ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם ממן נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ :

1

בתי-המשפט

בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו

בש"א 010749/08

ע"א 001397/08

לפני:

כב' הרשם איתן אורנשטיין

בעניין:

אברהם ממן

ע"י ב"כ

בנימין פלובסקי

המבקש

נ ג ד

אליהו חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ

חיות זילברברג

המשיבה

החלטה

  1. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין (להלן: "פסק הדין"), של בית משפט השלום בהרצליה, ת.א. 779/05 מיום 28.1.08 (כב' סגן הנשיא שנהב). בפסק הדין נדחתה תביעת המשיב לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו מכלי רכב, בשעה שהמערער עמד בתחנת דלק הקרובה למוסך שעה שעובד המוסך נהג בכלי רכב, ללא רישיון וללא ביטוח תקף, פגע בג'יפ חונה, אשר פגע בתובע. בנו של המבקש הוא בעל המוסך בו הועסק אותו עובד שפגע כאמור במבקש. התביעה שהוגשה על ידי המבקש גם כנגד קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, באמצעות בא כוחו דאז, עו"ד שימקביץ (להלן: "עו"ד שימקביץ"), נמחקה, בפסק דין מיום 22.2.07 והמבקש ייחס למשיב 4 רשלנות בקשר עם מחיקת התביעה כנגד קרנית.

בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע שיש לראות את הג'יפ, כ"חפץ", שאין לו כל סיכון תחבורתי, ואין לראותו ככלי רכב שהיה מעורב בתאונה. עוד קבע בית המשפט כי אין לראות במשיב 4 כמי שהתרשל בניהול תביעתו הקודמת של המבקש, נוכח סתירות שהתגלו בעדות המבקש כמו גם אי דיוקים בגרסאותיו, ותוך שלא נמצא דופי בפעילות המשיב 4 בניהול ההליך.

  1. המבקש עותר לפטור אותו מהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. בבקשה מציין המבקש את בעיותיו הרפואיות, כמו גם כי הוא מתקיים מעזרת בני משפחה. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש לו צורפו מסמכים רפואיים וכן צילום של החלטה בדבר צרוף תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו בקשר עם תשלום ההוצאות שהושתו בפסק הדין ולפיה צורף התיק לתיק איחוד התיקים של המבקש, המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה.
  2. מטעמים שלא פורטו, הבקשה לפטור מערבון, הוגשה רק כנגד המשיבה, למרות שכתב הערעור מופנה גם אבנר איגוד לנפגעי רכב בע"מ, המיוצג אף הוא על ידי בא כוח, המשיבה 1, וגם כנגד עו"ד שימקביץ. מסיבות אלה, הוגשה רק תגובה של בא כוח המשיבה. למותר לציין כי הערבון אמור להבטיח את כלל המשיבים בערעור.
  1. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטעמה אין המבקש עומד בנטל של העדר יכולת כלכלית מחמת אי צירוף מסמכים כנדרש על מנת לתמוך בטענה. עוד נטען כי פסק הדין מושתת על ממצאי מהימנות שבהם אין בית המשפט של הערעור נוהג להתערב.

5. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת:

"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה."

תקנה 432(א) לתקנות קובעת:

"פטור מחובת ערבון

(א) החליט הרשם לפי בקשת המערער לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך"

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי:

"השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור – מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור".

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא. בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לענייננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

"בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט – יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים – אמנם בזהירות רבה – גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

מן הכלל אל הפרט:

  1. המבקש לא פרש לפני בית המשפט תמונה מלאה על מצבו הכלכלי כנדרש בהלכה הפסוקה. על המבקש היה לצרף לבקשה אסמכתאות כדבעי על מנת שבית המשפט ישתכנע בדבר דלות שאינה מאפשרת בידו לשגת את הפקדת העירבון. בכלל זה הם דפי חשבון בנק, פירוט תיקי ההוצאה לפועל הנטען כי תלויים נגדו ובמיוחד מצב היתרות בתיק האחוד. עוד היה על המבקש לפרט האם בני משפחתו, ובכללם בנו, בעל המוסך, לא מוכנים לסייע לו, מעבר לציון כי אחיו ממן את האגרה. למעשה, די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה.

מעבר לדרוש:

  1. המבקש לא שילם את סכום ההוצאות שהושת עליו בפסק הדין. טעם זה הוכר בהלכה הפסוקה כנימוק לדחיית הבקשה לפטור מערבון ועל מנת שהמשיבים לא יימצאו עצמם לפני שוקת שבורה, עת יבואו שוב לגבות את ההוצאות אם הערעור יידחה. ודוק, הפעם אין הצדדים מצויים בהתדיינות המקורית, אלא לאחר שכבר ניתן פסק דין, ויש חובה להבטיח את הוצאות המשיבים באם הערעור לא יתקבל וכדברי כב' השופט רובינשטיין בעניין רע"א 321/07 הנ"ל.
  1. בחנתי גם סיכויי הערעור, רק לצורך ההחלטה למתן פטור מערבון ולא ראיתי שהסיכויים לקבלת הערעור, הם גבוהים ובמיוחד באשר לעו"ד שימקביץ, שכן אלה מושתתים על התרשמות בית המשפט מהעדויות אשר כידוע באלה, אין בית המשפט נוהג להתערב.
  1. שקלתי את בקשתו החלופית של המבקש להמיר את הערבון בערבות צד ג'. לעניין זה סבורני כי ניתן לבוא באופן חלקי, לקראת המבקש, ובלבד שתשלום ההוצאות יובטח בחלקו בהפקדה כספית ויתרתו על ידי ערבים שיש ביכולתם לפרוע את סכום ההוצאות, ככל שיושת על המבקש. לפיכך, סכום הערבון יועמד על סך של 10,000 ₪ במזומן ובנוסף שתי ערבויות צד ג', כל אחת על סך של 5,000 ₪, אשר ימציאו למזכירות בית המשפט תלושי שכר או אישור רו"ח על הכנסה נטו לחודש של לא פחות מ 6,000 ₪ לחודש במהלך ששת החודשים שחלפו. הערבויות יומצאו עד ליום 22.9.08 שכן אחרת יידחה הערעור. יבואר, כי הערבויות יבטיחו גם ההוצאות ככל שיושתו על המשיבים האחרים לערעור.

ניתנה היום, כ"ג באב, תשס"ח (24 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים כל המשיבים בתיק ולא רק לאלה שהם צד לבקשה, וזאת בדואר רשום עם אישור מסירה.

_________________________

איתן אורנשטיין, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו