ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב זנדברג נגד קרן קיימת לישרא :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 16058/07

בשא 167842/08

בפני:

כב' השופטת אגי זהבה – ס. נשיאה

24/08/2008

בעניין:

שלג אהרון

ע"י ב"כ עוה"ד א. סופר ואח'

התובע/המבקש

נ ג ד

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ז. פלושניק

הנתבעת/המשיבה

החלטה

בפני בקשה מטעם התובע, למינוי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי.

1. רקע עובדתי

כנטען בכתב התביעה, התובע (להלן: "המבקש"), נפגע ביום 14.12.2005, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, עת החליף צמיג פגום באמצעות מגבה (ג'ק) והרכב נפל על ידו הימנית.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, וועדה רפואית אשר בדקה המבקש קבעה כי נותרה לו נכות רפואית בשיעור 10% לצמיתות, החל מיום 1.1.2007, בגין מצב לאחר שבר בשליש מרוחק של הרדיוס, ביד ימין, היא ידו הדומיננטית.

המבקש ערער על החלטת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וטען להחמרה במצבו, אך המל"ל דחה תביעתו והותיר החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון בעינה.

כעת עותר המבקש בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי.

2. טענות הצדדים

לטענת המבקש, הגם שנכותו הצמיתה הועמדה על שיעור של 10% בלבד, השפעתה של הנכות על תפקודו הינה גבוהה פי כמה.

לטענתו, עובר לתאונה נשוא התביעה, עבד כמפעיל מחפרון ולאחר התאונה ולאחר ששהה בתקופת אי כושר של כשנה, ניסה לשוב לאותה עבודה, אך פוטר לאחר מספר חודשים בלבד ואף נבדק על ידי מומחים ברפואה תעסוקתית בקופת החולים אשר מצאו כי אינו כשיר לחזור לעבודתו כמקודם לתאונה.

לטענתו, אף נבדק במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ונמצא לא כשיר לנהיגה ברכב מסחרי, מסיבה אורטופדית.

לאור כל הדברים האמורים, עותר המבקש בבקשה זו למינוי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי, אשר יקבע מגבלותיו התעסוקתיות בגין הנכות האורטופדית שנותרה לו כתוצאה מהתאונה, נשוא התביעה.

הנתבעת (להלן: "המשיבה"), מתנגדת לבקשה.

לטענתה, אין להכיר בתאונה כתאונת דרכים ומשכך אין להחיל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") בעניינה של התביעה.

אשר לבקשה למינוי מומחה תעסוקתי, טוענת המשיבה כי הבעיה התפקודית ממנה סובל המבקש נובעת ממצבו הרפואי עובר לתאונה. לטענתה אף המבקש עצמו השיב בתצהיר מענה לשאלון כי מצבו הרפואי עובר לתאונה נשוא התביעה הוגדר כבינוני עד קשה.

לא רק זאת אלא שלטענת המשיבה, המבקש שב לעבודתו כמפעיל מחפרון לאחר התאונה, השתכר במשכורת גבוהה יותר בהשוואה לתקופה שלפני התאונה ועבד משך 10 שעות ליום, במשרה מלאה.

לטענת המשיבה, הועדה הרפואית של המל"ל קבעה כי המבקש מסוגל לחזור לעבודתו ולא הפעילה תקנה 15 בעניינו.

כמו כן, טוענת המשיבה כי ההלכה הנוהגת הינה כי מינוי מומחה תעסוקתי, יעשה רק במקרים יוצאים מן הכלל ורק באם המבקש הניח תשתית ראייתית מספיקה.

3. דיון והכרעה

הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים, או בענייננו בהחלטת הועדה הרפואית של המל"ל. תכופות די בחוות דעתו של מומחה כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. לעומת זאת במקרים מורכבים עשוי בית המשפט להגיע לכלל מסקנה שחוות דעת המומחה אינה מספיקה.

אמנם נקבע כי "הפגיעה בכושר ההשתכרות אינה תמיד פועל יוצא של הנכות הרפואית "הפיסית" ואף לא של זו "התפקודית"- האובייקטיבית, והיא תלויה בנסיבות המיוחדות של התובע- כמו גילו, הכשרתו, ניסיונו ומקצועו. זוהי, לפיכך, קביעה סובייקטיבית הנוגעת לנפגע המיוחד". [דברי כבוד השופט ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית), 448].

אולם הסמכות לקבוע את שיעור הנכות התפקודית היא בידי בית המשפט, והתובע יכול לנסות ולהוכיח את ההשלכות התפקודיות של נכותו הרפואית באמצעות ראיות ולא באמצעות מומחה תעסוקתי [ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77].

זאת ועוד, "הלכה היא, כי מומחים בתחום השיקום אינם ממונים כעניין שבשגרה, אלא במקרים בהם אין די בחוות דעתם של המומחים האחרים..." [רע"א 7563/01 בן שלום נ. בונדק ישראל ואח' (פורסם ב"נבו")], הדברים אמורים גם לגבי מומחה התעסוקה.

נטיית בתי המשפט שלא למנות מומחה בתחום התעסוקה, אלא לאחר שנתקבלו חוות דעת המומחים לעניין מצבו הרפואי הכללי של התובע, ובהתאם לחוות הדעת נבדק הצורך במינוי מומחה תעסוקתי שישקלל את הנכויות לכלל מסקנה במישור התעסוקתי.

ככלל, תחילה יש צורך בקביעת נכות, וביסוס הקשר הסיבתי בין התאונה ובין המצב הנוכחי הנטען ורק לאחר מכן יש מקום להיזקק, במידת הצורך, להיבטי השיקום והתעסוקה הנטענים.

4. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובמסמכים אשר צורפו להן, לא מצאתי מקום, בשלב זה, להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי.

המקרה שבפני אינו מקרה חריג ויוצא דופן המצדיק מינוי מומחה תעסוקתי. לתובע נכות אורטופדית בשיעור 10% כתוצאה מהתאונה, ואין בנכות זו כדי להצדיק את המינוי המבוקש.

קביעת ההשלכות התפקודיות של הנכות הרפואית על כושר עבודתו של התובע, לרבות כנהג מחפרון, תוכל להינתן על סמך הנתונים והעובדות שיוכחו בבית המשפט, לרבות בעדותו של התובע.

זאת ועוד, אין מדובר בפגיעה גופנית המשלבת מערכות שונות ו/או בעיסוק מיוחד של התובע, המצדיקים מינוי מומחה תעסוקתי כבר בשלב זה.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ג באב, תשס"ח (24 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.