ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרטוק חי נגד בטוח לאומי-סניף בא :

1


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר - שבע

בל 002565/05

בפני:

השופט משה טוינה

תאריך:

12/05/2009

בעניין:

פרטוק חי

ע"י ב"כ עו"ד

דויטש אברהם

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

מיכל כהן

הנתבע

פסק דין

1. התובע, מר פרטוק חי, שימש כמנהל מחסן חומרי גלם בחברת תרכובות ברום בע"מ.

2. ביום 19.9.04 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה, בגין מחלת אוסטיאופורוזיס וירידה בתפקוד המיני שאובחנו אצל התובע.

במכתב שהוגש לנתבע ביום 11.10.04 טען התובע כי חשיפה לחומר מסוג דיברומוכלורופרופאן 1, 2 (DBCP) גרמה לפגיעות נשוא התביעה לתשלום דמי פגיעה.

3. בהחלטה מחודש ינואר 05' הודיע הנתבע לתובע על דחיית התביעה לתשלום דמי פגיעה בנימוקים הבאים:

"על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך ואשר הביאו לספירת הזרע האפסית. עפ"י בדיקה עם מעסיקך מתברר שלא נחשפת כלל לחומר DBCP. יתכן ובעיית ספירת הזרע הנמוכה נעוצה בבעיה רפואית אחרת."

4. בעקבות ההחלטה האמורה, הוגשה התביעה מושא פסק דין זה, במסגרתה טען התובע כי בתפקידיו השונים במפעל תרכובות ברום היה חשוף לחומרים כימיים רעילים ובהם SR 720 ותוצר הלוואי שלו DBCP, חשיפה אשר הובילה למחלת האוסטיאופורוזיס והבעיות בתפקוד המיני מהם סובל התובע.

5. הנתבע דבק בעמדתו, לפיה לא עלה בידי התובע להוכיח חשיפה לחומר BDCP, אשר יכולה להסביר את מצבו הרפואי של התובע.

6. בעדותו בבית הדין, הבהיר התובע כי התביעה מתייחסת לנזקים שנגרמו לטענתו עקב חשיפה לחומר DBCP, להבדיל מטענתו בכתב התביעה נשוא פסק דין זה הנוגעת לחומרים מסוכנים רבים בסביבת עבודתו.

בהקשר זה נחקר התובע והשיב כדלקמן:

"ש. לאיזה חומרים אתה טוען שנחשפת?

ת. DBCP.

ש. אבל זה למעשה החומר היחידה שאתה טוען, כי בתצהיר שלך אתה אומר שנחשפת לכל החומרים שנמצאים במפעל. זה החומר היחיד שאנו מתייחסים אליו במסגרת התביעה שהגשת נגד הביטוח הלאומי?

ת. כן." עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 13.11.07, שורות 8-12.

7. בהתאם לעדותו של התובע, יש לבחון את רמת החומר DBCP בסביבה בה עבד התובע ואת מידת המגע של התובע עם החומר.

8. העובדות הנוגעות לאופי עבודתו של התובע הן כדלקמן:

א. כאמור, התובע עבד כמנהל מחסן באתר ספקטרום.

ב. במסגרת תפקידו, התובע היה אמון באופן בלעדי על תחום האדמיניסטרציה באתר. כך אישר התובע כי הוא היה אחראי על ביצוע העבודה המשרדית באופן בלעדי.

בהקשר זה נחקר התובע והשיב כדלקמן:

"ש. בתור מנהל מחסן יש לך משרד במחסן?

ת. כן, יש לי גם משרד.

ש. העבודה של מנהל המחסן היא גם עבודה משרדית מנהלתית, יש רישומים?

ת. כן.

ש. אני מבינה שהמלגזן עובד בחוץ, אז מנהל המחסן עושה את כל העבודה המשרדית?

ת. לא.

ש. מי עוד עושה את העבודה המשרדית חוץ ממך?

ת. בתחום שלי, אני בלבד." עמ' 12, שורות 24-30 לפרוטוקול הדיון מיום 13.11.07.

ג. באתר העבודה של התובע התקבלו שקי ברזנט מלאים בחומרים כימיים, המיועדים למשלוח לרמת חובב. חלק מהשקים הכילו חומר 720 SR שאחד מתוצרי הפירוק שלו הוא DBCP.

להדגיש, כי רק חלק מהשקים הכילו את החומר 720 SR.

ד. הטיפול במילוי השקים בחומרים והשינוע של השקים היו בתחום אחריותו של מלגזן שעבד תחת התובע. תפקידו של התובע כלל עריכת דגימות של החומר בשקים ובדיקות מלאי במחסן.

ה. גם במקרים שבהם שק החומר נקרע, התובע לא היה אחראי בהעברה של חומרים משק לשק.

ו. התובע השתמש בציוד מגן במהלך עבודתו.

9. לעניין ריכוז החומר בסביבת עבודתו של התובע, הציג התובע מכתב שהוגש לד"ר א. טורשטיין מאת תרכובות ברום בע"מ, בו הוצגו נתונים לגבי כמות DBCP שהתגלתה במנות של החומר 720 SR שנמצא בתוך המפעל.

10. לצורך הסברת הנתונים הוזמנה הגב' דפנה דוידזון מנהלת ביראות תעסוקתית בחברת ברום תרכובות בע"מ.

11. גב' דוידזון הבהירה כי בתהליך הייצור של 720 SR נוצר החומר DBCP ושאריות ממנו נותרות במוצר המוגמר. עוד עולה מעדותה של הגב' דוידזון, שרק בנסיבות שבהן ריכוזו של DBCP בתוך הוצר הסופי היה בשיעור של 0.1% או יותר (1000 ppm) יחשב המוצר כמסוכן.

ראה:

תצהירה של הגב' דוידזון שהוגש במרץ 2008.

12. על רקע זה, יש לבחון את תוצאות הדגימות שנערכו במפעל והוצגו במסמך לד"ר טורשטיין. באותן דגימות נמצא כי הרמות של DBCP במנות שנבדקו נעו בין 150 PPM ועד 361 PPM.

13. סיכומה של נקודה זו- מהאמור לעיל עולה כי:

א. במסגרת עבודתו של התובע כמנהל מחסן התובע לא נהג לבוא במגע ישיר עם הכימיקליים בשקים הארוזים, להבדיל מתפקידו של מלגזן. מלאכת האריזה והעברה של חומרים לא היתה בתחום טיפולו של התובע.

ב. הריכוז של DBCP כפי שנמצא בבדיקות שתוצאותיהן הוגשו בפני, לא העמיד את התובע או עובדים אחרים שעבדו עם אותם חומרים בסכנה למחלות בהן לקה התובע.

14. לאור האמור לעיל, לא מצאתי מקום למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הבעיות הרפואיות של התובע בגינן הוגשה התביעה לתשלום דמי פגיעה.

15. התוצאה היא שהתביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

16. הערעור על פסק דין זה בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום ממועד ההמצאה לצד המבקש.

17. פסק דין זה ניתן בדן יחיד, לבקשת הצדדים ובהתאם להחלטת כבוד השופט יוסף יוספי מיום 11.6.07.

ניתן היום י"ח באייר, תשס"ט (12 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

משה טוינה - שופט

002565/05בל 734 נורית רזניק