ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורשי עיזבון דן קואל נגד דוד עק :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 021922/08

בש"א 162477/08

בפני:

כבוד השופט מנחם (מריו) קליין

תאריך:

24/08/2008

בעניין:

יורשי עיזבון דן קואל ז"ל

התובע/ המשיב

נ ג ד

דוד עקיבא

הנתבע/ המבקש

החלטה

מונחת בפניי בקשות למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

יורשי עזבון המנוח דן קואל ז"ל (להלן: "העיזבון / המשיב"), מיוצגים בתביעה זו על ידי סמדר קואל (להלן: "סמדר") אלמנתו של המנוח עו"ד דן קואל ז"ל (להלן: "מנוח") אשר נפטר ביום 18/09/07. ביום 09/01/08 ניתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח ולפיו סמדר וילדיה הנם יורשי העיזבון במלואו (העתק צו הירושה צורף כנספח א' לכתב התביעה).

דוד עקיבא (להלן: "הנתבע / המבקש"), שכר את שירותיו המקצועיים של המנוח, ולגישת העיזבון התחייב לשלם בין השאר סך של 40,000 ₪ שהופקדו בקופת בית המשפט (20,000 ₪ הופקדו במסגרת תפ"ח 1120/04 בבית המשפט המחוזי וכן 20,000 ₪ נוספים הופקדו במסגרת בש"פ 5546/05 בבית המשפט העליון). וזאת בעבור שכ"ט בגין ייצוג בהליכים משפטיים אשר מתנהלים כנגד הנתבע.

לגישת העיזבון לצורך הקלה על גביית שכר הטרחה חתם הנתבע ביום 07/05/07 על כתב המחאת זכויות בלתי חוזר שנועד להבטיח את תשלום שכר הטרחה המגיע למנוח. (המחאת הזכות צורפה כנספח ב' לכתב התביעה). בכתב ההמחאה נקבע כי עם קביעת זכאותו של הנתבע לקבלת כספי הפיקדון כולם או מקצתם יועברו הסכומים ישירות למנוח לכיסוי שכר טרחתו.

כעולה מהחלטת כב' השופט ע' פוגלמן מיום 19/07/07 (צורפה כנספח ג' לכתב התביעה). פיקדון בגובה 40,000 ₪ יוחזר לנתבע דכאן וזאת בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בגובה זהה, לגישת העיזבון החלטה זו באה לאור בקשתו של הנתבע כי הכספים אשר הופקדו ישוחררו לטובת המנוח לצורך תשלום שכר טרחתו. על אף העובדה כי בקשה לשחרור כספי הפיקדון הוכנה עוד ביום 22/07/07 לא הוגשה הבקשה לתיק בית המשפט בטרם נפטר המנוח ביום 18/09/07.

בהחלטה מיום 25/10/07 קיבל כב' השופט גלעד נויטל את בקשת העיזבון האוסרת בין השאר דיספוזיציה בכספי הפיקדון ושלא לטובת המנוח או עיזבונו (העתק ההחלטה צורף כנספח ו' לכתב התביעה).

העיזבון טוען שהנתבע הפר את התחייבותו לתשלום שכר הטרחה המגיע למנוח תוך ניצול ציני של פטירתו.

מנגד טוען המבקש, שהינו חוקר פרטי במקצועו, כי שכר את שירותיו של המנוח עוד בשנת 2004 על מנת שייצגו בהליך פלילי שנפתח כנגדו במסגרת הליך תפ"ח 1120/04

לגישת הנתבע הוסכם בין הצדדים כי בעבור ייצוגו בכל נדבכי ההליך מלבד ייצוגו בהליך של מעצר ימים, יעמוד שכר הטרחה על סך של 46,000 $ ( על פי שער של 1 $=4.6 ₪).

הנתבע טוען כי בין החודשים 07/2004 – 06/2007 שולמו מרבית הכספים למנוח במספר תשלומים בסך כולל של 36,000 $. עם זאת טוען הנתבע כי אין בידיו כל חשבונית או קבלה המאשרת את קבלת הכספים וזאת לאור העובדה כי קבלות מעין אילו לא ניתנו על ידי המנוח.

בחודש 04/2007 טוען הנתבע כי לאור העובדה כי ניהול התיק לא התנהל בקצב אותו צפה המנוח ביקש המנוח את יתרת שכר טרחתו בגובה 10,000 $. לגישתו לאור הוסכם בין הצדדים כי סכום בגובה 40,000 ₪ אשר הופקד בבית המשפט לשם הבטחת תנאי שחרורו יועבר למנוח, ומשכך חתם ביום 11/04/07 הנתבע על כתב המחאה בלתי חוזר.

בסמוך לפטירתו החל המנוח לפעול לשחרור כספי הפיקדון ובהחלטה מיום 19/07/07 הותנה שחרור הפיקדון בהפקדת ערבות בנקאית. לגישת הנתבע לא עלה בידיו לקבל ערבות בנקאית. לאור העובדה כי חלקו הארי של התשלום בגובה של 36,000$ שולם למנוח בטרם פטירתו והתיק עדיין היה בעיצומו, נותר הנתבע ללא ייצוג. דבר אשר אילץ את הנתבע להמשיך ולנהל את התיק, תוך שהסתייע בשירותי הסנגוריה הציבורית. הנתבע טוען כי זכאי הוא להשבת כספים אשר שולמו ביתר, שכן לא ניתן השירות המלא בגין התשלום ששילם.

בדיון מיום 07/07/08 נחקרו הנתבע ואחיו על תצהיריהם ובתום הדיון הורתי לצדדים כי יעלו את סיכומיהם על הכתב באשר לבקשת רשות להתגונן.

דיון

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן. בחינת בקשות המבקש איננה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש אלא אך לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה. קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח' פ"ד כ(2) 520, 522).

בית המשפט חייב ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק למשיבה יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתה של המבקשת ולאפשר לה את יומה בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של המבקשת בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

המבקש טען מספר טענות –

ראשית – שכר הטרחה אשר סוכם בין הצדדים הינו בגובה של 46,000 $ ולא סך של 40,000 ₪ אשר היה מופקד בקופת בית המשפט כפי שטוענת התובעת, לדידי לאור טענות העיזבון בסעיף 6 לכתב התביעה וכן בסעיף 2 לסיכומיהם נראה כי הסכום האמור הינו בנוסף לסכומים אשר שולמו קודם לכן ואינו מהווה את שכר הטרחה המלא בתיק, עולה כי העיזבון נמנע מלהציג הסכם שכר טרחה שנחתם בזמן אמת בין הצדדים אשר ישקף נכונה את ההסכמות, עם זאת נמנע הנתבע אף הוא מלהציג כל אישור תשלום של הכספים הנדונים משכך מצריכה הסוגיה בירור עובדתי מעמיק.

שנית – טענתו של הנתבע לפיה לאור מותו המצער של המנוח לא התקבל מלוא השירות לו התחייב המנוח ומשכך אין העיזבון זכאי ליתרת התמורה ולגישתו ההפך הוא הנכון, לדידו לאור העובדה כי קיים מעין "כשלון תמורה חלקי" הרי שהנתבע זכאי להחזר חלקי של הכספים ששולמו, טענתו זו אף היא מצריכה עיון במסמכי הצדדים ולא ניתן להתעלם ממנה.

שלישית – לגישתו בהסכם בין הצדדים נקבע כי התשלום יועבר עם זכאותו לכספי הפקדון, ומאחר וטרם התגבשה זכאותו אין העיזבון זכאי לקבל סכום כלשהו.

המשיבים טוענו כי הנתבע התחייב לשלם למנוח בגין שירותיו המקצועיים בין היתר סך של 40,000 ₪ כמתחייב בכתב המחאת הזכויות. עם זאת בעיון בכתב ההמחאה הבלתי חוזרת (צורף כנספח ב' לכתב התביעה) עולה מסעיף 4 :

" אני מורה כי מיד עם קביעת זכאותי לקבלת סכום הערבות הנ"ל, כולו או חלקו בחזרה, יועבר הסכום המתקבל במלואו לבא כוחי..."

מן האמור לעיל לא עולה כל תניה באשר להמשך הייצוג או להפסקתו בטרם סיום ההליך, יחד עם זאת לא הוצג כל מסמך בפני בית המשפט הקובע כי נקבעה זכאות הנתבע לקבלת הכספים האמורים.


לדידי אין להתעלם מן העובדה המצערת כי המנוח אשר ייצג את הנתבע נפטר בטרם הסתיים ההליך. דבר זה מצריך דיון ובירור מעמיק בסוגיה הנדונה באשר להשפעתה על הסכמות בין הצדדים.

כאמור, אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות ובנוסף, אין בטענות הנתבע די כדי להוכיח כי כל מטרותיו הן למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר, טענותיו של המבקש אינן אך "סתמיות" ומשלא נתבדו והופרכו בחקירתו הנגדית, קיימת בהן עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובעת.

לאור האמור לעיל אני נותן למבקש רשות להתגונן.

הוצאות הבקשה והדיון בסך 1,000 ₪ + מע"מ ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

הצעת בית המשפט:

לאור הקושי הראייתי הצפוי בתיק לצדדים, כפי שפורט לעיל ולאור טיב הסכסוך מצאתי לנכון להציע לצדדים הצעה לסיום הסכסוך מבלי הצורך לקיים הוכחות בתיק.

מבלי לנקוט עמדה מה תהיה התוצאה הסופית לאחר שמיעת הראיות בתיק, אשר יכולה להביא כמובן לקבלת התביעה במלואה או דחייתה במלואה, מן הראוי להציע לצדדים הסדר אשר משקף את הסיכונים והסיכויים של הצדדים נכון בשלב זה.

בית המשפט מציע שינתן פס"ד על דרך הפשרה אשר עקרונותיו יהיו כדלקמן:

1. פסק הדין ינתן בהתאם לסעיף 79א' (א) לחוק בתי משפט התשמ"ד-1984, על סמך החומר שבתיק.

2. סכום המינימום של פסק הדין יעמוד על סך 7,200 ₪ .

3. סכום המקסימום של פסק הדין יעמוד על סך 27,000 ₪.

4. נושא ההוצאות ושכ"ט יושארו לשיקול דעת בית המשפט.

הצדדים ישקלו את הצעת בית המשפט וישיבו עליה בכתב עד ולא יאוחר מיום 15.9.08.

לאור סכום התובענה היא מועברת לדיון בפסים של "סדר דין מהיר".

תשומת לב הצדדים להוראות תקנה 214ב(1) לתקנות סדר הדין האזרחי.

הנני קובע התיק לדיון מקדמי בפני ביום 9.12.08, שעה 15:00.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, כ"ג באב, תשס"ח (24 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.

מנחם קליין, שופט

קלדנית: שלומית נחום-שלום