ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סיון דהן סבג נגד המוסד לביטוח לאומי :

10 מרץ 2014
לפני: כבוד השופטת עפרה ורבנר

התובעת:
סיון דהן סבג
ע"י ב"כ עו"ד אררה - הלשכה לסיוע משפטי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רויטל חן

החלטה

1. לפני בקשת הנתבע להפניית שאלת הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין - פרופ' גולדשטיין.
השאלה אותה ביקש הנתבע להפנות הינה:
האם הכאבים בעקב כף רגלה הימני של התובעת, אשר הופיעו בשבוע ה-15 להיריון, ואשר בגינם הומלץ שמירת היריון מתאריך 8.12.11 ועד 28.12.11, נובעים מההיריון?

2. הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד, והתובעת טענה, כי אין מקום להפניית השאלה, שכן המומחה בחוות דעתו, קבע שבתקופה השניה שהחלה בתאריך 8.12.11, מקור הכאבים היה כאבי הגב וגם הכאבים בכף רגל ימין, וכי אין מקום להפריד בין שלוש התקופות.
המומחה אף חיווה דעתו, כי מצבה הרפואי של התובעת הצדיק היעדרות מהעבודה, בשל מצב רפואי הנובע מההיריון , ואשר סיכן את התובעת ואת עוברה.

3. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך , הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה ( עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), תופנה שאלת ההבהרה המבוקשת, כנוסחה בסעיף 1 דלעיל, למומחה.
4. ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.
יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו – 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.
עוד נקבע, כי אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)"

לאור הנחיות אלה של בית הדין הארצי , והגם שהננו סבורים, כי תשובות המומחה בחוות דעתו ברורות, נעתרנו לבקשה להפניית שאלת ההבהרה.

5. המומחה ישיב על השאל ה במידת האפשר תוך 30 יום.

שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"ד, (10 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: סיון דהן סבג
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: