ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ נגד אלמקס הנדסה בע"מ :

בפני כבוד השופט רונן אילן

תובעת
שחף - ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ

נגד

נתבעים

  1. אלמקס הנדסה בע"מ
  2. בוריס קונין

פסק דין

בפני תביעה אשר במסגרתה אוחדו ארבעה תובענות לביצוע שיקים בסך כולל של 214,000 ₪, בין אותם הצדדים.
במוקד התביעה טענה של הנתבעים לפיה מרבית השיקים נשוא התביעה נמשכו כנגד התחייבות למתן הלוואה, התחייבות שהופרה ומקימה להם טענת כשלון תמורה.
התובעת הינה חברה פרטית אשר עוסקת במתן הלוואות ובניכיון שיקים. הנתבעת 1, אלמקס הנדסה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הינה חברה פרטית אשר לפי הצהרת מנהלה, הנתבע 2, בוריס קונין (להלן: "הנתבע"), עוסקת בביצוע עבודות הנדסיות ופיקוח בתחום הבניין. הנתבע הינו בעל המניות של הנתבעת, ומהנדס במקצועו.
התובעת אוחזת בחמישה שיקים כדלהלן:
שיק מספר 1880207 בסך של 50,000 ₪, משוך ליום 20.11.11 שיק מספר 1880208 בסך של 50,000 ₪, משוך ליום 20.12.11 שיק מספר 1880209 בסך של 50,000 ₪, משוך ליום 20.1.12 שיק מספר 1880212 בסך של 32,000 ₪, משוך ליום 15.12.11 שיק מספר 1880213 בסך של 32,000 ₪, משוך ליום 15.1.12 כל חמשת השיקים המנויים לעיל (להלן: "השיקים") משוכים על ידי הנתבעת לפקודת "קריסטל" ונושאים בגבם חתימת ערבות אישית של הנתבע וכן חתימות היסב הכוללות חותמת של חברת ל.ב. מעגל פתרונות בע"מ (להלן: "חברת ל.ב.").
לטענת התבעת השיקים לא נפרעו על ידי הנתבעת ולפיכך הגישה התובעת לביצוע את השיקים ללשכת ההוצל"פ והנתבעים הגישו התנגדות לביצועם.
לפי גרסת התובעת, השיקים נמסרו לה על ידי חברת ל.ב. במספר עסקאות ניכיון וכנגד המחאות אלו, נמסרה על ידי התובעת תמורה מלאה לחברת ל.ב. , בין בהעברת כספים ובין בזיכוי חשבונה של חברת ל.ב. אצל התובעת. טוענת לפיכך התובעת שיש לחייב את הנתבעים בפירעון השיקים.
לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה שכן לא ניתנה לנתבעת כל תמורה בגין השיקים והתובעת איננה "אוחזת כשורה" בשיקים.
לפי גרסת הנתבעים, מקור השיקים בשתי עסקאות אשר עשו הנתבעים עם אדם בשם דני רובמן (להלן: "רובמן"), אשר פעל באמצעות חברה בשם "קריסטל".
העסקה הראשונה, טוענים הנתבעים, הינה עסקה לשיתוף פעולה בפרויקט הקמת בניין ברחוב בארי 49 בנתניה (להלן: "הפרויקט"). רובמן היה פעיל בתחום הבניין, ובמהלך 2011, הציע לנתבע שהנתבעת תיטול על עצמה את ביצוע עבודות הבנייה בפרויקט ותשכור אותו, את רובמן, כקבלן משנה לביצוע העבודות, כאשר שכרה של הנתבעת יהיה 8% משווי העסקה. כיוון שבפרויקט צפוי היה זרם הכנסות של 200,000 ₪ לחודש, מסרה הנתבעת לרובמן לבקשתו 4 שיקים דחויים בסך של 32,000 ₪ המבטאים את המע"מ בגין הסכום הצפוי. לימים התברר לנתבעים שנפלו קורבן למזימה של רובמן להוצאת כספים במרמה כהחזרי מע"מ. בכך מסבירים הנתבעים את אי כיבוד 2 מהשיקים נשוא תביעה, בסך של 32,000 ₪ כל אחד.
העסקה השנייה, טוענים הנתבעים, הינה עסקה במסגרתה התחייב רובמן להשיג לנתבעת הלוואה בסך של 200,000 ₪ ולשם כך קבל מהנתבעת 4 שיקים נוספים בסך של 50,000 ₪ כל אחד. רובמן הפר גם התחייבות זו, שכן ההלוואה שקבלו הנתבעים ניתנה להם בשיקים דחויים ולא בתשלום אחד וחלק מאותם שיקים דחויים לא כובדו כלל, כך שבפועל קבלה הנתבעת הלוואה של 80,000 ₪ בלבד. בכך מסבירים הנתבעים את אי כיבוד 3 השיקים הנוספים נשוא תביעה זו בסך של 50,000 ₪ כל אחד.
התובעת עצמה, לטענת הנתבעים, לא נתנה ערך בעד השיקים, ולכן איננה אוחזת כשורה בשיקים.
התובעת תמכה את גרסתה בתצהיר מנהלה, יעקב שוגר. הנתבעים תמכו את גרסתם בתצהיר הנתבע. המצהירים נחקרו בדיון שהתקיים בפני ביום 31.12.13, ובתום הדיון, סיכמו ב"כ הצדדים את הטענות בעל פה.
התובעת אוחזת בשיקים נשוא התביעה, ומכוח אחיזה זו עומדים לזכות התובעת כל החזקות לפי דיני השטרות, לרבות חז קת התמורה, חזקת תום הלב. על הנתבעים, מושכי השיקים, והערבים לפירעונם, הנטל להוכיח את כישלון התמורה לו הם טוענים. היה ויעלה בידם להוכיח כישלון תמורה, כי אז יעבור הנטל לתובעת להוכיח קיומה של עדיפות שטרית.
כאשר בוחנים את גרסת הנתבעים, כפי שהובאה בתצהיר הנתבע ובעדותו, מתברר שעולים ממנה סימני שאלה רבים. כך ביחס לאותה עסקה עם רובמן בקשר עם הפרויקט:
ראשית, נטען בתצהיר הנתבע שרובמן היה אמור להיות קבלן משנה של הנתבעת בביצוע הפרויקט. לפי גרסה זו, הנתבעת היא זו שאמורה הייתה לכרות חוזה ראשון עם מזמין העבודות לביצוע העבודות וחוזה שני עם רובמן כקבלן משנה. אף חוזה מאלו לא הוצג.
שנית, לתצהיר הנתבע צורף מסמך שלפי הנטען מבטא הסכם עם מזמין העבודות, יזם בשם חברת י.ח. רוויה ניהול נכסים בע"מ, אך חוזה זה בכלל מתייחס לעבודות הפיקוח בפרויקט. לא לביצוע הבנייה ולא ברור מה לחוזה זה ולהסכם מול רובמן.
שלישית, גם אותו מסמך שהוצג כהסכם פיקוח משתרע על עמוד בודד, לאקוני ונעדר פרטים רבים. קשה להאמין שעל יסוד מסמך שכזה סוכם על ביצוע עבודות פיקוח בפרויקט בהיקף של 3,000,000 ש"ח.
רביעית, הנתבעים בכלל לא מביאים פרטים על אשר ארע עם אותו פרויקט ואותו יזם. אם החלו בביצוע אם לאו; אם היה להם קשר עם מזמין העבודות בקשר עם הפרויקט אם לאו.
חמישית, הנתבעים גם לא טרחו לזמן לעדות מטעמם את אותו מזמין ואפילו לא את רובמן.
ושישית, אפילו אם כל הגרסה שמוסרים הנתבעים הייתה נתמכת בראיות, לא ברור מדוע שיקדימו הנתבעים ויעבירו תשלומים על מע"מ בגין סכומים שטרם קבלו כלל.
סימני השאלה הללו מקשים מאד על קבלת גרסת הנתבעים בכל הנוגע לאותה התקשרות במסגרתה נמסרו שיקים בסך של 32,000 ₪.
גם ביחס לעסקת ההלוואה הנטענת עולים סימני שאלה רבים מגרסת הנתבעים.
ראשית, הנתבעים אינם מביאים כלל פרטים על אותה עסקת הלוואה לה הם טוענים, מתי בדיוק נכרתה, באילו מועדים צפויה הייתה ההלוואה להתקבל, באילו תנאים וכד'.
שנית, לא ברור מדוע יקדימו הנתבעים וימשכו שיקים לפירעון הלוואה שטרם קבלו כלל.
שלישית, בכלל מתברר שהנתבעת קבלה חלק מההלוואה וטוענת שבגינה נפרעו שיקים שמסרה לרובמן בסך של 80,000 ₪, אך לפי גרסתה בכלל נמסרו לרובמן שיקים בסך של 50,000 ₪ כל אחד, כך שהסכומים הנטענים לא ברורים.
גם סימני שאלה אלו מקשים על קבלת גרסת הנתבעים.
זאת ועוד, לאחר חקירתו הנגדית של הנתבע ברור עוד יותר שקשה ליתן אמון בגרסתו.
במהלך חקירת מנהל התובעת הסביר מר שוגר כי נציגה של חברת ל.ב. עמו עמד בקשר היה אדם בשם יצחק גפן ז"ל, אדם שלפי הנטען בינתיים קופדו חייו. הנתבע הציג גרסה שלפיה הכיר את רובמן לבדו, אך בעדותו הודה כי בעצמו עשה עסקים עם יצחק גפן ז"ל, (עמ' 16; ש ' 26 בפרוטוקול) אף כי כאשר התברר לו הדבר, ניסה מיד לחזור בו מאמירה זו .
עוד התברר במהלך חקירת הנתבע כי בכלל ברקע כל הפרשה חקירה פלילית סבוכה בקשר עם הוצאת חשבוניות פיקטיביות, וכך גם נטען בתצהיר הנתבע שנפל קורבן למזימת הוצאת כספי מע"מ מהמדינה. כלל לא ניתן להבין מה לנתבע ולאותה מזימה נטענת אם לטענתו מסר שיקים בגין מע"מ על עסקת בנייה כשרה למהדרין, ומסר שיקים בגין הלוואה שאף היא כשרה.
לפיכך, כאשר הנתבעים לא מציגים ראיות של ממש לתמיכה בטענתם לכשלון תמורה וכאשר כלל לא ניתן ליתן אמון בגרסתם, אין אלא לקבוע שטענת כשלון התמורה לא הוכחה ודי בכך כדי לדחות את ההתנגדות לביצוע השיקים, גם אם התובעת איננה "אוחזת כשורה".
מעבר לצורך, מסתבר מעדויות התובעת שהתובעת דווקא נתנה גם נתנה ערך בעד השיקים.
התובעת הציגה תדפיסים, מהם עולה שביחס לסך של 182,000 ₪, הכולל שנים מהשיקים בסך 50,000 ₪ כל אחד, שילמה התובעת סך של 172,067 ₪, באמצעות שיק שנפרע ביום 02.10.11 (נספחים 6 ו – 7 לתצהיר התובעת). ביחס לעניין זה, טענו הנתבעים, שלא ניתן לדעת בוודאות מי אשר פרע את השיק שנפרע מחשבון התובעת, אולם אם ביקשו לדעת זאת הנתבעים במדויק, עמדה להם האפשרות המלאה לדרוש פרטים אלו מהנתבעת. כאשר מדובר בהליך אזרחי, די בראיות שהציגה התובעת כדי לעמוד בנטל הנדרש להראות תשלום תמורה בעד השיקים הללו.
גם ביחס לשיקים הנוספים נשוא תביעה זו, הציגה התובעת דפי חשבון מסודרים, המעידים על ההתחשבנות מול חברת ל.ב ועל קבלת השיק ים ביחד עם שיקים נוספים כנגד זיכוי שניתן לחברת ל.ב. על חוב קודם שלה. בסעיף 26 (א) (2) בפקודת השטרות [נוסח חדש] נקבע במפורש שיתרת חוב קודם מהווה תמורה בת ערך.
כאשר התברר שהתובעת נתנה ערך כנגד השיקים ובהיעדר ולו טענה שפעלה שלא בתום לב, הרי שהתובעת ממילא אוחזת כשורה בשיקים כך שאפילו התקבלה טענת כישלון התמורה לא היה בכך כדי להועיל לנתבעים.
במסגרת ההתנגדות, הועלו גם טענות ביחס לתחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993, אולם הנתבעים זנחו טענות אלו בסיכומיהם, וטוב שכך, שכן על פני הדברים, כלל לא נעשתה עסקת הלוואה בין הנתבעים לתובעת, וממלא גם שעסקת ההלוואה שעשו הנתבעים מול רובמן, לטענתם, הינה עסקה של תאגיד, דהיינו עסקה עליה לא חל החוק כלל.
לא מצאתי ממש בטענות הצדדים.
אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות בכל התביעות אשר אוחדו בתיק זה.
התובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ בכל התיקים הללו.
הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בגין תביעה זו בסך של 15,000 ₪, אשר יתווסף לחוב בתיקי ההוצל"פ.
ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ד, 01 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליווי פיננסי יבוא יצוא 1990 בע"מ
נתבע: אלמקס הנדסה בע"מ
שופט :
עורכי דין: