ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפרת עמר נגד יוסף עמר :

רע"א 8788/04

המבקשת:
אפרת עמר

נ ג ד

המשיב:
יוסף עמר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.7.04 בבר"ע 1408/04 שניתנה על ידי כבוד השופט י' שווילי

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' יעקובי-שווילי) מיום 12.7.04, בה נתקבלה בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת ר' ברגמן) שניתנה ביום 18.4.04.

2. בעלי הדין הנם בני זוג ולהם שתי בנות קטינות. ביום 13.1.02 הגיש המשיב תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך יחד עימה את ענייני משמורת הקטינות, המזונות וחלוקת רכושם של בני הזוג. בית הדין הרבני קבע בהחלטתו מיום 18.6.02 "שתביעתו של הבעל וכל הכרוך בה הינה תביעה כנה הואיל והבעל עומד על תביעתו לגירושין ורוצה שאכן בית הדין יפסוק בכל התביעות". ביום 16.12.03 הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות שכותרתה "שמירת זכויות, פסק דין הצהרתי" בה נתבקש בית המשפט ליתן צו אכיפה וסעד הצהרתי לגבי רכושם של בני הזוג. המבקש הגיש בקשה לדחיית התובענה על הסף וטען, כי הסמכות העניינית נתונה לבית הדין הרבני בפניו כרך המבקש את ענייני הרכוש עם תביעת הגירושין.

3. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה בנמקו, כי במקרה דנן לא הצליח המשיב להוכיח שכריכת עניין הרכוש בתביעת הגירושין נעשתה כדין, וזאת לאור העובדה שהמשיב נמנע מלפרט את מכלול רכושם של בני הזוג. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט לענייני משפחה, "הפגם איננו טכני אלא מצביע על כריכה שאינה כדין ואינה כנה". על כן, בית הדין הרבני לא קנה סמכות לדון בנושאים שנכרכו וזו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

ערעורו של המשיב על החלטה זו נתקבל על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שבית הדין הרבני הכריע בסוגית הסמכות העניינית, אף לגבי הנושאים שנכרכו על ידי המשיב. משהכריע בית הדין בסוגיית סמכותו העניינית, קבע בית המשפט, הכלל הוא כי בית המשפט ימשוך ידו מלהתערב בקביעה זו, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, וזאת על בסיס ההלכה שיצאה מלפני בית משפט זה (ראו: בג"צ 8497/00 פלמן נ' פלמן, פ"ד נז(2) 118). במקרה דנן, קבע בית המשפט המחוזי, אין כל טעם המצדיק את התערבותו של בית המשפט לענייני משפחה בהכרעת בית הדין הרבני.

4. בבקשה שבפניי משיגה המבקשת על הכרעתו זו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, במקרה דנן היה על בית המשפט המחוזי לאמץ את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שכן נסיבות המקרה חריגות ומצדיקות על פי אמות המידה שנקבעו בבג"צ 8497/00 הנ"ל. לטענתה, תביעתה הוגשה כשנתיים לאחר הכרעת בית הדין הרבני לעניין הסמכות העניינית ובמהלך השנתיים שחלפו מאז החלטת בית הדין הרבני נמנע המשיב מלפרט את רכוש הצדדים. אשר על כן, על בית המשפט לבחון מחדש את כנות הכריכה על ידי המשיב.

5. דין הבקשה להידחות. כידוע, אמות המידה להתערבותו של בית משפט זה כערכאת ערעור שנייה עיקרן מקרים בעלי חשיבות עקרונית, או מקרים שהשלכותיהם רחבות יותר מעבר לעניינם של הצדדים לסכסוך. טענותיה של המבקשת נוגעות ליישומה של הלכת פלמן בנסיבות המקרה שבפנינו. בכך אין כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה. לגופו של עניין, יוער, כי איני סבורה שהעובדה שהחלטת בית הדין הרבני ניתנה כשנתיים עובר להחלטת בית המשפט לענייני משפחה, כשלעצמה, מהווה את אחד מאותם "מקרים חריגים ומצומצמים" (כלשונה של חברתי, השופטת ד' בייניש, בבג"צ 8497/00 הנ"ל בעמ' 139) בהם קמה הצדקה לחרוג מן ההלכה, לפיה ככלל, אין מקום להתערבות בית המשפט או בית הדין בסוגית הסמכות העניינית, מקום בו זו הוכרעה בעבר על ידי אחת מהן. מכל מקום, כאמור, הסוגיה העקרונית בעניין הוכרעה על ידי בית משפט זה ואיני רואה בנסיבות העניין כל הצדקה לדיון ב"גלגול שלישי".

לאור האמור, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, כ"ח באדר א' תשס"ה (9.3.05).

ש ו פ ט ת


מעורבים
תובע: אפרת עמר
נתבע: יוסף עמר
שופט :
עורכי דין: