ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טטיאנה מיצ'קור נגד קופת חולים מאוחדת :

בש"א 54/14

המבקשת:
טטיאנה מיצ'קור

נ ג ד

המשיבים:
1. קופת חולים מאוחדת

2. ד"ר דינה לוצקר

3. ד"ר שמואל קרברסקי

4. ד"ר יבגניה סוסנוב

השגה על החלטת המזכירות
ולחילופין בקשה להארכת מועד

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

1. ביום 1.1.2014 פנה בא-כוח המבקשת למזכירות בית המשפט לשם הגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בע"א 1717/13 מיום 10.12.2013.

מזכירות בית המשפט סירבה לקבל את ההליך לרישום נוכח איחור בהגשתו, ולטענת בא-כוח המבקשת סירבה לקבל לרישום גם בקשה להארכת מועד אותה ביקשה להגיש שכן זו לא כללה את עמדת המשיבים.

מכאן ההשגה שבפני בה טוענת המבקשת כי היה על המזכירות לקבל לרישום את העתירה שכן את המועד להגשתה יש למנות ממועד המצאת פסק-הדין לידי בא-כוחה, וכן טוענת היא כי היה על המזכירות לקבל לרישום את בקשת הארכה. לחלופין עותרת המבקשת למתן ארכה להגשת העתירה, בציינה כי מדובר בטעות בתום לב ובאיחור קצר של שבעה ימים.

2. ראשית להשגה הנוגעת לאי קבלתה לרישום של העתירה לדיון נוסף.

דינה של ההשגה להידחות שכן תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות דיון נוסף) קובעת פרק זמן של חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין לשם הגשת עתירה לדיון נוסף, והפסיקה עמדה לא אחת על כך שפרק הזמן הקצר שנקבע, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף "אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" (בש"א 7155/06 בן-יונה נ' עו"ד יניב איסל (3.10.2006)). לפיכך לא ניתן לקבל את טענת בא-כוח המבקשת כי היה על המזכירות לקבל את ההליך לרישום, ואכן זה הוגש באיחור של שבעה ימים.

3. לעניין אי קבלתה לרישום של בקשת הארכה. תחילה יובהר כי סירובה של מזכירות בית המשפט לקבלה לרישום בשל העדר תגובת המשיבים נבע מהוראת סעיף 9(א)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010.

מכל מקום עיינתי בבקשת הארכה אשר צורפה להשגה שבפניי, והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות לגופה.

ראשית, תקנה 4 הנ"ל לתקנות דיון נוסף קובעת אמנם כי ניתן להאריך את המועד להגשתו של ההליך "אם הראה העותר טעם מיוחד לכך", אך בפסיקה ניכרת גישה קפדנית ומצמצמת לעניין קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף, הנובעת אף היא מאופיו המיוחד של ההליך, השמור למקרים נדירים וחריגים (ראו למשל: בשג"ץ 9099/01 אבו הרביד נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 2 (26.12.2001); בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (13.9.2009)).

בענייננו טוען בא-כוח המבקשת לטעות שבדין בתום לב, אך לא הובהר בבקשה ממה נבעה טעותו וכיצד זו אירעה ביחס לדין ידוע וברור עליו עמדה הפסיקה פעמים רבות, וממילא לא הוכח כי מדובר ב"טעות שאדם סביר היה יכול להיקלע אליה" בין במישור האובייקטיבי ובין במישור הסובייקטיבי (ראו בש"ם 6229/11 שפרה דון - יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, פסקה 8 (10.1.2012)).

שנית, משך האיחור, בפרט ביחס לסד חמישה-עשר הימים הנתונים להגשת עתירה לדיון נוסף, אינו זניח. יצוין בהקשר זה כי המבקשת ציינה שפסק-הדין הומצא לידי בא-כוחה ביום 18.12.2013, כך שעמדו לה שבעה ימים להגשת ההליך, ואין בפי המבקשת או בא-כוחה כל טענה כי נבצר מהם להגיש את ההליך בתוך פרק זמן זה, ולמצער להגיש בגדרו בקשת ארכה.

שלישית, על פני הדברים גם סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם מצדיקים, כשלעצמם, להיעתר לבקשה, שכן ספק רב אם המקרה דנן - בו עותרת המבקשת לדיון נוסף בפסק דין שניתן פה אחד ונקבע בו כי אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא וכי אותם הממצאים תומכים במסקנתו המשפטית - בא בגדר המקרים הנדירים ויוצאי-הדופן בהם יורה בית המשפט על קיום דיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטים.

אשר על כן הבקשה (החלופית) להארכת מועד נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' בשבט תשע"ד (6.1.2014).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת


מעורבים
תובע: טטיאנה מיצ'קור
נתבע: קופת חולים מאוחדת
שופט :
עורכי דין: