ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש. שלמה רכב בע"מ נגד אריה מיכאלי :

בפני כבוד השופטת גלית אוסי שרעבי

תובעת

ש. שלמה רכב בע"מ

נגד

נתבעים

1.אריה מיכאלי
2.רחל רוקטלישווילי - נמחקה
3.הראל חברה לביטוח בע"מ - נמחקה

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב מבוטח התובעת עקב תאונה מיום 16.04.10.

אין חולק כי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") אחראי להתרחשות התאונה, אלא שלטענת הנתבע הוא שילם למבוטח התובעת (להלן: "המבוטח") כספים בגין נזקי הרכב עקב התאונה.

בדיון שנערך בפני העידו הנהגת ברכב מבוטח התובעת וכן הנתבע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, בעדויות הצדדים, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה, מהנימוקים שלהלן:

1. אין חולק כי בין הנתבע לאביה של נהגת התובעת נחתם מסמך, נ/1, שכותרתו "הסכם ויתור תביעות". באותו מסמך אישר אביה של נהגת התובעת כי קיבל מהנתבע סך 1,500 ₪ בגין התאונה. כן נרשם באותו מסמך "מאשר שאין לי ולא יהיו לי תביעות בעתיד בגין מקרה הזה".

2. מהעדויות שעלו בפני אני קובעת כי יש בהסכם האמור כדי להוות סילוק סופי ומלא בגין נזקי רכב מבוטח התובעת עקב התאונה. הדבר עולה מלשון ההסכם, כפי שצוטט לעיל, כאשר לא נרשם בהסכם כי הסכום הנקוב בו שולם בעקבות נזקיו העקיפים של מבוטח התובעת, אלא כי הסכום שולם "עבור הפגיעה במכונית".

3. זאת ועוד, אני מקבלת את עדות הנתבע בדבר שיחתו עם אביה של נהגת התובעת בטרם החתימה על ההסכם. מלכתחילה נדרש על ידי האב לשלם סך 2,000 ₪ והצדדים הגיעו להסכמה לתשלום סך 1,500 ₪ בשלושה תשלומים. הנתבע הצהיר כי לא נאמר לו קודם לחתימה על ההסכם כי מבוטח התובעת שילם דמי השתתפות עצמית. הוא אף הכחיש כי מבוטח התובעת אמר לו כי "שילם לביטוח", אלא "הוא רצה שנגיע לפשרה בינינו שכביכול הוא עשה הערכה של הנזק, שמאי... אני יודע שכביכול הוא טוען שהיה נזק ושילם בכל אופן היה פח שהתעקם מבפנים, זה מה שהוא אומר. אני בשביל לסגור את הפרשה אמרתי לו הנה נגמור" . הנתבע אף הצהיר כי ההסכם שנחתם הוצג לו מראש ערוך על ידי המבוטח.

4. אביה של הנהגת ברכב התובעת, אשר אין חולק כי היה צד למשא ומתן עם הנתבע עובר לחתימת ההסכם, לא הגיע לעדות מטעם התובעת.

5. גם הנהגת הצהירה בעדותה "ואז אמרנו לו שלא נתבע אותו כי חברת הביטוח הסירה אז אחריות כלפיי וחתמנו ואני לא תובעת אותו".

6. זאת ועוד, התובעת צרפה אישור אי הגשת תביעה, ת/3, ממנו עולה כי דמי ההשתתפות העצמית עמדו על סך 1,660 ₪ ולא על סך 2,000 ₪, כפי שנדרש על ידי אביה של הנהגת (כנטען על ידי הנתבע), או על סך 1,500 ₪, כפי הסכום שהוסכם בהסדר בין הצדדים.

7. מכל מקום, היה על התובעת להראות ולהוכיח מהו המועד בו שילמה את תגמולי הביטוח למבוטחה ומאותו מועד קמה לה זכות התחלוף לתבוע את הנתבע. אולם, הן הנתבע והן נהגת התובעת הצהירו כי ההסכם ביניהם נערך כחודשיים לאחר התאונה. מהוראת התשלום שצרפה התובעת, ת/5, תאריך הערך הנקוב בה הינו 16.9.10, היינו, מועד המאוחר למועד ההסכם בין המבוטח לנתבע.
ב"כ התובעת ניסה לטעון כי מועד "פתיחת התביעה" אצל התובעת הוא המחייב, ואולם הנהגת עצמה הסבירה כי פנתה למבטחתה בטרם אותר הנתבע ולאחר מכן פנתה במישרין לנתבע לאחר איתורו. מכל מקום, לא הובהר די הצורך וברמה הנדרשת להליך שבפני כי תגמולי הביטוח שולמו הלכה למעשה קודם להסכם בין המבוטח לנתבע.

8. בנסיבות האמורות וכאשר מסקנתי הינה כי ההסכם בין הנתבע לאביה של הנהגת עניינו תשלום הנזק שנגרם לרכב במישרין על ידי הנתבע למבוטח, משלא הוכיחה התובעת כי שילמה את תגמולי הביטוח למבוטחה לפני ההסכם בינו לבין הנתבע, ממילא לא הוכיחה זכאותה לתביעת השיבוב כנגד הנתבע.

9. אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע 1 בסך 2,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' אדר ב תשע"ד, 10 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש. שלמה רכב בע"מ
נתבע: אריה מיכאלי
שופט :
עורכי דין: