ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאדיא חורי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הסגנית נשיא איטה קציר

המערערת
נאדיא חורי, ת"ז XXXX491
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר ח'טיב
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ברוך דויטשר

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת ועדה לעררים לעניין אי-כושר בענף ביטוח נכות מיום 23.7.13 ( להלן – הוועדה). הוועדה קבעה למערערת דרגת אי כושר בשיעור 60%.

למערערת נקבעו 44% נכות רפואית בשל הפרעה באישיות (30%), גסטריטיס (10%), אסטמה (10%) ו- MCTD (10%).

2. טיעוני המערערת:

א. הוועדה חסרה כל סמכות להתכנס ולדון בעניינה של המערערת, משהמערערת מעורערת בנפשה, וכלל לא חתמה על טופס הגשת הבקשה לבדיקה מחדש לצורך קבלת קצבת נכות כללית.

ב. הוועדה לא ערכה השוואה בין ממצאיה שלה לממצאים טרם הגשת התביעה הנוכחית, שכן בעבר נקבעו למערערת שיעורי נכות רפואית או שיעורי אי כושר גבוהים יותר.

ג. הוועדה לא התחשבה בגורמים כמו מצב אינטלקטואלי, השכלה, מקצוע קודם ואפשרות השתלבות בשוק העבודה.

3. טענות המשיב:

א. הוועדה התכנסה כדין לאחר שהמערערת הגישה בקשה מתאימה, ואף הגישה ערעור על החלטת הרופא המוסמך וערעור על החלטת פקיד התביעות בשאלת אי הכושר.

ב. אין בסיס להשוואה בין ההחלטה ודרגת אי הכושר טרם הגשת הבקשה לבדיקה מחדש ( שעמדה על 75% אי כושר) לבין הקביעה הנוכחית, שכן ב"גלגול" הקודם נקבעה למערערת נכות ניכרת בשל פיברומיאלגיה שלא נקבעה על-ידי הוועדה הרפואית בהליך זה.

ג. דרגת אי הכושר נקבעה בהחלטתה מנומקת של הוועדה, התואמת את שיעור הנכות הרפואית הכוללת ואת המלצת הרופא המוסמך.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4. לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהטעמים הבאים:

א. אין לקבל את הטענה לפיה לוועדה אין כל סמכות להתכנס ולדון בעניינה של המערערת. כפי שציין ב"כ המערערת בדיון – המערערת אינה פסולת דין ומשכך רשאי היה המשיב להסתמך על תביעות, בקשות ומסמכים שהוגשו על-ידה. כמו כן, יש טעם בטענת המשיב לפיה המערערת משותקת מלהעלות טענות אלה בשלב זה, שעה שהגישה עררים ואף ערעור לבית הדין. זאת ועוד, ממילא לא מדובר בטענה כנגד התנהלות הוועדה, וטענות כמו זו, במידה ויש בהן ממש, ראוי היה שיועלו במסגרת תביעה כנגד המשיב במועדים המתאימים לכך ובסמוך למועד הדיון בפני הרופא המוסמך בהליך הבדיקה הנוכחי.

ב. מששיעור הנכות הרפואית שונה באופן מהותי במסגרת הליך הבדיקה מחדש, שמכוחו התכנסה הוועדה הנוכחית – אין מקום לחייב את הוועדה להשוות את ממצאיה ומסקנותיה לאלה של וועדת אי הכושר בהליך שקדם לבקשתה של המערערת לבדיקה מחדש.

ג. לא ניתן לומר שקיימת אי התאמה בולטת בין ממצאי הוועדה לבין מסקנותיה, וגם מטעם זה יש לדחות את הערעור. כאמור, למערערת נקבעו 44% נכות רפואית. הרופא המוסמך קבע כי המערערת מסוגלת לעבודה במשרה מלאה ללא חשיפה לקור, ללא מאמץ גופני ניכר וללא מתח ולחץ נפשי. הוועדה ציינה כי התחשבה בגילה של המערערת, השכלתה, עברה התעסקותי וכן עיינה במסמכים ובהתחשב בהם המערערת מסוגלת לעבוד במשרה חלקית בעבודות כמו חרושת קלה, אריזה, מיון, הרכבה וכל עבודה פשוטה אחרת שאינה דורשת הכשרה מקצועית, ולפיכך קבעה למערערת דרגת אי כושר בשיעור 60% יציבה. מהאמור עולה כי הוועדה התחשבה בליקוייה של המערערת, לרבות בליקוי הנפשי המצביע על הגבלה בכושר העבודה.

5. לאור האמור לעיל – הערעור נדחה בזאת .

6. אין צו להוצאות.

7. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ח' אדר ב תשע"ד, (10 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נאדיא חורי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: