ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אבו עתמאן(עציר) :

בפני כבוד השופטת אליאנא דניאלי

המבקשת

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד עליזה שירן ועו"ד חלי אמיתי

נגד

המשיב

סאטי אבו עתמאן (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד ליהי גוטמן

החלטה

1. בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת בת זוג, בכך שבתאריך 11.12.13, סטר למתלוננת מס' פעמים על פניה. כן מייחס למשיב כתב האישום עבירה של איומים בכך שבאותן נסיבות איים עליה כי ישלח אותה לטיפול נמרץ וכי תישאר בכלא אצלו, כאשר הוא אוחז בידו פטיש . עוד מיוחסת למשיב עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952.

3. ב"כ המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר ועתרה להיעתר לבקשה.

4. ב"כ המשיב חלקה על קיומן של ראיות לכאורה באשר לעבירות האלימות והתקיפה . אין מחלוקת כי המשיב שוהה בלתי חוקי בארץ.

5. באשר לעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים – לאחר מקרא חומר החקירה סבורני כי קיימות ראיות לכאורה בעבירות אלה. אציין בעניין זה את תלונתה של מיכל מלכי, אשר תיארה במשטרה את האירועים נשואי כתב האישום. יצוין כי המתלוננת תיארה אירועים נוספים על אלו שמייחסת המבקשת למשיב וכי המבקשת מאשימה את המשיב אך באירועים לגביהם קיימת תמיכה חיצונית לנטען ע"י המתלוננת. בעניין זה קיימת הודעתו של יגאל נחום, המתאר ויכוח אותו שמע בין המשיב למתלוננת. יגאל ציין כי לא שמע איומים אלא קללות בלבד, אולם עמד על כך שלא נכח במשך כל הויכוח. אף אברהם נחום היה עד שמיעה לויכוח בין המשיב למתלוננת, הוא ציין כי המתלוננת צעקה במהלך הויכוח "לא סמי תפסיק", "כמו מתחננת", וכי לאחר מכן ביקשה ממנו בדמעות שיתן לה לצאת את הבית אחרת המשיב יהרוג אותה.

6. המשיב עצמו הכחיש כי רב עם המתלוננת באותו יום, בניגוד לנטען על ידי יגאל ואברהם, וכן הכחיש כי מצוי ברשותו פטיש עמו טענה המתלוננת כי איים עליה, אף כי בחיפוש בחדרו נמצא פטיש אשר היה מונח בגלוי מעל הארון.

7. באשר לטענה כי המשיב והמתלוננת אינם בני זוג הרי שיגאל נחום מסר כי המשיב והמתלוננת חיו כבעל ואישה; אברהם מסר כי מיכל היא חברתו של המשיב, ואף המשיב ציין כי הוא והמתלוננת היו זוג, "בעל ואישה". די בראיות אלה לשלב זה, כדי לקבוע כי המשיב והמתלוננת הינם בני זוג. טענות נוספות בעניין זה מקומן בהליך העיקרי.

8. נוכח האמור לעיל, אף אם חלק מהעדים לוקים בנפשם או פועלים באופן אלים בעצמם, הרי שמכלול הראיות מביא למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה בעבירות של איומים ותקיפת בת זוג.

9. באשר לטענה כי המשטרה לא שקדה על איתור המשיב, הרי שיגאל נחום נחקר על מקום הימצאו של המשיב והשיב כי במשך יומיים לא חזר המשיב הביתה וכי אין לו את מס' הטלפון שלו. כן קיימים בתיק החקירה מזכרים רבים בדבר ניסיונות לאתר את המשיב בבית המגורים ובאמצעות הטלפון, אותו טלפון אשר מסר בעת שחתם כערב על שחרורה של המתלוננת בתיק אחר.

10. נוכח הדברים האמורים, מצאתי כי קיימות כנגד המשיב הן עילת מעצר סטטוטורית מכח סעיף 21 (א) (1) (ג) (5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) והן עילה של הימלטות מאימת הדין בהיות המשיב שב"ח.

11. בבש"פ 6781/13 מוחמד קונדוס נ' מדינת ישראל, התוותה כבוד השופטת ארבל קווים לבחינת מעצרם של שב"חים. בין היתר נקבע כי יש לבחון באם המשיב מואשם בעבירות נוספות ואת עברו הפלילי.

12. בעניין זה יצוין כי כנגד המשיב תלוי ועומד מע"ת בן שלושה חודשים בגין עבירה זו וכי בעברו מס' הרשעות קודמות בעבירות שונות, בגינן ריצה מס' מאסרים.

13. בשקלול הנסיבות כאשר ענייננו במשיב אשר מואשם הן בשב"ח והן בעבירות נוספות אשר אינן נובעות מעצם השהיה הבלתי חוקית בישראל, כאשר לחובת המשיב עבר פלילי גם בגין עבירות שאינן שב"ח, כאשר לחובתו מע"ת בר הפעלה, וכן נוכח העובדה שהמשיב התחמק בפועל מחקירת המשטרה, הרי שהחשש להימלטות מאימת הדין אינו חשש בעלמא בעניינו אלא התממש בפועל.

14. לפיכך אני קובעת כי אין מקום לשחררו ומורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ד,....


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אבו עתמאן(עציר)
שופט :
עורכי דין: