ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אחסאן בן סלמאן עאמר ואח' :

27

בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה

בש 003298/08

בתיק עיקרי: פ 007127/08

בפני:

כב' השופטת ת. שרון-נתנאל

תאריך:

24/08/2008

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

פרקליטות מחוז חיפה - פלילי

המבקשת

נ ג ד

1. אחסאן בן סלמאן עאמר ת.ז. 05994151-8

2. סאמר שיבלי בן פואז חוסיין ת.ז. 040504615

3. עסאם בן גסאן עאמר ת.ז. 038144309

4. נאדר בן יוסף עאמר ת.ז. 300376639

ע"י ב"כ עו"ד

דאהר מאדי

המשיבים

;נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד גב' ורד תורג'מן

ב"כ המשיבים – עורכי הדין מרעי

המשיב מס' 2 בעצמו – באמצעות הליווי

החלטה

הבקשה -

1. בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד המשיב 2 – סאמר שיבלי בן פואז חוסיין (להלן: "סאמר"), בת.פ. 7172/08 בביהמ"ש המחוזי בחיפה. עניינם של שלושת הנאשמים האחרים, המואשמים ביחד עם המשיב, בכתב האישום, אשר הוגש בתיק הנ"ל (להלן: "כתב האישום"), נדון בפני כבוד השופטת למלשטרייך-לטר, אשר הורתה, בהחלטתה מיום 12.8.08 (להלן: "החלטת לטר"), על מעצרו של המשיב 1 (להלן: "אחסאן"), עד תום ההליכים נגדו והורתה על שחרורם של המשיב 3 (להלן: "עסאם") ושל המשיב 4 (להלן: "נאדר"), בתנאים מגבילים שעיקרם "מעצר בית" מלא (השלמת ההחלטה לגבי המשיב 4 נעשתה בהחלטה מיום 13.8.08).

2. המשיבים, שהינם קרובי משפחה, מואשמים בחטיפת אשתו של אחסאן (להלן: "המתלוננת"), הנמצאת בהליכי גירושין מאחסאן. המתלוננת נחטפה מסופרמרקט, בחורפיש, בו עבדה, תוך שאחסאן סאמר גוררים אותה מהכסא, עליו ישבה בסופרמרקט, עד לרכב בו המתינו עסאם ונאדר.

על פי הנטען, נהג עסאם ברכב לירכא. לידו ישב נאדר ובמושב האחורי ישבו אחסאן וסאמר, כאשר המתלוננת ביניהם והם אוחזים בה, למרות צעקותיה, מכופפים את ראשה וסותמים את פיה לבל תצעק. בהגיעם לירכא הוציא אחסאן את המתלוננת מהרכב, הכניסה לבית, שם החזיק בה בניגוד לרצונה, במהלך כל הלילה ורק בבוקר, לאחר שלמקום הגיע דודה של המתלוננת, היא שוחררה.

ראיות לכאורה ועיקר טיעוני הצדדים

3. כבוד השופטת למלשטרייך-לטר ניתחה את הראיות וקבעה כי קיימות ראיות לכאורה לגבי כל המשיבים ובאת כוחו המלומדת של סאמר מקבלת קביעה זו, אם כי היא טוענת, כי בנוגע לסאמר קיימות סתירות בעדויות, המצדיקות קביעת חלופת מעצר.

הסניגורית המלומדת מצביעה על אמירות שונות בעדויותיה של המתלוננת וטוענת כי מדובר בסתירות וכי מעדויות המתלוננת עולה רצון להזיק לכל המשיבים.

4. עיינתי בעדויותיה של המתלוננת ואינני סבורה שמדובר באמירות המהוות, בהכרח, סתירות. גם העובדה שהיא איננה יכולה לומר מי מבין המשיבים נתן לה בעיטה, או כי לא ראתה עדים ורק לאחר מכן שמעה שהיו במקום אנשים שראו את האירוע, אין בהן כדי לכרסם בעדותה, הן מאחר שטבעי שבנסיבות טראומטיות כאלה לא שמים לב לכל הפרטים והן מאחר שבשלב זה אין ביהמ"ש נכנס לפרטי פרטים של העדויות, אלא מעריך האם קיימות בתיק ראיות גולמיות, אשר מבססות סיכוי סביר להרשעה וכאלה בהחלט קיימות בתיק החקירה.

5. אינני סבורה שקיים כרסום כלשהו בראיות לכאורה בנוגע לסאמר.

לטענת הסניגורית, סאמר איננו מעורב במעשה בלתי חוקי כלשהו. כל רצונו היה להגיע לירכא והוא הצטרף לנסיעתם של המשיבים האחרים, אשר נסעו לירכא ולא ידע כלל שהמתלוננת נלקחת כנגד רצונה.

גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם עדויות אחרות בתיק החקירה, לפיהן אחסאן נראה גורר את המתלוננת בכח מהסופרמרקט ואף עם הודעתו של אחסאן, לפיה הוא ביקש מהאחרים להצטרף אליו על מנת שישוחח עם המתלוננת בסופרמרקט וכדי שיהיו לו עדים שהוא רק מדבר איתה ושהיא תרגיש בטוחה.

טענת הסניגורית המלומדת, לפיה המתלוננת בדתה את כל הסיפור, בשל כך שפחדה מהוריה, לאור היחסים בינה לבין אחסאן ומנהגי העדה הדרוזית, אליה היא משתייכת, תבדק, ככל שיהא הדבר נחוץ, במסגרת התיק העיקרי. בשלב זה, אין בטענות אלה, שאין להן, בשלב זה, כל סימוכין, כדי לכרסם בעוצמת הראיות.

עילת מעצר

6. אין חולק, שמדובר בעבירות חמורות ביותר ובנסיבות המקימות חשש להישנות עבירות אלימות מצידו של סאמר. בהקשר לכך יש לציין, כי על פי עדותה של המתלוננת סאמר הוא זה, שביחד עם אחסאן, הפילו אותה מהכסא בסופרמרקט וגררו אותה לרכב, כך שחלקו בביצוע המעשים, הינו חלק פעיל וממשי.

7. בנוסף, לסאמר עבר פלילי, הכולל הרשעה, משנת 2005, בעבירות של היזק לרכוש ואיומים, בגינן נדון (ביום 23.6.05), לקנס ולמאסר על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים וכן עבירות הצתה וקשר לפשע משנת 2007, בגינן נדון, ביום 26.12.07 (לפני פחות משנה), למאסר בפועל למשך 6 חודשים, לריצוי בעבודות שירות, לקנס, למאסר על תנאי למשך 12 חודשים ולפיקוח קצין מבחן למשך 18 חודשים. יצויין, כי עברו הינו המכביד מבין כל המשיבים.

8. בנסיבות אלה, יש לומר, כי קיימת מסוכנות בגינה קיימת עילת מעצר. עוד יש לציין, כי בשבוע שלאחר ביצוע המעשים המיוחסים למשיבים, שהה סאמר באילת. המבקשת טוענת שהוא עשה זאת במטרה להימלט מהמשטרה ואילו הסניגורית טוענת שהוא עזב את חורפיש לפי דעת השיחים, כמקובל לאחר אירוע מסוג זה, ללא שידע שהוא חשוד.

כך או כך, עדיין יש מקום לתהות – מדוע דווקא סאמר עזב את חורפיש ומדוע הוא או בני משפחתו, אשר היו עימו בקשר במהלך אותו שבוע, הכחישו זאת. עובדות אלה מצביעות על חשש להימלטות מאימת הדין ועל חשש לסיוע של המשפחה בכך.

חלופת מעצר -

9. הסניגורית מציעה חלופת מעצר בבית אימו של סאמר, בחורפיש, כאשר אימו של סאמר היא אשר תפקח עליו.

לאור האמור לעיל, ספק רב בעיני אם ניתן לאיין את מסוכנותו של סאמר באמצעות חלופת מעצר כלשהי וזאת, במיוחד לאור כך שחלופת מעצר דורשת מתן אמון מצד ביהמ"ש בנאשם ולאור כל האמור לעיל האמון שניתן ליתן בסאמר מוגבל ביותר, אם בכלל.

מכל מקום, לאור האמור לעיל, חלופת המעצר אשר הוצעה, בהיותה חלופה בבית אימו ובאזור מגוריה של המתלוננת, איננה חלופה אשר יש בה כדי להשיג את מטרות המעצר וגם ללא חקירת האם ניתן לקבוע שאין כל מקום לקבלה.

לפיכך, אני מורה על מעצרו של סאמר עד תום ההליכים נגדו.

איבחון

10. הסניגורית המלומדת טוענת, כטיעון מרכזי, כי סאמר סובל מפיגור שכלי, מהפרעות בדיבור וממחלת הנפילה ומבקשת לשלחו לוועדת איבחון למפגרים, בהתאם להוראות סעיף 19ה' לחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק").

11. מהמסמכים אשר הוגשו (מסמכים רפואיים ואחרים) עולה, שסאמר סובל מתסמונת המתבטאת בהפרעות בדיבור – גמגום, התפרצויות זעם והתקפי פרכוס – מחלת הנפילה ובגין כך נקבעו לו במל"ל נכות צמיתה בשיעור 75%, כאשר ההבחנה של וועדת המל"ל היתה כי הוא מפגר. בילדותו אובחן סאמר כמצוי ברף העליון של הפיגור הקל ולמד בבי"ס לחינוך מיוחד.

כן הוגשה חוו"ד, שנערכה, לבקשת בא כוחו של סאמר, ע"י ד"ר ענבל בר סלע (ככל הנראה בנובמבר 2007), לפיה סובל סאמר מפיגור שכלי.

12. בנסיבות אלה ולאור הוראת סעיף 19ה' לחוק ועל מנת לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום לנהוג כאמור בסעיף 19א' לחוק, דהיינו – להורות שסאמר יוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, אני מורה למשטרה ולשב"ס להביא את סאמר בפני וועדת אבחון, על פי החוק, בהקדם האפשרי.

שלטונות שב"ס יצרו, לצורך כך, לאלתר, קשר עם וועדת האבחון ויפעלו בתיאום עמה, על מנת שוועדת האבחון תערוך לסאמר אבחון בהקדם האפשרי (בתנאי מעצר) ותתן חוות דעתה בנוגע למצבו.

חוו"ד הוועדה תובא בפני בית משפט זה, מייד עם הינתנה.

מזכירות בית המשפט תמציא החלטה זו לועדת האיבחון למפגרים.

ניתנה היום כ"ג באב, תשס"ח (24 באוגוסט 2008) בנוכחות ב"כ הצדדים ומשיב 2.

ת. שרון-נתנאל, שופטת

דיאנה א.