ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עלי אבו סאלח ואח' :

14

בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה

בש 003269/08

בתיק עיקרי: פ 007126/08

בפני:

כב' השופטת ת. שרון-נתנאל

תאריך:

24/08/2008

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

פרקליטות מחוז חיפה - פלילי

המבקשת

- נ ג ד -

1. עלי בן עומר אבו סאלח ת"ז 023119373

2. מאזן בן מוטלק אבו סאלח ת"ז 59910521

ע"י ב"כ עו"ד

ניצה כהן

המשיבים

נוכחים:

ב"כ המבקש – עו"ד תומר נגולה

מטעם המשיבים – מר יעקב גבע (ממשרדה של עו"ד ניצה כהן)

המשיבים בעצמם – באמצעות הליווי

החלטה

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום בתיק פלילי 7126/08 בו הואשמו המשיבים בכך שביום 24.7.08 קשרו קשר לתקוף את חוסין אבו סאלח (להלן: "המתלונן") ולגרום לו חבלה חמורה. במסגרת קשר הגיעו המשיבים למקום בו שהה המתלונן, כשכל אחד מהם נוהג ברכב אחר.

המשיב 1 ירד מרכבו, כשהוא אוחז בידו מקל גדול, באמצעותו היכה בעוצמה בראשו של המתלונן ובפלג גופו העליון. כתוצאה מהמכות נפל המתלונן על הריצפה ובעוד הוא מנסה להתרומם נסע המשיב 2 ברכבו (להלן: "הרכב הדורס"), לעבר המתלונן במטרה לדרוס אותו ופגע שוב ושוב בגופו של המתלונן וגרם לנפילתו על הריצפה, בעוד המשיב 1 ממשיך להכות את המתלונן באמצעות המקל. בגין האמור לעיל הואשמו המשיבים בקשר לפשע, עבירה על סעיף 499 + 32 לחוק העונשין וכן בחבלה בכוונה מחמירה – עבירה על סעיף 329 (א)(1) + 29 לחוק העונשין.

הבקשה הובאה ביום 13.8.08 בפני כבוד השופט זרנקין, במסגרת תורנותו. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים החליט כבוד השופט זרנקין, ללא דיון לגופה של הבקשה, להזמין תסקיר שירות מבחן וקבע דיון נוסף בבקשה להיום בפני השופט התורן.

שירות המבחן הודיע עוד קודם לכן שלא יעלה בידו להכין תסקיר עד לדיון שנקבע להיום וביקש שהדיון יידחה לכל המוקדם לתאריך 4.9.08. לפיכך קבע כבוד השופט זרנקין בהחלטה שניתנה בהעדר הצדדים ביום 15.8.08, כי הדיון הקבוע להיום יתבטל וכי התיק יועבר לכבוד השופט רון שפירא לקביעה בפניו.

התיק הפלילי העיקרי הובא בפניי היום, לצורך הקראת כתב האישום ולכן גם המשיבים הובאו לבית המשפט. ב"כ המשיבים התנגדה לדחייה כה ארוכה של דיון בבקשה וביקשה שלא להמתין לתסקיר שירות המבחן אלא לסיים את הדיון בבקשה היום ולכן הוריתי להביא את התיק בפניי ושמעתי השלמת טיעונים מפי באי כח הצדדים.

המאשימה טוענת כי בתיק החקירה ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, הכוללות הודעות של עדי ראייה, תיעוד רפואי ותמונות של המתלונן, הודעות המשיבים אשר מכחישים אמנם את תקיפת המתלונן אולם קושרים עצמם למקום ותמונות של הרכב הדורס.

המאשימה מדגישה את חומרתם של המעשים המיוחסים למשיבים, אשר בוצעו לטענתה באכזריות ובאלימות קשה לעיני עוברים ושבים בהתנהגות חסרת כל רסן, תוך שימוש בכלי נשק שונים, קרים. כן טוענת המאשימה לחשש מפני שיבוש הליכים הן לאור כך שעדי התביעה מתגוררים בישוב בו מתגוררים המשיבים והן לאור כך שחלקם כבר ביקש לבטל את ההודעות שנמסרו במשטרה.

ב"כ המשיבים טוענת כי קיימים עדי ראייה נוספים אשר מבקשים למסור הודעות למשטרה אולם המשטרה אינה גובה מהם הודעותיהם. לטענתה קיימות סתירות בין שתי ההודעות שמסר המתלונן וכן התמונות אשר צולמו על ידי המתלונן נושאות תאריך שהינו יום לפני מועד הארוע. לטענתה אין בתיק החקירה ראיות לעבירה של קשר לביצוע פשע ואף לא לכוונה הדרושה לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. עוד טוענת היא למחדלי חקירה באשר המשטרה לא בדקה את גובה הפגיעות ברכב לעומת גובה הפגיעות במתלונן, לא בדקה את הרכב במוסך ולא ערכה בדיקת חיים לחבלות אשר בגופו של המתלונן.

עיינתי בתיק החקירה וסבורה אני שקיימות ראיות לכאורה אשר יש בהן כדי להביא להרשעת המשיבים במיוחס להם. קיימות הודעות מפורטות של עדי ראייה, אשר אמנם ביקשו, לאחר מכן, לבטל את הודעותיהם, אולם לא חזרו בהם מדבריהם אלא נימקו את בקשותיהם לביטול ההודעות מי בכך שהוא לא רוצה בעיות ולא רוצה להסתכסך עם החשודים, מי בכך שהוא שכן של החשודים ולא רוצה שיהיה ריב ביניהם ומי בכך שבסופו של דבר תהיה סולחה והוא לא רוצה להישאר אשם.

בנוסף, עולה מתיק החקירה שהרכב הדורס נמסר, לאחר הארוע לתיקון במוסך כשמצויות בו פגיעות שונות, אשר צולמו על ידי המתלונן בעת היות הרכב במוסך. כמו כן מצויות בתיק החקירה תמונות של החבלות על גופו של המתלונן המתיישבות עם עדותו.

המשיבים עצמם קושרים עצמם לארוע וטוענים שהם אלה שהותקפו על ידי המתלונן וחבריו והם מסבירים את החבלות על גופו של המתלונן בכך ששמעו אחר כך שהמתלונן נדרס.

אינני סבורה שהסתירות עליהן מצביעה ב"כ המשיבים מכרסמות בראיות באופן שלא ניתן לבסס עליהן הרשעה, לכאורה.

משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה אין מנוס מקביעה כי קיימת עילת מעצר. ראשית, מדובר בעבירות המקימות עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21 (א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. הנסיבות בהן בוצעו העבירות הינן נסיבות חמורות ביותר המצביעות, לפחות לכאורה, על תיכנון מוקדם. העבירות בוצעו בצוותא חדא, באכזריות, תוך שימוש בכלי נשק קר – מקל ובכלי רכב לשם פגיעה במתלונן. גם תוצאות הפגיעה הינן חמורות כפי שעולה מהתיעוד הרפואי ומהתמונות.

לפיכך, בנסיבות האמורות לעיל, גם בהעדר עבר פלילי, יש מקום להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם. לענין זה ראו, למשל: בש"פ 762/04 דחבש נ' מדינת ישראל, בש"פ 10698/05, פלוני נ' מדינת ישראל.

בנוסף לאמור לעיל, קיים בהחלט חשש ממשי להשפעה על עדים ולשיבוש מהלכי חקירה. בעניין זה יש משמעות רבה לכך שהעדים מתגוררים באיזור בו מתגוררים המשיבים וככל הנראה קיימת היכרות בין כולם. בהקשר לכך יש לשוב ולציין את העובדה שמספר עדי ראייה שמסרו הודעות למשטרה כבר הודיעו שהם מבקשים לבטל הודעותיהם.

בנסיבות אלה אני מורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

לא התיחסתי לחלופת מעצר, שכן טרם הומצא תסקיר שירות המבחן ואף לא הוצעה חלופת מעצר.

ניתנה היום כ"ג באב, תשס"ח (24 באוגוסט 2008) בנוכחות הצדדים הנ"ל.

ת. שרון-נתנאל, שופטת

דיאנה א.