ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איטה צאבה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת אורלי סלע - נשיאה

התובעת:
איטה צאבה, ( ת.ז.-XXXXXX311)
ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל לנג

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן

החלטה

  1. לפניי בקשות שהגישו התובע והנתבע למשלוח שאלות הבהרה למומחה הרפואי ד"ר טמיר גפן (להלן – המומחה).
  2. הן התובע הן הנתבע התנגדו כל אחד לבקשתו של הצד השני.

3. כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים – יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת – בדרך כלל – חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל). כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).
4. בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה – דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון ( דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן ( דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.
עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" ( עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).
5. לאחר עיון בבקשות, בתגובות להן ובחוות דעתו של המומחה ונוכח ההלכות המובאות לעיל הנני קובעת כלהלן –
שאלות ההבהרה מטעם התובע –
א. באשר לשאלה 1 –השאלה תישאל בנוסח הבא - בחוות דעתך ציינת כי הפעלת עומס על שורש כף היד ידועה כגורם סיכון להתפתחות CTS. רצ"ב חוזר המוסד העוסק ב- CTS על רקע תעסוקתי ממנו עולה כי ה תסמונת אופיינית אצל עוסקים בעבודות נקיון ברציפות שבוע עבודה מלא ושעות רבות ביום.
ב. באשר לשאלות 4,3,2– הנני מתירה הפניית השאלות למומחה.
ג. באשר לשאלות 8,7,6,5 – הנני מתירה הפניית שאלות אלה למומחה. מן השאלות לא עולה שהתובעת מוסיפה עובדות אלא מתארת עניין שהוא בגדר ידע כללי לפיו סמרטוטים רטובים הם כבדים עקב משקל המים.
באשר למאמר המבוקש – התובעת תמציא את המאמר המלא בתוך 3 ימים מיום מתן ההחלטה. לאחר שיומצא המאמר, תועבר ההחלטה למומחה.
ד. באשר לשאלה 9 – אינני מתירה הפניית שאלה זו מן הטעמים שפורטו בתגובת הנתבע. אין בשאלה כדי לקדם את התיק לאור קביעת המומחה.
שאלות ההבהרה מטעם הנתבע –
א. באשר לשאלות שנתבקשו על ידי הנתבע – הנני מתירה הפניית שאלות אלה מהטעם שיש בהן כדי להבהיר את חוות הדעת. העובדה שהנתבע לא נימק את השאלות אין בה כדי למנוע הפנייתן למומחה.
546783136. החלטה למומחה להשיב לשאלות ההבהרה שהותרו תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"ד, (10 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: איטה צאבה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: