיות שחלקן חופפות.

4. משה הגיש את תביעתו ביום 22.10.08 כנגד ספרינט וכן בקשה לפיצול סעדים. העילה היא לתשלום הפרש שכר עבודה מחודש 7/04 ואילך ולפיצויי הלנת שכר עבודה.

5. ספרינט טוענת כי אין להיעתר לבקשה לפיצול סעדים וכי יש לסלק על הסף את תביעת משה כנגדה מאחר ובית הדין נדרש לדון ולהכריע בעניין אשר נדון בפסק דין שניתן על ידי בית דין זה ואשר ערעורי הצדדים עליו תלויים ועומדים בפני בית הדין הארצי. לפיכך, יש לטענתה לא רק לדחות את הבקשה לפיצול סעדים אלא בכלל לסלק על הסף את תביעת משה כנגדה בטענה של השתק עילה והשתק פלוגתא וכן בטענה של שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

6. משה התנגד לבקשת הסילוק בין היתר בטענה כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני וכי קמה לו הזכות לפיצול סעדים והגשת התביעה דוקא מכח פסק הדין שניתן בעניינו. עוד טען כי יש לברר את התביעה לגופה וליתן למשיב את האפשרות לקבל את הסכומים המגיעים לו מהמבקשת.

הכרעת הדין

1. נקדים ונאמר כי בתאריך 25.8.08 ניתן על ידי בית דין זה פסק דין (להלן: "פסק הדין") בעניינו של התובע בתיק 1410/05 בתביעה שהגיש ובה תבע את כל מרכיבי שכרו , מחצית בונוס, פיצויי פיטורים הלנתם וכן הודעה מוקדמת ופיצוי מיוחד.

2. בכתב התביעה נשוא הליך זה מבקש אותו תובע מאותה נתבעת סעדים זהים בגין אותה תקופת עבודה ועל סמך פסק הדין לדבריו. לטענתו זכותו לשכר מחודש יולי 2004 נובעת מהקביעה לכאורה כי לא חלה עליו חובת התייצבות ועל תקופה זו תובע שכר והלנה. (סע' 1.7,1.8 לתביעה בתיק זה).

כן טען כי זכאי לפיצול סעדים בנימוק נוסף שהערעור של ספרינט חולק על פיטוריו ולכן קמה לו מכח טיעונה זכות.

ספרינט טענה כי בערעור תבע תשלום עד ליום מתן פסק הדין בתיק הקודם ואילו בתביעה זו תובע עד ליום הגשת התביעה כך שגם בעניין זה יש בהתנהלות התובע אל מול ערכאות שונות כפילות וגם חוסר תום לב.

פיצול סעדים

3. שאלת פיצול הסעדים מעוגנת בתקנות.

בתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), נקבע כדלהלן:

"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.

(ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.

(ג) תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:

(1) התביעה קנטרנית או טורדנית;

(2) התביעה הוגשה שלא בתום לב;

(3) נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.

(ד) רשות כאמור בתקנת משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין". (דגש שלי ש.ש.)

אכן, לפי התקנה, הכלל הוא כי תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה.

עם זאת, העובדה שתובע לא תבע את מלוא הסעד אין פירושה כי לא יהיה זכאי לתבוע את יתרת הסעד, אלא עליו לפנות לבית הדין בבקשת רשות לעשות כן, ולבית הדין שמורה הזכות להתיר תביעת סעדים נוספים הנובעים מאותה עילה, אשר לא נתבעו בתובענה.

תכליתו של הכלל לפיו תובענה תכיל את מלוא הסעד לו זכאי התובע, היא כי הנתבע לא יוטרד מספר רב של פעמים בגין אותה עילה, מקום בו היה באפשרותו של התובע להגיש תביעה אחת הכוללת את כל הסעדים הנובעים מעילת התביעה – כך נקבע בפסק דינו של בית הדין הארצי, ב-ע"ע 300145/98 א. סוזי ו-76 אחרים נ' בטחון אזרחי, עבודה ארצי כרך לג(6), 25.

עם זאת, באותו פסק דין נקבע עוד, מפי השופטת ברק, כי:

"סדרי הדין נועדו לעזור לבית הדין ולצדדים להגיע לתוצאה נכונה וצודקת. הם מאזנים בין הזכויות של כל צד. על כל צד לעשות שימוש בסדרי הדין בתום לב. על תובע מוטלת החובה שלא להטריד את הנתבע שלא לצורך. על נתבע מוטלת החובה שלא לסכל את ניסיון התובעים לזכות בזכויות להם הם זכאים".

כן נאמר בפסק הדין כי תקנה 26 עצמה נותנת אינדיקציה לתכליתה ולסוג השיקולים שבית הדין ייקח בחשבון לעניין מתן הרשות לפיצול הסעדים.

4. מן הכלל אל הפרט, במקרה שלפנינו נראה כי כלל אין מקום לבקשה לפיצול סעדים שכן כל הסעדים נתבעו בתביעה הקודמת בפרוטרוט ובית הדין גם התייחס אליהם בפסק דינו. יתר על כן כפי שנפרט מטה גם הוגשו ראיות רבות מטעם הצדדים בסוגיה ונידונו. דהיינו לא מדובר במשהו אגבי אלא בעילה שנתבעה, נידונה והוכרעה לכן איננה באה בהגדרה שבתקנה לגבי מה שניתן להגיש לגביו פיצול סעדים ודין הבקשה להידחות.

סילוק על הסף

5. הפסיקה לעניין הפעלת הסמכות לסילוק תובענה על הסף בבתי המשפט בכלל ובבית הדין לעבודה בפרט, היא נוקשה ומחמירה, באופן שמחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בדלית ברירה, ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף:

"סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר".

(ראה: דב"ע מז/3-15 אפנר יצחק נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי,כרך כ(2), 242 ; בר"ע 1202/02 דניאלה אייזנברג נ' אור קוואל עבודה ארצי, כרך לג (73), 32).

6. עוד נפסק כי בבית הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ועדיף בירור לגופו של עניין (דב"ע מד/129-3 פרחיה אשר נ' מדינת ישראל פד"ע טז 375).

7. מחיקה על הסף הוא צעד קיצוני, ולכן "בית המשפט, בבואו למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג איפוא משנה זהירות, ודי באפשרות קלושה שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו, כדי שבית המשפט ימנע ממחיקת התביעה על הסף" ( ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד פ"ד נה (5), 826; ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124).

8. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו. במקרים המתאימים, יורה בית הדין על סילוק התביעה על הסף – חרף המגמה שהובאה לעיל.

כך למשל, כאשר תביעה מתבררת לגופה ומסתיימת בפסק דין מנומק הדן בטענות העובדתיות והמשפטיות של הצדדים ומכריע בהן, פסק הדין שותק, בדרך כלל, לגבי יכולתו של אדם לתבוע בעתיד תביעות נוספות לגבי זכויותיו הנוגעות ליחסי עבודתו.

במקרה כזה, כאשר מוגשת תביעה נוספת ומועלית טענת מעשה בית דין או השתק, בוחנת הפסיקה את פסק הדין המנומק באמצעות מבחן השתק העילה והשתק הפלוגתא וקובעת האם התובע, בתביעתו הקודמת, מיצה את זכויותיו ואת אפשרותו לתבוע תביעה חדשה. (ראה שן/2-13 נאצר עותמאן נ' חפציבה חברה לבניין בע"מ,פד"ע כב 191, נד/3-227 דורית מרגי נ' אוניברסיטת בן גוריון, פד"ע כרך כח (1), 138, פסקה 12, ראה נה/ 3-57 צבי לוסטמן נ' מפעלי גומי חיפה בע"מ, פד"ע כח 297, וכן ראה ע"ע 300416/97 עו"ד מרדכי ברקן נגד טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ, עבודה ארצי כרך לג (10), 28)

9. במקרה שלפנינו, מיצה התובע זכותו בכל היבט אפשרי בתיק 1410/05 (להלן: "ההליך הקודם") ובהליכי הביניים בהם נקט במסגרת ההליך הקודם. (בין היתר בש"א 16631/03, בש"א 16461/04). בכתב התביעה בהליך הקודם בסעיף 8.7.3 תבע בגין החודשים יולי 2004 עד 31.10.08 בדיוק כנתבע בתביעה בהליך שלפנינו.

נפנה לקביעתנו בבש"א 16461/05 בעיקר בסעיפים 6.4 ו-6.5 וכן לתוצאת ההליך הזמני אשר בית הדין הביע בהם את ההתרחשויות כפי שבאו בפניו ולאחריו נוהל ההליך העיקרי הקודם בו ניתנו לצדדים כל ההזדמנויות האפשריות להציג את ראיותיהם ולפרוש את יריעת טענותיהם, כן היו ישיבות רבות ומתיק ההליך ניתן לראות שב"כ התובע לא חסך כל פעולה אפשרית לייצוג מרשו ולהבאת ראיותיו בבקשות מבקשות שונות. נדגיש כי בהליך הקודם נתבע בדיוק גם אותו השכר נשוא אותה תקופה הנתבעת בהליך זה.

בסעיף 9 ו- 11 למחלוקות שפורטו בפסק הדין יש התייחסות מפורשת לשאלת הזכאות לשכר ממועד הפיטורים וכן בגין החודשים מרץ עד יוני 2004 וכן השאלה האם זכאי התובע לפיצוי בגין שכר עבודה מחודש יולי 2004 ועד ליום הגשת התביעה.

10. ברור איפא כי יש חפיפה מלאה בין העילה שנתבעה בהליך הקודם לבין זו הנתבעת בהליך שבפנינו, כאמור בין אותם צדדים ובגין אותן נסיבות בדיוק.

בית הדין קובע כי לעניין תקופת אי התייצבותו לעבודה "שני הצדדים לא פעלו בדרך נכונה...." דהיינו התובע עצמו חדל כעולה מפסק הדין. על פי עובדה 14 גם קיבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותה התקופה. מחדליו מפורטים בסעיפים 7, בעיקר בעמ' 6 ש' 25-27 לסעיף זה בפסק הדין. כך גם סעיפים 8-13 לפסק המדברים בעד עצמם ובין היתר לגבי אי מתן תפוקה כלשהי. יותר מכך ב- 1.5.04 הוחלפה בעלות בעסק. פסק הדין בסעיף 14 מתייחס לכך ולהודאת התובע בכך כלומר קויימו הוכחות בעילה זו. טענתו לזכאות לשכר נדחתה בסעיף 15 לפסק ובסעיפים 16 ואילך עולה כי לא שובץ כלל. ועולה מהפסק מפורשות כי תאריך סיום עבודתו לצורך תשלום פיצויי פיטורים הוא15.3.04.

בנוסף סעיף 26 לפסק הדין קובע בעניין התביעה שלפנינו קביעה מפורשת שמהווה מעשה בית דין לכל דבר ועניין. ובוודאי סעיף 27 לפסק הדין. וסעיף 28 סותם את הגולל על כל תשלום נוסף במסגרת היחסים ביניהם.

לא למותר לציין את קביעות בית הדין בסעיף 31 לפסק לגבי טענת ההלנה שאף היא נתבעת בפנינו.

11. לטעמנו פסק הדין וכל ההשתלשלות של ההליך שנתמצה בפסק הדין מהווים השתק עילה והשתק פלוגתא מובהקים.נביא מקצת מהפסיקה הענפה בנושא.


וכך נפסק בנדון:

"העקרון של השתק פלוגתא מבוסס על איזון בין זכות כל צד להתדיינות להשמיע את דבריו, לבין הרצון למנוע התדיינות כפולה באותו ענין בין הצדדים. על כן, הכלל הוא שהשתק פלוגתא חל רק כאשר הן הצדדים והן הענין הנדון זהים במשפט הקודם ובמשפט הנוכחי... יפעילו את העקרון של השתק פלוגתא אם מן הצדק לעשות כן, ואם אין נימוק מיוחד שיצדיק התדיינות נוספת בנושא. הדברים יפים פי כמה עת מדובר בענין הנדון בבית הדין לעבודה שבו נועדו כללי הדיון להביא להגשת הזכויות המהותיות של בעלי הדין במסגרת המיוחדת של הגינות ויעילות....". (דגש שלי ש.ש.).

(דב"ע מח/120-3 אל על נתיבי אויר נ' דליה רובינשטיין, פדע י' 493)."

דמ (י-ם) 5880/03 קולר ירולייס בע"מ 1999 נ' חוטובלי אברהם (2004) - פורסם בנבו

בבש"א (ת"א) 2051/09 נכסי ההסתדרות ("נדלן") בע"מ נ' יעקב בנישתי, בעמ' 2 - פורסם בנבו בה הבקשה לדחייה על הסף התקבלה נקבע :

"לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתנו:

5. תקנה 45(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מאפשרת לבית הדין ליתן סעד של דחייתה על הסף של תביעה מחמת מעשה בית דין.

נזכיר כי הסעד האמור יינתן במשורה ובמקרים חריגים, ולעולם נעדיף את בירור התובענה לגופא על פני סילוקה על הסף [דב"ע (ארצי) מד/ 129-3 פרחיה - מדינת ישראל, פד"ע טז 375 (1985)]:


"זאת, לאור הכלל הנקוט בפסיקתנו לפיו "כאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית-המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית-המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית-המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו". "קרי, גם אם קיימת אפשרות ולוּ קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין". עם זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר לא עולה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף אם היה בידו להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו." [ע"ע (ארצי) 734/06 ג'הג'אה – מועצה מקומית ערערה (לא פורסם, 24.6.08)]

עקרון מעשה בית דין קובע כי פסק דין סופי מקים מחסום דיוני בפני בעלי הדין ומונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו כבר בפסק הדין [ע"א (עליון) 5610/93 זלסקי ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, 97 (1997)].

עקרון מעשה בית דין מורכב משני ענפים שונים, השתק עילה והשתק פלוגתא, כשההבדל ביניהם הוא:

"...שהאחד מקים מחסום דיוני לפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה שמוצתה בפסק דין קודם, בין שזכה התובע בפסק דין ובין שתביעתו נדחתה, בעוד האחר מקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והכרעה בפסק דין קודם, גם כאשר ההתדיינות השנייה על עילת תביעה שונה מכאן" [נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 9 (1991). להלן- זלצמן].

7. כדי להכריע האם מדובר לפנינו בהשתק עילה עלינו לבחון את המושג עילת תביעה.
"הדיבור 'עילת תביעה'.... אינו חד משמעי, ומשהוגדר אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד. מקובלת עלינו ההגדרה, כי מסכת העובדות המעמידה את זכות התובע לקבל את הסעד המבוקש היא עילת התביעה" (ע"א 167/63 גראח נ' ג'ראח פד"י ז 2617).

יש לציין כי הגדרת המונה "עילת תביעה" לצורך מעשה בית דין רחבה יותר מאשר הגדרת מונח זה לענין חובתו וכוחו של בית המשפט לפסוק בתובענה:


"העיקרון שמעשה בית דין יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא זהה רק ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת. אין לדקדק במרכיבים משניים ויש לראות את העיקרי" (דב"ע 227 – 3 דורית מרג'י נ' אוניברסיטת בן גוריון).


המסקנה איפוא כי נקודת המוצא היא כי מבחן העילה לצורך השתק עילה מבוסס בכל מקרה על בחינה התשתית העובדתית שעליה מבסס התובע בכל אחת מן התובענות את תביעתו לסעד משפטי".

הראינו כי לפנינו אותה תשתית עובדתית ואף אותה עילה בזהות פרטים ותקופות.

12. בנסיבות אלו לא רק שיש לדחות את התביעה על הסף מחמת השתק עילה וגם השתק פלוגתא אלא שעולה בכל כובד משקלה שאלת תקנה 26 דלעיל לפיה בדונו בבקשה למתן רשות (לפיצול סעדים) כאמור, יתחשב בית הדין באלה:

(1) התביעה קנטרנית או טורדנית;

(2) התביעה הוגשה שלא בתום לב;

(3) נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.

שילוב פסיקה בעניין הדחיה על הסף יחד עם השיקולים של פיצול סעדים (וגם בכל אחד מהעניינים הללו בנפרד) מראה כי בפנינו אכן תביעה קנטרנית וטורדנית העושה שימוש לרעה בהליכי בית הדין.

13. נימוק נוסף לכך גם על פי ס"ק (3) לעיל וגם בהקשר של דחייה על הסף הוא כי ענייני הצדדים תלויים ועומדים בפני בית הדין הארצי הנכבד בערעור על פסק הדין ושם יידונו שאלות אלו ממש לרבות שכרו בתקופות נשוא ההליך הקודם התלוי בערעור שהן אלו השאלות שלפנינו גם. לכן יש בכך גם השתק כל עוד לא פסק בית הדין הארצי את דברו.

דווקא בתגובתו לבקשה לדחייה על הסף מחזק משה את עמדת המשיבה כי כל כולה מתייחסת לממצאים בעניין הפיטורים וההתפטרות בהליך הקודם וקושרת בעבותות את התביעה הנוכחית נשוא הבקשה לפיצול סעדים לכל הכרוך בתביעה הקודמת כנובעים מאותן עילות ואותן פלוגתאות. משה התעלם בתגובתו מכך שבתביעתו הקודמת בכתב התביעה נתבע שכר.

לטעמנו יש לדחות את תביעת התובע על הסף מחמת מעשה בית דין השתק עילה והשתק פלוגתא. גם בקשתו לפיצול סעדים כמובן נדחית והכל מהטעמים המפורטים לעיל.

14. מוצאים אנו כי אכן השימוש החוזר ונשנה שנעשה בעניין זה בהליכי בית הדין נעשה שלא במסגרת מיצוי ההליכים וזכות הגישה היסודית לערכאות כי אם במסגרת נסיון חוזר ונשנה מקום בו כבר נפסקו ההלכות בבירור ואף במקביל להליכי הערעור וטרם סיומם. על כן רואים אנו בהתנהלות משה פיטחדזה וב"כ התנהלות קנטרנית שמטרתה אינה אלא עצם קיום הליכים נגד הנתבעת. בנסיבות אלה סבורים אנו כי יש להשית על התובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ שישולמו לנתבעת תוך 30 יום. אם לא ישולמו במועד ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

_______________ _______________ ________________­­­__

נציג ציבור, מר מחלב נציג ציבור, מר קליינר שרה שדיאור, שופטת