ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנימין חנוכייב נגד המוסד לביטוח לאומי :

10 מרץ 2014
לפני: כבוד השופט אסף הראל

התובע:
בנימין חנוכייב, ת.ז. XXXXXX136
ע"י ב"כ: עו"ד ר' אסחאק
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ר' נסים

החלטה

בהמשך לדיון מיום 26.1.14, ולהחלטה בדבר מינויו של מומחה רפואי בתחום הניורולוגי, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
דר' ויויאן דרורי, מומחית בתחום הניורולוגיה, מתמנ ית בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. תיקו הרפואי של התובע מבית חולים "כרמל" , מחלקת מיון ומחלקת ניורולוגיה, החל מיום 22.12.11.
ב. תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים "כללית": כללי- ידני וממוחשב; ניורולוגי- ממוחשב.
ג. אישור רפואי של פרופ' בעז וולר מיום 23.2.14 בעניינו של התובע, שהוגש על ידי התובע.

3. התשתית העובדתית:
התובע יליד 6.1.56.
התובע מועסק כעובד שכיר בבית חולים פלימן בתפקיד עובד מטבח, וזאת מאז 18.5.1992.
במסגרת תפקידו ביצע התובע כל עבודה שניתנה לו במטבח. התובע היה מורגל בעבודה פיזית קשה.
ביום חמישי, ה- 22.12.11, בין השעות 7:00 ל- 9:00 בבוקר, סחב התובע סחורה מגוונת של מוצרי מזון אשר התקבלה במטבח בית החולים באותו יום, וזאת עשה לבדו. סחורה זו כללה ארגזי ירקות, פירות, שקיות תפוחי אדמה, ארגזי חלב, שקי אבקת חלב, שימורים ואורז. משקל כל ארגז נע בין 12 ל-17 ק"ג. התובע סידר את הסחורה בתוך עגלה ושינע את העגלה ממשטח המיועד לקליטת סחורה (להלן – רמפה), לתוך המקררים במטבח, שם סידר את הסחורה במקרר, וזאת מספר רב של פעמים באותו היום. המרחק בין הרמפה למקררים הוא כ-50 מטר. התובע ביצע את שינוע הסחורה בעגלה מהרמפה למקררים כ-15 - 16 פעמים. אחרי השעה 9:00, המשיך בעבודות שונות במטבח.
עבודת שינוע הסחורה מהרמפה למקררים בוצעה, בדרך כלל, בסיוע עובד נוסף, אולם ביום 22.12.11 בוצעה על ידי התובע לבדו.
הגם שככלל, הסחורה המתקבלת בימי חמישי הינה רבה מזו המתקבלת ביתר ימי השבוע, הסחורה אותה נדרש התובע לשנע ביום חמישי הרלבנטי , ה- 22.12.11, היתה רבה יותר בהשוואה לימי חמישי אחרים. משעבודת התובע היתה קשה מהרגיל, ומשנדרש הוא לעשותה באופן עצמאי, חייבה עבודתו, ביום ה- 22.12.11, מאמץ חריג.
יצויין, כי מצבו הגופני של התובע ביום 22.12.11, בעת שהחל לבצע את עבודתו, לא היה כניראה במיטבו , וכי מצבו זה חל לפחות במשך תקופ ה של שלושה שבועות לפני יום 22.12.11, כעולה מסיכום אשפוז מיום 22.12.11, שם נרשם: "לפי כ שלושה שבועות הופיעה חולשה ברגל שמאל. מזה כ 4 ימין חולשה ביד שמאל.". זאת, הגם שהתובע חש כשורה מבחינה סובייקטיבית בעת שביצע את העבודה.
המתואר בסעיפים ד'-ז', היינו, עבודה פיזית בין השעות 7:00-9:00, שהיתה כרוכה במאמץ יוצא דופן מצידו של התובע, מהווה אירוע חריג (להלן- האירוע החריג).
ביום 22.12.11 בשעה 14.00, כאשר התובע מצוי לקראת סיום יום עבודתו, הבחינו עמיתיו לעבודה כי מצבו הרפואי אינו תקין. הם הבחינו כי ידו חלשה ונופלת ודיבורו מגומגם. גם התובע עצמו חש באותה עת חולשה. בנוסף לכך התובע צלע. בנקודה זו התפנה התובע מיידית לבית חולים.
עפ"י מסמך בי"ח "כרמל", התובע אובחן מסובל מ-CVA ביום 22.12.11.

4. השאלות:
א. מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ב- 22.12.11?
ב. האם לדעת המומחה יש קשר סיבתי בין האירוע החריג בתאריך 22.12.11, כפי שתואר ב תשתית העובדתית לעיל, לבין המחלה שאובחנה אצלו באשפוז שהחל ביום 22.12.11?
ג. אם יקבע המומחה, כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג מיום 22.12.11, לבין המחלה ממנה סבל התובע, ואשר אובחנה באשפוז שהחל ביום 22.12.11, האם השפעת האירוע החריג על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתובע בטרם לקה במחלה ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי המצורף להחלטה זו?
ד. האם יש לומר שהאירוע החריג בתאריך 22.12.11 החיש את בואה של המחלה, כך שאלמלא אירוע חריג זה, יתכן שבואה של המחלה היה נידחה למועד מאוחר יותר כלשהוא או שלא היה מופיע כלל?

5. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

6. המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחה, בדואר רשום עם אישור מסירה.

7. התיק יובא לעיוני ביום 10.5.14, לשם מעקב אחר קבלת חוות הדעת של המומחה.

המזכירות תמציא למומחה החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"ד, (10 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: בנימין חנוכייב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: