ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י. ברכה-מ.שחר נגד רוזנבאום :

119

בתי המשפט

בית משפט השלום רחובות

004305/04

בפני כבוד השופטת ריקי שמולביץ

תאריך:

24/08/2008

בעניין:

י. ברכה - מ. שחר אדריכלים ומתכנני ערים

ע"י ב"כ עו"ד יצחק סימון

התובעת

נגד

1. רוני רוזנבאום

2. שלמה ונטורה

3. ניסים נחמני

4. וורלד ביזנס סנטר בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד תומר שקרצי

הנתבעים

פסק דין

1. בפני תביעה אשר הוגשה ע"י י. ברכה-מ. שחר אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ (להלן: "התובעת") נגד רוני רוזנבאום (להלן: "נתבע 1"), שלמה ונטורה (להלן: "נתבע 2"), ניסים נחמני (להלן: "נתבע 3") וורלד ביזנס סנטר בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתשלום סך של 313,513 ₪.

2. א. על פי התביעה, התובעת עוסקת בתכנון אדריכלי באמצעותם של האדריכלים

ישראל ברכה (להלן: "ברכה") ומשה שחר (להלן: "שחר").

ב. נתבעים 1-3 (להלן: "היזמים") היו במועדים הרלבנטיים היזמים של פרויקט לבנית בניין משרדים ביהוד אשר כונה על ידם W.B.C וורלד ביזנס סנטר, ואשר היזמים, חלקם או באמצעות מי מטעמם, הקימו את הנתבעת.

ג. ביוני 2001 או בסמוך לכך, פנו היזמים לתובעת בבקשה לקבל הצעה לתכנון בנין משרדים ביהוד על מגרש אשר על פי המצג שהציגו אמורים היו לרכוש מהבעלים.

התובעת נענתה לפניה והגישה ליזמים הצעה מפורטת לתכנון.

ד. בעקבות ההצעה הכללית מיום 20.6.01, לאחר מו"מ בין הצדדים, סוכמו תנאי ההצעה לתכנון במסמך מתוקן אשר נשלח ליזמים ביום 26.6.01.

התובעת טוענת, כי הצעה אחרונה זו היתה מוסכמת על היזמים ובהסתמך עליה ניתנו למתכננים הוראות להתחלת העבודה.

ה. בעקבות סיכום תנאי התכנון, מינו היזמים מנהל פרויקט מטעמם, אינג' יוסף מורדחאיב (להלן: "מנהל הפרויקט") אשר תפקידו היה ללוות את הפרויקט משלב התכנון ועד לגמר. מנהל הפרויקט יזם פגישת תיאום ראשונה אשר נערכה ביום 7.8.01 במשרדי התובעת ובמהלכה סוכמו פרטים טכניים שונים ועיקרי תכנון ונקבע בין היתר, כי מפת מדידה תועבר לאדריכלים תוך שבוע.

ו. התובעת טוענת, כי בחודשים שלאחר מכן, בהתבסס על מידע שסיפקו היזמים ומנהל הפרויקט, החלו האדריכלים בתכנון המבנה. במסגרת זו הציגו מספר גירסאות ותכניות מיקדמיות אשר מתוכן בחרו היזמים גירסה אחת כתוכנית מועדפת ועל פיה הוכנה תוכנית לקבלת היתר בניה אשר הוגשה לועדה המקומית לתכנון ובניה ביהוד ביום 10.7.02, או בסמוך לכך.

ז. התובעת טוענת, כי התברר ליזמים, כי קיימת בעיה כלשהי בין הת.ב.ע החדשה אשר היתה בתוקף לבין תרש"צ קודם, ונתבע 1 לקח על עצמו לטפל בנושא זה מול הגורמים הנוגעים בדבר. על פי הוראות היזמים, המשיכו האדריכלים בתכנון הבנין להגשת הבקשה לקבלת היתר.

ח. התובעת טוענת, כי למיטב ידיעתה בשל חילוקי דעות כלשהם ע"י הבעלים הקודמים של המגרש ו/או מסיבות כלשהן השמורות עימם, הושהו הליכי התכנון במחצית השניה של שנת 2002. למתכננים התברר, כי היזמים אינם ממשיכים בפרויקט, מנהל הפרויקט הפסיק את מלאכתו וכולם ניתקו מגע עם המתכננים.

ט. התובעת טוענת, כי המתכננים ביצעו 40% מהעבודה בהתאם לסיכום הדברים כמפורט בהצעה מיום 26.6.01, הכינו תכניות מוקדמות בגירסאות שונות, תכניות סופיות ותוכניות להיתר בניה כך, שבסה"כ מגיעים למתכננים 40% משכר הטרחה הכולל המהווים סך של 42,000$ בצירוף מע"מ כחוק.

י. פניות התובעת ליזמים לתשלום שכרם נענו בהתחמקויות ובסירוב.

יא. התובעת טוענת, כי בהתאם להוראות תקנון שירותי המתכנן של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל היא זכאית לתוספת בשיעור של 30% מהשכר אשר אמור היה להשתלם לה בגין חלק העבודות ההנדסיות אשר לא בוצע, סכום השווה ל-18,900$ בצירוף מע"מ כחוק.

3. א. בכתב הגנתם של נתבעים 1-3 מכחישים הם את טענות התובעת.

ב. לטענתם, התקשרה הנתבעת עם בעלי הזכות להרשם כבעלים במשותף של מקרקעין ביהוד (להלן: "הבעלים") בהסכם קומבינציה להקמת פרויקט במקרקעין.

לצורך זה שכרה הנתבעת את את שירותי התובעת כאדריכלית הפרויקט.

ההסכמות בין הצדדים בנוגע להתקשרות גובשו בטיוטת הסכם אשר צורפה כנספח א' לכתב ההגנה.

ג. בהתאם להתקשרות בין התובעת לבין הנתבעת, אמורה היתה התובעת להכין תכניות ולאשרן ברשויות לצורך הקמת הפרויקט, באופן שהתכניות תתאמנה למצב הזכויות במקרקעין, כפי שהוגדר במסגרת ההתקשרות שבין הנתבעת לבין הבעלים ובין הנתבעת לבין התובעת.

ד. הנתבעים טוענים, כי בסמוך לאחר ההתקשרות בין הצדדים, למרות הצהרות התובעת בפני הנתבעת, כי בדקה את מצב הזכויות במקרקעין, לרבות ברשויות המוסמכות, וכי הזכויות במקרקעין מבחינת גודלם וצורתם, תואמות את הגדרת המקרקעין בהסכם שבין התובעת לנתבעת, כאשר החלה התובעת במגעים ראשונים מול גורמי התכנון בעיריה לצורך תכנון הפרויקט, התברר לנתבעת מהתובעת, כי שטחו וצורתו של המגרש שונים וקטנים יותר נוכח קיומה של תוכנית שיכון מבנים ציבוריים (תרש"צ) אשר אושרה לתוקף זמן רב קודם לכן.

ה. הנתבעים טוענים, כי בעקבות גילוי זה והבעיה שנוצרה בגינו הובהר לתובעת, כי אין טעם בהכנת תוכניות אשר לא תגלמנה את מלוא הזכויות במגרש כהגדרתו בהתקשרות בין הצדדים.

ו. הנתבעים טוענים, כי תוכניות הפרויקט אשר התובעת טוענת, כי המשיכה להכינן חרף האמור לעיל, ככל שמעניקות זכויות שונות ממה שהוסכם, חסרות כל ערך מבחינת הנתבעת ומנוגדות למוסכם בין הצדדים.

ז. הנתבעים טוענים עוד, כי התובעת הפרה את ההסכמות אשר בינה לבין הנתבעת ובכלל זה, הסעיפים המוסכמים בטיוטת ההסכם, בכך שלמעשה לא סיפקה לנתבעת את התוכניות האדריכליות התואמות את תיאורו של המגרש בהסכם ובטיוטת ההתקשרות.

בנוסף, במסגרת שלב א' , שלב התכנון המוקדם של התכנון, התחייבה התובעת לערוך: "חקירות בעניין זכויות הבניה, הת.ב.ע ומגמות התכנון העירוניות" ובהמשך בסעיף 8.2 לטיוטת ההתקשרות, התחייבה לדווח לנתבעת על כל חריגה שתגלה מיד עם היוודע לה עליה. התובעת הפרה את התחייבויותיה הנ"ל ככל שלא ביצעה חקירה מוקדמת לגבי זכויות הבניה במגרש, או לחילופין, ככל שביצעה בדיקה כאמור ולא דיווחה על החריגה שמצאה ביחס לתרש"צ.

ככל שהתובעת לא מצאה בבדיקתה את דבר קיומו של התרש"צ, הרי שמצגיה היו מטעים ו/או לכל הפחות רשלניים.

ח. התובעת הטעתה את הנתבעת בהציגה בפניה מצגי שווא רשלניים לפיהם ערכה היא בדיקות בעיריה וברשויות לגבי הזכויות במגרש, וכי הן משקפות את האמור בהסכם ובטיוטת ההתקשרות.

לחילופין, וככל שלא בדקה את הזכויות במגרש, הרי שהתובעת התרשלה והכינה תוכניות אשר אינן תואמות את מצב הזכויות במגרש או לכל הפחות לתובעת רשלנות תורמת ו/או אשם תורם לנזקים הנטענים על ידה.

ט. ההתקשרות בין התובעת לבין הנתבעת נעשתה עקב טעות, שכן אילו ידעה הנתבעת, כי בשל קיומו של התרש"צ הזכויות במגרש שונות באופן שמשפיע על ריווחיות הפרויקט מבחינתה, לא היתה שוכרת את שירותי התובעת לתכנון הפרויקט.

י. ההתקשרות בין התובעת לבין הנתבעת היתה בעסקת ברטר על תנאי, שככל שהתובעת תמלא אחר כל התחייבויותיה, והפרויקט יושלם, תהא התובעת זכאית לשטחים מתוך הפרויקט.

הואיל והתובעת לא מילאה התחייבויותיה כלפי הנתבעת והפרויקט לא הושלם, אין התובעת זכאית לכל תשלום שהוא מהנתבעת.

יא. הנתבעים טוענים עוד, כי הם באופן אישי מעולם לא התקשרו בהסכם כלשהו עם התובעת, לא חתמו על הזמנת עבודה ו/או על כל הסכם אחר.

טיוטת ההתקשרות היא בין התובעת לבין הנתבעת בלבד. התובעת אשר העירה בכתב ידה על גבי טיוטת ההסכם את הערותיה וחוסר הסכמותיה לגבי סעיפים בטיוטת ההתקשרות, לא הביעה כל התנגדות ולא העירה כל הערה לגבי העובדה, כי בטיוטה נאמר, כי ההתקשרות היא בין התובעת לבין הנתבעת בלבד.

נתבעים 1-3 לא ערבו לכל התחייבות של הנתבעת כלפי התובעת.

יב. הנתבעים טוענים, כי לפיכך, אין לתובעת כל עילת תביעה כנגדם, ואין הצדקה להרים מסך ההתאגדות של הנתבעת, חברה אשר התקשרה כאמור בהסכם עם הבעלים מתוך כוונה להקים את הפרויקט ושילמה מאות אלפי שקלים לצורך האמור.

יג. הנתבעים מכחישים, כי הם ו/או הנתבעת התחייבו להעביר לתובעת מפת מדידה. כמו כן לטענתם, התוכנית אשר הוכנה לטענת התובעת איננה מהווה תוכנית לצורך הגשה פורמלית של בקשה להיתר בניה, התוכנית לא נחתמה ע"י הבעלים ו/או הנתבעים 1-3 בעצמם.

יד. הנתבעים מכחישים, כי נטלו על עצמם האחריות לטפל בבעיה אשר נוצרה בעקבות התרש"צ. לטענתם ניסתה התובעת להציע תוכניות חלופיות המבוססות על הגשת בקשות להקלות, אשר נדחו על הסף ע"י גורמי התכנון בעיריה. בכל מקרה, הנתבעת לא הורתה לתובעת להמשיך לתכנן את הפרויקט נוכח הבעיה שיצר התרש"צ, בין היתר, נוכח העובדה שהדבר נוגד את המוסכם בין הצדדים וממילא לא היה כל טעם בתוכניות המעניקות לה זכויות בניה שונות ולא כדאיות מבחינה כלכלית.

טו. הנתבעים טוענים, כי התובעת לא השלימה כל שלב שהוא של העבודה, שכן כל תוכנית שהוכנה, אם הוכנה, ע"י התובעת, לא גילמה את ההסכמות בין הצדדים ואת הזכויות במגרש ובפרויקט כהגדרתם בהתקשרות בין הצדדים נוכח הבעיה שיצר התרש"צ.

טז. הנתבעים טוענים, כי התובעת מעולם לא דרשה את תוספת השכר בשיעור של 30% מיתרת השכר במקרה של הפסקת ההתקשרות, והנתבעת לא הסכימה לכך, מה עוד, שאין לתקנון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים כל נפקות ואין הוא אכיף כלפי צדדים שלישיים אלא לכל היותר מהווה המלצה להתקשרות. מכל מקום הנתבעים לא חתמו עליו ולא הסכימו לאמור בו.

4. א. בכתב הגנתה מכחישה הנתבעת את טענות התובעת.

לטענתה, עוד טרם חתימת הסכם רכישת הקרקע עם הבעלים ובמהלך המו"מ אשר התקיים בינה לבין הבעלים, הפנו הבעלים את הנתבעת לתובעת לקבלת הצעת התקשרות להסכם תכנון.

ב. התובעת והנתבעת סיכמו ביניהן את פרטי ההתקשרות ובכלל זה, היקף השירותים ומרכיביהם, ושכר הטרחה בגינם, לגביו הוסכם, כי יעשה על דרך של המרה לשטחי משרדים שיוקצו לתובעת בבניין שיוקם בפרויקט. הנתבעת טוענת, כי הוסכם במפורש, שככל שבסופו של דבר הפרויקט לא ייצא לפועל, לא תהא התובעת זכאית לכל שכר שהוא.

ג. במסגרת ההתקשרות התחייבה התובעת לבצע בדיקות מקדימות של הקרקע ומערכת הזכויות בה והצהירה, כי עשתה כן.

ד. הנתבעת מאשרת, כי התובעת העבירה לה את התכנון הראשוני המבוסס על התב"ע והבדיקות שביצעה.

לאחר מכן התקשרה הנתבעת עם הבעלים בהסכם הקומבינציה.

ה. בסמוך לאחר חתימת ההסכם הנ"ל, כאשר החלה התובעת בביצוע פעולות התכנון הראשוניות, התברר לה, בעקבות הזמנת תוכניות מדידה עדכניות של המגרש, כי שטח המגרש בפועל קטן מהשטח אשר הופיע במסמכים אשר צורפו להסכם הנ"ל ואינו תואם את המצב התכנוני במגרש בעקבות תרש"צ אשר אושרה לתוקף זמן רב קודם לכן, וזאת בניגוד לחוות דעתה המקצועית של התובעת לפיה מידות המגרש תואמות המצב הקיים.

ו. הנתבעת טוענת, כי התכנון אשר התובעת החלה בהכנתו לא תאם את המצב התכנוני בפועל וחרג ממנו בצורה בוטה.

ז. הנתבעת טוענת, כי חתמה על הסכם הקומבינציה בין היתר בהסתמך על מצגי התובעת, כי בדקה את הקרקע, לרבות מבחינה תכנונית, וכי מחדלי התובעת גרמו לכך, שרכשה קרקע אשר לא ניתן להקים עליה את הפרויקט המתוכנן.

ח. מצבה התכנוני של הקרקע כפי שהוא כיום וכפי שהיה במועד חתימת הסכם הקומבינציה וכל עוד לא בוטל התרש"צ אינו מאפשר את ביצוע הפרויקט. הפרויקט הופסק עקב מחדלי התובעת.

ט. בין הנתבעת לבין הבעלים מתנהלת בוררות בתביעות הדדיות אשר הוגשו בקשר להפסקת ההתקשרות.

הנתבעת טוענת, כי מחדלי התובעת גרמו לה נזקים כבדים בין היתר, בגין הוצאות כספיות ניכרות שכבר שולמו בקשר לפרויקט.

י. הנתבעת טוענת, כי אין לתובעת כל זכות כלפיה, שכן מעולם לא סיפקה לה שירותי תכנון בקשר לפרויקט למעט תוכניות ראשוניות אשר כאמור כלל אינן רלבנטיות.

יא. בכל מקרה טוענת הנתבעת, כי גם לו היתה התובעת זכאית לתשלום כלשהו הרי שהנתבעת רשאית לקזז ממנו הנזקים אשר נגרמו לה עקב מעשי ו/או מחדלי התובעת.

יב. הנתבעת טוענת, כי לו פעלה התובעת באופן סביר ומקצועי, יכולה היתה למנוע מהנתבעת מלהתקשר בהסכם הקומבינציה.

יג. הנתבעת טוענת עוד, כי במועד בו החלה התובעת לבצע התכנון הראשוני, ידעה ו/או היה עליה לדעת, כי לא ניתן ליישם התכנון הנ"ל על הקרקע במצב התב"ע הנוכחית, באופן המאפשר הקמת הפרויקט.

יד. הנתבעת טוענת, כי בשנת 2001 בהיותה חברה ביסוד (הוקמה בפועל ב-22.4.01) ניהלה באמצעות נתבעים 1-3 מו"מ עם הבעלים אשר היו בעלי הזכות להרשם כבעלים במשותף של המגרש המהווה מחצית מקרקעין בשטח כולל של כ-7168 מ"ר, הידועים כגוש 6711 חלק מחלקות 48,47,46 ו-52 (מגרשים 53א',
ב' וכן מגרש 2א עפ"י תב"ע מ"מ 1094), המצוי באיזור התעשיה ביהוד (להלן: "המגרש") לרכישת שני שליש מזכויותיהם במגרש, בתמורה להקמת מבנה על המגרש ומסירת שליש מהזכויות בו לבעלים (הפרויקט כהגדרתו לעיל).

טו. הסכם זה לא נחתם ע"י כל הצדדים ולא קיבל תוקף מחייב והצדדים, הנתבעת ובעלי הקרקע, המשיכו לנהל ביניהם מו"מ אשר הביא לחתימת הסכם מחייב ביום 30.8.01 (להלן: "הסכם הקומבינציה").

טז. הנתבעת טוענת, כי התובעת ביצעה בדיקה של הקרקע והזכויות בה, והציגה בפני הנתבעת את אפשרות התכנון לפרויקט לפני חתימת הסכם הקומבינציה והסכם שירותי התכנון.

יז. רק בדיעבד הסתבר, כי התכנון אשר הוכן והוצג ע"י התובעת לא תאם את המצב התכנוני בפועל של הקרקע, שכן לא הביא לידי ביטוי את דבר קיומו של התרש"צ, את השינוי במידות המגרש ומיקומו אשר חל בעקבותיו.

יח. הנתבעת טוענת, כי למרות שרוב פרטי ההתקשרות סוכמו בין הצדדים ולא נחתם ביניהם הסכם בכתב, טיוטת ההסכם אשר העבירה הנתבעת לתובעת בעקבות ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים משקפת את ההסכם ביניהם (נספח א' לכתב ההגנה).

יט. הנושאים המהותיים בטיוטת ההסכם הוסכמו ע"י התובעת, ובין היתר, הגדרה מפורטת של הפרויקט והמגרש, לרבות התוכניות החלות על המגרש באופן התואם את הגדרת המגרש והזכויות בו בהסכם הקומבינציה.

התובעת הצהירה, כי בדקה את האתר וסביבתו, ביררה את זכויות הבניה ודרישת הרשויות בקשר להקמת הפרויקט ובאפשרותה לתת את כל השירותים כמוסכם באופן שיאפשר ניצול מירבי של זכויות הבניה המותרות ועמידה בלוח זמנים (ס' 3.3 לטיוטת ההסכם).

כמו כן התובעת התחייבה לבצע את כל הפעולות הדרושות להשגת האישורים הנחוצים מהרשויות לצורך ביצוע הפרויקט (ס' 4.3 לטיוטה הנ"ל), וכן התחייבה לדווח לנתבעת על כל חריגה שתתגלה לה מיד עם היוודע לה על כך (ס' 8.2).

התמורה הכוללת היא בסך של 105,000$ בתוספת מע"מ. הזכאות לתשלום התמורה הנ"ל היא בכפוף לקיום כל התחייבויות התובעת כלפי הנתבעת למרות שנקבעו מספר שלבים בתכנון.

הנתבעת טוענת, כי התובעת לא מילאה אחר התחייבויותיה ולכן אינה זכאית לתשלום התמורה.

כ. עם תחילת ביצוע עבודות התכנון ע"י התובעת, בעקבות בירור שנערך על ידה עם גורמי התכנון ברשויות, והדרישה להכנת מפת מדידה למגרש התברר לתובעת, כי עוד ביום 8.8.00 אושר לתוקף התרש"צ.

כתוצאה מרישומו, קטן שטח המגרש בכ-450 מ"ר וצורתו השתנתה באופן שאינו תואם את התכנון המקורי של הנתבעת (צריך להיות, התובעת- ר.ש), אינו תואם את תיאור המגרש לפי הסכם הקומבינציה, אינו תואם את התשריט והמצגים עליהם הצהירו הבעלים במסגרת הסכם הקומבינציה ואינו תואם את מצגיה של התובעת, בין היתר, בהסכם ההתקשרות ואת התוכניות הראשוניות אשר הוצגו על ידה עובר להתקשרות הנתבעת עם הבעלים בהסכם הקומבינציה.

כא. הנתבעת טוענת, כי התובעת הציגה בפניה מצג שווא רשלני באשר למערכת הזכויות במגרש, תיאורו שטחו וצורתו, הטעתה אותה והתרשלה בבדיקתה או בחוסר בדיקתה את מצבו התכנוני של המגרש, וכי לו ידעה מצב המגרש נוכח קיומו של התרש"צ, לא היתה מתקשרת בהסכם הקומבינציה, שכן מצבו השפיע על ריווחיות הפרויקט מבחינתה, ודאי שלא היתה שוכרת שירותי התובעת לתכנון הפרויקט.

כב. הנתבעת טוענת, כי הצדדים קיימו פגישות במסגרתן הבהירה, כי נוכח קיומו של התרש"צ נפגעת כדאיות הפרויקט וכל תוכנית חלופית שהציעה התובעת לפתרון הבעיה נדחתה ע"י הרשויות המוסמכות, ולפיכך נקלע הפרויקט למבוי סתום.

הנתבעת טוענת, כי בעית התרש"צ לא נפתרה, וכי בין הנתבעת לבין הבעלים מתקיים הליך בוררות לבירור טענות הדדיות של הצדדים.

5. השאלות הטעונות הכרעה הן כדלקמן:

א. על מי מהצדדים חלה החובה לגלות את התרש"צ, האם כטענת התובעת על הנתבעים, או כפי שטוענים הנתבעים על התובעת?.

ב. כיצד, אם בכלל, השפיע גילוי התרש"צ על תוכניות התובעת ו/או על הפרויקט?.

ג. מהו מעמדה של טיוטת הסכם שירותי התכנון (נספח ד' לתצהיר נתבע 1), האם כטענת הנתבעת משקפת הטיוטה את ההסכם בין הצדדים?

ד. האם זכאית התובעת לתמורה הנתבעת על ידה בגין הכנת תוכניות מוקדמות, תוכניות סופיות והגשת הבקשה להיתר?

ה. האם זכאית התובעת לתמורה בשיעור של 30% מיתרת הפרש התמורה המוסכמת בגין הפרויקט?.

ו. ככל שייקבע, כי התובעת זכאית לתמורה כלשהי, האם ניתן לחייב נתבעים 1-3 באופן אישי?

6. א. על מי מהצדדים חלה החובה לגלות את התרש"צ, האם כטענת התובעת

על הנתבעים, או כפי שטוענים הנתבעים על התובעת?.

(1) מכלל הראיות אשר הובאו בפני ולאחר שבחנתי טענות הצדדים, דעתי

היא, כי החובה "לגלות" את דבר קיומו של התרש"צ חלה על התובעת.

(2) כאמור לעיל, בין היתר, התחייבה התובעת להכין תוכניות מוקדמות, תוכניות סופיות ותוכניות להיתר בניה וכן התחייבה לטפל ברשויות לקבלת היתר והכול בקשר למגרש 2א' (תוכנית יד/1094/ב) (ראו נספח ד' לתצהירו של שחר).

מהראיות עלה, כי התרש"צ היה בתוקף מאוגוסט 2000 היינו זמן רב לפני ההתקשרות בין הצדדים (ראו סעיף 19 לתצהיר נתבע 1 וכן סעיף 12 לסיכומי התובעת).

(3) אני סבורה, כי בהתחייבות האדריכלים להכנת התוכנית להיתר בניה ולטיפול ברשויות בקבלת ההיתר, גלומה בין היתר החובה, לברר את מצבו המשפטי והפיזי של המגרש, תוכניות בנין עיר רלבנטיות לגביו, זכויות בניה הנגזרות מתוכניות אלה, וכיוב' פרטים רלבנטיים חיוניים לצורך תכנון המבנה וקבלת היתר הבניה.

(4) למעשה התובעת אינה חולקת על כך.

הדברים עולים מתצהירו של ברכה לפיו, לאחר שהתובעת קיבלה את תכנון הפרויקט, ניגש הוא לעיריה וצילם את חלקי התב"ע אשר באותו מועד היתה מופקדת בועדה המחוזית ואשר היתה תב"ע משביחה לעומת התב"ע שהיתה בתוקף (ס' 2,1 לתצהיר). הדברים עולים גם מעדותו של ברכה לפיה, פנה לעיריה לקבל המידע אודות המגרש, הוציא את כל המסמכים הדרושים, התב"ע והתקנון, זכויות הבניה והתשריט (עמ' 26, שורות 2-14, עמ' 27, שורות 16-22, עמ' 31, שורות 2-4).

(5) זאת ועוד, מהראיות עלה, כי לצורך התכנון, יש לקבל מפת מדידה עדכנית המראה את צורת המגרש ואת גודלו בקנה מידה, ובכל מקרה, יש לצרף מפה כזו לבקשה להיתר בניה (ראו ס' 10,9,6 ו-12 לתצהיר שחר וכן, עדותו בעמ' 35, שורות 6-11).

(6) לא התעלמתי מניסיונו של ברכה לטעון בחקירתו הנגדית, כי התובעת התבקשה לתכנן את המבנה בהתאם לתב"ע המשביחה אשר היתה מופקדת באותה עת בועדה המחוזית (עמ' 26, שורות 9-14).

בצדק התנגד ב"כ הנתבעים לניסיון זה אשר היווה שינוי חזית.

הטענה הועלתה לראשונה בחקירה הנגדית. אין לה זכר בכתב ההגנה ובתצהירי ברכה ושחר.

כבר בעדותו נכשל ברכה בלשונו, כאשר אמר תחילה, כי התבקש לבדוק את התב"ע שהיתה בתוקף ורק לאחר מכן תיקן עצמו (שם).

חיזוק נוסף לכך, שאין ממש בטענה זו, ניתן למצוא בפרוטוקול ישיבת התיאום הראשונה מיום 7.8.01 (נספח ו' לתצהיר שחר) בסעיף 10 דובר על מפת מדידה שתועבר לתובעת, לא נאמר דבר וחצי דבר על התב"ע המשביחה.

אני סבורה, כי תכליתה האחת של העלאת הטענה היתה ניסיון כושל להסביר את אי גילוי דבר קיומו של התרש"צ ע"י התובעת בשלבים הראשונים של פעולות התכנון.

מעבר לכך, שאני דוחה ניסיון זה, דעתי היא, כי יש בו כדי להטיל צל כבד על אמינותו של ברכה המקבל משנה תוקף לנוכח ניסיונו הבוטה של ברכה להטות את עדותו של שחר בעניין זה (ראו עמ' 36-37 לפרוטוקול).

(7) לא התעלמתי מטענת התובעת, כי עוד באותה פגישת תיאום נקבע, כי מפת מדידה תועבר לידי התובעת תוך שבוע ימים.

כמו כן, לא התעלמתי מסיכום הדיון מיום 16.8.01 בו נאמר: "טרם הושלם ע"י ב