ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מליבו ישראל בע"מ נגד משרד השיכון והבינוי :

בתי המשפט

1

בבית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' השופט יצחק ענבר

ת"א 1050/99

בעניין:

מליבו ישראל בע"מ

ע"י עו"ד בנימין חורף

התובעת

נ ג ד

מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון

ע"י עו"ד ליאורה חביליו ויעל ישראלי-נבו מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

הנתבעת

פסק-דין

1. האם חילופי הדברים שהתקיימו בין הצדדים בראשית שנת 1991, בעניין הזמנתן מהתובעת של 3,000 יחידות דיור במהלך 3 שנים, הבשילו לכדי חוזה מחייב? האם תביעתה של התובעת לפיצויים בשל הפרת חוזה, ככל שנכרת כזה, התיישנה? האם התובעת שינתה את מצבה לרעה בהסתמך על הבטחות הנתבעת? אלו הן השאלות העיקריות הצריכות הכרעה בהליך שלפני.

רקע עובדתי ודיוני

2. בתחילת שנות ה-90 הגיעו לישראל גלי עלייה גדולים מברית המועצות לשעבר והתעורר חשש, כי ייווצר מחסור חמור בדירות בארץ. לפיכך החליטה ממשלת ישראל לעודד בנייה של דירות לעולים חדשים. לקידומה של מדיניות זו עיבד משרד הבינוי והשיכון (להלן – משהב”ש) תוכנית עידוד – "התוכנית המיוחדת להרחבת היצע הדיור", שעיקריה היו התקשרות עם קבלנים שהוכרו כ"חברה משכנת" לצורך בנייה מזורזת של אלפי יחידות דיור. עקרונות התוכנית ותנאיה קיבלו ביטוי בנוסח של חוזה מסגרת, אשר כונה "חוזה הפרוגרמה". התוכנית כללה הנחות מפליגות במחיר הקרקע, הנחות בהשתתפות הקבלנים בעלויות עבודות הפיתוח הכלליות, מענקים לזירוז תחילת הבנייה ומשך הבנייה, ועיקור אלמנט הסיכון העסקי בבנייה על ידי מתן התחייבויות רכישה אם בידי הקבלנים לא יעלה למכור את הדירות בשוק החופשי.

3. חוזה הפרוגרמה היה חוזה מסגרת שנתי. במסגרת חוזה המסגרת הותנה, בין היתר, כי לכל פרויקט ספציפי ייחתם בין הצדדים דף פירוט, אשר בו יוגדרו מיקום אתר הבנייה, מספר יחידות הדיור, אופן המימון, גדלי הדירות, לוחות הזמנים לביצוע הבנייה, ומספר הדירות שלגביהן תחול התחייבות רכישה (חוזי הפרוגרמה לשנים 90-91, שעליהם חתמה התובעת, צורפו לתצהירו של מר פיאלקוף).

4. ביום 4/11/90 קיבלה ממשלת ישראל החלטה, שלפיה יקצה משהב"ש קרקעות לבנייה באמצעות מכרזים, אך במקרים מיוחדים - באישור המנהל הכללי למשרד ובהתאם לנהלים שיקבע משהב"ש – הוא יהיה רשאי להתקשר בחוזים להקצאת קרקע עם חברות בדרך של משא ומתן ללא מכרז (מוצג ד' למוצגי התובעת). סעיף 2.4 לנוהל שנקבע בעניין זה על ידי משהב"ש ביום 6/4/91 קבע, כתנאי להקצאת קרקע ללא מכרז: "התקשרויות עם חברות משכנות להן מפעל של קבע או מפעל באתר, הכולל ציוד בעלות שלא תפחת משני מיליון דולר. ההתקשרויות תהיינה עד כדי מלוא הייצור של כל אחת מהחברות הללו ולחילופין תיערך הגרלה בין החברות הכל לפי נסיבות העניין" (מוצג ה' למוצגי התובעת).

5. לאור העלייה ההמונית והתחזיות להמשכה בהיקף ניכר ולאורך שנים, ובשל מצוקת הדיור שהייתה קיימת במדינה באותה עת, בחן משהב"ש את האפשרות להתקשר עם חברות בחוזים רב-שנתיים לבנייה בהיקפים גדולים במיוחד. כוונה זו באה לכלל ביטוי בעיקר בדיונים עם חברות שהיה להן מפעל לבנייה טרומית, או לבנייה מתועשת, בעלות כושר ייצור מוכח. לצורך זה החליט משהב"ש להיכנס למשא ומתן עם חברות הבנייה הטרומיות במטרה לעבד הסכם מסגרת שישמש בסיס להזמנות עתידיות לטווח ארוך בראיה רב-שנתית. להמחשת הרקע להחלטה זו יצוין, כי הכוונה הייתה להגדיל את מספר התחלות הבנייה השנתיות מ- 18,000 ל- 100,000 (עדותו של מר עמיקם אורן, בעמ' 365 לפרו'). לצורך הגשמת מטרה זו תוקן תקציב המדינה באופן שאיפשר התחלת בנייתן של כ- 75,000 יחידות דיור בשנה (עדות מר שושני בעמ' 398 לפרו'). בנסיבות האמורות קיימו נציגי משהב"ש בחודשים הראשונים של שנת 1991 מספר דיונים עם נציגי התובעת, אשר התמחתה אז בבניה מתועשת.

6. הדיון הראשון התקיים בתאריך 16/1/91 בלשכתו של שר הבינוי והשיכון דאז, מר אריאל שרון, והשתתפו בו נציגים בכירים של משהב"ש, מזה, ונציגים של התובעת, מזה. יום קודם לכן, בתאריך 15/1/91, המציאה התובעת למשהב"ש מכתב מפורט, שבו הבהירה את תנאיה להתקשרות עם המדינה. הואיל והתובעת טוענת כי מגעים אלו, כשלעצמם, כוננו חוזה מחייב בין הצדדים, יוצגו המסמכים הנדונים במלואם.

7. וכך כתבה התובעת למשהב"ש במכתבה מתאריך 15/1/91 (מוצג ו' של התובעת):

לכבוד

לשכת שר הבינוי והשיכון

א.נ.,

הנדון: חומר לקראת פגישה עם חברת מליבו ביום 16/1/91

בהמשך לבקשתכם להלן החומר המבוקש:

1. חומר רקע על החברה.

2. מטרת הפגישה לקיים דיון בנושאים הבאים:

א. מסירת 1,000 יח"ד לחברת מליבו, ועוד 2,000 לשנתיים הבאות.

ב. מפעלנו בצומת גולני.

ג. מפעלנו באשקלון.

פרוט:

3. קבלת הזמנה ל-1,000 יח"ד, ועוד 2,000 לשנתיים הבאות.

א. אנו מבקשים לקבל אתר מתאים לטכנולוגיה שלנו.

ב. לסכם על לו"ז, וקצב התחלות.

ג. לאשר לנו יבוא מומחים זרים במקביל להכשרת עובדים על-ידי החברה.

ד. לאשר לנו יבוא חומרי גלם.

ה. הזמנה של 2,000 יח"ד נוספות לשנת 92, 93 על מנת לאפשר לנו לנצל הציוד שירכש.

4. מפעלינו בצומת גולני

אנו מבקשים לקבל אתרים לבניה בקצב גבוה יותר ע"מ לאפשר לנו המשכיות בייצור.

כמו כן, מבקשים לקבל הזמנה ארוכת טווח.

5. זה עתה רכשנו מפעל באזור אשקלון בו אנו מתכוונים לייצר מגורונים, אנו מתכננים להגיע לקצב יצור של 800 מגורונים לחודש.

מועד התחלת הייצור עוד חודשיים וחצי, נגיע לקצב של 800 בחודש אוגוסט 91, מבקשים לקבל הזמנות.

בישיבה ישתתפו מצידנו:

מר יוסי שנידר

מר יוסי שלגי

מר נתן פרנקל

בכבוד רב,

נתן פרנקל

מנכ"ל

התובעת צרפה למכתבה נספח שזה לשונו:

ביצוע 1000 יח"ד

1. שטח טופוגרפי – מישורי ככל שניתן.

2. סוג המבנים –

א. מבנים בני 8 קומות כל אחד, 4 דירות בקומה, דירות בני 75 מ"ר (3 חדרים), ודירות בנות 4 חד'.

ב. מבנים בני 3 קומות 4 דירות בקומה בני 75 מ"ר ו-95 מ"ר.

הערה – עדיפות למבנים בני 8 קומות.

3. תמריצים – יש לנסות לקבל מנות של 2 יח"ד במרווח של 2 חודשים בין מנה למנה.

4. זמן ביצוע – ניתן לסיים כ-1000 יח"ד בתנאים הרשומים מעלה זמן של 22-20 חודשים.

הערה – רצוי לקבל פרוייקטים בני 300 יח"ד באתרים מפוזרים כאשר התחלות הבנייה יהיו במרווחים בני 4 חודשים.

5. מפרט טכני כללי – קירות בטון ללא טיח, ציפוי חוץ טמבורטקס או שווה ערך ללא טיח חוץ ופריקסטים.

מחיצות גבס + צבע, שטיחים ו/או P.V.C.

קרמיקה כ-14 מ"ר לפי 23-1. שאר המפרט לפי 1:23 של משהב”ש.

6. ציוד נדרש – 6 מנופי צריח גדולים.

2 מנופי צריח קטנים.

1 מנוף נייד (20 טון).

4 מעליות.

6 סטים של תבניות (דוגמאת כרמיאל).

1 סט תבניות לפרקסטים.

1 סט תבניות למדרגות.

1 סט תבניות לפירים.

סה"כ השקעה בציוד – 2.4 מיליון $.

7. מחיר סט ציוד לבניין אחד

מנוף צריח גדול $ 200,000

סט תבניות $ 250,000

מעלית $ 100,000

¼ מנוף נייד $ 75,000

¼ מנוף צריח קטן $ 25,000

1/5 סט פירים, פריקסטים $ 20,000

_______

סה"כ $ 670,000

8. בדיקת רווחיות

לבניין בן 8 קומות 32 יח"ד

חצי 4 חדרים 95 מ"ר

חצי 3 חדרים 75 מ"ר

8.1 – תקבולים – לפי קריטריונים

דירות 75 מ"ר 1135 X 75 X 16 = 1,362,000 ש"ח

דירות 95 מ"ר 1094 X 95 X 16 = 1,663,000 ש"ח

___________

סה"כ 3,025,000 ש"ח

תמריצים מקסימליים

בדרוג 100% 640,000 ש"ח

___________

3,665,000 ש"ח

תמריצים 50% סה"כ 3,350,000 ש"ח

8.2 – עלויות

ש"ח/מ"ר 960 X 2720 2,600,000 ש"ח

תרומה עם 100% תמריצים 29%

תרומה עם 50% תמריצים 22.5%

תרומה ללא תמריצים 14%

לא כולל עלות ציוד

8.3 – עלות ציוד בהנחה של 9 סטים עבור 3000 יח"ד (94 מבנים).

670,000 X 9

94 = 130,000 ש"ח לדירה

עלות בניין כולל ציוד 2,730,000 ש"ח

תרומה עם 100% תמריצים

(כולל השקעה בציוד) 25.5%

תרומה עם 50% תמריצים 18.5%

תרומה ללא תמריצים 9.7%

9. כללי – שאלות לשר

1. יש לקבל ממשהב"ש שטח מוכן לביצוע עבודות הבנייה הכולל תשתיות כאשר הפיתוח הציבורי יבוצע על-ידי משהב”ש.

2. תכנון – יבוצע על ידנו.

3. יש לסיים מראש הלו"ז, כמו-כן את נושא התמריצים.

4. יש לדאוג לקבל את הקריטריונים החדשים כולל תוספת בעבור הוצאות חברה ורווח לפחות 5%.

5. לו"ז לתמריצים יקבע בגמר שלב 39 כלומר סיום המבנה לא כולל מערכות חוץ, חב' חשמל, בזק וכו'.

6. יש לדאוג שיאושר התכנון כאשר המקלטים הם חיצוניים למבנה.

7. קבלת רשיון עבודה לכ-400 פועלים זרים מכל הסוגים בעבור ביצוע הפרוייקט.

8. רשיון לייבוא חומרים וציוד מחו"ל.

9. הזמנת עבודה ארוכת טווח לתקופה של 3 שנים כ-3000 יח"ד.

10. ש.ל.מ. – שטחים + הזמנות.

11. מגורונים – הזמנות.

עד כאן מכתבה מתאריך 15/1/91 של התובעת.

8. בתאריך 16/1/91 התקיימה בלשכת השר דאז, מר אריאל שרון, פגישה בהשתתפות נציגי התובעת, מזה, ובכירי משהב"ש, מזה. וכך סיכם עוזר השר את הפגישה (מוצג ז' של התובעת):

דיון עם שר הבינוי והשיכון מר אריאל שרון

הנושא: חברת מליבו

נוכחים:

הרב אברהם רביץ, סגן השר

מר יוחאי שניידר, חברת מליבו

מר יוסף שלגי, יו"ר מועצת המנהלים

מר נתן פרנקל, מנכ"ל החברה

מר עמיקם אורן, מנכ"ל משהב”ש

מר אורי שושני, מנהל המחלקה לתכנון והנדסה

מר משה בניטה, סגן מנהל אגף נכסים ודיור

סוכם:

1. בניה

א. חברת מאליבו תקבל אתר גדול אשר יתאים לדרישות הטכנולוגיות.

ב. לו"ז יהיה מהיר וזאת על מנת לתת מענה לכל צרכי הדיור הנדרשים.

ג. יבוא מומחים מחו"ל הינו אפשרי בהתאם להחלטת ועדת שרים לעליה המחייבת הכשרת פועל יוצא צבא או עולה חדש במקביל לכל פועל זר.

ד. יתאפשר יבוא חומרי גלם.

ה. הזמנה של 2,000 יח"ד נוספות לשנת 93-1992 תתאפשר.

בבוא העת יוחלט על מיקום האתרים.

...

רשם: קובי כץ

עוזר השר

עותקים: כל הנוכחים

9. בתאריך 10/2/91 התקיימה פגישה נוספת בין נציגי התובעת לבין נציגי משהב”ש, שנייה במספר, שבה סוכם למסור לתובעת בניית 769 יחידות דיור בקרית גת (מוצג ט' של התובעת).

10. בתאריך 28/2/91 נפגשו נציגי התובעת עם מנכ"ל משהב"ש מר עמיקם אורן, אשר סיכם את הפגישה בזו הלשון (מוצג י' של התובעת):

אל: חברת מליבו

הנדון: פגישה עם המנכ"ל – סיכום

1. בתאריך 28/2/91 התקיימה פגישה במשרדכם.

2. בפגישה נכחו: א. מר יוחאי שניידר

ב. מר ספי שלגי

ג. מר נתן פרנקל

3. נדונו וסוכמו הנושאים הבאים:

א. חברת מליבו תכנס למו"מ על התקשרות תלת שנתית בהיקף של 1,000 יח"ד בשנה בתנאי התקשרות שסוכמו עם חברות הבניה הטרומיות.

ב. מחירון משהב"ש החדש חל רטרואקטיבית על כל יחידות הדיור שהופעלו לאחר ה- 1/4/90 (כולל פרוגרמת 89 והרחבתה).

מר מנחם מרחב הונחה בהתאם.

ג. המשרד יהיה מוכן לממש גם רכישת דירות שגודלן מעל 120 מ"ר, אבל במחירי דירה של 120 מ"ר.

ד. מר אורי שושני יפעל להיתר מיוחד ליצר את המגורונים בארץ על-פי המפרטים של חו"ל ולא יחייב את חברת מליבו ליצר את המגורונים על-פי הצעת התקן הישראלית (כפי שנעשה במקרה של שאר היצרנים המקומיים).

ה. חברת מליבו תפעל מול עירית אשקלון להסיר התנגדות ראש עיר לבניה קלה במסגרת אתר החרום בכל אתר נוסף שיאותר על-ידי העיריה.

לטובת בניה צמודת קרקע, תבנה חברת מליבו מסגרת הגדלת החוזה הקיים שלה (האופציה).

ו. המשרד יפעל לזרוז עבודות הפיתוח והכנסת החברה לעבודה באתרים שהוקצו לה (אלומה ושריגים).

ז. מנהל מחוז הגליל יכנס למו"מ מידי על הקצת 250-200 יח"ד לחברת מליבו, כחלק מהסכם המסגרת על מו"מ ל-1,000 יח"ד (ההשלמה לאתר בק. גת).

4. להמשך טיפולכם בהתאם.

ב ב ר כ ה

עמיקם אורן

המנהל הכללי

העתקים:

גב' ציפי בירן – היועצת המשפטית

מר אריאל לוין – מנהל אגף נכסים ודיור

מר אורי שושני – מנהל תכנון והנדסה

מר עוזי שמיר – מנהל מחוז גליל

מר מנחם מרחב – ס/מנהל אגף תכנון והנדסה

11. לטענת מנכ"ל התובעת מר פרנקל, בהמשך לישיבה זו הומצא לתובעת העתק טיוטת החוזה הרב-שנתי עם החברות הטרומיות (מוצג יא של התובעת). ב"כ הנתבעת כופרת בעובדה זו בציינה, כי התובעת הייתה חברה מתועשת ולא חברה טרומית ולכן טיוטת חוזה זה לא הייתה רלבנטית לדידה. לאחר שמחקירתו של מר פרנקל עלה כי אינו יודע מי בתובעת טיפל בטיוטה שלטענתו הומצאה לתובעת, אכן קיים קושי מסוים לקבל את עדותו בנקודה זו. עם זאת נראה כי אין צורך להוסיף ולעסוק בה, שכן מר פרנקל בעצמו הוסיף והעיד, כי כחודש ימים מאוחר יותר ביקש לקבל "חוזה לחתימה דוגמת החוזה שנחתם עם חברות הבניה הטרומיות" (סעיף 43 לתצהירו), משמע, אף אם נשלחה לתובעת הטיוטה הנזכרת הרי אין מחלוקת, כי נשלחה לעיון ולצורך מתן השראה ולא לצורך חתימה.

12. בתאריך 10/4/91, 3 ימים לאחר הוצאת נוהל משהב"ש שאיפשר התקשרות ללא מכרז, נפגשו נציגי התובעת עם המנכ"ל החדש של משהב"ש, מר אריה בר. וכך סיכם מר בר את הפגישה (מוצג טו של התובעת):

סיכום ישיבה מיום 10.4.91 עם חב' מליבו

השתתפו: א. בר, א. שושני, מ. מרחב, מ. בניטה,

נ. פרנקל, י. שלגי, י. אסף

1. תוכנית לבניה 3,000 יח"ד

בשלב ראשון יוקצו יח"ד כהשלמה ל-1,000 יח"ד בק. גת.

אתרים נוספים יוקצו בעתיד.

חוזה תלת שנתי ייחתם אם תוכיח החברה לאגף תכנון והנדסה שווי השקעה בציוד כנדרש בנוהל (2 מליון דולר).

2. מנות הפעלה בק. גת

המנות יקבעו על פי קביעת וועדה שדנה בנושא זה בימים אלה.

עד לקביעת הוועדה לא ייחתם דף פירוט.

...

בברכה,

אריה בר

המנהל הכללי

תפוצה: משתתפים

א. לוין – מנהל אגף נכסים ודיור

גב' ר. זמיר – מנהל מחוז ירושלים

13. ביום 23/6/91 כתב מנהל החטיבה הטכנית במשהב"ש, מר קוקוש, לתובעת, בקשר לפרויקט קריית גת, כי "ברצוני להביא לידיעתך שבשכונות המערביות אין לנו כעת שום אפשרות להשלים את הקצאות קרקע ל- 1,000 יח"ד".

14. בתאריך 25/6/91 אישר מנהל מינהל תכנון והנדסה במשהב"ש, מר אורי שושני, בפני מנכ"ל התובעת, כי "...הוצגו לפני מסמכים המוכיחים רכישה ע"י "מליבו" של מנופים של 'פוטיין' ו'מנהרות' של 'אוטינור' – לבניה בתהליך מתקדם, בסך העולה על 2,000,000 דולר" (מוצג טז של התובעת). יצוין כי התובעת טוענת, שרכישת הציוד בוצעה על ידה אך ורק לאור התחייבותו של משהב"ש להקצאת 3,000 יחידות דיור. אחזור לטענה זו בהרחבה בהמשך.

15. בתאריך 6/8/91 פנה מנכ"ל התובעת למר פיאלקוב ממשהב"ש במכתב שכותרתו: "פרויקט קרית גת וצפת – פרוגרמה 1990", והסב את תשומת ליבו כי עד כה לא הומצא לתובעת חוזה הפרוגרמה החתום כולל חוזה ספציפי, דבר שלא מאפשר לתובעת לקבל מהבנק ערבויות מכר עבור רוכשי הדירות. בתאריך 14/8/91 השיב מר פיאלקוב לתובעת, כי משהב"ש ער לחשיבות חתימת החוזה לתובעת ואנו "מקווים שהחוזה ייחתם ע"י החשב הכללי בהקדם האפשרי לאחר שניתן אישור לכך (לכל חוזי הפרוגרמה שהתעכבו) ע"י החשב הכללי של משרד האוצר" (מוצגים כב(1)-(2) של התובעת).

16. בתאריך 4/8/91, על רקע ירידה בביקוש לדירות החל ממחצית שנת 1991, מחד, והעלייה בכושר הייצור של ענף הבניה כולו, מאידך, הוחמרו התנאים להקצאת קרקע ללא מכרז. לאור האמור אושר במשהב"ש באותו מועד נוהל חדש להתקשרויות לבניה במסגרת הפרוגרמה ללא מכרז. סעיף 2.4 לנוהל הקודם שאיפשר הקצאת קרקעות ללא מכרז לחברות בעלות מפעלים לבנייה מתועשת נמחק מהנוהל החדש. כפועל יוצא מכך, שוב לא ניתן היה להקצות לתובעת, שהיא חברה מתועשת, קרקע ללא מכרז (ראו תצהירו של מר פיאלקוף ומוצג ה' שצורף לו). במאמר מוסגר יצוין, כי לפי עדויותיהם של מנכ"לי משהב"ש דאז, ה"ה אורן ובר, בסופו של דבר לא נחתם חוזה רב שנתי עם מי מהחברות הטרומיות או המתועשות.

17. בתאריך 26/8/91 נפגשו נציגי התובעת עם מנכ"ל משהב"ש מר אריה בר, דרשו לכלול את יחידות הדיור שהוזמנו מתובעת עד אז במסגרת פרוגרמת 1990, והסבו תשומת לב המנכ"ל להתחייבות משהב"ש להקצות לתובעת 3,000 יחידות דיור במהלך 3 שנים. על פי סיכום הישיבה, כפי שנרשם על ידי נציג התובעת, "מר בר מנכ"ל משהב"ש הסביר כי כיום הוא אינו יכול להבטיח כי התחייבות זו תכובד מאחר ואין נוהל מתאים". בכך כיוון מר בר, מן הסתם, לנוהל החדש של משהב"ש שלא איפשר עוד להתקשר עם התובעת ועם חברות שכמותה ללא מכרז. מנכ"ל התובעת ציין כי "הדבר אינו מתקבל על הדעת שממשלה תיסוג מהתחייבויותיה, והסביר כי מליבו עומדת על דרישתה" (וראו בהקשר זה גם את סעיף 61 לתצהירו של מר פרנקל). מר בר מצידו הסביר, כי "משהב"ש מתכוון להוציא מכרזים או הגרלות לחברות שרכשו ציוד מעל 2 מיליון דולר והוא פנוי לעבודה. החברות תקבלנה אתרים בשיטה של הגרלה ובהתאם למקום האתר יקבע אם יש מימוש רכישה באזורים פחות מבוקשים או אין מימוש באיזורים יותר מבוקשים. הנושא של חוזה רב שנתי והתחייבות ליחידות דיור בשנים הקרובות איננו פתור". כמו כן ציין מר בר, כי נכון לעת הזו אף נבצר ממשהב"ש להשלים את מספר יחידות הדיור שהוזמנו מהתובעת בקרית גת ל- 1000 משום ש"כרגע אין אתר", ותוך חודש תתבהר נקודה זו (מוצג ל(1) של התובעת). יצוין, כי מר בר ציטט דברים אלו ללא הסתייגות בסעיף 33 לתצהירו, משמע, ניתן לקבוע שהם אכן נאמרו על ידו.

18. בתאריך 11/11/91 סיכמו נציגי התובעת עם שר הבינוי והשיכון, כי הפרויקט שנמסר לתובעת בקרית גת יהיה בתנאי פרוגרמת 1990 (מוצג לא של התובעת). את יתרת 200 יחידות הדיור שהובטחו הוצע לתובעת לבצע באתר בקרית אתא, אך התובעת דחתה הצעה זו (מוצג לה של התובעת).

19. בתאריך 29/12/91 הודע לתובעת על ידי מר פיאלקוף, כי הוחלט להמליץ להקצות לתובעת 68 יחידות דיור נוספות בקרית גת, אך ללא התחייבויות רכישה ומענקים (מוצג לב של התובעת). במכתבה מיום 2/1/92 השיבה התובעת, כי משהב”ש הפר את התחייבותו להקצאת 1,000 יחידות דיור בשנת 90 ו- 2,000 יחידות נוספות בשנתיים שלאחר מכן, כי לתובעת נגרמים עקב כך נזקים כספיים כבדים, וכי המעט שניתן לעשות הוא להקצות את 68 היחידות הנ"ל בתנאים הקיימים, היינו, עם תמריצים לקיצור משך הבנייה והתחייבויות רכישה של המדינה (מוצג לג של התובעת). בתאריך 6/1/92 השיב מר פיאלקוף, כי מטרת ההצעה להקצאת היחידות הנוספות הנה "להשלים את הפרויקט לסדר גודל של 1,000 יח"ד. עם זאת הועדה החליטה לא להציע את הפרויקט עם התחייבויות רכישה ומענקים לאור מגבלות תקציב חמורות שעדיין שוררות במשרדנו" (מוצג לד של התובעת).

20. התובעת פנתה למשהב"ש פעם נוספת בתאריך 9/7/92 ודרשה ממנו לקיים את התחייבותו להקצאת 1,000 יחידות דיור בקרית גת, וזאת תוך שמירה על יתר טענותיה (מוצג לה של התובעת). במכתביהם מתאריכים 23/7/92 ו- 14/7/92 דחו נציגי משהב"ש את דרישות התובעת תוך שציינו, כי אין למשהב"ש כלפי התובעת כל התחייבות חוזית (מוצגים לו-לז של התובעת).

21. בשלב מאוחר יותר הועברה פנייתה של התובעת לוועדה הבין-משרדית לבדיקת תביעות קבלנים, אך ועדה זו דחתה את תביעות התובעת מן הטעם שבין התובעת למדינה "לא נחתם חוזה כדין" (מוצג מא של התובעת). לאחר שפניות נוספות של התובעת למשהב"ש לא הועילו, הגישה התובעת בתאריך 1/2/99 את תביעתה.

22. להשלמת התמונה אוסיף, כי במהלך התקופה הרלבנטית נחתמו בין הצדדים שני חוזה פרוגרמה שנתיים: חוזה הפרוגרמה לשנת 1990 נחתם ביום 24/3/91, ואילו חוזה הפרוגרמה לשנת 1991 נחתם ביום 14/10/91. במסגרת חוזים אלו בנתה התובעת 810 יחידות דיור בקרית גת ו- 534 יחידות דיור בצפת, ובסה"כ: 1,344 יחידות דיור.

טענות התובעת

23. ואלו הן טענותיה של התובעת:

א. בין התובעת לבין המדינה נכרת הסכם מחייב לבנייתן של 3,000 יחידות דיור, ולחלופין ניתנה לתובעת הבטחה שלטונית מחייבת לעשות כן. המדינה הפרה התחייבות זו ועליה לפצות את התובעת על מלוא נזקיה.

ב. דברי מנכ"ל משהב"ש בפגישה עם נציגי התובעת ביום 26/8/91, שלפיהם "כיום הוא אינו יכול להבטיח כי התחייבות זו תכובד מאחר ואין נוהל מתאים", מהווים הודאת בעל דין כי מדובר בהתחייבות בת תוקף. מן הדין לדחות את טענות המדינה בדבר העדרה של התחייבות בת תוקף מטעם זה בלבד.

ג. הקשר החוזי בין הצדדים נוצר על ידי מכתבה של התובעת מתאריך 15/1/91, אשר הווה "הצעה", מחד גיסא, ועל ידי סיכום הדיון שנערך בלשכת שר הבינוי והשיכון בתאריך16/1/91, אשר הווה "קיבול", מאידך גיסא. חיזוק למסקנה כי בין הצדדים נכרת חוזה מחייב ניתן למצוא בנסיבות החיצוניות שאפפו את מתן ההתחייבות שעיקרן בכורח לפתור את משבר הדיור הצפוי.

ד. מכתבה דלעיל של התובעת וסיכום הדיון שנערך עם השר מלמדים על "גמירת דעת" ו"מסוימות" וכוללים את כל פרטיה המהותיים של ההתקשרות. בהקשר זה יש להביא בחשבון, כי כל העניינים המהותיים, זולת מספר יחידות הדיור שהוזמנו, מוסדרים בחוזה הפרוגרמה של משהב"ש ובמחירוני משהב"ש, ואינם ניתנים ל<